Family Wiki
Register
Advertisement
Olives tree a city of shomron

עצי זית בין חורבות שומרון העתיקה

שֶמֶן רָחֻץ, - פרופ'זהר עמר הציע פירוש חדש למונח בכנס יהודה ושומרון תשס"ט -אוניברסיטת אריאל ומאמרו בנושא פורסם במחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ט. המסקנה היא כי הכינוי של השמן "רחץ" מעיד את תהליך עיבודו - בשטיפה ולא על שימושו. שֶמֶן רָחֻץ, כמו במרשם ערבי, שמן מע'סול (שטוף) הנזכר בהקשר לארץ ישראל בימי הביניים. המוצר היה כנראה שמן יוקרתי, המייצג את סגולות שמן הזית המקומי. בשמן נעשה שימוש להמסת בשמים בתוכו, כך שריח הבושם יספג בגופו של האדם, בעת שהוא ימשח בהם. השימוש היה מוגבל למעמדות העליונים וטבעי היה כי יימצא בעיר שומרון - בירת ממלכת ישראל.

מבוא[]

בחפירות העיר שומרון שנערכו בשנת 1910 התגלו 102 חרסים מהם פורסמו על-ידי החוקרים 63 מהם , כולם בכתב עברי עתיק. מהם ניתן ללמוד על הלשון, הסגנון, שמות ישובים וארגון הממלכה במאה ה-8 לפני הספירה.

על החרסים נמצא כתוב באופן תדיר:"נבל יין ישן" וכן "נבל שמן רחץ". מניחים שמקובל במשלוחים של יין ושמן זית שהובאו כמס לבית המלך בשומרון הבירה. אנו נדון במשמעות של המוצר האחרון. הנוסח "נבל שמן רחץ" בעשרה אוסטרקונים - דהיינו מדובר במוצר לא נדיר.

על השמן[]

מוסכם כי מקובל בשמן זית. המחבר דן בהצעה שמדובר במוצר קוסמטי. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו כלים היכולים לשמש למטרה זו. יש הסבורים כי מדובר בשמן לרחצה. אולי שמן מזוקק. היו כאלה אשר סברו שהכוונה למוצרי מזון - שלב בזיקוק השמן.

זהר עמר סבור שהכוונה לשמן שעבר תהליך רחיצה. הוא נעזר במקורות מימי הביניים. לפיו הופק שמן זית מעולה. בהקשר זה מוזכר "השמן השטוף" המשמש בסיס ליצירת משחות בשמים. המטרה להסיר את הריח ולשנות את הצבע לשקוף.

לדוגמא: הרופא היהודי האנדלוסי אבן בלכארש (מאות 11-12) כותב על שמן האנפאק:"יש אומרים שהוא שמן הזיתים הלבן והוא "הפלסטיני: ויש אומרים שהוא השמן השטוף - שמן עשוי עם מים עד שילבין ויהפוך את צבעו וריחו. אחר כך משתמשים בו בכל מיני שמנים (כנראה למטרות קוסמטיות)וכך הוא נעשה להם בסיס. בטכניקה זו הוסר ריח הלוואי שלו, הלבינו את צבעו, עד שהיה חשמן נושא ניטראלי- כנראה לצורך ערבובו בבשמים או בשמנים ארומטיים אחרים.

ניסוי ההפקה[]

במעבדות של אוניברסיטת בר-אילן נוסתה שיטת ההפקה הקדומה והתקבל "שמן מולבן, סמיך ולא שקוף". אינו מתאים לשמן זית, לא בטעם ולא בריח. הרכבו היה כעשרה אחוז משמן הזית הראשוני.

עדויות קדומים לשיטת הייצור[]

זהר עמר הביא עדויות מתקופת המקרא על קיום טכניקה לשטיפת שמן זית ממיצאים ב:בית שמש - כלי חרס ובצד הבסיס חור ניקוז, במגידו - כלי חרס עם פתח ניקוז במרכז הבסיס וכן בכונתילת עג'רוד, חצור ולכיש ועין גדי. יש השערות לגבי תפקוד כלים אלה, אבל האפשרות שנועדו לשטיפת שמן קיימת גם.

סיכום[]

איזכור השמן בחרסי שומרון והמימצא הארכיאולוגי שהוא דל, רומז שמדובר בשמן מיוחד שלא היה שכיח בשימושו באוכלוסיה המקומית לצורך מזון, אלא רק כמוצר ששימש לתעשיית הקוסמטיקה.

הימצאותו בשומרון מעיד שהיה בשימוש בחצר המלוכה ובקרב אנשי המינהל בעיר הבירה. סקר שנעשה בסביבת העיר מצא כי מאגרי המים גדולים היו בה - הכילו לפי המשוער 300 אלף ליטר.

יחד עם ה"יין ישן" היו אלא שני מוצרים יוקרתיים שאוחסנו בבתי האוצר של מלכי ישראל ומכלול בניני המחסנים בשומרון עשויים ללמד אותנו איך נראו"בית נכתה" של מלעי יהודה וישראל בתקופת המקרא, כמובא במקראות הבאים:

  • "וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-כָּל-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו: לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ--וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ. (מלכים ב', כ', י"ג)
  • "וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו: לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ--וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ. " (ספר ישעיהו, ל"ט,ב')
Advertisement