הערך הועתק - כולל התמונות - מהויקיפדיה העברית

נחל ערוגות, שמורת הטבע עין גדי

מראה בחרמון

מבט עילי על עינות צוקים

המכתש הקטן

שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמור על מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, אשר נוצרו עקב האופי המיוחד של טבע המקום. הרשות הממשלתית האחראית להכרזה, פיתוח ואחזקת שמורות הטבע בישראל היא רשות הטבע והגנים. כיום ישנן בישראל 194 שמורות טבע מוכרזות.

רקע שמירת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

המודעות לנושא שמירת הטבע קיימת עוד במקורות היהדות, וכך כתוב בקהלת רבה ז' 28:

"ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם תקלקל - אין מי שיתקן אחריך".


אומדים שבישראל קיימים 2,420 מינים של צמחי בר, מספר הנחשב, ביחס לגודלה של ישראל, לעצום. יש מדינות ששטחן גדול כפליים משטחה של ישראל ומספר הצמחים בהן אינו מגיע אף למחצית מכמות זו. עושר בוטני זה נובע ממיקומה של ישראל בצומת ביניבשתי וכארץ עם אזורי אקלים מגוונים וקיצונים. מאות של צמחים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה בגלל חוסר המודעות לשמירת הסביבה, שמגיעה לרמה של פשע כלפי הטבע.

חוקי שמירת הטבע הראשונים בארץ ישראל נחקקו בידי ממשלת המנדט הבריטי. ב־1924 פורסם חוק הציידים וב-1926 פקודת היערות. לשמורות יער הוכרזו כ-40 אתרים שהשתרעו על פני 700,000 דונם בקירוב. 18 מיני עצים הוכרזו כמוגנים ואסור היה לפי החוק לכורתם בלי רשות מפקיד היערות.

ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר, ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. ב־1956 הוקם "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הצייד וחוקי שמירת טבע אחרים. ממדור זה צמחה לימים "רשות שמורות הטבע" שנוסדה ב־1964. ב-1998 הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים האחראית עד עצם היום הזה על שמירת הטבע בישראל.

הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלוץ שמירת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראשון שקרא לשמירת הטבע בארץ המתחדשת היה הבוטניקאי אלכסנדר איג. במאמרו "תוספת לידיעת הצמחייה בישראל" משנת 1926 כתב בין היתר: "על המתעניינים בטבע הארץ ובגורלה להתארגן לאגודה לשם שמירת הטבע בארץ, שאחד מתפקידיה הראשיים יהי לעמוד על המשמר בכל מה שנוגע לצמחיית הארץ".

המוסד הראשון לשמירת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

"החברה להגנת הטבע" כאגודה עות'מאנית שמטרתה קידום שמירת הטבע והנוף הוקמה ב-1953 ביוזמתם של הסטודנטים לזאולוגיה דאז, עזריה אלון ואמוץ זהבי. לימים הפכה להיות החברה לגוף הציבורי הגדול ביותר שפועל למען שמירת הטבע ואיכות הסביבה בארץ.

בית-ספר שדה הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב-1960 הקים יוסי פלדמן את בית ספר שדה עין גדי שנועד ל"חינוך הציבור ובפרט בני-הנוער בשמירת הטבע". לימים ביוזמת "החברה להגנת הטבע" החלו לפעול עשרות מרכזים דומים בכל רחבי הארץ, הן כיחידות שדה ("בתי-ספר שדה") והן כיחידות עירוניות הקרויים מל"שים (מרכזים ללמודי שדה).

שמורת הטבע הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"שמורת החולה" קיבלה את מעמדה בהכרזה משנת 1964 בתוקף "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע" וזכתה להיות הראשונה מבין מאות שמורות הטבע שהוכרזו אחריה לפי החוק הישראלי. בשנת 1967 נכללה שמורת החולה ועוד 12 שמורות ברשימת הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של או"ם, המקיפה למעלה מאלף שמורות ופארקים מהחשובים בעולם.

"שיאים" בשמורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמורת הטבע הגדולה בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמורת רמון שבנגב, ששטחה המוכרז הוא כמיליון דונם, נחשבת לשמורת הטבע הגדולה בישראל.

שמורת הטבע הגבוהה בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמורת הר חרמון שגובה חלק פסגתו שבתחומי ישראל 2,224 מטר (והיא המקום הגבוה ביותר בארץ) הוכרזה כשמורת טבע ב-6 בדצמבר 1974, והיא נחשבת לשמורת הטבע הגבוהה בארץ. שטחה 76,250 דונם. מרבית השמורה נמצאת בשטח צבאי (למעט אזור מעיינות הבניאס שבמורדות ההר).

שמורת הטבע הנמוכה בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המעיינות הנמוכים ביותר בארץ ובעולם מצויים על חופו של ים המלח בחלקו המערבי. מעיינות אלה פרושים בשלוש שמורות טבע: "עינות צוקים" (עין פשחה) ששטחה 4,600 דונם, "עינות קנה" ו"עינות סמר" ששטחן הכולל של שתיהן 4,300 דונם.


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.