הרב_נחום_בן_יהודה_שיעור_בתרגומים_ארמיים_-_יד_ה'_–_רוח_גבורא

הרב נחום בן יהודה שיעור בתרגומים ארמיים - יד ה' – רוח גבורא

שיעור בתרגומים ארמיים - יד ה' – רוח גבורא מאת: הרב נחום בן יהודה
בשיעור צוין "מבחר ציטוטים" - ניתן למצוא מקורות רבים לנושא זה וכאן יובאו רק הנבחרים.

משמעיות "יד ה'-רוח גבורא": בתור משל יש לקב"ה אברי גוף והם מסוגלים לפעול, כדוגמת אברי אנוש:"יד ה' מכה", "למות ביד ה'" או האם "היד המושטת אינה יכולה לספק את צרכי העם, הנמצא במדבר, במזון; הקב"ה "מכה" את אומות העולם: עוג מלך הבשן וסיחון מלך האמורי, במקביל, בספר שופטים, בתור עונש -הוא משלח את אומות העולם בעם ישראל; על אליהו הנביא נאמר: אבל יד השם הנאמרת בכאן הוא הכח אשר נתן אלקים בלבו, בהיותו זקן ונזיר חלוש הכח ומתבודד, כדי לרוץ לפני אחאב; בעת חורבן הבית, ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם את מפתחות בית המקדש;יד ה' המטעינה לאדם רוח נבואה באמצעות נגינה; תנופת יד-ה' בתור גבורה כלפי הגויים; רוח ה' משרה נבואה כדוגמת יחזקאל הנביא;
"רוח גבורא" בעת היציאה למלחמה - אצל יפתח; "ורוח ה׳". "בא לו מה׳ רוח גבורה ואומץ הלב" וכן "כמו שתרגם יונתן רוח גבורתא מן קדם ה'" - גדעון בן יוֹאָ֖שׁ; וזכר שרוח ה' (והיא המדרגה מרוח הקדש הבא לשופטי ישראל) התחילה לפעמו - שמשון הגיבור; ורוח ה' סרה רוח ה' הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלהי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה - דוד בן ישי (בטרם היותו מלך);רוח הנבואה על כהן החצר -זכריה הנביא; רוח הגבורה על כורש מלך פרס; לבשה בגדי מלכות וקבלה את רוח הקודש - אסתר המלכה;

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות יוזמתו של הרב נחום בן-יהודה למתן שיעורים בנושא זה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. ההדגשות והמרכאות הן של העורך ולא מובאים במקורות.
  4. מקור עיקרי ARAMAIC TARGUM SEARCH - האתר הכולל: COMPREHENSIVE ARAMAIC LEXICON PROJECT
  5. מקורות:ספריא,מכון ממרא,ויקיטקסט באור אלתר טובי' וין פורטל הדף היומי - מילון ארמי

מבוא: הדיון בנושא הוא בשני חלקים:

  1. אם לאלוקים יש אברי גוף: כמו :ידים" או כפי שסביר להניח מדובר במשל
  2. ההתנהגות המיוחסת לאיבר כמו:"יד רמה". אפשר גם לציים שמדובר בכעס צער וכדומה, ואין לראות בכך פחיתות כבוד לבורא עולם.

"יד ה'היא המכה "מַחָא"[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולה המבוצעת על-ידי אבר "היד". אותו אבר יכול גם לאיים, ללטף או לחבק
א. (שמות) הִנֵּ֨ה יַד־ייי הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃(ט,ג')
הָא מַחָא מִן־קדם יוי הָויָא בִבעִירָך...:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - הנה מכה מאת ה'

המשאלה של העם: למות "ביד" ה' - אם למות אז בהשגחה אלוקית
ב. (שם) וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־ייי בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ (ט"ז,ג')
...לְוֵי דְמֵיתנָא קְדָם יוי...באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - הלוואי שהיינו מתים לפני ה'(להרחיק ההגשמה)
(רש"י) - מי יתן מותנו. שֶׁנָּמוּת; וְאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ מִיתָתֵנוּ, אֶלָּא כְּמוֹ עֲשׂוֹתֵנוּ חֲנוֹתֵנוּ שׁוּבֵנוּ, לַעֲשׂוֹת אֲנַחְנוּ, לַחֲנוֹת אֲנַחְנוּ, לָמוּת אֲנַחְנוּ. תַּרְגּוּמוֹ לְוַי דְּמִיתְנָא, "לוּ מַתְנוּ" (במדבר יד, ב) — הַלְוַאי וְהָיִינוּ מֵתִים:

היד המושטת - דבר ה' יתאחר
ג. (במדבר)וַיֹּ֤אמֶר ייי אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד ייי תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ (י"א, כ"ג)
...הֲמֵימְרָא דַיוי יִתעַכַב... באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - המאמר ה' יתעכב (ולא יתקיים, בתמיה)
בהקשר לאספקת מזון "הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם" (פסוק כ"ב)

עוג מלך הבשן וסיחון מלך האמורי קבלו מכה, זו ענישה לא מוות טבעי
ד. (דברים) וְגַ֤ם יַד־ייי הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃(ב',ט"ו)
וְאַף מַחָא מִן־קדם יוי הֲוָת בְהוֹן...

יד עצמתית משלמת למי שיבוא
ה, (יהושע)‏ לְ֠מַעַן דַּ֜עַת כָּל־עַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד ייי כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־ייי אֱלֹהֵיכֶ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃(ד', כ"ד')
...יָת גְבוּרְתָאדַיְיָ אְרֵי תַקִיפָא הִיא...

ה"מוטו" של ספר שופטים: הקב"ה כועס ונעזר באומות העולם להעניש את עם ישראל
ו. (שופטים) בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־ייי הָיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר ייי וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע ייי לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃..(ב',ט"ו)
(תרגום יונתן) בְּכָל אֲתַר דִי נְפַקוּ מָחָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת בְּהוֹן לְבִישָׁא כְּמָא דְמַלֵיל יְיָ וּכְמָא דְקַיֵם יְיָ לְהוֹן וְעָקַת לְהוֹן לַחֲדָא:
טזיָ...
(רש"י) - בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה. על אבימלך ומחלון וכליון נאמר ב'סדר עולם' (פרק יב):

גם הפלישתים מוכים
ז. (שמואל א') וַתִּכְבַּ֧ד יַד־ייי אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ בָּעֳפָלִים [בַּ][טְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃ (ה',ו')
(תרגום יונתן) - וּתְקֵיפַת מָחָתָא דַייָ עַל אֱנַשׁ אַשְׁדוֹד וְאַצְדִינוּן וְאַלְקִי יַתְהוֹן בִּטְחוֹרִין יַת אַשְׁדוֹד וְיַת תְּחוּמָהָא:

להמסר ליד המושיעה
ז. (שמואל ב') וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־ייי כִּֽי־רַבִּ֣ים רַחֲמָו [רַֽחֲמָ֔יו] וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃ (כ"ד,י"ד)
(תרגום יונתן) - וַאֲמַר דָוִד לְגָד עָקַת לִי לַחֲדָא נִתְמְסַר כְּעַן בְּיַד מֵימְרָא דַייָ אֲרֵי סַגִיאִין רַחֲמוֹהִי וּבִידָא דֶאֱנָשָׁא לָא אִתְמְסָר:
ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם
תנו רבנן [שנו חכמים]: משחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה (הכהנים הצעירים) ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל, ואמרו לפניו: רבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים לשמור את הבית כראוי, שהרי אנו רואים שהבית נחרב — יהיו מפתחות הבית מסורות לך. וזרקום כלפי מעלה. ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם. והם, פרחי הכהונה, קפצו מתוך צער ונפלו לתוך האור (האש) הבוער במקדש._(מסכת תענית, כ"ט,א' - ביאור שטיינזלץ)

עם סיום המופע בהר הכרמל, הוא מקבל כח ורץ עד עיר יזרעאל
ח'. (מלכים א') וְיַד־ייי הָֽיְתָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מָתְנָ֑יו וַיָּ֙רָץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃(י"ח, מ"ו)
(תרגום יונתן) - וְרוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת עִם אֵלִיָהוּ וְזָרֵיז חַרְצֵיהּ וּרְהַט קֳדָם אַחְאָב עַד דַאֲתָא לְיִזְרְעֶאל:
(רבי יצחק אברבנאל) - ויד ה' היתה וגומר. כתבו קצת המפרשים שיד ה' הנזכרת בכאן היא הנבואה שבאה אל אליהו לצוותו שירוץ לפני אחאב. וחוץ מכבודם אין מאמרם בזה אמתי, כי הנה לאליהו לא באהו דבור ולא נבואה כלל אחרי שצוהו יתברך לך הראה אל אחאב ובהיותו בהר הכרמל שבא באש ובמים ועשה נסים ונפלאות לא באהו נבואה על דבר מהם כלל, אבל יד השם הנאמרת בכאן הוא הכח אשר נתן אלקים בלבו, בהיותו זקן ונזיר חלוש הכח ומתבודד, כדי לרוץ לפני אחאב, ר"ל רגלי לפני מרכבו כאחד מהצבאים בהיות אחאב רוכב על סוסו, ושהתמיד באותה מהירה עד אשר בא יזרעאלה. וכבר כתב הרב המורה בפרק מ"ה חלק ב' שהראשונה ממדרגות הנבואה היא כאשר ילוה לאיש עזר אלקי לעשות מעשה מופלג, ושזה יקרא רוח השם ויד השם, ועל הפעל הזה ממרוצת אליהו לפני אחאב עד בואו יזרעאלה אמר שהיה עמו יד השם, כלומר שלוהו העזר האלקי לעשות דבר בלתי נהוג אצלו כזה ובלתי מתיחס אל שניו ואל כחו, ולכן ת"י ורוח גבורה מן קדם השם הות על אליהו, לומר שהיה זה גבורה מאת השם יתברך לא נבואה שיצוהו עליו

רוּחַ נְבוּאָה, גְבוּרְתָא[עריכה | עריכת קוד מקור]

יד ה' המטעינה לאדם רוח נבואה - הריגוש שנוצר גורם לתפקוד הנביא - המפגש מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶך־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם ללחימה במואכ
א. (מלכים ב') וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־ייי׃ (ג'ט"ו)
(תרגום יונתן) - וּכְעַן אַיְתוֹ לִי גַבְרָא דְיָדַע לְנַגָנָא בְּכִנוֹרָא וַהֲוָה כַּד נַגֵן דִמְנַגֵן וּשַׁרְיָא עֲלוֹהִי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ

תנופה - הרתעה - גבורה
ב. (ישעיהו) בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִֽהְיֶ֥ה מִצְרַ֖יִם כַּנָּשִׁ֑ים וְחָרַ֣ד ׀ וּפָחַ֗ד מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־ייי צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר־ה֖וּא מֵנִ֥יף עָלָֽיו׃(י"ט,ט"ז)
(תרגום יונתן) - בְּעִדָנָא הַהִיא יְהוֹן מִצְרָאֵי חַלָשִׁין כְּנִשִׁין וִיזוּעוּן וְיִתַּבְּרוּן מִן קֳדָם אֱרָמוּת גְבוּרְתָּא דַייָ צְבָאוֹת דְהוּא מֵרִים עֲלֵיהוֹן

"יד ה'" חוזרת שש פעמים
ג. (יחזקאל) הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר־יְ֠הוָה אֶל־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד־ייי׃(א',ג')
... וּשׁרָת עֲלוֹהִי תַמָן רוּחַ נְבוּאָה מִן ק׳ יוי׃

וְרוּחַ גְבוּרָא[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש שינוי במשמעות רוח ה' בתור גבורא - ה"גבורא" היא בתור אמצעי ללחימה

גדעון השופט - "ורוח ה׳". בא לו מה׳ רוח גבורה ואומץ הלב (מצודת דוד)
א. (שופטים - תרגום יונתן) וְרוּחַ גְבוּרָא
וְמִן קֳדָם יְיָ לְבִישַׁת יַת גִדְעוֹן וּתְקַע בְּשׁוֹפָרָא וְאִתְכְּנִישׁוּ אֱנַשׁ אֲבִיעֶזֶר בַּתְרוֹהִי:
להוְר֣וּחַ ייי לָבְשָׁ֖ה אֶת־גִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו׃(ו',ל"ד)

גדעון בן יוֹאָ֖שׁ השופט - כמו שתרגם יונתן רוח גבורתא מן קדם ה
ב. (שופטים - תרגום יונתן) וּשׁרָת עַל יִפתָח רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ וַעְבַר יָת גִלעָד וְיָת מְנַשַׁה וַעְבַר יָת מִצפְיָא דְגִלעָד וּמִמִצפְיָא דְגִלעָד עְבַר לְוָת בְנֵי עַמוֹן׃
וַתְּהִ֤י עַל־יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ ייי וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת־הַגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ אֶת־מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד עָבַ֖ר בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃(י"א, כ"ט)
(רבי יצחק אברבנאל) - ותהי על יפתח רוח ה' וגו'. זכר שכאשר מלך בני עמון לא שמע לדברי יפתח היתה עליו רוח ה', והוא רוח הקדש המלוה לשופטי ישראל, כמו שתרגם יונתן רוח גבורתא מן קדם ה, וכמו שזכר הרב המורה (פמ"ה ח"ב דף קכ"א) שהיא המדרגה הראשונה ממדרגת הנבואה, ולא רצה להמתין שיבאו בני עמון להלחם בו, אבל יפתח עצמו עבר את הגלעד ואת מנשה ויעברו את המצפה ויבא עבר בני עמון להלחם בהם בארצם כאיש גבור החיל

שמשון הגיבור - וזכר שרוח ה' (והיא המדרגה מרוח הקדש הבא לשופטי ישראל) התחילה לפעמו
ג.(שופטים - תרגום יונתן) וְשָׁרִיאַת רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ לְתַקָפוּתֵיה בְמַשׁרְיָת דָן בֵין צָרעָה וּבֵין אַשׁתָאוֹל׃
וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ ייי לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃(י"ג,כ"ה)
(רבי יצחק אברבנאל) - וזכר שרוח ה' (והיא המדרגה מרוח הקדש הבא לשופטי ישראל) התחילה לפעמו, ר"ל שלא היה שכלו מיושב כי אם (בלתי מסודר) ונפעם כפעמון, ושהתחיל זה בהיותו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול. וכתב רד"ק שמחנה דן הוא ליש שקראו דן, ואני אומר שהוא קרית יערים שקראו לו מחנה דן כמו שיזכור אחר זה. וזכר המקום אשר התחיל בו הרוח לפעמו, אולי לגבורות שעשה במקום ההוא או לסבה אחרת שנתגלה שם הרוח אשר בו:

"רוח ה' (באמצעות המשיחה) סרה משאול המלך ועברה לדוד בן ישי
ד. (שמואל א'- תרגום יונתן)וּנסֵיב שְׁמוּאֵל יָת קַרנָא דְמִשׁחָא וּמשַׁח יָתֵיה בְגוֹ אְחוֹהִי וּשׁרָת רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ עַל דָוִד מִן יוֹמָא הַהוּא וּלְעֵילָא וּקָם שְׁמוּאֵל וַאְזַל לְרָמְתָא׃ וְרוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ דַהְוָת עִם שָׁאוּל עְדָת מִנֵיה וּמבַעְתָא לֵיה רוּחַ בִישָׁא מִן קֳדָם יְיָ׃
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־קֶ֣רֶן הַשֶּׁ֗מֶן וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒ וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־ייי אֶל־דָּוִ֔ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיָּ֣קָם שְׁמוּאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ הָרָמָֽתָה׃ וְר֧וּחַ ייי סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת ייי׃ (ט"ז,י"ד)
(המלבי"ם) - ורוח ה' סרה רוח ה' הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלהי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה, ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה', ואיש הזה גם כליו הבשריים נושאי הכחות הנפשיות יוכנו אל השפע הלז להיותם משכן הכבוד, אמנם עת יוסר ממנו השפע בחטאו, וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם, ירגיש החסרון הזה וישתומם ויתבהל, ותחת רוח הנשגב ישכן בו רוח אחר שחוריי מלא בלהה ועצב, דאגה ובעתה, וזה שכתוב ובעתתו רוח רעה וכו'

זכריה - "כהן החצר"
ה. (דברי הימים ב') וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־ מִצְוֹ֤ת יְיָ֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְיָ֖ וַיַּֽעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם:(כ"ד,ב')
(תרגום יונתן) - ורוח נבואה מן קדם ייי שרת על זכריה בר יהוידע כהנא ...

כורש המשיחי(דברי הימים ב' - תרגום יונתן) ובשׁתא חדא לכרשׁ מלכא דפרס כד שׁלים פתגם נבואה דייי מפומא דירמיהו אתיהב ו. רוח גבורתא דייי בכרשׁ מלכא דפרס ואעבר כרוזא בכל מלכותיה ואוף באגרתא שׁדר למימר׃
וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר ייי אֶת־ר֙וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃(ל"ו, כ"ב)

אסתר המלכה - רוח הקודש מול רול הגבורה
ז, (מגילת אסתר) וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת:(ה,א')
והוה ביומא תליתאה דפיסחא ולבשת אסתר לבושי מלכותא ושרת עלהא רוח קודשא ...

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.