קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

עץ שסק בהושעיה

שסק (שם מדעי: Eriobotrya japonica) הוא סוג של עץ ירוק-עד בעל עלים גדולים ממשפחת הוורדיים. פריו עגול, בין צהוב לכתום ורב גלעינים, בעל טעם מתוק-חמצמץ.

מאפיינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור העץ באזור דרום מזרח סין, אם כי הוא גדל גם ביפן, ומגדלים אותו גם בישראל, בברזיל ובמספר מדינות נוספות. עץ השסק יכול להגיע עד גובה של 5-10 מטר, אם כי הוא בדרך כלל קטן יותר, בסביבות 3-4 מטר.

בישראל פריחת השסק מתחילה בעונת הסתיו ואורכת כ-100-80 ימים.

השסק גדל באשכולות, וגודלו נע בין 3-5 ס"מ בעת בשלותו. לפרי תכולת סוכר גבוהה (כ-10 אחוזים), חומצה ופקטין.

גרעיניו של השסק אכילים ונמכרים לעתים תחת השם "קוושקו".

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמו של השסק העברי נלקח משמו הערבי או הטורקי - אסקדיניה. באנגלית שמו של השסק הוא לוקוואט (Loquat), לקוח משמו הסיני. בספרדית ובאיטלקית הוא מכונה נספולה, ברוסית הוא מכונה מושמולה, שם שהובא מדרום רוסיה, ובגרמנית שמו של השסק הוא מיספל. יש גם המכנים אותו Pandarines, אך אין סימוך לכינוי זה בספרות מקצועית.

פיתוח מינים תרבותיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בארץ פותחו כמה זנים מסחריים של השסק, "עכו 13", ו"עכו 1", שפותחו בתחנת הנסיונות החקלאית של עכו, ו"צריפין", שפותח במכון וולקני, "זיקים", ו"ביג ג'ים". בשנים האחרונות יובאו ואוקלמו בארץ זני שסק נוספים, גדולים במיוחד, מספרד ומקליפורניה. היום נטועים בישראל כ-5000 דונם שסק. במטעים המסחריים, בשומרון ובשפלה, ותחת מעטה רשת, להגנה מפני ציפורים ועטלפים, ניתן להגיע ליבול מסחרי של קרוב לשלושה טון לדונם. לשסק חיי מדף קצרים ביותר ושמירתו בקירור מזיקה לטעמו. בקעת הנדיב שממזרח לבנימינה, ועמק בת שלמה שממזרח לזכרון יעקב הם מאזורי הגידול הראשיים של השסק בצפון הארץ.

נטיעות בישראל וסביבתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השסק נטוע באזורים רבים בישראל - בהרי ירושלים, בגליל העליון, בשפלה, באזורי החוף ובנגב הצפוני. הפרי התחבב על האוכלוסייה הישראלית משום שהוא מניב פרי ראשון לאחר תקופת החורף, והוא שונה מן ההדרים, הבננות ותפוחי העץ מהאיסום.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.