שֹ‏וֹ‏‏כֹ‏ה (גם: שוכו, שכה במקרא, וסוכו בלשון חז"ל) הוא שמן של כמה ערים המוזכרות בתנ"ך, בספרות חז"ל, ובמקורות נוספים. אחת הערים בהר חברון, בתל הכפול הידוע כח'רבת שוויקא, והשנייה, הידועה יותר, בעמק האלה. בנוסף, מזכיר המקרא ערים בשם זה בעמק חפר ובמקומות נוספים.

בקרב בין דוד לבין גלית, חנה צבא ישראל בשוכו שבעמק האלה. אנטיגנוס איש סוכו, המוזכר בפרקי אבות, גר ככל הנראה בסוכו שבהר חברון. אוסביוס מזכיר מקום בשם סוכו בין בית גוברין לבין ירושלים, והעיר מופיעה במפת מידבא. כיום, שוכה בעמק האלה היא גבעה הידועה בשל פריחת התורמוסים בשלהי החורף מדי שנה.

השערה נוספת מזהה את שוכה הקדומה, אשר נמסרה לאחד משנים-עשר הנציבים של שלמה המלך אשר ישבו בארבות המזוהה בח'ירבת אל-חמאם עם הכפר שְוֵיכָּ‏‏ה הסמוך לטול כרם, מצפון לכפר תל ח'רבַּ‏‏ת שויכה א-רָאס‏.[1]

העיר שוכה מופיעה בחותמות "למלך" כאחד מארבעה מקומות המופיעים בשורה השנייה של החותמות: חברון, זיף, ממשת ושוכה. חותמות למלך הן הטבעות על ידיות קנקנים, מתקופת הברזל א'. ההשערה המקובלת היא כי מדובר בארבעת המחוזות העיקריים של מלכות חזקיהו, שאגר מזון לקראת התקפה אפשרית על הממלכה. בסביבת התל עצמו נמצאו 13 חותמות למלך.

אזכורים מהתנך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנחלת שבט יהודה

בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה, וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.(ספר יהושע, ט"ו, ל"ג-ל"ו)

בעמק האלה - מלחמת דוד וגולית

וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. (שמואל א, י"ז,א'-ב')

הנציבים אשר לשלמה המלך

ולשלמה שנים-עשר ניצבים, על-כל-ישראל, וכילכלו את-המלך, ואת-ביתו: חודש בשנה יהיה על-האחד, לכלכל. ואלה שמותם, בן-חור בהר אפריים. בן-דקר במקץ ובשעלבים, ובית שמש; ואילון, בית חנן. בן-חסד, בארובות; לו שוכה, וכל-ארץ חפר.(ספר מלכים א', ד',ז' -ט')

אבימלך בן גדעון בשכם

וַיִּכְרְתוּ גַם-כָּל-הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל-הַצְּרִיחַ, וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת-הַצְּרִיחַ, בָּאֵשׁ; וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל-אַנְשֵׁי מִגְדַּל-שְׁכֶם, כְּאֶלֶף--אִישׁ וְאִשָּׁה. (ספר שופטים, ט', מ"ט)


ראו ערך מורחב:מבצר האלה או (חירבת קייאפה)


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מקור: אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, הוצאת דבר - תשל"א 1971, עמ' 282

המקור: שכה קישור לויקיפדיה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.