ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

קובץ:שקע בזלת של דלתון.jpg

כיתוב תמונה

(התמונה בחיפוש)

שקע הבזלת של דלתון מצוי ליד מאגר המים דלתון, דרומית למושב דלתון . השקע תחום ומוקף בסוללה של סלעי בזלת קשה ודומה למאר (maar), שהוא לוע משני של התפוצצות וולקנית, המתרחשת לעיתים, בשוליו של הר געש. קורה והחומר הוולקני שנזרק בהתפוצצות, נופל על אזור בו יש מים עומדים, נוצרת התפוצצות ונפערים לועות משניים.

המיוחד בשקע זה שבין סלעי הבזלת יש סלעי גיר בצורת כדור אליהו. סלעי גיר, הם סלעי משקע בדרך כלל, ואינם מצויים בסביבה אחת עם סלעי בזלת. הסבר אפשרי לכך הוא שסלעי הגיר נזרקו מבסיס מקווה המים שהיה במקום, בעת הווצרות המאר של דלתון ולכן הם מופיעים בתוך האתר הגעשי.


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 , עמ' 117-118

גירסה מעודכנת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

שקע הבזלת של דלתון הוא מאר (גאולוגיה), תצורה גאולוגית המצויה ליד מאגר המים דלתון, דרומית למושב דלתון במזרח הגליל העליון.

מַאר (או גם מאאר) הוא שקע שנוצר כלוע התפוצצות משנית של הר געש, והוא המבנה הגעשי הנפוץ ביותר אחרי חרוט סקוריה.

היסטוריה גאולוגית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצפון להרי צפת הייתה רמה הררית שעברה תהליכי סחיפה ממושכים ועליה זרמה בזלת שמקורה בהרי געש כבויים: הר אדמון, הר דלתון והר יוחנן. רמה זו נקטעה על ידי העתק שנוצר בנחל חצור (א-ריחניה). קיטוע זה השקיע את חלקה הצפוני של הרמה (רמת עלמה, כפי שהיא מוכרת היום) בכ-100 מטרים לעומת רמת דלתון.

שקע הבזלת של דלתון

שקע דלתון תחום בסוללה של סלעי בזלת. בין סלעי הבזלת מצויים גם סלעי גיר ו"כדורי אליהו".[1] סלעי גיר הם סלעי משקע, ובדרך כלל אינם נמצאים יחד עם סלעי בזלת, אם כי תופעה זו נפוצה במארים, שכן הפיצוץ היוצר אותן קורע סלעים מקירות הדיאטרם שמתחת למאר ומעיף אותם יחד עם החומר הגעשי מבעד ללוע שנוצר.

מאר נוצרת כאשר מגמה לוהטת זורמת באה במגע עם מי תהום והחום העז הופך את המים לקיטור דחוס, בשלב מסוים גורם לחץ הקיטור הדחוס להתפוצצות היוצרת לוע משני.

גלריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. הכינוי העממי לגאודה - תרכיזי קוורץ שכיחים שנוצרו בחללים בסלעי הגיר, בעיקר בתקופת הקנומן. מקור: עמנואל מזור, עמוד 449

תבנית:גאולוגיה של ישראל

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.