שמן רחץ - פירוש חדש

עצי זית בין חורבות שומרון העתיקה

שמן רחץ - פרופ'זהר עמר הציע פירוש חדש למונח בכנס יהודה ושומרון תשס"ט -אוניברסיטת אריאל ומאמרו בנושא פורסם במחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ט. המסקנה היא כי הכינוי של השמן "רחץ" מעיד את תהליך עיבודו - בשטיפה ולא על שימושו. המוצר היה כנראה שמן יוקרתי, המוזכר במסורות קדומים של ארץ ישראל בימי הביניים בתור מייצג לסגולות שמן הזית המקומי. בשמן נעשה שימוש להמסת בשמים בתוכו, כך שריח הבושם יספג בגופו של האדם, בעת שהוא ימשח בהם. השימוש היה מוגבל למעמדות העליונים וטבעי היה כי יימצא בעיר שומרון - בירת ממלכת ישראל.

מבוא

בחפירות העיר שומרון שנערכו בשנת 1910 התגלו 102 חרסים מהם פורסמו על-ידי החוקרים 63 מהם , כולם בכתב עברי עתיק. מהם ניתן ללמוד על הלשון, הסגנון, שמות ישובים וארגון הממלכה במאה ה-8 לפני הספירה.

על החרסים נמצא כתוב באופן תדיר:"נבל יין ישן" וכן "נבל שמן רחץ". נדון במשמעות של המוצר האחרון.

על השמן

מוסכם כי מקובל בשמן זית. המחבר דן בהצעה שמדובר במוצר קוסמטי. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו כלים היכולים לשמש למטרה זו. יש הסבורים כי מדובר בשמן לרחצה. אולי שמן מזוקק. היו כאלה אשר סברו שהכוונה למוצרי מזון - שלב בזיקוק השמן.

זהר עמר סבור שהכוונה לשמן שעבר תהליך רחיצה. הוא נעזר במקורות מימי הביניים. לפיו הופק שמן זית מעולה. בהקשר זה מוזכר "השמן השטוף" המשמש בסיס ליצירת משחות בשמים. המטרה להסיר את הריח ולשנות את הצבע לשקוף. במאמר הוא מציג את השיטות שהיו קיימות וכן את הכלים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ, שנמצאו מתאימים למטרה זו.

ניסוי ההפקה

במעבדות של אוניברסיטת בר-אילן נוסתה שיטת ההפקה הקדומה והתקבל "שמן מולבן, סמיך ולא שקוף". אינו מתאים לשמן זית, לא בטעם ולא בריח. כנראה שימש למשחות. אולי זה "שמן רוקח" המוזכר בספר קהלת (י',א'). לשמן זה החדירו את סממי הבושם.