המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מרבדי כלניות בשמורת פורה צילמו: MathKnight and Zachi Evenor

פריחת חרדל, כלניות וחרציות בשמורת פורה - צילמה: Ester Inbar

שמורת פורה היא שמורת טבע קטנה בנגב הצפוני, בסמוך למחלף מאחז שעל כביש קריית גת - בית קמה. בשמורה פריחה עשירה וייחודית בחודשים פברואר ומרץ.

בשמורת פורה גדלים צמחים ממוצא ים-תיכוני וצמחים ממוצא מדברי. השמורה הייתה מגודרת בשנות ה-60 של המאה ה-20 ולא נפגעה ממרעה. באתר סלעים גירניים מתקופת האאוקן. בשמורה גדלים צמחי כלנית מצויה, נורית, פרג, עירית גדולה, לשון פר, ערטנית השדות, כלח, שמשון הדור, עכנאי יהודה, דבורנית וודודאים. עוד בשמורה שיחי רותם, מלוח ולענה וצמחי וינקה עשבונית, עירית נבובה, מרווה ריחנית ואירוס מצוי.

שמורה פורה השתרעה על שטח בן 12 דונם באפיק נחל פורה, הוא יובל של נחל שקמה. בשנת 2007 הוגדל שטח השמורה ב-283 דונם. שמה ניתן על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. השמורה נקראת בערבית] ח'רבת אלפורה. בחורף ישנו בשמורה אגם עונתי שהמים בו נאגרים בסיוע סכר שנבנה לאיסוף מי שיטפונות.

במקום גשר הרוס, שריד מסילת הרכבת הטורקית שנסללה בתקופת מלחמת העולם הראשונה מלוד לתחנת תחנת הרכבת בבאר שבע, שהמשכה היה בכיוון סיני. הגשר נהרס בשיטפונות בשנות ה-70 של המאה ה-20. (ראו מטה)

בשנים האחרונות נודעה השמורה במרבדי הכלניות האדומים שלה, שהתרבו והתרחבו בעשור הראשון של המאה ה-21, והיא נכללת בפסטיבל דרום אדום הנערך מידי חורף בחודש פברואר בנגב המערבי.

הכניסה הראשית לשמורה היא מכביש 40.

צמחיית השמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]


תמונות מגשר רכבת, שהיה לו תהילה בעבר, שאינו קיים יותר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות סיור קרבות בארות וכלניות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - בארגון העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

שרידי הגשר העתיק בשמורת פורה - צילמה: Ester Inbar

הרקע - במלחמת העולם הראשונה מושל ארץ ישראל, ג'מאל פאשה, הורה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים. וכל הועלה הצורך ברכבת שתביא את האספקה, התחמושת והצבא עד דרום ארץ ישראל ומדבר סיני. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת לעבר תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה עברה בהרי ההשומרון לצורך כך נחצבה מנהרת הרכבת בשומרון ב"סילת אל-דהר" לפני תחנת הרכבת בסבסטיה (משם יצאה המסילה לשכם. המשך סלילתה המתוכנן לירושלים לא בוצע).

במקום זאת, בוצע מסלול אחד, מסלול אחר של המסילה הוביל לטול כרם ומשם לואדי צארר, ומשם ל"אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת,כאן היה הגשר שאתם רואים בתמונה משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת ל"תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו.

למרות כשלונם לכבוש את התעלה שמונה חודשים קודם, התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה. הם המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' משאבי שדה] שרידי הסוללה שלה, עד היום, דרומית מבאר שבע, ביציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. משם המסילה המשיכה לנחל לבן ו במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה גם שם יש שרידי גשר רכבת שעדיין קיימים על היום , מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,בארותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ- 30 ק"מ מעזוז - התחנה הסופית של הרכבת, אשר תחנתה הראשונית הייתה הדמשק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.