עצי זית בין חורבות שומרון העתיקה
שמן רחץ - פרופ'זהר עמר הציע פירוש חדש למונח בכנס יהודה ושומרון תשס"ט -אוניברסיטת אריאל ומאמר כל פורסם במחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ט. המסקנה היא כי השם של הזית מעיד את תהליך עיבודו - בשטיפה ולא על שימושו, כנראה שמן יוקרתי, המוזכר במסורות קדומים של ארץ ישראל בימי הביניים בתור סגולות שמן הזית המקומי.
מבוא
בחפירות העיר שומרון שנערכו בשנת 1910 התגלו 102 חרסים מהם פורסמו על-ידי החוקרים 63 מהם , כולם בכתב עברי עתיק. מהם ניתן ללמוד על הלשון, הסגנון, שמות ישובים וארגון הממלכה.
על החרסים נמצא כתוב באופן תדיר:"נבל יין ישן" וכן "נבל שמן רחץ". נדון במשמעות של המוצר האחרון.
על השמן
מוסכם כי מקובל בשמן זית. המחבר דן בהצעה שמדובר במוצר קוסמטי . בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו כלים היכולים לשמש למטרה זו.
ניסוי ההפקה
במעבדות של אוניברסיטת בר-אילן נוסתה שיטת ההפקה הקדומה והתקבל "שמן מולבן, סמיך ולא שקוף". אינו מתאים לשמן זית, לא בטעם ולא בריח. כנראה שימש למשחות. אולי זה "שמן רוקח" המוזכר בספר קהלת (י,'1). לשמן זה החדירו את סממי הבושם.