Family Wiki
Advertisement

הערך נכתב במקור על ידי "האנציקלופדיסט" בוויקיפדיה העברית

שני אליהו, הוא שיר פרי עטם של אב ובנו ישראל אלדד ואריה אלדד. לחן שמעון כהן.

השיר מספר את סיפורם ומעלה על נס את הקרבתם של שני לוחמי המחתרת העברית לח"י,עולי הגרדום, אליהו בית צורי ואליהו חכים שהתנקשו בחייו של הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, בקהיר, ב-כ' בחשוון תש"ה, משום התנכלותו למפעל הציוני בכלל ולמפעל העלייה בפרט[1]. שני האליהו, נתפסו עת נמלטו ממקום ההתנקשות, נשפטו למוות והועלו לגרדום על ידי הבריטים, כששירת התקווה בפיהם.

ככל שיריו ופרסומיו של אלדד, השיר אהוד בקרב ותיקי תנועת הלח"י, ונהוג לשיר אותו בטקסים ובכנסים.

מילות השיר[]

שני_אליהו

שני אליהו

סיפורם של אליהו חכים ואליהו בית צורי

מאת: ישראל אלדד ואריה אלדד

על שני אליהו יספר זה השיר
אליהו בית צורי, אליהו חכים
שב-כ' בחשון תש"ה בקהיר
בחייו של לורד מוין, השר, מתנקשים.

מיליון חמישי כבר עלה בעשן
אך השר הבריטי למזרח התיכון
שואל יהודי שנשלח מכבשן:
"איפה אשים המיליון האחרון?"

אליהו אליהו, מעשה בשני אליהו
אליהו אליהו, ששמם כמו אלי וכמו י-ה הוא

שחמחם האחד ורעהו בהיר
בעומק מחתרת כורתים הם הברית
ובכדור של עופרת נושאים לקהיר
מיהודה במצור - תשובה עברית

אל העיר ההומה נמלטים על נפשם
על הגשר נפגע בצלעו האחד
השני חש אליו לעצור את הדם
ושניהם נתפסים ועומדים למשפט.

אליהו, אליהו...

כבר הוכן הגרדום, גם עונד צווארם
ולבושם חליפת שק אדום וברזל
ורועם באולם בית הדין דברם
זה דברם של לוחמי חירות ישראל.

היפה מלבוש זה השק האדום
אליהו חכים לתלין כה הגיד
אליהו בית צורי ממרום הגרדום
שר "התקווה" ומחייך אל העתיד.

אליהו, אליהו...

המקור: אתר העמותה להנצחת מורשת לח"י

תכנית ואמירות[]

בשיר מודגשת עובדת היותם של חכים ובית צורי מתפוצות ישראל השונות, "שחמחם האחד ורעהו בהיר", תפוצות שלהט רעיון המאבק לחרות מתחדשת של העם היהודי במולדתו ההסטורית, "מיהודה במצור - תשובה עברית", התיך ל"כדור של עופרת", ולאחדות גורל, "על הגשר נפגע בצלעו האחד השני חש אליו לעצור את הדם ושניהם נתפסים ועומדים למשפט".

הציטוט: "איפה אשים המיליון האחרון?", יוחס ללורד מוין על ידי יואל ברנד, בפגישה ביניהם שלא ברור אם התקיימה, כהצטדקות צינית על חסימת גבולות ארץ ישראל בפני שארית הפליטה על פי מדיניות הספר הלבן.

מילות הבית האחרון מביעות את גאוותם הלאומית של לוחמי הלח"י המיישירים מבטם מול המוות, "ולבושם חליפת שק אדום וברזל ורועם באולם בית הדין דברם זה דברם של לוחמי חירות ישראל", ובזים לתליין הבריטי ושולחיו, ולועגים למאמציהם שיעלו חרס, לאמונתם של הלוחמים, למנוע עצמאות מן העם היושב בציון, "אליהו בית צורי ממרום הגרדום שר "התקווה"  ומחייך אל העתיד".

קישורים חיצונייים[]

הערות שוליים[]

  1. הלורד מוין, בתפקידו כנציב הבריטי הממונה על המזרח התיכון, נחשב לאנטי ציוני מובהק ופעל במלוא כוחו למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל. הוא טען בפני בן-גוריון כי ארץ ישראל לא תוכל לפתור את בעיית היהודים, הציע להקים מדינה יהודית במערב אירופה ואף נקב בפרוסיה המזרחית כארץ שתוכל לשמש למטרה זו, לאחר המלחמה ולאחר שיגורשו ממנה התושבים הגרמנים. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי בטורקיה אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים סטרומה למימי הים השחור, מקום שבו טובעה על אנשיה בטורפדו סובייטי ב-24 בפברואר 1942
Advertisement