Family Wiki
Advertisement

מקובל עלינו שבע מצוות בני נח אשר קבלה על עצמה האנושות לאחר המבול.

במכת חולין נאמר כי היו שלושים מצוות לבני נח. וכך נאמר:
וכן הוא אומר (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו חומר שעורים ולתך שעורים אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן כשהוא אומר (זכריה יא, יג) ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא והיינו דכתיב (זכריה יא, יב) ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף
רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה

  1. אחת שאין כותבין כתובה לזכרים
  2. ואחת שאין שוקלין בשר המת במקולין
  3. ואחת שמכבדין את התורה:

(צ"ב,ב)

פירוש רבי עדיין שטינזלץ מבאר:"רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה אחת"

'חידושי אגדות
אלו ל' צדיקי אומות העולם כו'. יש לדקדק לכאורה דהאי קרא הוא רישא דענינא מקרא דהביא לעיל ואקחה שלשים כסף ואשליכהו גו' ומשמע דדריש ליה בצדיקי ישראל והכא דריש האי קרא בצדיקי א"ה ודוחק הוא לומר דפליגי וי"ל דמשמע להו דהנהו צדיקי וישקלו את שכרי שלשים כסף ודאי דצדיקי א"ה קאמר דלא כתיב ביה השליכהו בית ה' אבל בקרא דאקחה שלשים כסף מפורש ואשליכהו בית ה' דמיירי בצדיקי ישראל וק"ל:

מספר הצדיקים המקיימים את העולם[]

"ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ" (יח,יח). '...ורבנין אמרי: אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן, דמר רב נחמן בשם רבי מנא: אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם, ומה טעם? "ואברהם היה יהיה" יהיה מיניין שלשים. פעמים שרובן בבבל ומיעוטין בארץ ישראל, פעמים שרובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל, סימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ' (ירושלמי ע"ז ב,א). 'אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר: "אשרי כל חוכי לו" ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סוכה מה,ב). '"ואכרה לי בחמשה עשר כסף" א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק:.. "כסף" אלו צדיקים, וכן הוא אומר "צרור הכסף לקח בידו", "חומר שעורים ולתך שעורים" אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם, ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל, ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן, כשהוא אומר "ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר" הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן' (חולין צב,א). לכאורה לא מובן, יש 3 גרסאות כמה צדיקים צריך בעולם, שאין מציאות של העולם בלעדיהם, אז כיצד זה מסתדר?- בפשטות אפשר שיש דרגות של צדקות, ולכן בכל מקום מדובר על דרגה אחרת של צדיקים. אפשר שיש 45 צדיקים כשמתוכם 36 הם בעלי מעלה גדולה יותר משל ה-9 האחרים, ובתוך ה-36 יש 30 שהם בעלי מעלה גדולה יותר מה-6 (שב-36), ואפשר שממש יש 3 קבוצות שונות של 30 ושל 36 ושל 45, כשכל קבוצה מתקנת משהו בעולם ומעמידתו בכך. ויש 3 קבוצות (מחולקות בתוכם או קב' שונות) וההפרשים בניהם מתחלקים ב-3 (6,9) ניראה שזה כנגד 3 האבות שהם יסוד בנ"י ולכן הם היסוד לקיום העולם, ולכן המינימום (30) נילמד אצלנו בפרשה מאברהם בהקשר לזרעו. והנה ניראה שיש צורך בקב' האלו ע"פ הקשר, שהנה הפס' שביר' הוא מאברהם, מ"יהיה" שהוא לשון הויה-מציאות, ולכן אותם 30 חייבים להיות כל רגע כדי להעמיד את העולם כצד הקדושה מול הטומאה, שזהו ההמשך "כי ידעתיו למען יצוה את בניו" וגו', שדרשו על זה חז"ל 'אמר ר' אלעזר: מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים, ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים. מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים, דכתיב "כי ידעתיו למען אשר יצוה" וגו' וכתיב בתריה "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה"' וכו' (יומא לח,ב) שזה מול זה. (וזה קשור לעולם, ולכן מובא מיד 'אמר ר' אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם ניברא' וכו' לרמז על הקשר לקיום העולם, ובפרט שהעולם ניברא אפילו בשביל צדיק אחד, ומימלא מה שחייבים 30 זה כנגד הרשעים). ואילו 36 צדיקים זה כשיש צורך בשל כעס, כיון שלומדים 36 מהפס' “ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלקי משפט ה' אשרי כל חוכי לו" (ישעיה ל,יח) 'ולכן- על שלא אביתם לשמוע. יחכה ה' לחננכם- איני מדלג לכם על הזרה הרעה שנגזרה עליכם' וכו' (רש"י). ואמנם נאמר 'מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום' אולם אין הכוונה שהם נימצאים בכל יום, אלא זהו מעלתם שהיא קבלת שכינה בכל יום (כמו שביר' ה-30 זה במעלה כמו אברהם) , אם כי אפשר שצריך אותם בכל יום בשל שה' כועס בכל יום (סנהדרין קה,ב) ולכן באותו זמן צריך שיהיו 36 צדיקים. ואילו ה-45 צדיקים זה בזמנים מיוחדים של דין גדול, כיון שהפס' ממנו למדים על צדיקים הוא "צרור הכסף לקח בידו" שמזה למדו 'כסף אלו צדיקים' שבזה למדו לפס' “ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים" וגו' ('חומר- שלשים סאה, לתך-טו' סאין' -רש"י) והפס' אומר "צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו" (משלי ז,כ) 'ליום הכסא- לזמן המועד הקבוע, וכן בכסה ליום חגנו' (רש"י) שיש זמן מיוחד (ולא תדיר בכל יום) [וגם נירמז ליום הדין -ר”ה, כסה ליום חגנו], וגם בפס' “ואכרה" וגו' (הושע ג,ב) הכסף הוא 'כסף תקליא כיפור לנפשיהון' (רש"י) שנותנים כפרה לנפש (ולא בכל יום, אלא כגון ר"ה וכדו') כך שזהו בזמנים מיוחדים שאז צריך הרבה צדיקים ולכן 45, ומימלא אפשר לומר שלא חלקו אלא דיברו על זמנים אחרים. ואולי זה תלוי בחיבורם של הצדיקים, שכשהם באיחוד גמור כמו אברהם שכולנו ממנו כאחד, אז מספיק 30 , וזה מרומז שאומר חלק בא"י וחלק בבבל, וסופרם יחד (וסימן יפה כשהרוב בארץ שבה יש אחדות בבנ"י, דין ציבור), ואם מאוחדים אבל לא במיוחד אז צריך 36 ומרומז שמקבלים שכינה, והקדושה מאחדת, ואם יש פיצול אז צריך 45 וזה מרומז בחילוק 30 ו-15 ולא יחד.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.

Advertisement