Family Wiki
Advertisement

(הועתק מחב"ד פדיה)


ראו ערך מרכזי:פרקי שמשון

ראו גם:אשת מנוח

מזבח מנוח בצרעה המקראית

שמשון נושא את שערי עזה לחברון - תחריט נחושת - דורא

שמשון הגיבור היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

לפני לידת אמו בא המלאך לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו[1] למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב במסכת כתובות שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו[2]

אקטואליה

החותם שנמצא צילום: דייל מנור

ניר חסון כתב בעיתון הארץ של 30 ביולי 2012 על רמז ראשון למיתוס גבורת שמשון התגלה ליד בית שמש- החוקרים משערים כי חותם אבן שנמצא בחפירות סמוך לאזור בו חי שמשון ושעליו חרוטה חיה גדולה ולידה דמות אדם מציג כיצד הביס השופט את האריה.

בין השאר נאמר בכתבה:"חותם אבן קטן שנמצא לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות באזור תל בית שמש הוא אולי הרמז הארכיאולוגי הראשון לקיומו של מיתוס שמשון הגיבור. בחותם, שגודלו כסנטימטר וחצי, נראית חיה גדולה ולידה דמות אדם. הוא עשוי אבן בצורת קונוס ונחרט בעדינות. בקצהו העליון היה חור קטן, וכך בעליו היו יכולים לשאת אותו לכל מקום. החותם נמצא בשכבה המתוארכת למאה ה-11 לפני הספירה, כלומר טרום תקופת המלוכה, התואם כרונולוגית לתקופת השופטים ובהם שמשון. הסצינה על גבי החותם מזכירה לחוקרים את הסיפור על שמשון והאריה.

הארכיאולוגים, פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מאוניברסיטת תל אביב, לא טוענים כי דמות האדם על החותם היא אכן שמשון המקראי. אולם הסמיכות הגיאוגרפית, ההתאמה הכרונולוגית והעובדה שלא מוכר חותם דומה ממקומות אחרים רומזים לאפשרות שבאזור נחל שורק התרחש באותה התקופה האירוע המיתי שבו גיבור אנושי נאבק באריה, שמצא לבסוף את מקומו הן בטקסט המקראי והן בחותם.

תבליט שמשון הגיבור בחוקוק

ראו גם בית הכנסת העתיק בחוקוק

הכתובת: "... בכל עמלכן יהא מצותכן..." צילום: ג'ים הוברמן

תבליט שמשון הגיבור בבית הכנסת בחוקוק. על רצפת בית הכנסת שנחשף בחפירות של אונ' צפון קרוליינה ליד קיבוץ חוקוק, נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית מרהיבה ובה תיאור מקראי של שמשון הגיבור וכתובת בעברית. בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד (התקופות הרומית-המאוחרת והביזנטית, מאות 6-4 לספירה) נחשף בחפירות המתנהלות בחורבת חוקוק - יישוב יהודי קדום בגליל התחתון.

על קיומו של בית כנסת עתיק בחרבת חוקוק, ידוע מעדותו של רבי אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח" מהמאה ה-14, ומסקרים ארכיאולוגיים שנעשו בעבר בחורבה. בסקרים נתגלו פריטים ארכיטקטוניים מעוטרים, האופייניים לבתי הכנסת המפוארים שנבנו בגליל בתקופת התלמוד, ואולם – רק במהלך החפירה הזו, של אוניברסיטת צפון קרוליינה, נחשף חלק ממבנה בית הכנסת, הכולל קיר מפואר בנוי אבני גזית גדולות ורצפת פסיפס.

לדברי ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, השותף לפרופ' ג'ודי מגנס בניהול החפירה, "גולת הכותרת של התגליות בעונה הנוכחית היא רצפת פסיפס צבעונית באיכות גבוהה מאוד. הפסיפס כולל תיאור מקראי של שמשון הגיבור ושני זוגות שועלים שלפיד בוער נקשר בין זנבותיהם, כמתואר בעלילות שמשון בספר שופטים (פרק טו). כמו כן, נחשפה בפסיפס כתובת בעברית, בתוך מדליון המעוטר משני צדדיו במדליונים קטנים ובהם תיאורים מרהיבים ביופיים של ראשי נשים. בכתובת, שחלק ניכר משש שורותיה נמצא פגוע, ניתן לשחזר ברכה לאלה המקדישים את עמלם למצוות ומעשים טובים: "...בכל מצותכן יהא עמלכן...שלום".

המקור: רשות העתיקות

הערות שוליים

  1. כתובות ט ע"א.
  2. ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.
Advertisement