Changes: תומאס גרגורי טולוק

גרסה אחרונה מ־06:40, 2 בפברואר 2014

מערת הקולונל — מערת ה"קולונל" - ינואר 2014 - על שם אחיו של תומס גרגורי טולוק

תומאס גרגורי טולוק ((Thomas Gregorie Tulloch) היה מהנדס מכונות סקוטי, חוקר חומרי נפץ ושרת את הממשל הבריטי. הוא מצא עניין במחצבי ים המלח כאשר עסק במחקר חומרי נפץ. בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918 הגיש בקשה לקבינט המלחמה הבריטי לקבל זיכיון למחצבי ים המלח ^[1] . היה זה לאחר שמשה נובומייסקי סיים סדרת ניסויים בהפקת מחצבי ים המלח. בשנת 1920 נוצר המגע ביניהם. נובומייסקי הציע לו לתת יד בקבלת זכיון במשותף ורכש את הסכמתו.

טולוק חי עד יום מותו בשנת 1937 או 1938 ביריחו ^[2].

אחיו, קולונל טולוק, היה מהנדס בעל נסיון מהודו ותרם רבות לפעילות של מפעל האשלג הדרומי. עשה זאת מטעמים נוצריים. הוא קיווה למצוא באזור את העיר ציער המקראית. על-שמו מערת הקולונל בהר סדום. הוא ביצע פיצוץ במערה, הרחיב טובה ושימשה את העובדים. היה זה המקום היחידי בו יכלו לנוח מהחום הכבד. האתר מחכה לשיקום במסגרת התוכנית את אתרי מורשת ישראל לשיקום מחנה העבודה בסדום.

לדמותו[]

(ראו המאמר מטה)
ציטוט מהמאמר

	אישיותו של טאלוק מתוארת בצורה מקיפה בידי נובומייסקי בספרור אך מתוך כתביו ותזכיריו מתגלה טפה נוסף , מפתיע, של אישיות זו. הוא חי ועבד בארץ-ישראל כשמונה שנים ובא במגע הדוק עם הפקידות הבריטית הגבוהה , עם אנשי הצבא והמשטרה ועם ראשי היישוב היהודי, וגם הכיר היטב את המשפחות המיוחסות ובעלות ההשפעה של ערביי ארץ-ישראל . אחד מתנאי הזיכיון לחברת האשלג היה , שעל המפעל להעסיק מספר שווה של יהודים וערבים , ומנהלי החברה שמרו בקפדנות על התנאי הזה . כך בא טאלוק במגע קרוב עם המהנדסים והפועלים היהודים והערבים שעבדו במפעל, והכיר את אופיים , יכולתם ודיעותיהם של אלה ואלה כאחד. בתזכיריו העלה על נס את החריצות, היכולת והאינטליגנציה של הפועל היהודי ; אך יותר מכול התרשם מהמוטיבאציה שלו ומנכונותו לוותר על טובות-הנאה אישיות, מפני שהוא רואה את טובת הכלל לנגד עיניו. לעומתו, ראה את הפועל הערבי כבור, עצלן , חסר-יוזמה ופטאליסט.

המאמר כולו מתאר אישיות בעלת אהדה לרעיון הציוני.

על חלקו של אחיו בהקמת מפעל האשלג[]

"על הקמת המפעל בסדום היה ממונה המהנדס הבריטי טולוק שהיה אחד מבעלי המניות בחברה. הוא היה קולונל בדרגתו הצבאית ושרת בהודו כמהנדס מסילות ודרכים. הוא כבר שהה באזור ים המלח עשר שנים והיה בעל ניסיון. חזונו היה לראות את העיר צוער המיקראית, היחידה מערי סדום שנצלה (מיקומה המשוער הוא בעיירה הירדנית א-צאפי), נבנית מחדש ואז לשוב לבריטניה" ^[3] .

מערת ה"קולונל"[]

מערה בה זוחלים כמה עשרות מטרים. כניסה בזחילה בפתח שסביבו שער עץ חצי הרוס. סכנה...אין המלצה לכניסה למערה! המערה נקראה ע"ש אחיו של קולונל תומאס גרגורי טולוק, אשר יחד עם משה נובומייסקי קיבלו את הזיכיון להפקת מינרלים מים המלח והקימו את חברת האשלג הארץ ישראלית - Palestine Potash Limited. החליפה אותה ב 1952 חברה חדשה - מפעלי ים המלח. במערה זו בתחילה נחו עובדי ים המלח לפני שהותקנו להם מבנים מסודרים.

בתקופת המנדט הבריטי:"המערה הורחבה והוכשרה למגורי הפועלים ובשלב מאוחר יותר אף נבנה שם קולנוע לרווחתם של העובדים. היה זה המקום היחיד שהיה קריר במשך היום" (מקור לא ידוע - הקולנוע מוכר לי אישית)

המקור:ויקי עמוד ענן

עוד על המערה:"למערת הקולונל יש שני פתחים: העליון דרך ארובה שעומקה כ-85 מ', והתחתון שדרכו מתנקז ערוץ המערה לכיוון ים המלח, בסמוך לכביש הערבה. הפתח העליון שוכן בגובה של כ- 250 מ' מתחת לגובה פני הים, והיציאה התחתונה נמצאת בגובה של כ-380 מ' מתחת לפני הים. שני הפתחים מחוברים במחילה רציפה שאורכה כ- 300 מ' בתוך ההר. לב בוגוסלבסקי, טבע הדברים

על המערה בבטאון טבע הדברים - שם נאמר כי המערה היא על-שם תומאס גרגורי טולוק (היה מייג'ור) ולא על שם אחיו (שהיה קולונל)

קישורים חיצוניים[]

לאה דוכן-לנדאו קווים לדמותו של מייג'ור תומס ג' טאלוק

הערות שוליים[]

↑ Land of progress
↑ [1]
↑ מקור: ישראל אבן-גור, יתד ליישוב היהודי בסדום, 1934- 1936, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ח. ישראל אבן ארי

[1] Land of progress

[2] [1]

[3] מקור: ישראל אבן-גור, יתד ליישוב היהודי בסדום, 1934- 1936, בתוך אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ח. ישראל אבן ארי

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מערת_הקולונל.jpg|thumb|350px|ימין|מערת ה"קולונל" - ינואר 2014]]
+[[קובץ:מערת_הקולונל.jpg|thumb|350px|ימין|מערת ה"קולונל" - ינואר 2014 - על שם אחיו של תומס גרגורי טולוק]]
 '''תומאס גרגורי טולוק''' ((Thomas Gregorie Tulloch) היה מהנדס מכונות סקוטי, חוקר חומרי נפץ ושרת את הממשל הבריטי. הוא מצא עניין במחצבי ים המלח כאשר עסק במחקר חומרי נפץ. בתום  [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת 1918 הגיש בקשה  לקבינט המלחמה הבריטי לקבל זיכיון למחצבי ים המלח  <ref> [http://books.google.co.il/books?id=hV9zeYpzCawC&pg=PA157&lpg=PA157&dq=%22Thomas+Gregorie+Tulloch%22&source=bl&ots=8oIPZsCxK9&sig=L52KXMggl5Z7B2iH9btGtw9orOo&hl=en&sa=X&ei=wi_tUryAJZSAhAfGnIGYDg&ved=0CFoQ6AEwBw#v=onepage&q=%22Thomas%20Gregorie%20Tulloch%22&f=false Land of progress]</ref> . היה זה  לאחר שמשה נובומייסקי סיים סדרת ניסויים בהפקת מחצבי ים המלח. בשנת 1920 נוצר המגע ביניהם. נובומייסקי הציע לו לתת יד בקבלת זכיון במשותף ורכש את הסכמתו.
-טולוק חי עד יום מותו בשנת 1937 ביריחו <ref> [http://cosmos.ucc.ie/cs1064/jabowen/IPSC/php/authors.php?auid=49617]</ref>.
+טולוק חי עד יום מותו בשנת 1937 או 1938 ביריחו <ref> [http://cosmos.ucc.ie/cs1064/jabowen/IPSC/php/authors.php?auid=49617]</ref>.
+אחיו, קולונל טולוק, היה מהנדס בעל נסיון מהודו ותרם רבות לפעילות של מפעל האשלג הדרומי. עשה זאת מטעמים נוצריים. הוא קיווה למצוא באזור את העיר ציער המקראית. על-שמו מערת הקולונל בהר סדום. הוא ביצע פיצוץ במערה, הרחיב טובה ושימשה את העובדים. היה זה המקום היחידי בו יכלו לנוח מהחום הכבד. האתר מחכה לשיקום במסגרת התוכנית את אתרי מורשת ישראל לשיקום מחנה העבודה בסדום.
-==על חלקו בהקמת מפעל האשלג==
+==לדמותו==
+(ראו המאמר מטה) {{ש}}
+ציטוט מהמאמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אישיותו של טאלוק מתוארת בצורה מקיפה בידי נובומייסקי בספרור אך מתוך כתביו ותזכיריו
+מתגלה טפה נוסף , מפתיע, של אישיות זו. הוא חי ועבד בארץ-ישראל כשמונה שנים ובא במגע
+הדוק עם הפקידות הבריטית הגבוהה , עם אנשי הצבא והמשטרה ועם ראשי היישוב היהודי, וגם
+הכיר היטב את המשפחות המיוחסות ובעלות ההשפעה של ערביי ארץ-ישראל . אחד מתנאי
+הזיכיון לחברת האשלג היה , שעל המפעל להעסיק מספר שווה של יהודים וערבים , ומנהלי החברה
+שמרו בקפדנות על התנאי הזה . כך בא טאלוק במגע קרוב עם המהנדסים והפועלים היהודים
+והערבים שעבדו במפעל, והכיר את אופיים , יכולתם ודיעותיהם של אלה ואלה כאחד. בתזכיריו
+העלה על נס את החריצות, היכולת והאינטליגנציה של הפועל היהודי ; אך יותר מכול התרשם
+מהמוטיבאציה שלו ומנכונותו לוותר על טובות-הנאה אישיות, מפני שהוא רואה את טובת הכלל
+לנגד עיניו. לעומתו, ראה את הפועל הערבי כבור, עצלן , חסר-יוזמה ופטאליסט.}}
+המאמר כולו מתאר אישיות בעלת אהדה לרעיון הציוני.
+==על חלקו של אחיו בהקמת מפעל האשלג==
 "על הקמת המפעל בסדום היה ממונה המהנדס הבריטי טולוק שהיה אחד מבעלי המניות בחברה. הוא היה קולונל בדרגתו הצבאית ושרת בהודו כמהנדס מסילות ודרכים. הוא כבר שהה באזור ים המלח עשר שנים והיה בעל ניסיון. חזונו היה לראות את העיר [[צוער (עיר מקראית)|צוער המיקראית]], היחידה מערי סדום שנצלה (מיקומה המשוער הוא בעיירה הירדנית א-צאפי), נבנית מחדש ואז לשוב לבריטניה" <ref>מקור: ישראל אבן-גור, '''יתד ליישוב היהודי בסדום, 1934- 1936''', בתוך [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך ב': פרק קי"ח. '''ישראל אבן ארי'''</ref> .
@@ שורה 18: / שורה 35: @@
 עוד על המערה:"למערת הקולונל יש שני פתחים: העליון דרך ארובה שעומקה כ-85 מ', והתחתון שדרכו מתנקז ערוץ המערה לכיוון ים המלח, בסמוך לכביש הערבה. הפתח העליון שוכן בגובה של כ- 250 מ' מתחת לגובה פני הים, והיציאה התחתונה נמצאת בגובה של כ-380 מ' מתחת לפני הים. שני הפתחים מחוברים במחילה רציפה שאורכה כ- 300 מ' בתוך ההר. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4192760,00.html לב בוגוסלבסקי, טבע הדברים]
-* [http://www.tevahadvarim.co.il/teva/mag-196/article-613 על המערה  בבטאון '''טבע הדברים'''] - שם נאמר כי המערה היא על-שם תומאס גרגורי טולוק ולא על שם אחיו !!
+* [http://www.tevahadvarim.co.il/teva/mag-196/article-613 על המערה  בבטאון '''טבע הדברים'''] - שם נאמר כי המערה היא על-שם תומאס גרגורי טולוק (היה מייג'ור) ולא על שם אחיו (שהיה קולונל)
+==קישורים חיצוניים==
+* לאה דוכן-לנדאו [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_34.7.pdf קווים לדמותו של מייג'ור תומס ג' טאלוק]
 ==הערות שוליים==