קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
"תג מחיר" (מכונה גם: "ערבות הדדית"'[1]) היא כינוי לדרך פעולה בלתי חוקית שבה נוקטים לעתים פעילי ימין קיצוני, הכוללת פגיעה אלימה בפלסטינים וברכושם, פגיעה ברכוש משטרת ישראל וצה"ל (בעיקר בכלי רכב), הפגנות וחסימת כבישים, בתגובה לאירועי טרור פלסטיני, או הריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל וצה"ל. מטרתה של דרך פעולה זו, שהחלה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21, היא להניא את ממשלת ישראל מלפנות מאחזים ולהרוס מבנים בלתי מורשים באמצעות יצירת הרתעה ומאזן אימה.

הגדרת המדיניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביולי 2008, לאחר פינוי אוטובוס במאחז עדי עד שגרר אחריו עימותים של קבוצות מתנחלים עם פלסטינים וכוחות צה"ל, הגדיר איתי זר מחוות גלעד את המדיניות כך: "בכל פעם שיתבצע פינוי כלשהו - ולא משנה אם מדובר באוטובוס, קרוואן או מאחז קטן - נגיב".[2] במאמר שפרסם במאי 2010 הסביר זר כי מדובר היה במאבק לגיטימי שכלל בעיקרו חסימת צמתים וכבישים במטרה לשבש את הפעילות הסדירה של כוחות הביטחון ולמנוע הריסת בתים. את הפעילות העבריינית כינה "מעשים שוליים ולא נשלטים".[3]

הפעולות המהוות "תג מחיר" הן הפגנות, חסימת כבישים,[4] עימותים עם כוחות הביטחון ואף פגיעה באנשיהם, אך בעיקר הן מופנות כלפי פלסטינים ורכושם, כדוגמת יידוי אבנים על מכוניות של פלסטינים, שריפת שדות ומטעים, השחתת עצים ועקירתם. לקראת סוף שנת 2009, עם החלטת ממשלת ישראל על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון "לתקופה של 10 חודשים", נרשמו חשדות לדפוסי פעולה שאין להם קשר ישיר למדיניות כנגדה יוצאים המוחים[5], וחשד להצתת מסגד בכפר יאסוף, בו גם רוססו בצבע כתובות על מבנים, כגון "נשרוף את כולכם" ו"היכונו לתג מחיר"[6]. ההערכה היא שביישום המדיניות לוקחים חלק בין כמה מאות עד לכ-3,000 איש הפועלים לרוב כבודדים או בקבוצות קטנות.‏‏[7]

בדו"ח של המשטרה לסיכום שנת 2009 נכתב כי בשנה זו חלה ירידה בהיקף התופעה.[8] לפי דו"ח של המשרד לתיאום פעילות הומניטרית של האו"ם (OCHA) שפורסם בחודש ינואר 2010, אם תתחיל ישראל בפינוי התנחלויות בגדה המערבית, כרבע מליון פלסטינים המתגוררים ב-86 יישובים יהיו חשופים למדיניות זו.[9]

ביום תג מחיר והאשמות שווא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלק מהמקרים טענו מתנחלים כי מדובר בפרובוקציה מצד פלסטינים המביימים "תג מחיר" כדי לפגוע בתדמיתם של המתיישבים ביהודה ושומרון.[10][11] במקרים מסוימים נמצא כי האשמתם של המתנחלים בפעולות אלימות היה מוטעה.[12] בנוסף, נטען כלפי גופי תקשורת המדווחים על אירועים בהם לא נמצאו חשודים ולא הוגשו כתבי אישום, תחת הכותרת "תג מחיר", בעוד מקרים ברורים של אלימות מצד ערבים לא זוכים לדיווח דומה.[13] במאי 2011 פרסמה המשטרה כי עצרה כמה מבני משפחת בכרי מיפו בחשד שתכננו לרצוח את נואר דקא, אימאם מסגד חסן בק ביפו עקב סכסוך עסקי, כאשר הרצח תוכנן להתבצע כביום של פעולת תג מחיר על ידי אנשי ימין[14].

תמיכה והתנגדות למדיניות תג מחיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי העיתונאי נדב שרגאי, על אף שאין למדיניות זו אידאולוג או רב העומד מאחוריה במוצהר, צעירים הלוקחים חלק ביישום המדיניות הם לרוב תלמידיהם של הרבנים יצחק גינזבורג, דוד דודקביץ' ויצחק שפירא, העומדים בראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.[15] עם זאת, בפברואר 2010 צוטט הרב גינזבורג ב"גלי צה"ל" כמי שקורא להימנע מפעולות אלימות כנגד הפלסטינים.[16]

מספר אישי ציבור התבטאו באופן שפורש לעתים כתמיכה במדיניות "תג מחיר" או בפגיעה בפלסטינים. הרב יצחק שפירא קרא לנקוט בדרך תגובה של "ערבות הדדית", והסביר כי "כשנפגע מישהו במקום אחד צריכה להיות תגובה בכל מקום".[17] דברים דומים אמרה גם דניאלה וייס ביולי 2008.[18] בהזדמנות אחרת אמרה כי "תג המחיר" היחיד שמקובל עליה, הוא הקמת מאחז וגבעה חדשה במקום כל מאחז וגבעה שמפונים.[19] הרב אליעזר מלמד כתב בטורו בעיתון "בשבע", כי מדיניות זו התבררה כ"יעילה", הצהרה שהתפרשה לעתים כתמיכה במדיניות.[20] בהזדמנות אחרת הסביר כי הביע תמיכה בהפגנות רחבות היקף על ידי ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם.[21]. לאחר רצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו".[22] הרב יוסף וייצן, רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל, כשנשאל על מדיניות תג מחיר ענה כי "מצאנו ששמשון נקט בדרך זו, אולם ייתכן שהמצב היום שיש שלטון יהודי מסודר הדברים שונים".[23]

מנגד יצאו הנהגת יש"ע והרוב המכריע של רבני הציונות הדתית כנגד הפגיעה בפלסטינים או בכוחות הביטחון,[15] הן מסיבות מוסריות של פגיעה בחפים מפשע, הן מסיבות הלכתיות של איסור "גזל הגוי" והן מסיבות פרקטיות של החלשת התמיכה במאבק וסיכון מפעל ההתנחלות. עם אישים אלו נמנים בין השאר: דני דיין,[5] אליקים העצני,[24] פנחס ולרשטיין,[25] והרבנים יובל שרלו,[26] חיים דרוקמן,[27] נחום אליעזר רבינוביץ,[28] שלמה אבינר,[29] אהרן ליכטנשטיין,[30] יעקב מדן,[31] אליקים לבנון,[11] אבי רונצקי,[32] מנחם פרומן,[33] חנן פורת,[34] אלחנן בן-נון,[35] בני לאו[36] שמואל ריינר[37] וחיים נבון.[38]

את מדיניות "תג מחיר" גינו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו[39] ואישים רבים מכל רחבי הקשת הפוליטית בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. [1]
  2. ‏אפרת וייס, המתנחלים אחרי יצהר: נקבע 'תג מחיר' לפינויים, באתר ynet
  3. איתי זר, ‏להפסיק לגנות ולהתחיל לבנות, באתר ערוץ 7, 13 במאי 2010
  4. אליה שילה, ‏תג מחיר: חסימות צמתים ברחבי יו"ש והארץ, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2008
  5. 5.0 5.1 אפרת וייס ועלי ואקד, נקמה במכוניות בירושלים: "נקפיא גם אתכם", באתר ynet‏, 8.12.2009
  6. עלי ואקד ואפרת וייס, חשד: מתנחלים הציתו אש במסגד בגלל ההקפאה, באתר ynet‏, 11.12.2009
  7. ‏להערכה של כמה מאות ראו: חזקי עזרא, ‏השב"כ: פעילי הגבעות עוסקים ב"תג מחיר", באתר ערוץ 7. להערכה של כ-3,000 ראו: ‏נדב שרגאי, ‏המדיניות החדשה של המתנחלים: "תג מחיר" על כל פינוי של הצבא, באתר הארץ
  8. עוזי ברוך, ‏ירידה בהיקף "תג מחיר", באתר ערוץ 7
  9. האו"ם: 76 אלף פלסטינים בסכנה מפעולות תג מחיר של מתנחלים, באתר הארץ
  10. יאיר אלטמן, מתנחלים טוענים: תיעדנו ביוּם של "תג מחיר", באתר ynet‏, 30 באוקטובר 2010
    שמוליק גרוסמן, התפרעויות בירושלים אחרי טענות ל"תג מחיר", באתר ynet‏, 20 במרץ 2010
    עלי ואקד, פלסטינים: הושחתו 40 עצי זית. מתנחלים: עלילה, באתר ynet‏, 23 בפברואר 2010
  11. 11.0 11.1 עלי ואקד ואפרת וייס, לאחר הצתת המסגד: לוחם מג"ב ופלסטינים נפצעו, באתר ynet
  12. עכשיו גם המשטרה מודה: הפלסטיני שיקר, אתר סרוגים, 17 בפברואר 2011
    אפרת וייס, המשטרה: הפלסטיני שמת בבקעה שיחק עם רימון, באתר ynet‏, 29 בספטמבר 2008
  13. שימוש סלקטיבי במושג "תג מחיר" בגלי צה"ל, אתר תדמי"ת, 27 באוקטובר 2010.
    צעירים נשכו אדם, הצתה מאוחרת, אתר "לאטמה".
  14. אבי אשכנזי, על הכוונת: האימאם של מסגד חסן בק, NRG
  15. 15.0 15.1 נדב שרגאי, ‏המדיניות החדשה של המתנחלים: "תג מחיר" על כל פינוי של הצבא, באתר הארץ
  16. תבנית:גלצ
  17. תבנית:גלצ
  18. אפרת וייס ועלי ואקד, יצהר: מתנחל חטף נשק מחייל וירה באוויר, באתר ynet
  19. נדב שרגאי, ‏דניאלה וייס: השב"כ מעורב בהנחת המטען בבית שטרנהל, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2008
  20. אליעזר מלמד, ‏7848 לשבח ולא לגנות, באתר בשבע - ערוץ 7, 13 בנובמבר 2008
  21. הרב אליעזר מלמד, פגיעה בערבים כ'תג מחיר', ב' אדר ב' ה'תשע"א
  22. אליעזר מלמד, ‏במעלות קדושי ארץ ישראל, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 במרץ 2011.
  23. השתתפות ב"תג מחיר", אתר "ישיבה"
  24. אליקים העצני, תג מחיר - לא ולא, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)
  25. הועתק מהויקיפדיה העברית רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם פנחס ולרשטיין, באתר nrg מעריב
  26. היחס לנעשה בחוות פדרמן, מכתב לבוגרי הישיבה על פעולות ´תג מחיר´, אתר ישיבת פתח תקווה
  27. ראש ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן מגיב הבוקר לאירועים הקשים אמש בחוות גלעד, אתר "גלי ישראל"
  28. הרב רבינוביץ: "תג מחיר – כמו הבריונים בימי החורבן", אתר סרוגים
  29. אסור לפגוע ברכוש ערבי, אתר כיפה
  30. הועתק מהויקיפדיה העברית אבישי בן חיים, הרב ליכטנשטיין נגד נוער הגבעות, באתר nrg מעריב
    עלי ואקד ויאיר אלטמן, רבנים ביקרו במסגד שהוצת: "מעשה פגום וחמור", באתר ynet
  31. יעקב מדן, ...ומידי השותקים גם יחד, עלון "מעט מן האור" Word-icon.jpg
  32. קובי נחשוני, 3892324,00.html הרבצ"ר היוצא: איפה התל-אביבים הקרביים?, באתר ynet
  33. בני טוקר, ‏הרב פרומן: זה לא הזמן ל'תג מחיר', באתר ערוץ 7
  34. אפרת וייס, התארגנות רבנים ביו"ש נגד "חוליגנים" יהודים, באתר ynet
  35. האירוע בשילה היום, 17 במרץ 2011
  36. בני לאו, יראת אלקים – תו תקן לישיבה בארץ, באתר ynet
  37. רשמים מערב הלימוד עם תושבי איבטין, באתר קולך
  38. חיים נבון, לשמשון היה "תג מחיר" - זה לא עזר, באתר ynet
  39. חזקי עזרא, ‏נתניהו: תג מחיר - עיוות של המחאה האזרחית, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2011
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.