Family Wiki
Register
Advertisement

נחלת אסתר – שכונת קראוונים סמוך למצפה ישי. קרויה ע"ש אסתר כריש, מראשוני קדומים. לשעבר נקראה הר אפרים, ע"ש ישיבת "הר אפרים" אשר שכנה בה בעבר

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו במפה מצד שמאל: מצפון מזרח, על פיסגה, במרחק 2 ק"מ הכפר הערבי ג'ת, מעט יותר מזרחה, במרחק 2.5 ק"מ חוות גלעד


 	View_from_Neighborhood_Har_Efraim_Kdumim.wmv 	 			  
 	נטיעות_טו_בשבט_קדומים_תשעא.wmv 	 			  

הנוף הנשקף מהשכונה

טקס ט"ו בשבט תשס"א בהר אפרים


Kedumim suborn 061

על הגבעה משמאל השכונה, קדימה - חממות האוכמניות ולמטה כביש שכם - כפר סבא

הר אפרים היא שמה של שכונה בקדומים. מקורו של השם הוא בשמה של הישיבה אשר חידשה את ישובה של הגבעה. בשנת 2000 התמקמה בגבעה שכונתה אז "קדומים מזרח", ישיבת הר אפרים. "ישיבה קטנה לאומית" אשר הוקמה על-ידי הרב נחום בן יהודה בישוב רבבה . הישיבה התמקמה במבנים נטושים, אשר היו בשימוש המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - אז מכללת אריאל למטרת מגורי סטודנטים. במקום גם הוקם מבנה אבן, אשר נועד לכיתות לימוד לתלמידי מכללת אריאל. השכונה הייתה ראשית דרכה של "המכללה", אשר הוקמה כמסגרת להשכלת מבוגרים בקדומים בשנת 1982.

היום, הקרוואנים של מכללת אריאל והישיבה לשעבר, משמשים למגורים לתושבי קדומים. רוב הקרוואנים שהיו בשכונה הוצאו ממנה ונותרו בשטח העמודים אשר שימשו ליסודות - מראה לא מרנין במיוחד. תושבי השכונה מקבלים את רוב השרותים מקדומים רבתי. בשכונה הסמוכה מצפה ישי קיימים: מעון, גן ילדים ומקווה . אין תחבורה ציבורית לשכונה. הכניסה לשכונה נעולה ונפתחת רק לאחר אישור מראש אצל קצין הבטחון בקדומים. חלק מהשכונה משמש בסיס צבאי.

בעבר הונחה בשכונה אבן פינה לישיבת בני חיל השוכנת היום בקדומים.

במורד המערבי של השכונה שתי חממות לגידול חממות.

תמונות היסטוריות - 2000 ?[]


ישיבת הר אפרים[]

Min haar

עטיפת ספר על חייו של הרב שלמה מן ההר

הישיבה נועדה לפעול בתור בתור "ישיבה קטנה לאומית" כדוגמת הישיבה לצעירים מעלה חבר, הנחשבת ל"אם הישיבות הקטנות הלאומיות. הישיבה לצעירים מעלה חבר, שמה לה למטרה לחולל מהפך בחינוך הדתי לאומי, על ידי התרכזותם של בני נעורים בעולמה של תורה וחינוכם למנהיגות תורנית. ישיבת הר אפרים נועדה למלא תפקיד דומה באזור השומרון.

הישיבה הוקמה בישוב רבבה, שם הייתה כשנתיים (גירסה אחרת :"רק שנה"), ומכאן ניתן לה שמה הר אפרים. לכך היו סיבות אחדות:

  1. רבבה היא במרכז הר אפרים המשתרע החל מדרום נחל קנה עד לתחום נחלת שבט יהודה.
  2. רבבה היא מול הכפר הערבי "כפל חארס", בו קבור יהושע בן נון אשר עליו נאמר כי נקבר בהר אפרים.
  3. נשיא הישיבה, אשר נתן לה את ברכתו, היה הרב שלמה מן ההר - אשר גם הספר לזכרו מכונה "ההר הזה".

הישיבה גם זכתה לקבל את הספריה של הרב ד"ר שלמה טל, עורך סידור התפילה "רינת ישראל", אשר הקדיש אותה לישיבת הר-אפרים (ראו צילום אחד הספרים).

הישיבה עברה לקדומים בשנת 1997 ובשנת 2006 חדלה לפעול. רכושה ותלמידיה עברו לישיבת מי-השילוח. באתר קדומים נאמר כי ביום 2 אפריל 2008 עברה ישיבת מי השילוח למושב חמרה בבקעת הירדן. שם נמצאה ספריית שלמה טל נטושה. הספרים הועברו בחלקם לישיבת הכותל ובחלקם לישיבת ההסדר שדמות מחולה.


בכך הסתיים נסיון חינוכי מיוחד במינו להקים ישיבה קטנה לאומית בשומרון.

(תודה לעוזאל ותיק, תלמיד הישיבה על הערות)

על הנסיון החינוכי[]

Tal

(מתוך מנשר ראש הישיבה)
בשנים האחרונות הוקמו הרבה ישיבות חדשות לתלמידים בגיל תיכון. כיום, מלבד הישיבות התיכוניות הגדולות והוותיקות על תכניות הלימודים המוכרות שלהן, יש מגוון רחב של ישיבות צעירות וקטנות בעלות צביונים שונים.

ובכן, לא ניתן רק להעדיף מוסד גדול עם הרבה תלמידים או מוסד קטן עם אווירה יותר משפחתית, אלא גם אפשר לבחור באופיה המדויק של ישיבה – בהתאם לבקשת ההורים והתלמיד גם יחד. יש למשל ישיבה מנגנת, ישיבה מציירת, ישיבה מטיילת, וכן ישיבות לתלמידים המתקשים בלמידה רגילה.

גם בתחום לימוד התורה (והרי לשם כך קיימת "ישיבה") ניתן לבחור במעט או הרבה, וכן בסגנונות שונים – עיון, בקיאות, חסידי וכדומה. וכן ביחס אל הלימודים הכלליים אם בצמצום ובריכוז או לא.

מה שברור הוא שאפשר – ולפי דעתי – חובה, שכל תלמיד "יתחבר" אל הרעיון המרכזי של המוסד בו הוא לומד, בהזדהות מלאה ובנכונות מעשית. וכאן יש לנו מה להציע.

אנו בישיבת הר אפרים בקדומים הולכים בדרכו של מיסד הישיבה הרב שלמה מן-ההר זללה"ה באמירה ברורה – לגדל תלמידי חכמים. כאן אנו צועדים לקראת גדלות בכל מקצועות התורה – מקרא, משנה, תלמוד, הלכה ואגדה, ובעבודת הבורא ית'. וזאת באווירה נינוחה המעודדת למידה עצמית. מלבד זה, חשוב לנו גם להקנות השכלה כללית הגונה לתלמידינו.

הישיבה בת חמש שנים ובוגרי המחזור הראשון לומדים בישיבות גבוהות.

זהו חזון גדול, ואתגר רציני למי שמתחבר אליו.

זרמים חדשים בחינוך ישיבתי - ולאן אני מתחבר? הרב נחום בן יהודה ראש ישיבת הר אפרים

על הישיבה[]

Har efraim 047

שרידי הישיבה - וונדליזם !

(כתבה מימי קיום הישיבה)

בישיבת הר אפרים לצעירים בקדומים לומדים כחמישים תלמידים באווירה משפחתית ושמחה ובסגנון ארץ ישראלי. הישיבה מורכבת ממגוון של תלמידים מכל רחבי הארץ ומצוות מחנכים ומורים מקצועי ומנוסה. במרכז הוויית הישיבה לימוד תורה על כל גווניה; מקרא, משנה, תלמוד, הלכה ואגדה. הלימוד מועבר בצורה חיה וצבעונית.בכל שנה מסיימים מסכתות בתלמוד ובמשנה, וספרי תנ"ך ואמונה שלמים.

הישיבה מעודדת את התפתחותם של התלמידים בכיוונים מספר ולמידה עצמית בבית המדרש הם חלק מן האמצעים המקנים לתלמידים עצמאות ואחריות אישית בדרך לקניין התורה בגדלות וכן מקצועות הנדרשים לבגרות. יחד עם זאת, התלמידים עוסקים גם בעבודות חקלאות בשדות הישיבה, נגינה ושירה, בניה בנגריה.

בישיבה שוררת אווירה של "יחד", והתלמידים חשים כי קיימת חברה תומכת ואוהבת ויחס אישי מצוות מסור. הישיבה בת חמש שנים ורוב בוגריה לומדים בישיבות גבוהות.

ראש ישיבת הר אפרים לצעירים בקדומים הוא הרב נחום בן יהודה. היא פועלת בברכתו של מו"ר הרב שלמה מן-ההר.

המקור

גידול האוכמניות[]

ראו ערך מורחב :גידול אוכמניות בקדומים

Har efraim 019

אכמניות הר אפרים

אוכמניות (Blueberries) הן פרי יער קטן, כחול־סגלגל. הוא נמצא ברשימת הפירות המסתוריים והבלתי נפוצים במטבחי ישראל. להבדיל מפירות הדר, מתפוחים, מאגסים ומשאר נשירים - פירות יער כמעט שאינם גדלים בישראל.

את הפירות המבויתים אפשר למצוא כמעט בכל רחבי העולם: בארצות הברית - שהיא עדיין המגדלת והספקית הגדולה ביותר בעולם של אוכמניות, בניו זילנד, באוסטרליה, בדרום אפריקה וגם באסיה. בשנים האחרונות יש גידול של אוכמניות גם ברמת הגולן. במטעים של קיבוץ אלרום מגדלים מבחר של פירות יער, וגם בקיבוץ שעל ובעין זיוון יש תנובה של אוכמניות. שלושת הקיבוצים הללו מציעים בשנים האחרונות בחודשי הקיץ "קטיף עצמי" של פירות יער אקזוטיים, בילוי ושעשוע לכל המשפחה. המקור

אך גם בקדומים ניתן למצוא אותן בשכונת הר אפרים.


חוות גלעד[]

Har efraim 059

הדרך לחוות גלעד חסומה - עד מתי יתנכלו למאחז

צפונית מהשכונה נמצא המאחז חוות גלעד. מהשכונה יש דרך עפר המובילה למאחז - דרך המתוכננת לסלילה. לאורך הדרך הונח קו-מים לאספקת מי שתייה לתושבי המאחז. הקו חובל ובשלב זה תושבי חוות גלעד מקבלים מים במיכליות.

קישורים חיצוניים[]

Advertisement