|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
המכרה נמצא 400 ק"מ צפונית מעיר הבירה של צ'ילה - סנטיאגו
- 33 כנגד כל הסיכויים - אתר הסרט מהויקיפדיה העברית
Chile rescata al quinto y más joven de los mineros
[[File:Mineros Atrapados en Chile P.19 Mine Saga in Chile END 3|thumb|350px|leftהאחרון נחלץ לבדו [[File:Mineros Atrapados en Chile P.17 Mine Saga in Chile END|thumb|350px|right|Mineros Atrapados en Chile P.17 Mine Saga in Chile END
Chile Miners Rescue Video Joy as capsule raises trapped men to surface
To hugs, cheers and tears, rescuers using a missile-like escape capsule began pulling 33 men one by one to fresh air and freedom at last, 69 days after they were trapped in a collapsed mine a half-mile underground.
(כל התרגומים לעברית בערך נעשו באמצעות התרגום האוטומטי של גוגול) החילוץ הסתיים כאשר הכורה בעל הכתפים הרחבות ביותר הצליח לעלות לאדמה באמצעות הקפסולה הצרה. "All of Chile's 33 trapped miners were rescued from the bowels of the earth in a special capsule on Wednesday as an extraordinary two-month survival story many call a miracle triggered wild celebrations. Luis Urzua, 54, who was leading the shift at the time of the collapse, was the last of the miners to travel through 625 metres of rock to the surface in a capsule barely wider than a man's shoulders. המקור - 15:09 14/10/2010
"העולם השלישי" הוכיח כי בעזרת רוחו והטכניקות של ה"העולם המודרני" - N.A.S.A בעיקר אפשר לחולל נפלאות.
"The 33 of us are fine in the shelter", the note sent by the trapped miners.
The note read: "Estamos bien en el refugio los 33" (English: "The 33 of us are fine in the shelter").
בתאונת המכרה בצ'ילה 2010 היו מספר שלבים:
- כורים החליטו לעבוד במכרה, אשר בשנת 2006 קרה כבר אסון בסביבתו, שלא היו בו סידורי בטיחות, בבעלות חברה העומדת בפני פשיטת רגל, תמורת שכר גבוה מן הרגיל. הם הביאו לצ'ילי : זהב ונחושת - מוצרי ייצוא חשובים למדינה. "מכרות צ'ילה מספקים כשליש מהנחושת שהעולם זקוק לה - בין ארבעה לחמישה מיליון טונות בשנה. הכרייה היא הענף התעשייתי הגדול והחשוב של המדינה ובתקופות טובות, של מחירים גבוהים, ההכנסות ממנה מהוות כ-40% מכלל רווחי הייצוא, וכרבע מהתוצר הלאומי. בשנת 2006 למשל, כאשר האמירו מחירי הנחושת, הגיע היקף יצוא הנחושת מצ'ילה לסכום של יותר מ-33 מיליארד דולר."המקור:הארץ
- המכרה באורך תשע ק"מ קרס באמצעו והשאיר את הכורים לכודים בעומק של 700 מטר.(ראו תרשים)
- חמישה ימים שררו באפלה ובחשכה ולא הכירו את המקומם.
- עוד 12 יום היו מכונסים באולם תת קרקעי עד שהגיע אליהם מוט קידוח ובו בישרו לעולם על קיומם.
- הכורים היו מלוכדים, תחת הנהגה אחראית - אולי זה יהיה הסיפור החשוב בדרמה שלהם.
- ה"נס" הגדול מכל : הוחלט לעשות מאמץ על מנת לחלצם. ייתכן כי במקומות אחרים בעולם היו נוטשים אותם. הממשלה נטלה על עצמה את ההוצאה וצוות המחלצים החל לעבוד בשלוש ראשים עם הציוד הטוב ביותר שניתן היה להשיג.
- אחרי 69 יום, לאחר שהקידוח הושלם, החל החילוץ
מאמר מהויקיפדיה האנגלית - מטה
עדכונים[]
AP Photo
This undated computer sketch provided by Chile's Navy Astilleros y Maestranzas de la Armada, ASMAR, shows a prototype of the capsule in which the 33 miners trapped at the San Jose mine in Copiapo, Chile would be rescued. The prototype that is under development by Asmar, would be a 2.5 meters, 250 kilograms steel capsule and will have a communication system with the mine and with the exterior and an emergency escape system.
Read more: http://www.idahostatesman.com/2010/09/14/1340139/chiles-trapped-miners-have-a-thousand.html#ixzz0ztvtB1LM]]
This undated computer sketch provided by Chile's Navy Astilleros y Maestranzas de la Armada, ASMAR, shows a prototype of the capsule in which the 33 miners trapped at the San Jose mine in Copiapo, Chile would be rescued. The prototype that is under development by Asmar, would be a 2.5 meters, 250 kilograms steel capsule and will have a communication system with the mine and with the exterior and an emergency escape system
This undated computer sketch provided by Chile's Navy Astilleros y Maestranzas de la Armada, SMAR, shows a view from above of a prototype of the capsule in which the 33 miners trapped at the San Jose mine in Copiapo, Chile would be rescued. The prototype that is under development by Asmar, would be a 2.5 meters, 250 kilograms steel capsule and will have a communication system with the mine and with the exterior and an emergency escape system.
Read more: http://www.idahostatesman.com/2010/09/14/1340139/chiles-trapped-miners-have-a-thousand.html#ixzz0ztuDeA4O]]
- הנלכדים במכרה בצ'ילי - עדכון 16 בספטמבר 2010
- אתר ויקי-ניוס הכולל עדכונים
- הנלכדים במכרה בצילה - המצב 2 בספטמבר - כתבה
- 3rd drill to the rescue for Chile's trapped miners 10 ספטמבר2010 עם 5 תמונות
- רשת SKY : חשמל וסיגריות לכורים - מערכת שלישית לחילוץ הגיע - 12 ספטמבר 2010 + 50 תמונות של הווי המקום
סרטי וידאו[]
Imágenes del interior de la Mina San José
צילומים מעומק המערה
Mina San José interior mina primer rescate fallido.
במכרה - נסיון הצלה
Mina San José ver Plano Galería, Túnel y Chimenea.
Mineros atrapados,mina san jose, vista desde satelite.
Mineros atrapados en mina san jose - animacion 3D
Video grabado mineros mina San José chile Chilean miners trapped
מהויקיפדיה האנגלית[]
The 2010 Copiapó mining accident occurred on 5 August 2010, when the San José copper-gold mine, near Copiapó, Chile, collapsed, leaving 33 men trapped deep below ground.[1][2] The miners have survived underground for 69 days, a record period of time.[3]
The San José Mine is about 45 kilometres (28 mi) north of Copiapó, in northern Chile. The miners are trapped at approximately 700 metres (2,300 ft) deep and about 5 kilometres (3 mi), following the twists and turns of the main entrance shaft, from the mine entrance. The mine had a history of instability that had led to previous accidents, including one death.[4]
The retrieval of the first miner, Florencio Ávalos, commenced on 12 October 2010 at 23:55 local time (02:55 UTC), with the rescue capsule reaching the surface 16 minutes later on 13 October 2010 at 00:11 local time (03:11 UTC).[5][6] As of 11:35 local time (14:35 UTC), fourteen of the thirty-three miners have been rescued.
Background[]
See also: Mining in Chile Chile has a long tradition in mining, which developed during the 20th century and made the country the world's top producer of copper.[7] Since 2000, an average of 34 people have died every year in mining accidents in Chile, with a high of 43 in 2008, according to a review of data collected by the state regulatory agency SERNAGEOMIN.[citation needed]
The mine is owned by Empresa Minera San Esteban, which has a poor safety record and has suffered a series of mishaps, with several workers being killed in recent years.[4][8] Between 2004 and 2010, the company received 42 fines for breaching safety regulations.[9] The mine was shut down after an accident in 2007 when relatives of a miner who had died sued company executives but the mine was reopened in 2008,[10] despite failing to comply with all regulations, a matter still under investigation according to mining committee Senator Baldo Prokurica.[citation needed] Due to budget constraints, there were only three inspectors for Atacama Region's 884 mines.[9]
Chilean copper mine workers are among the highest-paid miners in South America.[11] Although the accident itself has put into question mine safety in Chile, serious accidents in large mines are rare, such as those owned by the state copper mining company, Codelco, or by multinational companies.[7] However, smaller mines—such as the one at San Jose—have generally lower safety standards.[7]
Accident[]
First information[]
The collapse occurred on 5 August 2010, at 14:00 (local time) as reported by the owners, the Empresa Minera San Esteban mining company, to national authorities. The rescue efforts started on 6 August supervised by the Chilean Minister of Labour and Social Welfare, the Chilean Undersecretary of Mining and the director of the SERNAGEOMIN (the National Mining and Geology Service).[12] The Oficina Nacional de Emergencias del Ministerio del Interior (ONEMI – National Emergencies Office of the Interior Ministry) reported that day the names of the 33 miners trapped in the mine,[2] including Franklin Lobos Ramírez, a retired Chilean footballer.[1] One of the miners is Bolivian while the others are of Chilean nationality.[1][13] Chilean Minister of Mining, Laurence Golborne, was in Ecuador at the time of the disaster and arrived at the disaster site on 7 August.[12]
When the collapse occurred, there were two groups of miners. A dust cloud occurred during the collapse, blinding many miners for six hours and causing lingering eye irritation and burning.[14] A first group of miners were near or at the entrance of the mine and escaped immediately without incident. The main group of 33 miners was deep inside the mine and included local workers and some subcontracted employees of a different company, who would not normally have been with them.[citation needed]
The isolated group[]
The trapped group of miners tried to escape through a ventilation shaft system but the ladders required by mining safety codes were missing and the shaft later became unusable during subsequent geological movements.[15] The company had previously been ordered by supervisory authorities to install ladders after an earlier accident had caused authorities to close the historically accident-plagued mine as a condition of restarting operations.[9]
The shift supervisor of the trapped miners, Luis Urzúa, recognizing the gravity of the situation and the difficulty of any rescue attempt, if a rescue was even possible, gathered his men in a secure room called a "refuge" and organized the men and meagre resources for a long term survival situation. Experienced miners were sent out to assess the situation, men with important skills were tasked with key roles and numerous other measures were taken to ensure the survival of the men during a long-term entrapment.[citation needed]
Search and rescue attempts[]
Diagram of the mining accident (depths are in metres above mean sea level)Ventilation shaft Rescuers attempted to bypass the rockfall on the main entryway through alternative passages but each route was blocked by fallen rock or threatened by ongoing rock movement. A second collapse occurred at the stricken mine on 7 August when rescuers were trying to gain access via a ventilation shaft and they were forced to use heavy machinery.[citation needed] Out of concern that additional attempts pursuing this route would cause further geological movement within the mine, attempts to reach the trapped miners through previously existing shafts were halted and other means to find them were sought.[16]
Due to the worsening situation and rising concern by the Chilean population deeply sympathetic to the plight of both the miners and their families, especially following closely on the heels of sharp criticism of the government's handling of the latest Chilean earthquake and tsunami, President Piñera returned to Chile from a presidential inauguration in Colombia to take direct charge of the emergency response and the search for the lost miners.[17]
Exploratory bore holes[]
Percussion drills (rotary hammer drills) were used to make numerous[citation needed] boreholes about 5.5 inches (15 centimeters) wide to find the miners.[18] The rescue effort was complicated by out-of-date maps and several boreholes drifting off-target because of[19] notoriously hard rock that exacerbated the drill's tendency to drift.[20] On 19 August, one of the probes reached the area where the miners were believed to be trapped but found no signs of life.[21]
Discovery[]
On 22 August at 07:15 (local time), another probe reached a ramp, at 688 meters (2,257 ft) underground, about 20 metres from a shelter where the miners were expected to have taken refuge.[22] The miners had listened to the drills approaching for days and had prepared pre-written notes to their rescuers on the surface as well as making sure they had adhesive tape to secure the prepared notes to the drill once its tip poked into their space. The notes surprised the rescuers when they pulled the drill bit out and discovered the letters; the miners having survived longer than anyone had expected.[23] At 15:17 (local time) President Sebastián Piñera showed the media the note after it had been placed in a document protector, sent from the miners' shelter far below, written on a piece of paper with a red marker, that confirmed the miners were alive.
"The 33 of us in the shelter are well", the message sent by the trapped minersThe note read: "Estamos bien en el refugio los 33" (English: "The 33 of us in the shelter are well").[24]
Hours later, cameras sent down the bore hole made contact with the miners, taking the first images of the trapped workers.[25] The miners had a 50 square meter shelter with two long benches,[26] but ventilation problems had led them to move out to a tunnel.[27] In addition to the shelter, they had some 2 km of galleries in which to move around.[14] The miners used backhoes to dig for trapped water.[28] Some water was obtained from the radiators of vehicles inside the mineshaft.[14] Health officials are running tests on the water.[14] Food supplies were limited, and the men may have lost 8 to 9 kg (17–20 pounds) each.[27] Although the emergency supplies were intended for only two or three days, the miners rationed them to last for 17 days until contact with the surface.[29] They consumed "two little spoonfuls of tuna, a sip of milk and a biscuit every 48 hours" and a morsel of peach.[14][28] They used the batteries of a truck to power their helmet lamps.[27]
Key members Luis Urzúa (54), shift supervisor of the trapped miners, recognizing the gravity of the situation and the difficulty of any rescue attempt, gathered the men in a secure room called a "refuge", and organized the men and meagre resources for a long term survival situation.[30][31] Just after the incident, he led three men to to scout up the tunnel, confirming the situation, then making detailed maps of the area. He then led with surface engineers the rescue operation approaches.[32]
Johny Barrios, became the medic of the trapped miners, monitoring their health, reporting to surface, and vaccinating them.[20][31]
Mario Gómez (62), became the spiritual leader, organizing a chapel, aiding the surface's psychologists.[31]
Other members[33] also supported the efforts.
Health of miners[]
One of the two tubes used to deliver supplies to the minersOn 23 August voice contact was made with the miners. They reported having few medical problems. The doctor in charge of the rescue operation reported to the media that "they have considerably less discomfort than we might have expected after spending 18 days inside the mine, at 700 metres deep and under high temperatures and high humidity". The doctors also reported that they already have been provided with a 5% glucose solution and a drug to prevent stomach ulcers resulting from food deprivation.[34] Material was sent down in 5-foot-long (1.5 m) blue plastic capsules nicknamed palomas ("doves"), taking an hour to reach the miners.[26][35] Engineers coated the boreholes with a gel in order to ensure the integrity of the shafts and ease the passage of the capsules.[36] In addition to high-energy glucose gels, rehydration tablets, and medicine, rescuers also sent down oxygen after the miners reported there was not enough air.[35] Delivery of solid food began a few days later.[35][37] Two other boreholes were completed—one for enriched oxygen, the second for video conferences to allow daily chats with family members.[37] Relatives were also permitted to write letters, but were asked to keep them optimistic.[26]
Out of concern for the miners' mental health, rescuers hesitated to tell the miners that according to the conservative rescue plan, the rescue may take months, with an eventual extraction date close to Christmas. The miners who had been trapped since August would miss many holidays, including the Chilean Bicentennial Celebration and crucial soccer games in addition to their personal anniversaries. The miners were fully informed however, on 25 August the exact prognosis for their rescue and the complexity of the plans to get them out. The mining minister reported that the men took the news well.[38]
Rescue workers and consultants described the miners as a very disciplined group.[20] Psychiatrists and doctors worked with the rescue effort to ensure the miners kept busy and mentally focused.[35] Fluorescent lights with timers were sent down to keep the men on a normal schedule by imitating day and night.[37] The miners affirmed their capability to participate in rescue efforts, saying "There are a large number of professionals who are going to help in the rescue efforts from down here."[39] Psychologists believe the miners having a role in their own destiny is important for maintaining motivation and optimism.[39] They divided themselves into three groups, one being responsible for the palomas, a second in charge of security and preventing further rock falls, and a third focusing on health.[39] Luis Urzúa became the overall leader and the oldest miner, Mario Gómez, was chosen for spiritual guidance.[39] Psychiatrists have supported that this hierarchical structure that preserves order and routine within the group of trapped miners is crucial to their mental health.[40]
It was determined that Johny Barrios was the most qualified of the miners to administer medicine and communicate on health issues due to his previous medical training.[41] Barrios vaccinated the group against tetanus and diphtheria.[20] Many of the miners developed severe skin problems due to the hot and wet conditions.[20] They were sent quick-drying clothing and small mats so they would not have to sleep directly on the ground.[20] In September, they received medical survival kits, including tourniquets, IV kits, and splints, as well as first aid training by videoconferencing.[42]
Health Minister Jaime Mañalich stated, "The situation is very similar to the one experienced by astronauts who spend months on end in the space station."[43] On 31 August, a team from NASA in the United States arrived in Chile to provide assistance. The team includes two physicians, one psychologist, and an engineer.[44]
Rescue plans[]
This section may need to be updated. Please update this section to reflect recent events or newly available information, and remove this template when finished. Please see the talk page for more information. (October 2010)
The Strata 950 raise borer drilling rig was the first to be used to drill the escape borehole.[45] First, a small pilot hole is drilled, then a larger drill bit widens the hole. The fine rock debris, known as cuttings, fall down the pilot hole. An estimated 500 kilograms (1,100 lb) of rocks fall down every hour.[41] Working in shifts 24 hours a day, the miners have to keep the passage clear with industrial-sized battery-powered sweepers and wheel barrows at their disposal.[20] The miners have to remove by themselves a total mass of drilling cuttings estimated between 700 and 1500 metric tonnes, considering a borehole diameter of 70 centimetres (28 in) or 100 centimetres (39 in) respectively, with a depth of 688 metres (2,257 ft) and a rock density of 2.7 tonnes per cubic metre.
The diameter of the rescue borehole is 66 cm (26 inches), meaning each miner has to have a waistline of no more than 90 cm (35 inches) to escape.[14] In order to ensure they are the correct size an exercise regimen was developed to keep them in shape.[38] The men are being extracted in a steel rescue capsule 54 cm in diameter (21 inches).[46] The capsule has an oxygen supply, lighting, video link, reinforced roof to protect against rock falls, and an escape hatch with safety device to allow the miner to lower himself back down if the capsule becomes stuck.[46] Chilean Mining Minister Laurence Golborne told reporters at the mine that the rescuers estimated it would take about an hour to bring each miner to the surface and thus he expected the lifting phase of the rescue operation to take up to 48 hours.[47]
As of 18 September, while Chile was celebrating its Bicentennial, there were three plans in operation—the Strata 950 ("Plan A", 702 metre target depth at 90°), the Schramm T130XD ("Plan B", 638 metre target depth at 82°), and a RIG-421 drill ("Plan C", 597 meter target depth at 85°).[48][49] The installation of the RIG-421 was not complete at the time that the Schramm T130XD broke through.
The widened shaft being drilled by the Schramm T130XD reached the trapped miners at 8:05 a.m. early on 9 October,[50] after a 10 hour stoppage to change the drill-bit. As of 8 October the Strata 950 had reached 598 metres (1,962 ft) deep (85%, still drilling its pilot hole). The RIG-421, the only machine which drills a shaft wide enough immediately, reached 372 metres (1,220 ft) (62%).[51]
Several custom-built rescue pods, designed by NASA engineers and constructed by the Chilean Navy, were delivered to the site of the accident.[52] One was unveiled to the media, and some of the trapped miners' relatives were allowed to get inside the pod. The pods were modified versions of the so-called Dahlbusch bomb, a capsule designed in 1955 in Germany and used in the Wunder von Lengede events.[53]
Jaime Mañalich, Minister of Health of the Republic of Chile, announced the miner rescue operation would begin on 12 October.[54] Mañalich also indicated he expected only the first 100–200 metres (330–660 ft) of the shaft to be encased, a task that could be performed in only 10 hours.[55] On 9 October it was decided that only the top 96 metres (315 ft) of the shaft would be encased with steel pipes, but eventually only the first 56 metres (184 ft) were deemed to require encasing.[citation needed] This stage of the operation was likely to be completed in 36 hours.[citation needed] Assembly of a system with a winch and pulleys, took another 48 hours.[56]
Rescue[]
This section documents a current event. Information may change rapidly as the event progresses.
The procedure to retrieve the miners commenced on 12 October 2010 at 19:00 local time (22:00 UTC). The first rescuer lowered to the miners was Manuel González Pavez (Codelco), on 12 October 2010 at 23:19 local time (02:19 UTC), following a lengthy delay during which the rescue team on the surface encouraged and motivated him. During the trip, the waiting families and rescue team sang the National Anthem of Chile. González arrived in the collapsed mine and made contact with the miners at 23:36 local time.
Mario Sepúlveda surfacing
International media (ABC News 24) broadcasting special coverage. Florencio Ávalos embraces his wife after surfacing
BBC News simulcast on ABC News 24. The rescue capsule is seen lowered in the shelter
The oldest miner, Mario Gomez, finally returning to the surface.
Álex Vega, the tenth miner to be rescued.The original plan was for the capsule to return to the surface empty after delivering the first rescue worker, so as to deliver a second rescuer to the mine before bringing the first miner to the surface. However, in order to expedite the process, rescuers decided to bring a miner to the surface immediately after González was sent down. The capsule was quickly rechecked for safety, and after 15 minutes, miner Florencio Ávalos began his ascent from the mine; the scene was broadcast to a worldwide television audience by a camera brought to the mine by rescue worker González.
The rescue plan indicates that the first four miners to reach the surface are those who are best able to provide information to the rescue team regarding the conditions of the journey and the health of the remaining miners. Following the initial four, the rescues will proceed in order of health, with the least healthy men brought from the mine first.[57] The mine's shift supervisor, Luis Urzúa (54), whose disciplined leadership was credited with keeping the men alive on an emergency food supply during their first 17 days without contact from the outside world,[58] will be the final miner to make the journey. Each transit of the capsule is projected to take at least 30 minutes, and the total operation is expected to take at least 16 hours;[30] however, after the capsule's first few transits, it became apparent that the trip may take somewhat less time than the projected 30 minutes. The capsule in which the 33 men will be rescued is called Fénix (Phoenix); three such capsules are present at the scene.
Miner Age[59] Rescue time (CLDT)[5][6] Nationality[60]
1. Florencio Ávalos 31 13 October 00:10 Chilean 2. Mario Sepúlveda 40 13 October 01:10 Chilean 3. Juan Illanes 52 13 October 02:07 Chilean 4. Carlos Mamani 23 13 October 03:11 Bolivian 5. Jimmy Sánchez 19 13 October 04:11 Chilean 6. Osmán Araya 30 13 October 05:35 Chilean 7. José Ojeda 46 13 October 06:22 Chilean 8. Claudio Yáñez 34 13 October 07:04 Chilean 9. Mario Gómez 63 13 October 08:00 Chilean 10. Alex Vega 31 13 October 08:53 Chilean 11. Jorge Galleguillos 56 13 October 09:31 Chilean 12. Edison Peña 34 13 October 10:13 Chilean 13. Carlos Barrios 27 13 October 10:55 Chilean 14. Víctor Zamora 33 13 October 11:32 Chilean 15. Víctor Segovia 48 Chilean 16. Daniel Herrera 27 Chilean 17. Omar Reygada 56 Chilean 18. Esteban Rojas 44 Chilean 19. Pablo Rojas 45 Chilean 20. Darío Segovia 48 Chilean 21. Yony Barrios 50 Chilean 22. Samuel Ávalos 43 Chilean 23. Carlos Bugueño 27 Chilean 24. José Henríquez 54 Chilean 25. Renán Ávalos 29 Chilean 26. Claudio Acuña 44 Chilean 27. Franklin Lobos 53 Chilean 28. Richard Villarroel 27 Chilean 29. Juan Carlos Aguilar 49 Chilean 30. Raúl Bustos 40 Chilean 31. Pedro Cortéz 24 Chilean 32. Ariel Ticona 29 Chilean 33. Luis Urzúa 54 Chilean
Manuel González[61] (rescue worker) 32 Chilean Roberto Ríos[62] (rescue worker) 37 Chilean Patricio Robledo[62] (rescue worker) 39 Chilean Jorge Bustamante[62] (rescue worker) Chilean
Reaction[]
Chilean President Sebastián Piñera was present during the rescue. Bolivian President Evo Morales was also scheduled to be on location for the rescue, but did not arrive in time for the rescue of the trapped Bolivian miner, Carlos Mamani.[63]
Response[]
Piñera has dismissed top officials of Chile's mining regulatory agency and has vowed to undertake a major overhaul of the department in light of the accident.[4] Eighteen mines were shut down in the days following the San José accident and a further 300 may be ordered to close.[41]
Relatives have filed the first lawsuits against the company and a judge has frozen $2 million in assets despite the company's claims of not having money.[41]
תרגום אוטומטי לעברית[]
כאשר מכרה סן חוזה זהב ונחושת, ליד Copiapó, צ 'ילה, קרס, והשאיר 33 גברים לכודים עמוק מתחת לאדמה. [1] [2] הכורים שרדו מתחת לאדמה במשך 69 ימים, תקופת שיא של זמן. [3]
סן חוזה היא מכרה כ - 45 ק"מ (28 מייל) צפונית Copiapó, בצפון צ 'ילה. הכורים לכודים על כ 700 מטר (2,300 רגל) עמוק כ 5 ק"מ (3 מייל), אחרי נפתולי פיר הכניסה הראשית, מהכניסה שלי. שלי הייתה היסטוריה של חוסר יציבות שהביאו תאונות קודמות, כולל מוות אחד [4].
שליפה של הכורה הראשון, Florencio Ávalos, החלה ב -12 באוקטובר 2010, בשעה 23:55 זמן מקומי (02:55 UTC), עם הקפסולה ההצלה להגיע פני 16 דקות מאוחר יותר ב -13 באוקטובר 2010, בשעה 00:11 זמן מקומי (03 : 11. UTC) [5] [6] כמו של פעם 11:35 מקומי (14:35 UTC), ארבע של שלושים ושלוש הכורים כבר חולצו.
רקע[]
ראה גם: כרייה בצ 'ילה צ 'ילה יש מסורת ארוכה של כרייה, אשר פיתח במהלך המאה ה -20 והפכו את המדינה המפיק המובילים בעולם של נחושת. [7] מאז שנת 2000, בממוצע של 34 בני אדם מתו מדי שנה בתאונות כרייה בצ' ילה, עם שיא של 43 בשנת 2008, על פי סקירה של נתונים שנאספו על ידי סוכנות הרגולציה SERNAGEOMIN המדינה. [ציטטה הצורך]
המכרה נמצא בבעלות Empresa Minera סן אסטבן, אשר יש רקורד בטיחות המסכן סבל סדרה של תקלות, עם כמה עובדים נהרגים בשנים האחרונות. [4] [8] בין 2004 ו 2010, קיבלה החברה 42 קנסות תקנות בטיחות הפרתן. [9] שלי נסגר לאחר תאונה בשנת 2007, כאשר קרובי משפחה של כורה שמתו מנהלי החברה תבעה אבל המכרה נפתח בשנת 2008, [10] למרות שלא בהתאם לתקנות כל, עניין עדיין תחת חקירה על פי הוועדה הכרייה הסנטור באלדו Prokurica. [ציטטה הצורך] עקב אילוצי תקציב, היו רק שלושה מפקחים מכרות 884 אטקמה של אזור [9].
צ 'ילה שלי עובדים נחושת הם בין הכורים השכר הגבוה ביותר בדרום אמריקה. [11] למרות התאונה עצמה יש להכניס ביטחון השאלה שלי בצ' ילה, תאונות במכרות גדולים הם נדירים, כגון אלה שבבעלות החברה נחושת המדינה הכרייה, Codelco, או על ידי חברות רב לאומיות. [7] עם זאת, במכרות קטנים יותר, כמו זה ב-San Jose יש תקני בטיחות בדרך כלל נמוכה יותר [7].
תאונה[]
=== מידע === ראשון ההתמוטטות אירעה ב -5 באוגוסט 2010, בשעה (זמן מקומי) 14:00 כפי שדווח על ידי הבעלים, Minera Empresa סן אסטבן חברת הכרייה, כדי הרשויות הלאומיות. מאמצי ההצלה החלו ב -6 באוגוסט לפיקוחו של שר הצ 'יליאני של העבודה והרווחה, סגן הצ' יליאני של כרייה מנהל SERNAGEOMIN (כרייה הלאומי גיאולוגיה Service) [12]. נסיונל דה Oficina Emergencias del Ministerio del הפנים . (ONEMI - לאומי חירום Office של משרד הפנים) דיווחה כי היום שמות של 33 כורים לכודים במכרה, [2] לרבות פרנקלין לובוס רמירז, כדורגלן צ 'ילאני פרש [1] אחד הכורים היא בוליביה ואילו אחרים הם לאום צ 'יליאני. [1] [13] השר הצ' יליאני של כרייה, לורנס Golborne, היה באקוודור בזמן האסון הגיעו למקום האסון ב -7 באוגוסט. [12]
כאשר ההתמוטטות התרחשה, היו שתי קבוצות של הכורים. ענן אבק עלה במהלך התמוטטות, מסנוור כורים רבים במשך שש שעות וגרימת גירוי בעיניים משתהה וצריבה. [14] הקבוצה הראשונה של הכורים היו ליד או בכניסה של המכרה ונמלט מיד ללא תקלות. הקבוצה העיקרית של 33 הכורים היה עמוק בתוך המכרה וכלל עובדים מקומיים וחלקם עובדי קבלן של חברה אחרת, אשר בדרך כלל לא היה איתם. [ציטטה הצורך]
קבוצה מבודדת[]
הקבוצה של הכורים הלכודים ניסו להימלט דרך מערכת האוורור פיר אבל הסולמות נדרש על ידי קודים בטיחות הכרייה היו חסרים הפיר מאוחר יותר הפך שמיש במהלך התנועות הגיאולוגיות הבאות. [15] החברה בעבר הורה על ידי רשויות הפיקוח להתקין סולמות לאחר תאונה קודמת שגרמה הרשויות לסגור את המכרה היסטורית התאונה מוכה כתנאי פעולות מחדש [9].
המפקח משמרת של הכורים הלכודים, לואיס Urzúa, להכיר את חומרת המצב ואת הקושי של כל נסיון הצלה, אם היה אפשר להציל אפילו, אסף את אנשיו בחדר מאובטח שנקרא "מקלט" וארגן את האנשים הדלים משאבים עבור למצב ההישרדות לטווח ארוך. כורים מנוסים נשלחו כדי להעריך את המצב, אנשים עם כישורים חשובים היו המוטל עם תפקידי מפתח אמצעים רבים אחרים נלקחו על מנת להבטיח את הישרדותה של הגברים במהלך מלכודת לטווח ארוך. [ציטטה הצורך]
חיפוש והצלה ניסיונות[]
תרשים של התאונה כרייה (בעומק נמצאים מטרים מעל פני הים) פיר איוורור המחלצים ניסו לעקוף את דרדרת על הכניסה הראשית דרך מעברים חלופיים אבל כל המסלול היה חסום על ידי סלעים שנפלו או מאוימת על ידי התנועה רוק מתמשך. קריסת השנייה אירעה במכרה מוכה ב -7 באוגוסט, כאשר המצילים היו מנסים לקבל גישה דרך פיר האוורור והם נאלצו להשתמש בכלים כבדים. [ציטטה הצורך] מתוך חשש כי ניסיונות נוספים רודף זה המסלול יגרום לתנועה גיאולוגי נוסף בתוך המכרה, ניסיונות להגיע לכורים שנלכדו באמצעות בעבר קיימים פירים הופסקו ואמצעים אחרים כדי למצוא אותם חיפשו. [16]
בשל החמרת המצב ואת הדאגה העולה על האוכלוסייה הצ 'יליאני אוהדת מאוד למצוקתם של שני הכורים ובני משפחותיהם, במיוחד בעקבות מקרוב על העקבים של ביקורת נוקבת על טיפולה של הממשלה של רעידת אדמה בצ' ילה האחרונה צונאמי, חזר הנשיא Piñera ל צ 'ילה מ השבעתו לנשיאות בקולומביה לקחת אחריות ישירה של תגובת חירום החיפוש עבור הכורים איבדו [17].
גישוש נשא חורים[]
מקדחות כלי הקשה (רוטרי פטיש מקדחות) שימשו כדי להפוך רבים [ציטטה הצורך] קידוחים כ 5.5 אינץ '(15 ס"מ) רחב כדי למצוא את הכורים. [18] ההצלה היה מסובך ידי out-of-תאריך מפות קידוחים כמה נסחף -היעד בגלל [19] לשמצה רוק כבד, כי הגבירו הנטייה של המקדחה כדי להיסחף. [20] ב -19 באוגוסט, אחת הבדיקות הגיעו לאזור שבו הכורים היו ככל הנראה לכודים, אך לא מצאו כל סימני חיים. [21]
גילוי[]
ב -22 באוגוסט בשעה 07:15 (זמן מקומי), בדיקה נוספת הגיעה הרמפה, ב 688 מטר (2,257 רגל) מתחת לאדמה, כ -20 מטרים מהמקלט שבו הכורים היו צפויים להם מקלט. [22] הכורים הקשיב את תרגילי קרב במשך ימים הכין פתקים שנכתבו מראש כדי המצילים שלהם על פני השטח, כמו גם לוודא שהם לא דבק כדי לאבטח את ההערות מוכן התרגיל פעם קצהו תחב לתוך החלל שלהם. הערות מופתע המצילים כאשר הם משכו את המקדח החוצה וגילה את האותיות; הכורים ששרדו יותר מכל אחד ציפה [23] באותו (זמן מקומי) 15:17 נשיא סבסטיאן Piñera הראתה התקשורת את הפתק אחרי זה היה. להציב מגן מסמך, שנשלח מן המקלט הכורים הרחק למטה, שנכתב על פיסת נייר בטוש אדום, כי אישר הכורים היו בחיים.
"33 מאיתנו במקלט הם גם", ההודעות שנשלחו על הפתק minersThe לכודים לקרוא: "Estamos ביין en el Refugio לוס 33" (באנגלית: "33 מאיתנו במקלט הם גם") [24].
שעות לאחר מכן, מצלמות שלח את לשעמם החור נוצר קשר עם הכורים, לוקח את התמונות הראשונות של העובדים הלכודים. [25] הכורים היה מקלט 50 מ"ר עם שני ספסלים ארוכים, [26] אך בעיות אוורור הביאה אותם לצאת אל מנהרה. [27] בנוסף למקלט, הם היו חלק 2 ק"מ של גלריות שבו לנוע. [14] הכורים שימוש בולדוזרים לחפור מים לכודים. [28] מים כמה היה המתקבלים רדיאטורים של כלי רכב בתוך mineshaft. [14] גורמי בריאות רשמיים המפעילים בדיקות על פני המים. [14] אספקת המזון היו מוגבלות, ואת הגברים אולי איבד 8 ק"ג 9 (17-20 ק"ג) כל אחת. [27] אף על פי במחסני החירום נועדו ימים רק שניים או שלושה, הכורים בקיצוב אותם לאחרונה במשך 17 ימים עד ליצור קשר עם המשטח. [29] הם צורכים "שתי כפיות קטנות של טונה, לגימה של חלב וביסקוויט כל 48 שעות" ו פירור של אפרסק. [14] [28] הם השתמשו בסוללות של משאית כדי הקסדה כוחם מנורות. [27]
קי חברים לואיס Urzúa (54), מפקח משמרת של הכורים הלכודים, להכיר את חומרת המצב ואת הקושי של כל נסיון הצלה, אספו את הגברים בחדר מאובטח שנקרא "מקלט", וארגן את האנשים ואת המשאבים הדלים של רב המצב ההישרדות לטווח. [30] [31] רק לאחר האירוע, הוביל שלושה גברים כדי לתור את המנהרה, ואישר את המצב, אז הכנת מפות מפורטות של האזור. לאחר מכן הוא הוביל עם מהנדסים פני הגישות פעולת ההצלה. [32]
Johny באריוס, הפך החובש של הכורים הלכודים, ניטור בריאותם, דיווח על פני השטח, ועל חיסון אותם. [20] [31]
מריו גומז (62), הפך למנהיג הרוחני, לארגן קפלה, בסיוע פסיכולוגים של פני השטח. [31]
חברים אחרים [33] גם תמכו במאמצים.
בריאות של הכורים[]
אחד משני צינורות המשמשת להעברת אספקה קשר minersOn 23 אוגוסט קולו נעשה עם הכורים. הם דיווחו על בעיות רפואיות אחדות. הרופא האחראי על פעולת החילוץ דיווחו לכלי התקשורת כי "יש להם לאי נוחות ניכרת פחות נוכל לצפות לאחר שהות של 18 ימים בתוך המכרה, ב 700 מטר עמוק בטמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה". הרופאים גם דיווחו כי הם כבר ניתנו פתרון גלוקוז 5% ו - תרופה למניעת כיבים בקיבה עקב מחסור במזון. [34] חומר נשלח למטה 5-רגל ארוכה (1.5 מ ') כמוסות פלסטיק כחול לכינוי palomas ("היונים"), לוקח שעה להגיע הכורים. [26] [35] מהנדסים מצופה קידוחים עם ג 'ל על מנת להבטיח את שלמות פירים ולהקל על המעבר של הכמוסות. [36] בנוסף ג 'ל אנרגיה גבוהה של גלוקוז, טבליות Rehydration, רפואה, המצילים גם שלחה את החמצן לאחר הכורים דיווחו שלא היה מספיק אוויר. [35] משלוח של מזון מוצק החל כמה ימים לאחר מכן. [35] [37] שני קידוחים נוספים היו הושלמה ואחת עבור חמצן מועשר, השני עבור ועידות וידאו, כדי לאפשר שיחות מדי יום עם בני המשפחה. [37] קרובי משפחה הורשו גם לכתוב מכתבים, אך התבקשו לשמור אותם אופטימי. [26]
מתוך דאגה לבריאות הנפש הכורים, המצילים היסס לספר את הכורים, כי בהתאם לתוכנית ההצלה שמרנית, ההצלה עשויה להימשך חודשים, עם קרוב התאריך הסופי החילוץ כדי המולד. הכורים שהיו לכודים מאז אוגוסט יחמיץ חגים רבים, כולל צ 'ילה Bicentennial חגיגת משחקי כדורגל מכריעים בנוסף נישואין האישי שלהם. הכורים היו מיודעים בצורה מלאה עם זאת, ב -25 באוגוסט את הפרוגנוזה המדויקת ההצלה שלהם את המורכבות של תוכניות כדי להוציא אותם החוצה. שר הכרייה דיווחה כי הגברים לקחו את החדשות גם. [38]
עובדי ההצלה ויועצים תיאר את הכורים כקבוצה מאוד ממושמע. [20] פסיכיאטרים רופאים עבדו במאמץ ההצלה, כדי להבטיח את הכורים עסוק וממוקד נפשית. [35] אורות הניאון עם טיימרים נשלחו למטה כדי לשמור את האנשים על לוח הזמנים הרגיל על ידי חיקוי יום ולילה. [37] הכורים אישר היכולת שלהם להשתתף במאמצי ההצלה, אומר "ישנם מספר גדול של אנשי מקצוע אשר באים כדי לעזור במאמצי ההצלה כאן למטה." [39] פסיכולוגים מאמינים הכורים שיש תפקיד הגורל שלהם חשובה לשמירה על מוטיבציה ואופטימיות. [39] הם חילקו את עצמם לשלוש קבוצות, אחת באחריות palomas, שנייה הממונה על הביטחון ומניעת אבן נוספת נופלת, ושליש התמקדות על הבריאות. הפך [39] לואיס Urzúa מנהיג הכוללת את כורה הבכור, מריו גומז, נבחר עבור הדרכה רוחנית. [39] פסיכיאטרים תמכו כי זה המבנה ההיררכי ששומרת על הסדר ועל השגרה בתוך הקבוצה של הכורים הלכודים חיונית בריאותם הנפשית. [40]
נקבע כי ג 'וני באריוס היה מוסמך ביותר של הכורים לנהל הרפואה ולתקשר על בעיות בריאות בשל הכשרה רפואית קודמת שלו. [41] באריוס לחסן את הקבוצה נגד טטנוס ודיפטריה. [20] רבים של הכורים פיתחו עור קשה בעיות בשל תנאי חום ולחות. [20] הם נשלחו מהיר ייבוש בגדים ומחצלות כל כך קטן שלא יצטרכו לישון ישירות על הקרקע. [20] בחודש ספטמבר, קיבלו ערכות הישרדות רפואיים, לרבות tourniquets, IV ערכות, ו סדים, וכן הכשרה בעזרה ראשונה לפי videoconferencing. [42]
שר הבריאות ג 'יימי Mañalich הצהיר, "המצב דומה מאוד לזו שחווים אסטרונאוטים המבלים חודשים על גבי חודשים בתחנת החלל." [43] ב -31 באוגוסט, צוות של נאס"א בארצות הברית הגיעו לצ' ילה כדי לספק סיוע . הצוות כולל שני רופאים, אחד פסיכולוג, ואת מהנדס. [44]
תוכניות הצלה[]
סעיף זה עשוי צריכים להיות מעודכנים. אנא עדכן את הקטע הזה כדי לשקף את האירועים האחרונים, או שזה עתה מידע זמין, ולהסיר את התבנית כאשר סיים. אנא ראה את דף השיחה לפרטים נוספים. (אוקטובר 2010)
950 דקור שכבות להעלות אסדת קידוח היה הראשון לשמש לקידוח קידוח להימלט. [45] ראשית, חור טייס קטן הוא קדח, אז המקדח גדול מרחיב את החור. את הפסולת רוק משובח, המכונה חיתוכים, ליפול לתוך הבור הטייס. מוערך 500 ק"ג (1,100 ליברות) של סלעים נופלים מדי שעה. [41] העבודה במשמרות 24 שעות ביממה, הכורים יש לשמור על המעבר ברור עם מנקי הסוללה-Powered תעשייתי בגודל הגלגל מריצות לרשותם. [ 20] הכורים יש להסיר מעצמם מסה הכוללת של הקידוח מוערך חיתוכים בין 700 ו 1500 טון, בהתחשב בקוטר קידוח של 70 ס"מ (28 ב) או 100 ס"מ (39 ב) בהתאמה, עם עומק של 688 מטרים ( 2,257 רגל) ואת צפיפות רוק של 2.7 טון למטר מעוקב.
קוטר הקידוח ההצלה הוא 66 ס"מ (26 ס"מ), כלומר כל כורה צריך להיות קו המותן של ס"מ לא יותר מ -90 (35 ס"מ) כדי להימלט. [14] על מנת להבטיח שהם בגודל הנכון משטר התעמלות פותחה כדי לשמור אותם בכושר. [38] הגברים חילוץ הצלה פלדה ס"מ קפסולה בקוטר 54 (21 ס"מ). [46] הקפסולה יש אספקת חמצן, תאורה, קישור וידאו, חיזוק הגג כדי להגן מפני סלע נופל, פתח מילוט עם התקן בטיחות כדי לאפשר הכורה להנמיך את עצמו בחזרה אם הקפסולה הופך תקוע. [46] צ 'ילה כרייה שר לורנס Golborne אמר לכתבים במכרה כי המצילים העריכו שזה ייקח שעה בערך להביא כל כורה אל פני השטח ובכך הוא צפוי לשלב הרמת ההצלה לקחת עד 48 שעות. [47]
נכון ל -18 ספטמבר, בעוד צ 'ילה חגגה המאתיים שלה, היו שלוש תוכניות פעולה השכבות 950 ("תוכנית", 702 מטר עומק היעד על 90 מעלות), T130XD שרם ("Plan B", 638 מטר עומק היעד בטמפרטורה של 82), ואת תרגיל-421 המתקן ("תוכנית ג ', 597 מטר עומק היעד בטמפרטורה 85). [48] [49] ההתקנה של המתקן-421 לא היה שלם בזמן כי T130XD שרם שברה דרך.
פיר התרחב שנקדח על ידי T130XD שרם הגיעו הכורים הלכודים ב 08:05 מוקדם ב -9 באוקטובר, [50] לאחר הפסקה של 10 שעות כדי לשנות את המקדחה סיביות. מתאריך 8 אוקטובר השכבות 950 הגיעו 598 מטר (1,962 רגל) עמוק (85%, עדיין קידוח חור הפיילוט שלה). את הכרכרה-421, המכונה היחידה שבה מקדחות פיר רחב מספיק מיד, הגיעו 372 מטר (1,220 רגל) (62%). [51]
כמה תרמילי ההצלה שהותקן, שתוכנן על ידי מהנדסי נאס"א, נבנה ומתוחזק על ידי הצי הצ 'יליאני, נמסרו לאתר התאונה. [52] אחד הוצג לכלי התקשורת, וכמה קרובי משפחה הכורים "לכודים הורשו להיכנס את התא. תרמילי היו שינויים בגרסאות של הפצצה Dahlbusch כביכול, כמוסת תוכנן בשנת 1955 בגרמניה המשמשים פון אירועים וונדר Lengede. [53]
ג 'יימי Mañalich, שר הבריאות של הרפובליקה של צ' ילה, הודיעה על מבצע הצלה כורה יתחיל ב -12 באוקטובר. [54] Mañalich הצביע גם הוא צפוי רק הראשון 100-200 מטר (330-660 רגל) של הפיר להיות עטוף , משימה זו יכולה להתבצע רק 10 שעות. [55] ב -9 באוקטובר הוחלט כי רק הדף 96 מטרים (315 רגל) של הפיר יהיה עטוף עם צינורות פלדה, אבל בסופו של דבר רק את הראשונה 56 מטרים (184 ft) נחשבו לדרוש encasing. [ציטטה הצורך] שלב זה של המבצע היה צפוי להסתיים בתוך 36 שעות. [ציטטה הצורך] העצרת של מערכת עם המנוף ואת גלגלות, לקח עוד 48 שעות. [56]
חילוץ[]
סעיף זה מסמכים אירוע הנוכחי. המידע עשוי להשתנות במהירות כאירוע מתקדם.
ההליך כדי לאחזר את הכורים החלה ב -12 באוקטובר 2010, בשעה 19:00 זמן מקומי (22:00 UTC). המציל הראשון הוריד את הכורים היה מנואל גונזאלס Pavez (Codelco), ב -12 באוקטובר 2010, בשעה 23:19 זמן מקומי (02:19 UTC), הבאים עיכוב ממושך שבמהלכו צוות ההצלה על פני עידוד ומוטיבציה אותו. במהלך הנסיעה, משפחות ההמתנה צוות הצלה שרו את ההמנון הלאומי של צ 'ילה. גונזאלס הגיע המכרה קרס וגרם ליצור קשר עם הכורים בזמן מקומי 23:36.
מריו Sepulveda חיפוי
הבינלאומי המדיה (ABC News 24) כיסוי שידור מיוחדת. Florencio Ávalos מחבק את אשתו לאחר חיפוי
חדשות ה-BBC simulcast על ABC News 24. הכמוסה ההצלה הוא ראה הוריד במקלט
הכורה הבכור, מריו גומז, סוף סוף חוזר אל פני השטח.
אלכס וגה, הכורה העשירית להיות התוכנית המקורית היתה rescued.The עבור הקפסולה לחזור אל פני השטח ריק לאחר מסירת ההצלה העובד הראשון, כדי לספק המציל השני שלי לפני הבאת כורה הראשון אל פני השטח. עם זאת, על מנת לזרז את התהליך, המצילים החליטו להביא כורה על פני השטח מיד לאחר גונזאלס נשלח למטה. הקפסולה היתה rechecked במהירות לשלומם, ואחרי 15 דקות, החל כורה Florencio Ávalos עלייתו מהמכרה; את הסצינה שודרה לקהל הטלוויזיה ברחבי העולם על ידי מצלמה הביא המכרה על ידי העובד ההצלה גונזאלס.
תוכנית ההצלה עולה כי הראשונה ארבעה כורים להגיע לפני השטח הם אלה היכולת הטובה ביותר על מנת לספק מידע לצוות ההצלה לגבי התנאים של המסע ואת הבריאות של הכורים הנותרים. לאחר ארבעה הראשוני, מציל ימשיך מנת הבריאות, עם גברים בריאים לפחות הביא מהמכרה הראשון. [57] המפקח המשמרת שלי, לואיס Urzúa (54), אשר ממושמע ההנהגה היה זוכה עם שמירה על הגברים בחיים על מזון אספקת חירום במהלך 17 הימים הראשונים שלהם בלי קשר מן העולם החיצון, [58] יהיה כורה הסופי על מנת להפוך את המסע. מעבר לכל של הקפסולה צפוי לקחת לפחות 30 דקות, ואת המבצע הכולל צפוי להימשך לפחות 16 שעות; [30] עם זאת, לאחר מעברים הראשונים של הקפסולה, התברר כי הנסיעה עשויה להימשך זמן קצת פחות יותר מאשר 30 דקות המוקרן. הקפסולה שבה 33 גברים יהיה להציל נקרא Fenix (פיניקס); שלוש כמוסות כאלה נמצאים בזירת האירוע.
תגובה[]
הצ 'יליאני סבסטיאן Piñera הנשיא נכח במהלך החילוץ. נשיא בוליביה אוו מוראלס היה אמור גם להיות על מיקום להצלה, אבל לא יגיעו בזמן חילוץ של הכורה בוליביה לכוד, קרלוס ממן. [63]
תגובה[]
Piñera דחה בכירים של סוכנות הכרייה הרגולציה של צ 'ילה התחייב לערוך שיפוץ העיקריים של המחלקה לאור התאונה. [4] שמונה עשרה מוקשים נסגרו בימים הבאים התאונה סן חוזה ו -300 נוספים עשויים להיות הורה כדי לסגור. [41]
קרובי משפחה הגישו תביעות הראשון נגד החברה ו שופט הקפיא 2 מיליון דולר בנכסים, למרות טענות של החברה לא שיש לי כסף. [41]
קישורים חיצוניים[]
- List of trapped miners, El Mercurio, 6 August 2010
- http://www.precisiondrilling.com/files/PD-Backgrounder.pdf Precision Drilling Corporation RIG 421] Drilling equipment used in rescue efforts
- Rescue capsule diagrams: side view, opened; top view, cross-section; side view, occupied
- Picture of the rescue by Chilean government Flickr
- Chile Mine Rescue Live BBC News, 12 October 2010
- Chile Mine Rescue Live CNN, 13 October 2010