שמעון כהן באתר ערוץ שבע מספר על ספרו של אריה יצחקי 'שלדים בארון' – ניפוץ מיתוסי כזב
הוצאת ספרים א"י אילניה
הופיע הספר: "שלדים בארון".
אנו שמחים להודיע כי ספרו של אריה יצחקי "שלדים בארון" יצא לאור בהוצאתנו.
הספר שעוסק בתעלומות ומיתוסי כזב בתולדות הישוב היהודי ומדינת ישראל בין השנים 1941 - 1951, מנפץ מיתוסים כוזבים
ופותר תעלומות שהפכו לאבני יסוד של האתוס הישראלי.
כך למשל מתגלה שגורלם של כ"ד יורדי הסירה היה ידוע לשולחיהם עוד בשנת 1941, אך האמת הוסתרה בזדון במשך 68 שנים!!!
הספר החושפני מגלה כי במסגרת יצירת המיתוסים המשיך המימסד להסתיר את האמת ממשפחות החללים והנעדרים;
תוך גרימת פגיעה נפשית ארוכת - שנים באלמנות שנותרו בעגינותן וביתומים.
אריה יצחקי מוכיח בספרו כי ההיסטוריה הצבאית הכתובה והנלמדת במדינת ישראל היא היסטוריה כוזבת ושקרית שכל דמיון
בינה לבין המציאות מקרי בהחלט, הוא מפרט כיצד במשך עשרות שנים כתבו ופירסמו היסטוריונים בשירות האליטה השלטת,
הצבאית והאזרחית, את גירסתם המעוותת שהתאימה לצרכיהם הפוליטיים והאישיים, במצח נחושה לא היססו לעוות את העובדות וליצור מיתוסי כזב.
התוצאה הישירה והחמורה של הטיית המחקר והכתיבה היתה אי- הפקת לקחי אמת,
עובדה שגרמה לכישלונות ותבוסות במלחמות הבאות.
הכתבה בערוץ שבע
הספר עוסק בפרשיות מן העבר אשר לטענת ההיסטוריון לא זכו לחשיפה מלאה. וכך כתב שמעון כהן:ספר חדש, "שלדים בארון", מגולל פרשיות עלומות מההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל, פורך מיתוסי כזב ופותר פרשיות סתומות שהנהגת המערכת הביטחונית בישראל העדיפה להעלים.
ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, כותב הספר שבעברו עריכה וכתיבה של כשלושים ספרים העוסקים בביטחון ובהיסטוריה צבאית של ארץ ישראל, קובע בערוץ 7 כי כדי להסתיר מידע מהציבור ולייצר מיתוסים ביטחוניים אפופי הוד נרמסו אזרחים, חיילים ומשפחות שכולות שלא הוגדרו כחלק מאנ"ש, מאנשי שלומנו של צמרת השלטון של ישראל הצעירה.
הספר החדש מתמקד בתעלומות ובמיתוסי כזב בתולדות הישוב היהודי ומדינת ישראל בין השנים1941- 1951 ומנפץ מיתוסים כוזבים ופותר תעלומות שהפכו לאבני יסוד של האתוס הישראלי. כך למשל מתגלה שגורלם של כ"ד יורדי הסירה היה ידוע לשולחיהם עוד בשנת 1941, אך האמת הוסתרה בזדון במשך 68 שנים.
יצחקי מבקש להוכיח בספרו כי ההיסטוריה הצבאית הכתובה והנלמדת במדינת ישראל, היא היסטוריה כוזבת ושקרית שכל דמיון בינה לבין המציאות מקרי בהחלט. הוא מפרט כיצד במשך עשרות שנים כתבו ופירסמו היסטוריונים בשירות האליטה השלטת, הצבאית והאזרחית, את גרסתם המעוותת שהתאימה לצרכיהם הפוליטיים והאישיים. במצח נחושה לא היססו לעוות את העובדות וליצור מיתוסי כזב. התוצאה הישירה והחמורה של הטיית המחקר והכתיבה היתה אי- הפקת לקחי אמת, עובדה שגרמה לכישלונות ותבוסות במלחמות הבאות, הוא מאשים.
הגישה למסמכים עלומים ששפכו אור על התעלומות התאפשרה ליצחקי במהלך שנות שירותו באגף היסטוריה של צה"ל, שם הוטלה עליו משימה לקטלג ולסדר מסמכים סודיים שנאגרו בכספות סודיות ועליהם הטבעת חותם שעווה וכיתוב המתיר פתיחה רק בהיתר מיוחד של הרמטכ"ל. לאחר שקיבל סיווג גבוה נשלח לביצוע המשימה ונחשף לנתונים הסודיים שנקבע כי יותרו לפרסום רק כעבור 25 שנים.
כעת, 40 שנה לאחר מכן, מפרסם יצחקי את הנתונים וקובע כי גם כיום מסתירה מערכת הביטחון נתונים, ולדבריו כבר כעת בהכנת ספרו הבא בסדרת "עושים צדק היסטורי" הוא מגלה מחדלים בטיפול המערכת בפרשיות כקרב סולטן יעקב והיעלמותו של גיא חבר. להערכתו חשיפת הנתונים שבידו תעניק למשפחות תחושה שעניינן קרוב לפתרון גם אם זה הוסתר במשך שנים.
במהלך עיסוקו בפרשיות עלומות עלתה בפני יצחקי שוב ושוב השאלה אם לא ראוי להותיר מיתוסים נסתרים כמות שהם ולא להקשות על צער המשפחות. יצחקי סבור כי חשיבות חשיפת הנתונים היא בעיקר לנוכח הצורך ליישם לקחים ולמנוע כשלים בקרבו העתיד. זאת לבד מהפגיעה החמורה ביתומים ואלמנות שלא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם כאשר המערכת הייתה מודעת לפרטים באופן ברור לחלוטין.