ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

קובץ:Kavtefersaareliau.jpg

מרחב קו התפר באזור שער אליהו

מעבר שער אליהו הוא אחד המעברים המוגדרים בגדר ההפרדה של אזור יהודה ושומרון. הוא ממוקם על כביש 55, היוצא מ"צומת רעננה", עובר את כפר סבא, צומת קבר בנימין חוצה את הקו הירוק וממשיך לכיוון קרני שומרון, קדומים ומגיע לעיר שכם. המעבר נמצא בקטע בין צומת הפנייה לאלפי מנשה לבין הפנייה מהכביש לעבר צופים וקלקיליה.

לפי תכנון משרד הבטחון, העיר "קלקיליה" מתוחמת משלשה צדדים: במערב, בחומת בטון, הנשקפת מכביש 6 ומדרום ומצפון עם גדר רגילה של "קו התפר". רק לכיוון מזרח יוצאת דרך מ"קלקיליה" ל"שכם" היא "כביש 55". מדרך זו מסתעפת דרך למדינת ישראל, דרך קטע כביש שכונה "עוקף קלקיליה" והיום הוא חלק מ"כביש 55". בדרך זו ממוקם "שער אליהו".

לפי החלטת בג"ץ מיום 26 באוקטובר 2006, תיק 7957/05, עומד כביש 55 להיות סגור לישראליים. במקומו יסלל כביש חדש מישראל, דרך צומת אל אלפי מנשה ומשם לקרני שומרון ולקדומים. "כביש 55" הנוכחי יהיה מיועד לשליטה פלשתינאית בלבד. בג"ץ הגיע למסקנה כי גדר ההפרדה הנוכחי הצמוד לכביש 55 פוגע יתר על המידה בתושבי חמישה כפרים ערביים.

תיפקוד ואירגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעבר אליהו בשונה מהמעברים "מעבר אפרים" - במבוא לטול כרם, שער מגידו - במבוא לג'נין, "שער תרקומיה" במבוא לחברון ו"מעבר קרני" במבוא לעזה, נועד לתנועת נוסעים ולא למעבר סחורות. איוש מעבר זה נעשה על-ידי כוחות הבטחון, לעומת המעברים האחרים, שהטיפול במעבר הסחורות מצוי בידי חברות אבטחה.

הכניסה מהשומרון לישראל נעשית דרך שלושה שערים:

  • למשאיות.
  • לשאר כלי רכב, עם לוחות זיהוי ישראליות, בעיקר אלה "ערביי ישראל".
  • לתושבים הקבועים בהתנחלויות. ( ראו הפרק הבא)

השער האחרון אמור להפתח אוטומטי, כאשר יהיה בידי תושבי ההתנחלויות מתקן מיוחד. עד כה ההסדר לא מתבצע.

היציאה מישראל לשומרון אמורה להיות ללא פיקוח קבוע. ולכן אין בכניסה לשומרון עמדות ביקורת בנויות. בתמונה מצד שמאל ניתן לראות מצד אחת, גרר עם רכב ממתין לבדיקה מחשש להיותו גנוב ומצד שני אנשי בטחון תחת רשת בטחון מאולתרת להגנה מפני קרני השמש. (הצילום בוצע ביום חמסין)

ההסדר המיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני חודשים אחדים, המפקד הצבאי של האזור הודיע לתושבי ההתנחלויות העוברים בדרכם מישראל לביתם ב"מעבר אליהו", כי החל ממועד מסויים, מסלול היציאה לישראל, המיועד להם, המסלול השמאלי יהפך ל"מסלול טכנולוגי". בו הם יוכלו להמשיך לעבור באופן חופשי, כמו היום (מאי 2007), רק מי שיהיה בידו "תג זיהוי" אלקטרוני, כמקובל בכביש 6. בשיטה החדשה, נהג המתקרב ל"שער" יחייג למספר טלפון צבאי, יזדהה ואז כאשר רכבו יגיע לשער, הוא יוכל לעבור בו.

אשר לתושבי ישראל הבאים לשומרון לביקורים, למסחר ולטיולים, הרי עליהם יהיה להמתין לבקורת אישית של כוחות הבטחון, בשער האמצעי.

תושבי השומרון לא קבלו את ההחלטה ונמנעים מהשימוש בתגי הזיהוי.

עתיד שער אליהו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תושבי הכפרים הפלשתינאיים ממזרח לכביש 55 פנו לבג"ץ. הם טענו, בסיוע עו"ד מישראל, כי גדר ההפרדה שנבנתה במסגרת "מובלעת אלפי מנשה" אינה מאפשרת להם לגשת באופן חופשי לעיר קלקיליה. העיר בה ממוקמים זרועות המימשל, מקומות העבודה, מוסדות הרפואה ומוסדות החינוך. התוואי הקיים של "כביש 55" גורם לכך שגדר ההפרדה שנבנה בהתחשב בקיומו של הכביש ייפגע במירקם החיים החיוניים שלהם.

וכך בג"ץ החליט ביום 26 באוקטובר 2006, בתיק 7957/05, כי גדר ההפרדה במסלול הנוכחי יבוטל ובכביש 55 יפסיקו לנוע ישראליים. במקומו יסלל כביש חדש מישראל, דרך צומת החורשים אל אלפי מנשה ומשם לקרני שומרון ולקדומים. "כביש 55" הנוכחי יהיה בשליטה פלשתינאית בלבד. בג"ץ קובע בסעיף 114 לפסק דין, כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה. עד היום לא פורסם לוח הזמנים. ההחלטה אומרת כי "גדר ההפרדה בזור מזרחית מקלקיליה הוא ברובו הגדול מיועד להריסה. ( פסק דין אחר קבע גורל דומה לחלק מגדר ההפרדה המקיף את ההתנחלות צופים.

פרושו של דבר ש"שער אליהו", אם יישאר בפעולה, יהיה בתוך מובלעה פלשתינאית ולכל היותר יעברו בו תושבי ישראל בדרכם לקלקיליה או ליישובים הערבים בשומרון. עבור אלה לא יהיה צורך במתקני הבדיקה החדישים שהוקמו במעבר.

סעיף 114 לפסק הדין

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.