|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
}}
שיקגו (באנגלית: Chicago תבנית:אודיו) היא העיר הגדולה ביותר במדינת אילינוי והשלישית בגודלה בארצות הברית. העיר היא מושב המחוז של מחוז קוק. נכון לשנת 2012, חיים בעיר כ-2.7 מיליון תושבים. המטרופולין של שיקגו (המכונה גם שיקגולנד), מתפרס על פני שבעה מחוזות של אילינוי כמו גם על פני מחוז אחד של אינדיאנה ומחוז אחד של ויסקונסין. מטרופולין זה נחשב לשלישי בגודלו בארצות הברית כולה ונכון לשנת 2012, חיים בו מעל ל-9.4 מיליון תושבים. שיקגו ממוקמת על גדת ימת מישיגן ומשמשת מרכז אקדמי, תחבורתי, תעשייתי, תרבותי ומסחרי חשוב.
תמונות מטיול 1992[]
היסטוריה[]
המתיישבים הראשונים באזור[]
במהלך המאה ה-17 הגיעו לאזור בני השבט האינדיאני הפוטאוואטמי (Potawatomis). הם קראו לאזור אשר מסביב לשפך נהר שיקגו ולנהר עצמו בשם "שקאוגו" (באיות צרפתי: Checaugou) על שם צמחי השום (מסוג "Allium tricoccum"[1]) אשר גדלו באותה העת בשפע בחבל ארץ זה.
אזור שיקגו שימש בהמשך העת החדשה כנקודת מעבר עבור אינדיאנים, חוקרים ומיסיונרים בין קנדה לבין אגן נהר המיסיסיפי. רבים מאנשים אלה היו קנדים-צרפתים ולכן רבים משמות המקומות באזור, כולל שמה של שיקגו עצמה, מאויתים כיום על פי כללי הכתיב הצרפתיים. העובדה כי אזור שיקגו חיבר בין נהר שיקגו (אשר זרם במקור לתוך אגם מישיגן) ונהר דפליינס (אשר זורם לתוך נהר המיסיסיפי), משך את תשומת לבם של החוקרים שטיילו באזור משום שסברו כי לאזור פוטנציאל רב כמרכז תחבורה. האישים הבולטים שעברו באזור זה במהלך המאה ה-17 כוללים את:
- החוקרים הקנדיים לואיס ז'ולייה וז'אק מארקט, אשר עברו בשנת 1673 באזור בו תוקם בהמשך שיקגו בדרכם לקוויבק.
- הכומר קלוד אלואז (Calude Allouez) אשר הגיע אל האזור בשנת 1677 במטרה לנצר את השבטים האינדיאניים המקומיים.
- מגלה הארצות הצרפתי רנה-רובר קוואלייה, אדון לה-סאל אשר עבר דרך האזור בו תוקם בהמשך שיקגו בשנת 1682 בדרכו לנהר המיסיסיפי.
- מסדר ישועים צרפתי הגיע אל האזור בו תוקם בהמשך שיקגו בשנת 1696 וייסד במקום מיסיון במטרה לנצר את השבטים האינדיאניים המקומיים (המיסיון ננטש ארבע שנים מאוחר יותר).
ההתיישבות הראשונה באזור החלה בשנת 1779, עם הקמת מושבת סחר פרוות על ידי הסוחר הקוויבקי ז'אן-בטיסט פואן דו סאבל (Jean Baptiste Pointe du Sable).
לאחר לחימה ממושכת של צבא ארצות הברית בשבטים האינדיאנים, לבסוף בשנת 1795 בעקבות ההפסד של הכוחות האינדיאנים בקרב העצים הגדועים (Battle of Fallen Timbers) במסגרת אמנת גרינוויל (Treaty of Greenville) אולצו שבטי האינדיאנים להעביר את השליטה על חלקים נרחבים מהאזור בו תוקם העיר שיקגו לשימוש צבא ארצות הברית ובמקום הוקם מוצב צבאי. האינדיאנים קיבלו בתמורה סחורות בעלות של 20,000 דולארים, כגון שמיכות, כלי עבודה ובעלי חיים.
שבטים אינדיאנים שונים נותרו עדיין באזורים בהם הוקמו בהמשך פרוורים של העיר שיקגו, כמו האזור בו הוקמו פרוורי החוף הצפוני של שיקגו. הם פונו ממרבית אזורים אלה בהמשך, בעיקר בעקבות הסכמי מכירת קרקעות שונים.
המאה ה-19 - צמיחתה של העיר[]
בשנת 1803 הקים צבא ארצות הברית את מצודת דירבורן (Fort Dearborn) על גדתו הדרומית של נהר שיקגו. בשנת 1812 במהלך מלחמת 1812 התרחש הטבח במצודת דירבורן ומצודת דירבורן נהרסה כליל.
בשנת 1816 נחתמה "אמנת סנט לואיס" (Treaty of St. Louis) בין צבא ארצות הברית לשבטים האינדיאנים אשר ישבו באזור אילינוי ומילווקי בו הופקעו כל האדמות האינדיאניות באזורים הללו מידיהם של השבטים האינדיאנים בתמורה לסחורות בעלות 1,000 דולארים. בעקבות ההסכם הוקמה מצודת דירבורן מחדש.
ב-12 באוגוסט 1833 נוסדה העיירה שיקגו כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 350 תושבים בלבד. בשנת 1836 החלה בניית תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal). עם תחילת הבנייה נהרו לשיקגו כמות גדולה של פועלים אשר הגדילה את אוכלוסיית העיר באופן משמעותי. בשל כך, בשנת 1837 הוכרזה שיקגו כעיירה כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 4,170 תושבים. בשנת 1848 נפתחה תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal) אשר אפשרה הובלה ימית מאזור הימות הגדולות דרך שיקגו אל נהר מיסיסיפי ואל מפרץ מקסיקו. כמו כן, באותה השנה הושלמה גם הבנייה של מסילת הברזל הראשונה לשיקגו אשר קישרה את שיקגו אל העיר ניו יורק.
בשנת 1851 הקצתה העיר לחברת הרכבות של אילינוי (Illinois Central Railroad) שטחי קרקע לצורך הקמת מסילת רכבת. בהמשך הוקמו מסילות ברזל רבות אשר התפרשו משיקגו לכל עבר ועד מהרה שיקגו הפכה למרכז הרכבות של ארצות הברית. מפעל הפלדה הראשון בעיר הוקם בשנת 1857. בעקבות הביקוש לעובדים בתעשייה וברכבות החלו לעבור אל העיר מהגרים רבים. בשנת 1860 מנתה אוכלוסייתה של העיר 109,260 תושבים.
בפברואר 1856 אושרה תוכנית לבניית תעול של מערכת ביוב בשיקגו. בעקבות כך, ביוב ושפכים תעשייתיים הוזרמו לתוך אגם מישיגן וזיהמו את מקור המים העיקרי של העיר.
פועלי התעשייה בעיר החלו להתארגן כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19, ובמשך 50 השנים הבאות פרצו בשיקגו שביתות ומחאות שרבות מהן היו אלימות ודוכאו בברוטליות על ידי המשטרה. שביתת פולמן, שביתת פועלים אלימה שהחלה בחברת הרכבות של ג'ורג' פולמן בשנת 1894, הופסקה באמצעות התערבות אלימה וצו משפטי, שהוציא למעשה את השביתות בארצות הברית אל מחוץ לחוק, למשך 30 השנה הבאות.
ב-8 באוקטובר 1871 פרצה השריפה הגדולה של שיקגו - שרפת ענק אשר החריבה קרוב לשליש משטחי העיר, כולל את כל מרכז העסקים הראשי של העיר. כמו כן, רבים נספו כתוצאה מהשריפה הגדולה וכ-90,000 תושבים נותרו מחוסרי בית. השריפה איפשרה את בנייתה של העיר מחדש בהתאם לתוכנית ארכיטקטונית ואילצה בניה מהירה, טובה וזולה. צעד זה העניק לעיר צביון מיוחד וקידם את האדריכלות והנדסת הבניין המודרנית. במהלך בניית העיר מחדש, נבנה בשנת 1884 גורד השחקים הראשון בעולם (בניין ביטוח הבית).
בשנת 1893 התקיימה התערוכה העולמית של שיקגו (ה"קולומביאנית", "World's Columbian Exposition") אשר נערך לרגל 400 שנה לגלוי אמריקה בו הוצגו חידושים הנדסיים רבים כמו הגלגל הענק הראשון בהיסטוריה.[2] היריד משך אליו כ-27.5 מיליון מבקרים ונחשב ליריד בעל ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה. היריד שינה את תדמיתה של שיקגו מעיר שולית לעיר חשובה ובהרבה בנייני ציבור בעיר מוצגים עד היום תמונות מאותו יריד.
בשנת 1897 הושלמה בנייתה של מסילת הרכבת העילית במרכז העיר אשר תחמה את גבולות מרכז העיר ואפשרה נסיעה יומיומית נוחה בין מרכז העיר לאזור הפרוורים.
המאה העשרים עד היום[]
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחה העיר במהירות מואצת, בעיקר בשל זרם גדול של מהגרים אשר הגיע מאירופה. בשנת 1910 ההגירה לעיר הגדילה את כמות האוכלוסייה ליותר משני מיליון תושבים.
עם השנים, ככל שאוכלוסיית העיר גדלה כך גדלה גם כמות מי הביוב אשר הוזרמה אל תוך ימת מישיגן (מקור מי השתייה הבלעדי של תושבי העיר). כתוצאה מכך עלתה כמות התושבים אשר סבלו מבעיות בריאותיות ותושבים רבים חלו במחלת טיפוס הבטן. בשנת 1900, נפתרה בעיית זיהום מי ימת מישיגן לאחר שמחלקת התברואה של שיקגו הצליחה לשנות באופן מוחלט את כיוון הזרימה של נהר שיקגו באמצעות סדרה של תָּאי שַׁיִט וגרמו לנהר שיקגו לזרום מימת מישיגן לתוך תעלת התברואה והאוניות של שיקגו (Chicago Sanitary and Ship Canal), משם לנהר דפליינס (Des Plaines River) אשר עובר ממערב לעיר, משם לנהר אילינוי ומשם אל תוך נהר המיסיסיפי.
ב-24 ביולי 1915, התרחש בשיקגו אחד מאסונות הימיים הכבדים ביותר בהיסטוריה של הימות הגדולות כאשר אוניית הנוסעים "SS Eastland" התהפכה בעת שעגנה במזח של נהר שיקגו וכתוצאה מכך נהרגו 845 נוסעי האונייה ואנשי הצוות.
במשך שנות ה-20, במהלך תקופת היובש, הוביל האיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים לפעילות בלתי-חוקית כנגד הממשל האמריקני בידי המאפיה וארגונים מחתרתיים שונים. במהלך תקופת היובש זכתה שיקגו למוניטין של עיר פשע כאשר המאפיונר אל קפונה שלט בעולם התחתון של שיקגו וניהל מאבקים אלימים ברחובות שיקגו כנגד קבוצות יריבות וכנגד המשטרה. במהלך שנות ה-20 היו בשיקגו מעל ל-1,000 כנופיות פשע.
במקביל, במהלך שנות ה-20 התעשייה בשיקגו גדלה באופן משמעותי, בעיקר בתחום הפלדה. היווצרות מקומות העבודה בעיר משכה אפרו-אמריקאים רבים ממדינות דרום ארצות הברית אל העיר. במהלך המחצית השנייה של העשור השני של המאה ה-20 ובמהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הגיעו לעיר עשרות אלפי אפרו-אמריקאים אשר להם הייתה השפעה תרבותית ניכרת על העיר. במהלך תקופה זו שיקגו הפכה למרכז הג'אז של ארצות הברית.
בין השנים 1933 עד 1934 התקיים בשיקגו היריד הבינלאומי "Century of Progress" אשר נערך לרגל חגיגות מאה שנים להיווסדה של העיר. היריד משך אליו כ-48.7 מיליון מבקרים.
ב-2 בדצמבר 1942, נערך באוניברסיטת שיקגו ניסוי במסגרת פרויקט מנהטן אשר במהלכו הפיזיקאי אנריקו פרמי הפעיל את הכור הגרעיני הראשון בהצלחה ובוצעה תגובת השרשרת הגרעינית המבוקרת הראשונה בהיסטוריה האנושית.
העיר גדלה והתפתחה מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסייתה של שיקגו הגיעה לשיא בשנת 1950 שלאחריה חלה מגמת ירידה משמעותית לאחר שחלק מתושבי העיר החלו לעבור באופן הדרגתי לפרוורים המרוחקים של אזור המטרופולין של שיקגו.
באוגוסט 1968 התקיים בשיקגו כינוס של הוועידה הדמוקרטית הארצית אשר במהלכו נערך עימות אלים בקנה מידה גדול בין כוחות המשטרה למפגינים הצעירים אשר הגיעו מכל קצווי ארצות הברית במטרה לקיים מצעד מחאה נגד הכינוס ונגד מלחמת וייטנאם. במהלך העימות הוכו המפגינים על ידי השוטרים והעימות זכה בשל כך לכינוי "מהומות השוטרים". העימות והמשפט שנערך לשבעה ממנהיגי המפגינים לאחר מכן זכו לסיקור תקשורתי נרחב.
בשנת 1974 הושלמה בנייתו של מגדל סירס במרכז העיר. באותה העת היה הבניין הגבוה ביותר בעולם (תואר אותו איבד בשנת 1998 למגדלי פטרונס שבמלזיה).
ב־25 במאי 1979 התרחש בשיקגו אחד מאסונות התעופה הכבדים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית כאשר טיסה 191 של אמריקן איירליינס אשר יצאה מנמל התעופה שיקגו או'הייר התרסקה בזמן ההמראה אל תוך אתר קראוונים במרחק 5 ק"מ מנמל התעופה. 273 אנשים שהיו על המטוס נהרגו ועוד 3 אנשים באתר הקראוונים.
בשנת 1989 נבחר לראשות העיר ריצ'רד מ. דיילי, בנו של ראש העיר לשעבר ריצרד ג'. דיילי. דיילי נבחר לראשות העיר עוד ארבע פעמים בשנים שלאחר מכן. במהלך כהונתו הוא הצליח להפחית את הפשיעה בעיר באופן משמעותי ולשפר את רמת החיים בעיר.
ב-22 בפברואר 2011 נבחר לראשות העיר רם עמנואל, מי שהיה ראש הסגל של ברק אובמה, וזאת לאחר שזכה בסיבוב הראשון ב-55 אחוז מהקולות.
גאוגרפיה[]
טופוגרפיה[]
המטרופוליטן של שיקגו נמצא בצפון מזרח מדינת אילינוי, על שפת אגם מישיגן. המטרופוליטן משתרע על שבעה מחוזות של מדינת אילינוי מחוז אחד של מדינת ויסקונסין ומחוז אחד של אינדיאנה. גבול המטרופוליטן קרוב למדינת מישיגן.
תחום עיריית שיקגו נכלל כמעט כולו במחוז קוק שבאילינוי. חלק קטן מתחום עיריית שיקגו הוא חלק משטח נמל התעופה הבינלאומי של שיקגו "או'הייר" (O'Hare), נמצא במחוז דופייג'.
קרבתה של שיקגו לאגם מישיגן גורמת ללחות גבוהה בקיץ ולנשיבת רוחות עזות בחורף, ולכן ידועה העיר גם כ-"עיר הרוחות" (The Windy City). מטרופולין שיקגו בנוי באזור מישורי שטוח כמעט לחלוטין, שהיה בעבר שטח ביצות. שטח זה קשה לניקוז ומתחת למטרופוליטן יש מערכת תעלות סבוכה ובריכות תת-קרקעיות למניעת שיטפונות.
החלק המזרחי של המטרופוליטן של שיקגו מצוי באגני הניקוז של נחלים שונים הזורמים אל אגם מישיגן. אגם מישיגן מתנקז דרך נהר שיקגו אל נהר מיסיסיפי. חלקים אחרים של המטרופוליטן מצויים באגני הניקוז של נהר אילינוי ונהר דס פלנס שגם הם יובלים של נהר מיסיסיפי.
שטח העיר הינו 606.1 קמ"ר מתוכם 588.3 קמ"ר הינם שטחי יבשה, ו-17.8 קמ"ר הינם מקווי מים (2.94%).
אקלים[]
העיר נמצאת באזור בעל אקלים יבשתי לח ומזג האוויר בעיר מאופיין בחורפים קרים בעלי טמפרטורות נמוכות, לעתים אף באופן קיצוני וקייצים חמים. לפי סוכנות ה-National Weather Service האמריקאית, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בעיר הייתה 42 מעלות צלזיוס אשר נרשמה ב-1 ביוני 1934. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בעיר הייתה 33- מעלות צלזיוס אשר נרשמה ב-20 בינואר 1985. מזג האוויר בעיר מאופיין לעתים רבות בפרקי זמן ארוכים בקיץ אשר מלווים בחום ויובש ובפרקי זמן משתנים בחורף אשר מלווים בקור קיצוני. למשל, גל החום בשיקגו שהיה בשנת 1995 היה גל חום חסר תקדים שהכה באזור המערב התיכון של ארצות הברית במשך רוב חודש יולי. טמפרטורת השיא הייתה 41 מעלות צלזיוס ובבתים היו 47.8 מעלות, וכמו כן, במהלך גל החום היו חמישה ימים רצופים שבהם הטמפרטורות נשארו מעל 34 מעלות צלזיוס בשעות אחר הצהריים.
כמות המשקעים השנתית הממוצעת בשיקגו היא 900 מילימטרים בקירוב. עונות החורף הן בדרך כלל העונות הגשומות ביותר במהלך השנה. המשקעים בעונות החורף מאופיינים בעיקר בשלגים ופחות בגשמים. החורף המושלג ביותר בשיקגו היה ב-1978-79 במהלכו נרשמו 228 ס"מ של שלג. חורף 2007-08, בו ירדו 155 ס"מ שלג, היה החורף המושלג ביותר במהלך כמעט שלושת העשורים האחרונים. כמות השלג הממוצעת בכל חורף נעה בדרך כלל סביב 96.52 ס"מ. ביום המושלג ביותר בהיסטוריה של שיקגו ירדו 18.3 ס"מ והוא התרחש ב-3 בינואר 1999. ביום הגשום ביותר בהיסטוריה של שיקגו ירדו 168.4 מ"מ של גשם והוא התרחש ב-13 בספטמבר 2008. השנה הגשומה ביותר בהיסטוריה של שיקגו הייתה 2008 בה ירדו 1,291.4 מ"מ גשם.
נוף עירוני[]
אדריכלות[]
בעקבות השרפה הגדולה של שיקגו, התעורר צורך למצוא שיטות לבנייה נרחבת, זולה ומהירה. כתוצאה מכך נוצרה אסכולת שיקגו באדריכלות. אסכולת שיקגו היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בעיר שיקגו עם תחילת המאה ה-20 שהושפע מבית הספר לאדריכלות בעיר. הסגנון היה ניכר בגורדי שחקים שנבנו בעיר, שהיו גורדי השחקים הראשונים בעולם והגבוהים ביותר בעולם עד תקופה זו. לסגנון אדריכלי זה הייתה השפעה רבה על התפתחות האדריכלות בארצות הברית ועל האדריכלות המודרנית שהתפתחה באירופה ובשאר העולם.
עיקר התפתחות הסגנון החלה בזכות התפתחויות טכנולוגיות של אותה תקופה ובעיקר השימוש בפלדה לבניין. אדריכלות זו התפתחה בעיקר בזכות ההתפתחות העצומה של תעשיית הפלדה בארצות הברית בשיא המהפכה התעשייתית. הבניינים נבנו על ידי שלד פלדה ומילוי בלבנים, לרוב מסוג טרה קוטה. השימוש בשלד פלדה איפשר ליצור חלונות גדולים בחזית. בדומה לתנועה המודרניסטית באירופה, דגלה גם אסכולת שיקגו בביטול הקישוטיות באדריכלות. לעומת האדריכלות המודרנית באירופה, אדריכלי אסכולת שיקגו לא ביטלו את הקישוטיות לחלוטין אלא רק עידנו אותה מעט והמשיכו, אם כי במידה מועטה, את הסגנון הנאו-קלאסי שרווח בארצות הברית של המאה ה-19.
שכונות[]
מבחינה אורבנית מתחלקת העיר לארבעה חלקים עיקריים:
- אזור העיר התחתית (Downtown) - אזור זה מכיל בין היתר את אזור "הלולאה" (Loop) אשר מכיל את המרכזים המסחריים, מרכזי התרבות והמוסדות הפיננסיים של העיר.
- האזור הצפוני (North Side) - האזור המאוכלס ביותר של העיר. שכונת ה-River North מכילה את כמות הגלריות לאמנות עכשווית הגדולה ביותר מחוץ למנהטן.
- האזור הדרומי (South Side) - אזור זה מכיל שניים מהפארקים הציבוריים הגדולים ביותר של שיקגו. פארק ג'קסון, בו התקיים היריד הבינלאומי בשנת 1893, משמש כיום כמוזיאון המדע והתעשייה. השני הוא פארק וושינגטון, שנחשב למיקום אפשרי לאצטדיון אולימפי למשחקים של 2016, אולם העיר לא זכתה לארח את המשחקים. באזור זה נמצא הפרבר פולמן שהיה בעבר עיר פרטית של חברת הרכבות פורמן.
- האזור המערבי (West Side) - חלק מהשכונות באזור המערבי של העיר, בעיקר בגרפילד פארק ובלונדייל, קיימים בעיות חברתיות וכלכליות כולל פשע ובליה עירונית. שוכנות אחרות באזור המערבי, במיוחד אלו אשר קרובות יותר למרכז העיר, עוברות תהליך של העלאת ערך הרכוש (הבניינים באזורי המצוקה נקנים ועוברים שיפוץ).
כמו כן העיר מחולקת גם ל-77 תתי-אזורים. אזורים אלו באים לידי ביטוי במפקדי האוכלוסין ומשמשים כבסיס למגוון יוזמות של תכנון עירוני.
תרבות[]
בידור ואומנויות הבמה[]
תיאטרון שיקגו
המוסדות הבולטים ביותר בשיקגו:
- סקנוד סיטי - תיאטרון אימפרוביזציה ותיק ונודע אשר נוסד בשנת 1959 והיה תיאטרון האימפרוביזציה הראשון בארצות הברית. התיאטרון שימש לכל אורך השנים כנקודת התחלה טובה עבור קומיקאים מתחילים והחל מאמצע שנות השבעים שימש כקרש הקפיצה העיקרי להצטרפות לצוות הקבוע של תוכנית המערכונים האמריקנית המצליחה "סאטרדיי נייט לייב". זהו המקום בו התחילו את דרכם ג'ון בלושי, ביל מאריי, דן אקרויד, מייק מאיירס, טינה פיי, סטיבן קולבר ודן קסטלנטה. התיאטרון ממוקם באזור האולד טאון.[3]
- התזמורת הסימפונית של שיקגו - אחת התזמורות המובילות בעולם. התזמורת מופיעה ברוב חודשי השנה במרכז סמפוני באזור "הלולאה".
- תיאטרון שיקגו - התיאטרון שימש בעבר כאולם הקולנוע העיקרי של העיר, כיום מוצגים בתיאטרון בעיקר מחזות, מופעי קסמים, מופעים קומיים וקונצרטים מוזיקליים. התיאטרון ממוקם באזור "הלולאה".[4]
- תיאטרון סטפנוולף - תיאטרון נודע ועטור פרסים. זהו המקום בו התחילו את דרכם ג'ון מלקוביץ' וגארי סיניז. התיאטרון ממוקם באזור לינקולן פארק.[5]
- האופרה הלירית של שיקגו - אחת מלהקות האופרה הראשונות במעלה בארצות הברית. מופיעה ברוב חודשי השנה בבית האופרה העירוני של שיקגו אשר ממוקם באזור "הלולאה".
תיירות[]
ענף התיירות מהווה ענף כלכלי מרכזי בעיר, ומבקרים בה למעלה מ-40 מיליון תיירים מדי שנה. אתרי התיירות העיקריים כוללים את מתחם הנייבי פיר, פארק המילניום, גן החיות של פארק לינקולן, המצפה במגדל סירס, המכון לאומנות של שיקגו, מרכז ג'ון האנקוק ועוד. כ-20 מיליון תיירים מבקרים מדי שנה בפארק לינקולן.
פסטיבל האוכל "טעם שיקגו" הוא אחד מאירועי התרבות המתויירים ביותר בעיר.
בעיר כ-30 קמ"ר של שטחי פארקים וכ-33 חופים ציבוריים.
תקשורת[]
אולפני הארפו בהם מצולמת תוכנית האירוח של אופרה וינפרי
אזור המטרופולין של שיקגו נחשב למרכז עולמי בתחום הטלוויזיה, הפרסום, המוזיקה והעיתונאות. העיר מהווה את צרכן ויצרן התקשורת השלישי בגדולו בארצות הברית (לאחר ניו יורק ולוס אנג'לס). בעיר פועלות ארבע רשתות רשתות התקשרות הגדולות בארצות הברית (CBS, ABC, NBC, ופוקס), כל אחת מחזיקה בבעלותה תחנה בשיקגו (WBBM, WLS, WMAQ, ו-WFLD בהתאמה). כמו כן, מצולמות בעיר תוכניות טלוויזיוניות פופולריות כגון תוכנית האירוח של אופרה ווינפרי ותוכנית האירוח של ג'רי ספרינגר. תוכנית האירוח של אופרה ווינפרי נחשבת לאחת מתוכנית הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית כיום.
ערוץ הרדיו הציבורי של שיקגו מפיק גם תוכניות רדיו אמריקניות פופולריות כגון "החיים האמריקאים" (This American Life) ו"חכה חכה... אל תגיד לי!" (Wait Wait... Don't Tell Me!) אשר משודרות ברשתות הרדיו ברחבי ארצות הברית ובאינטרנט.
שני היומונים הגדולים בשיקגו הם השיקגו טריביון והשיקגו סאן טיימס. השיקגו טריביון יוצא לאור משנת 1847 והוא העיתון הנפוץ ביותר באזור המטרופולין של שיקגו ובאזור המערב התיכון. העיתון מוכר מעל ל-500,000 עותקים במהלך ימות השבוע וכ-950,000 עותקים בימי ראשון ונחשב לאחד מעשרת העיתונים הנמכרים ביותר בארצות הברית. כמו כן, ישנם גם מקומונים רבים בעיר.
ספורט[]
משחק של השיקגו בולס נגד הניו יורק ניקס באצטדיון יונייטד סנטר
בשיקגו פועלות קבוצות מכל הליגות המקצועניות הבכירות של ארצות הברית.
שיקגו היא אחת מחמישה אזורים מטרופוליניים בהם פועלות שתי קבוצות בייסבול (האחרים הן ניו יורק, וושינגטון-בולטימור, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו): השיקגו קאבס והשיקגו וייט סוקס.
קבוצות הפוטבול החברה ב-NFL הפועלת בשיקגו היא קבוצת השיקגו ברס.
קבוצת ההוקי קרח החברה בליגת ההוקי קרח הלאומית של ארצות הברית הפועלת בשיקגו היא קבוצת השיקגו בלאקהוקס.
קבוצת הכדורסל שיקגו בולס חברה בליגת ה-NBA. וקבוצת הנשים שיקגו סקיי חברה בליגת ה-WNBA.
מרתון העיר שיקגו אשר מתקיים מדי שנה באוקטובר נחשב לאחד מחמשת המרתונים הגדולים בעולם.
ב-14 באפריל 2007 נבחרה שיקגו להיות בין ארבע הערים אשר היו המועמדות הסופיות לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2016. אף על פי כן, ב-2 באוקטובר 2009 נבחרה ריו דה ז'ניירו לארח את המשחקים האולימפיים של שנת 2016.
אירועים מיוחדים[]
מדי השנה נערכים עשרות כנסים, פסטיבלים, תצוגות, מצעדים והופעות ברחבי העיר. חלק גדול מהאירועים נערך במימון העירייה (הכניסה אליהם חופשית). להלן האירועים השנתיים הבולטים ביותר בעיר:
באביב ובקיץ[]
.jpg){kind=link}
פסטיבל טעם שיקגו, 2009
- פסטיבל המוזיקה של גראנט פארק - סדרת קונצרטים סימפוניים חינמיים של מוזיקה קלאסית המתקיימים תחת כיפת השמים במדשאות של פארק המילניום. הקונצרטים נערכים מדי שנה מאמצע חודש יוני עד אמצע חודש אוגוסט במהלך סופי השבוע.[6]
- פסטיבל הבלוז של שיקגו - פסטיבל מוזיקת בלוז שנתי. הפסטיבל כולל בין היתר מופעים של נגני הבלוז המובילים בעולם. הפסטיבל נערך כל שנה במשך ארבעה ימים בסוף השבוע הראשון ביוני בגראנט פארק.[7]
- פסטיבל הגוספל של שיקגו - פסטיבל מוזיקת גוספל שנתי. הפסטיבל נערך כל שנה במשך ארבעה ימים בסוף השבוע השני ביוני בגראנט פארק.[8]
- חגיגות יום העצמאות האמריקני - חגיגות יום העצמאות האמריקני בשיקגו כוללות מופעים שונים ומופע זיקוקים מרהיב. למעלה ממיליון איש פוקדים את האירוע מדי שנה. האירוע נערך כל שנה ב-3 ביולי בגראנט פארק.[9]
- טעם שיקגו - פסטיבל האוכל הגדול ביותר בעולם. הפסטיבל מכיל דוכני מזון של המסעדות המקומיות המובילות בהם נמכרים מנות במחיר שווה נפש כאשר במקביל נערכים מופעי מוזיקה (בדרך כלל של אמנים אמריקנים ידועים). מיליוני מבקרים פוקדים את הפסטיבל מדי שנה. זהו הפסטיבל הגדול ביותר שנערך מדי שנה בשיקגו. האירוע נערך כל שנה במשך עשרה ימים בתחילת יולי בגראנט פארק.[10]
- פסטיבל פיצ’פורק - פסטיבל מוזיקה שנתי. הפסטיבל נערך כל שנה בסוף השבוע השלישי ביולי בגראנט פארק.[11]
- פסטיבל לולהפלוזה - פסטיבל מוזיקה אלטרנטיבית שנתי נודע ונחשב. הפסטיבל נערך כל שנה במשך שלושה ימים בסוף השבוע הראשון באוגוסט בגראנט פארק.
- המופע האווירי של שיקגו - אחד המפגנים האוויריים הגדולים בעולם. במהלך האירוע המטוסים השונים מבצעים פעלולי אקרובטיקה אוויריים מעל לאגם מישיגן. הפסטיבל נערך כל שנה במשך יומיים בסוף השבוע השלישי באוגוסט בגראנט פארק.[12]
- פסטיבל הג'אז בשיקגו - פסטיבל ג'אז פופולרי ונודע. הפסטיבל כולל הופעות של נגני ג'אז מובילים מהעולם ונגני ג'אז מקומיים. הפסטיבל נערך כל שנה במשך ארבעה ימים במהלך סוף השבוע הראשון בספטמבר בגראנט פארק.[13]
בסתיו ובחורף[]
נהר שיקגו, צבוע ירוק לרגל חגיגות יום פטריק הקדוש בשנת 2005.
- פסטיבל הסרטים הבינלאומי בשיקגו - פסטיבל סרטים שנתי בו מוענק פרס הוגו הזהב. זהו אחד מפסטיבלי הוותיקים ביותר באמריקה הצפונית. הפסטיבל אשר נמשך שלושה שבועות נערך כל שנה במהלך חודש אוקטובר.[14]
- מרתון שיקגו - אחד מחמשת המרתונים הגדולים ביותר בעולם. האירוע נערך כל שנה ביום ראשון השני של חודש אוקטובר.[15]
- מצעד חג ההודייה - מצעד חגיגי אשר נערך לאורך רחוב סטייט בו צועדים תזמורות, אנשים מחופשים וכמו כן המצעד כולל עשרות בלוני הליום ענקיים. המצעד מושך אליו בכל שנה כ-350 אלף בני אדם. האירוע נערך כל שנה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר.[16]
- שוק חג המולד - שוק חג המולד אשר מתקיים בכיכר דיילי פלאזה וכולל מספר רב של דוכנים אשר מוכרים מתנות ומאכלים ייחודיים לחג המולד. האירוע נערך כל שנה מסוף השבוע האחרון בנובמבר עד סוף השבוע הראשון בדצמבר.[17]
- תערוכת הרכב של שיקגו - תצוגת המכוניות הגדולה ביותר באמריקה הצפונית והשלישית בגודלה בעולם. בתערוכה מוצגים דגמי המכוניות האחרונים שיצאו לשווקים. התערוכה כוללת מעל לאלף מכוניות. למעלה ממיליון מבקרים פוקדים את התערוכה מדי שנה. התערוכה אשר נמשכת שבועיים נערכת כל שנה במהלך חודש פברואר בבניין מקורמיק פלייס.[18]
- מצעד יום פטריק הקדוש - חגיגות יום פטריק הקדוש כוללות מצעד גדול אשר בסופו סירות מנוע של העירייה שופכות צבע מיוחד וידידותי לסביבה אל תוך נהר שיקגו וצובעות אותו בירוק לכבוד החג. האירוע מתקיים מדי שנה ב-17 במרץ.[19]
כלכלה, תעסוקה ומסחר[]
המבנה של בורסת הנגזרות של שיקגו
שיקגו מהווה מרכז כלכלי בינלאומי. התוצר הגולמי של אזור שיקגו הוערך ב-506 מיליארד דולרים בשנת 2007 ושיקגו מהווה על כן את המרכז הכלכלי השלישי בגודלו בארצות הברית. האזורים הכלכליים של העיר מתרכזים באזור "הלולאה" ובאזור הניר נורת' סייד אשר מכילים ריכוז של גורדי שחקים.
תחומי התעשייה העיקריים של העיר הם תחומי הייצור, הדפוס, ההוצאה לאור ועיבוד המזון.
תאגידים גלובלים רבים מחזיקים את המשרדים הראשיים שלהם בשיקגו: בואינג (אחת מיצרניות המטוסים הגדולים בעולם), אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ (המוציאה לאור של אנציקלופדיה בריטניקה), הייאט (רשת בתי מלון מהגדולות בעולם), Midway Games (מפתחת ומוציאה לאור של משחקי וידאו), Playboy Enterprises (המוציאה לאור של פלייבוי), Tribune Company (תאגיד תקשורת) וWm. Wrigley Jr. Company (יצרנית גומי הלעיסה הגדולה בעולם).
שיעורי האבטלה בשיקגו משנות התשעים ועד היום גבוהים משיעורי האבטלה הממוצעים בארצות הברית. שיעור האבטלה הרשמי בעיר בשנת 1990 היה 9.0 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 5.6 אחוזים), ולאחר מכן ירד בשנת 2000 ל-5.5 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 4.0 אחוזים) ולאחר מכן עלה שוב בשנת 2002 ל-8.2 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 5.8 אחוזים). בשנת 2006 ירד שיעור האבטלה בעיר ל-5.2 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 4.6 אחוזים).
דמוגרפיה[]
רוב תושבי העיר הם לבנים פרוטסטנטים, אולם כמו בערים גדולות אחרות, אחוז השחורים גבוה יותר בעיר מאשר אחוזם באוכלוסייה הכללית של ארצות הברית. בפרוורי שיקגו השונים יש הרכבי אוכלוסייה שונים.
שלושה עמים שבולטים בהגירתם ההמונית לשיקגו החל משנות התשעים הם הסרבים, תושבי האיטי והארמים הנוצרים דוברי הסורית מעיראק וסוריה.
כללית, גם פרוורים מרוחקים מושכים אוכלוסייה עשירה יותר. העשירים תלויים פחות בתחבורה ציבורית ונמשכים אל הפרוורים כי בהם החינוך הממלכתי טוב יותר.[20] החינוך הממלכתי טוב יותר בפרוורים כי עיריית הפרוור נותנת שירותים טובים יותר במחיר ארנונה גבוהה יותר - בארצות הברית, 43% מתקציב החינוך ממומן על ידי הרשויות המקומיות. יתרון תקציבי שני של בתי ספר בפרוורים עשירים נובע מהעובדה שאין הנחה בארנונה למי ששולח את ילדיו לחינוך הפרטי ואינו משתמש בשרותי החינוך הממלכתי; מי ששולח את ילדיו לחינוך הפרטי, למעשה משלם לערייה עבור חינוך ילדי שכניו. שירותי חינוך טובים אלה מתבטאים בעיקר בפרמטרים הקשורים להשתתפות הערייה במימון החינוך. בעיר שיקגו יש, למשל 30 תלמידים בכיתה. בפרוור אוונסטון הגובל עם שיקגו מצפון יש 20 ובפרוור שמצפונו - וילמט, יש 12 תלמידים בכיתה. הפרוור המתקדם ביותר מבחינת חינוך, הוא שמברג (Schaumburg) כאשר מחלק החינוך המקומי שלו מציע תוכניות חינוך מיוחד בעלות שם עולמי (כמו חינוך מיוחד ממלכתי עם יחס של מורה אחד לשני תלמידים והפעלת שיטות מתקדמות בחינוך אוטיסטים כמו DIR).
הקהילה היהודית[]
המהגרים היהודים הראשונים אשר הגיעו אל העיר היו יהודים יוצאי גרמניה אשר החלו להגיע במהלך אמצע המאה ה-19. לקראת סוף המאה ה-19, החלו היהודים יוצאי גרמניה להתעשר ועברו צפונה לשכונות חדשות; במקביל החל גל ההגירה הגדול של יהודי מזרח אירופה, בעיקר מרוסיה עקב הפרעות והפוגרומים ביהודים.
במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 מנתה הקהילה היהודית בשיקגו 270,000 אנשים לערך. לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק גדול מחברי הקהילה היהודית עזבו את העיר והתיישבו בשכונות הצפוניות של שיקגו. כיום, רק שליש מהיהודים באזור מתגוררים בשיקגו כאשר השאר מתגוררים באזור הפרוורים.
הקהילה היהודית בשיקגו היא הרביעית בגודלה בארצות הברית. הקהילה היהודית מפוזרת ברחבי העיר כולה, ובהתאם לכך גם המוסדות והארגונים של הקהילה מפוזרים ברחבי העיר ובאזור הפרוורים. הקהילה היהודית מונה יהודים חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים, אורתודוקסים-מודרניים וחרדים. המיוחד בה ביחס לקהילות יהודיות אחרות בארצות הברית הוא ההיעדרות היחסית של מהגרים מישראל ושל רוב זרמי היהדות החרדית. כמעט כל החרדים בשיקגו הם חסידי חב"ד. הקהילה היהודית מרוכזת כיום ברובה בשכונות הצפוניות של שיקגו (רחוב דיבון) ובפרוור הצפוני סקוקי.
חינוך[]
בתי ספר[]
בשיקגו קיים מערך החינוך הציבורי השלישי בגודלו בארצות הברית. למעלה מ-400,000 תלמידים לומדים במעל ל-600 בתי ספר בעיר. כמו כן קיימים בעיר כ-394 בתי ספר פרטיים (הן חילוניים והן דתיים).
מכללות ואוניברסיטאות[]
שש האוניברסיטאות אשר ממוקמות באזור העיר או בסמיכות לה הן: אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת דה-פול, אוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת לויולה בשיקגו והמכון הטכנולוגי של אילינוי. כמו כן קיימות בעיר כ-83 מכללות.
תחבורה[]
קו הרקיע של שיקגו
התחבורה בשיקגו היא אחת ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות ביותר בארצות הברית עקב אופיה המטרופוליני של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי יוממים, והעיר סובלת מדי יום מעומסי תנועה כבדים בשעות השיא וממחסור במקומות חניה. מרבית תושבי העיר משתמשים בתחבורה הציבורית. תושבי הפרוורים של שיקגו משתמשים בקווי הרכבת מהפרוורים על מנת להגיע לעיר, וממשיכים, לרוב, את דרכם למקום עבודתם באמצעות מערכת התחבורה הציבורית של שיקגו. בכך שונה שיקגו באופן משמעותי משאר חלקי ארצות הברית, שבהם 90% מהעובדים מגיעים למקומות עבודתם במכוניותיהם הפרטיות.
שיקגו היא גם צומת רכבות חשוב בארצות הברית. כשליש מהרכבות בארצות הברית עוברות בשיקגו, ובשל כך היא מהווה "צוואר בקבוק" תחבורתי. כמו כן, בשיקגו קיים מערך רכבות הנוסעים הגדול ביותר בארצות הברית.
תשתיות כבישים[]
כביש "לייק שור דרייב"
שבעה כבישים מהירים בין-מדינתיים (Interstate highways) גדולים עוברים דרך שיקגו ופרווריה. הכבישים השונים מוכרים בדרך כלל על ידי המקומיים בשמות שונים שניתנו להם, ולא, כנהוג באזורים אחרים בארצות הברית, במספרם.
אף על פי שקיימת מערכת נרחבת של כבישים שמקשרים את העיר לסביבתה, עדיין עומסי התנועה ופקקי התנועה הנוצרים בהם הם הכבדים, בעיקר בשעות השיא.
רכבת[]
תחנת הרכבות הפרווריות אוגילבי
חברת אמטרק (Amtrack) מפעילה את מערך רכבות הנוסעים הבין-עירוניות העוברות בשיקגו אשר מגיעות ליעדים שונים ברחבי אילינוי וליעדים אשר סמוכים לאילינוי (כגון מילווקי, אינדיאנפוליס, סנט לואיס, ודטרויט). אמטרק מספקת גם מספר קווים שמגיעים ליעדים רחוקים יותר (כמו ניו יורק, סיאטל, פורטלנד, ניו אורלינס, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סן אנטוניו ווושינגטון די. סי.). תחנת הרכבת המרכזית בשיקגו היא תחנת יוניון סטיישן.
רשות התחבורה האזורית (RTA) אחראית על הפעלת רכבת הפרברים של שיקגו (Metra), מערך של 12 קווי רכבות פרבריות אשר פועלת באזור המטרופולין של שיקגו. התחנה המרכזית של הרכבת הפרוורית בשיקגו היא תחנת אוגילבי (Ogilvie Transportation Center).
רכבת עילית[]
הקו החום של הרכבת העילית
רשות התחבורה של שיקגו (CTA) אחראית על הפעלת רכבת ה"אל" ("The L"), מערך של שמונה קווי רכבת עילית אשר עוברים דרך 144 תחנות ברחבי העיר. האורך הכולל של כל קווי ה"אל" הוא 170.8 ק"מ. 57.1 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מערכת של גשרים הבנויים מעל לרחובות העיר, 59.4 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מסילה בגובה הקרקע ו-19.5 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מסילה תת-קרקעית. קווי הרכבת העילית מגיעים מהפרוורים הקרובים לעיר ומשכונותיה הרחוקות אל מרכז העיר, מסתובבים סביב השכונה המרכזית של שיקגו בלולאת גשרים עיליים וחוזרים לשכונות המרוחקות ולפרוורים הקרובים. לולאה זו נותנת למרכז העירוני הראשי את השם Loop ("הלולאה"). על מנת לנסוע מפרבר לפרבר באמצעות ה"אל" חייבים לנסוע עם ה"אל" קודם למרכז העיר ולהחליף שם רכבת. קרוב ל-620,000 אנשים נוסעים בקווי רכבת ה"אל" מדי יום.[21]
קווי רכבת ה"אל" כוללים את הקו האדום, הכחול, הירוק, הכתום, החום, הסגול, הורוד והצהוב. הקו האדום והקו הכחול (אשר מוביל לנמל התעופה שיקגו או'הייר) פועלים 24 שעות ביממה.
אוטובוסים[]
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברת CTA. קווי האוטובוס של ה-CTA מגיעים כמעט לכל יעד ברחבי שיקגו משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. תחנת האוטובוסים המרכזית בשיקגו היא תחנת היוניון סטיישן (Union Station). בשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי המדינה. חברת CTA מפעילה כ-152 קווי אוטובוס ברחבי העיר. מדי יום מיליון אנשים נוסעים באוטובוסים של החברה בשיקגו. כמו כן, חברת Pace אשר מפעילה מערך אוטובוסים באזור הפרוורים של שיקגו מפעילה גם מספר קווים אשר עוברים בעיר.
תחבורה אווירית[]
קיימים שני שדות תעופה מרכזיים בשיקגו ומספר שדות תעופה קטנים.
נמל התעופה הבינלאומי שיקגו או'הייר שוכן מצפון-מערב לעיר במרחק של כ-27 ק"מ ממרכז העיר. או'הייר הוא נמל התעופה השני בגודלו בעולם ונחשב לנמל התעופה העמוס ביותר בארצות הברית. נמל או'הייר מהווה בסיס ראשי לחלק מחברות התעופה הגדולות כגון אמריקן איירליינס ויונייטד איירליינס וצומת קישור חשוב לאחרות. פועלים באו'הייר ארבעה טרמינלים: 1, 2, 3 בהם פועלים חברות תעופה מקומיות, ו-טרמינל 5 בהם פועלות טיסות בינלאומיות (טרמינל מס' 4 משמש כיום כתחנת האוטובוסים של שדה התעופה).
נמל התעופה מידוויי אשר קטן בהרבה מאו'הייר שוכן מדרום-מערב לעיר במרחק של כ-18 ק"מ ממרכז העיר ומטפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית.
מוניות[]
בעיר פועלות כ-7,000 מוניות, הידועות בצבען הצהוב. המוניות בעיר פועלות בעיקר באזור "הלולאה" ובחלק הצפוני של העיר.
רשות הנמלים[]
תבנית:להשלים
אתרים בעיר[]
"סוּ", אחד משלדי הטירנוזאור רקס השלמים ביותר, שנמצאו אי פעם. הוא מוצג במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע
ציורו של ז'ורז' סרה "יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גרנד ז'אט" אשר מוצג במכון לאומנות של שיקגו
להלן רשימה של אזורי התיירות ושל האתרים הבולטים ביותר בעיר שיקגו. ניתן לראות רשימה של האתרים הבולטים באזור פרוורי החוף הצפוני של שיקגו כאן.
אזורי התיירות הבולטים[]
- אזור "הלולאה" - מרכז העסקים הראשי של העיר שיקגו. מכיל בין היתר את מרכז התרבות של שיקגו (Chicago Cultural Center), את מגדל סירס, המכון לאומנות של שיקגו, פארק גראנט, מזרקת באקינגהאם, פארק המילניום, שער העננים, מרכז ג'ון האנקוק ואת מגדל המים של שיקגו.
- ניר נורת' סייד - מכיל בין היתר את אזור הקניות היוקרתי "המייל המפואר" (The Magnificent Mile), גלריות לאומנות, המוזיאון לאמנות עכשווית של שיקגו, ואת מתחם הנייבי פיר אשר מכיל פארק שעשועים, בתי קולנוע ומזח לספינות לשייט תענוגות ולסיורים מודרכים באגם ובנהר שעובר בעיר.
- ניר סאות' סייד - מכיל בין היתר את אזור קמפוס המוזיאונים אשר כולל את מוזיאון הטבע, פלנטריום אדלר, אקוואריום שד ואצטדיון סולדג'ר פילד.
- אזור לינקולן פארק - מכיל בין היתר את פארק לינקולן, את גן החיות של פארק לינקולן, את מוזיאון ההיסטוריה של שיקגו ופינות נוי יפות.
אתרי התיירות הבולטים[]
מוזיאונים[]
- פלנטריום אדלר והמוזיאון לאסטרונומיה - הפלנטריום הראשון שנבנה בחצי הכדור המערבי והפלנטריום הוותיק ביותר הקיים כיום.
- מוזיאון המדע והתעשייה - מוזיאון גדול ויחודי המוקדש למדע ולתעשייה, ממוקם בשכונת הייד פארק.
- מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע - מוזיאון לעתיקות, טבע, מדע ותרבות. מכיל שלדים רבים של דינוזאורים.
- אקוואריום שד (Shedd_Aquarium) - מרכז גדול לגידול ולתצוגת חיות ים ממינים רבים.
- מכון שיקגו לאמנות (Chicago Art Institute) - מכיל אוסף ציורים גדול שמכיל רבות מהעבודות החשובות בתולדות האומנות הכללית והאמריקנית בפרט.
- גן החיות של פארק לינקולן (Lincoln Park Zoo) - גן חיות אשר ממוקם בפארק לינקולן. הכניסה אל הגן חופשית.
- מוזיאון שיקגו לאמנות עכשווית (Museum of Contemporary Art, Chicago) - אחד המוזיאונים הגדולים ביותר בעולם לאמנות עכשווית. מכיל אוסף של מעל ל-1000 עבודות אמנות חזותית אשר נוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה.
פארקים[]
- פארק המילניום - פארק בגודל 100 דונם עם עיצוב ייחודי ובעל חידושים אדרכליים. מכיל בין היתר את שער העננים. זהו הפארק החדש ביותר בשיקגו אשר נפתח בשנת 2004. הפארק ממוקם בלב העיר, צפונית למכון לאמנות של שיקגו ולפארק גראנט.
- פארק גראנט - פארק בגודל 1290 דונם הממוקם באזור הלופ. מכיל את מזרקת בקינגהאם. הפארק מהווה יעד עיקרי לפסטיבלים המרכזיים בעיר בהם יריד האוכל "Taste of Chicago", פסטיבל הבלוז של שיקגו, פסטיבל הג'אז של שיקגו, פסטיבל המוזיקה לולאפלוזה ועוד.
- פארק לינקולן - פארק בגודל 4856 דונם. הפארק הגדול ביותר בשיקגו. ממוקם צפונית לאזור הלופ ומשתרך לאורך שכונות שונות ברחבי החלק הצפוני של העיר, בין אזור לייק שור דרייב לבין אזור שדרות מישיגן.
- פארק ג'קסון - פארק בגודל 2023 דונם. הפארק ממוקם בחלק הדרומי של העיר, על שפת אגם מישיגן. זהו הפארק בו נערך היריד הבינלאומי של 1893.
- פארק וושינגטון - פארק בגודל 1,505 דונם אשר ממוקם בחלק הדרומי של העיר. המקום בו תוכננה להיערך אולימפיאדת 2016 לו הוחלט כי שיקגו תארח את המשחקים.
מבנים בעלי חשיבות[]
- מגדל סירס - אחד משני המגדלים הבולטים והגבוהים של העיר. בראש המגדל בקומה ה-103 ישנה קומת תצפית אשר ידועה כאתר תיירותי.
- מרכז ג'ון האנקוק - אחד משני המגדלים הבולטים והגבוהים של העיר. בראש המבנה ישנו מצפה-מסעדה המשקיף על העיר.
- מגדל המים - מגדל מים מן המאה ה-19. זהו אחד המבנים היחידים ששרד את השרפה הגדולה של 1871.
קישורים חיצוניים[]
הערות שוליים[]
- ↑ בוויקיפדיה אנגלית
- ↑ "Bird's-Eye View of the World's Columbian Exposition, Chicago, 1893". 1893. http://www.wdl.org/en/item/11369/. Retrieved 2013-07-17.
- ↑ אתר הסקונד סיטי
- ↑ אתר התיאטרון
- ↑ אתר תיאטרון סטפנוולף
- ↑ אתר הפסטיבל
- ↑ דף פסטיבל הבלוז באתר עיריית שיקגו
- ↑ דף פסטיבל הגוספל באתר עיריית שיקגו
- ↑ אתר אירועים בשיקגו
- ↑ תיאור הפסטיבל
- ↑ אתר הפסטיבל
- ↑ דף האירוע באתר עיריית שיקגו
- ↑ דף הפסטיבל באתר עיריית שיקגו
- ↑ אתר הפסטיבל
- ↑ אתר המרתון
- ↑ האתר הרשמי
- ↑ האתר הרשמי
- ↑ אתר התערוכה
- ↑ אתר האירוע
- ↑ [1]
- ↑ http://www.transitchicago.com/about/facts.aspx