המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

בית מאיר - מדרום לשמורה

שלט אודות משלט 17 - המקור:ויקיפדיה, צילם:י.ש.

המסרק, שורת העצים למעלה מימין כפי שהוא נראה בשנים 1934-1939 משער הגיא

צולם - כנראה בשמורת המסרק


צפונית למושב בית מאיר קיים רכס עצי אורן אשר הוכרז כשמורת טבע שמורת המסרק. הכינוי מסרק ניתן לשמורה על ידי פורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. בדרכם לירושלים קבוצת העצים שימשה כנקודת התמצאות.

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שמורת המסרק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.

השמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השמורה קיבלה את שמה בזכות עצי אורן ירושלים הצומחים בפסגתה והמזכירים מרחוק צורה של מסרק לשיער הנעוץ בראשה. ככל הנראה הראשונים שנתנו לשמורה את שמה בשנות השלושים של המאה העשרים היו חברי הכשרה של הפלמ"ח שישבו בגבעת ברנר ויצאו לסיורים באזור. השמורה מאופיינת בצמחיית חורש ארץ ישראלי של עצים ירוקי עד כמו אלון מצוי ואלה (אלה ארצישראלית ואלת המסטיק), צמחים מטפסים כגון קיסוסית ועוד. בשמורה קיימים גם פרטים בודדים של אלת הכלאיים הנדירה.

כיפת המסרק בנויה מחוואר תצורת מוצא, אשר ממנו מתהווה קרקע רנדזינה - תשתית נוחה להתפתחות חורש האורנים. בתחילת שנות השבעים נמדד גילם של כמה מהאורנים המבוגרים ביותר בשמורה. המדידות נעשו על ידי קידוח בגזע העץ וספירת טבעות הצימוח העונתיות (דנדרוכרונולוגיה). אחדים מהעצים היו כבר אז בני יותר מ 150 שנה‏‏[1].

בתחום שמורת המסרק נמצא גם קבר שייח' אחמד אל עג`אמי. לפי וילנאי אל עג`מי היה הספר של הנביא מוחמד, אולם נראה כי אין בסיס לאגדה זו [2]. המקום שימש כמקום תפילה וסביבו נקברו תושבי הכפר הסמוך בית מחסיר שאת קבריהם ניתן לאתר עד היום ברחבי השמורה.

במלחמת העצמאות התנהלו קרבות עזים על השליטה ברכסים השולטים על הכביש לירושלים העובר בסמוך. במפות של לוחמי הפלמ"ח וההגנה סומנו פסגות הרכסים במספרים עוקבים ששימשו אותם בעת ניהול הקרבות. משלט מספר 1 היה בגבעה עליה ניצבת כיום האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים בסמוך לצומת שואבה. הפסגה של המסרק ובה קבר השיח היתה משלט 17. כיבוש המסרק, משלט 17 והכפר בית מחסיר הסמוך נעשה על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במהלך מבצע מכבי. השלט המוצב בשמורה מתאר את מהלך הקרבות.

בעת טיול בשמורה ניתן להבחין בשרידי תעלות הגנה, בעיקר בצידה הצפוני של השמורה, כמו גם במערכת בונקרים מבטון בפסגתה בסמוך לקבר השיח. אלה גם אלה שייכים לביצורי הגנה של תושבי בית מאיר שבעת מלחמת סיני (1956) נערכו להגנה היקפית סביב פסגת השמורה למקרה של הצטרפות ממלכת ירדן למלחמה. שרידים של ביצורים דומים ניתן למצוא גם בסמוך לצומת בר גיורא וישובים אחרים בהרי יהודה שנערכו להגנה בצורה דומה.


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מנחם מרקוס
  2. שמואל ואזנה, "מסרק ללא ספר", טבע וארץ כז/ 5 (תשמ"ב) עמ' 8-9)


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.