משמעות "תועבה" -תועבה ממש היא סכנה לעם, אך במצב פחות מסוכן די בריחוק - שיעור בתרגום לפרשת ויגש. וכן מובאות מספר ויקרא על טומאות הפרט של הגויים שהיו בארץ כנען ונגזרה עליהן הכליה. ובספר דברים באירועים הקשורים עם כיבוש ארץ כנען.

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב נחום בן-יהודה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  6. מקורות:ספריא, באור אלתר טובי' וין

המונח "תועבה" מופיע בפרשת ויגש במשמעות ייחודית: מדובר בהתנהגות שאינה תואמת עמדה מקובלת על העם המצרי: האכילה - פגיעה באמונה, לכן את הגידול יש להרחיק מהם ומשה רבינו הוסיף וכאשר עם ישראל ישתמש בבקר ובצאן לקרבנות לאלוהיו הוא צפוי ל"סקילה" מהעם המצרי.וכך נאמר: יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃(תהילים,צ"ז,ז') ווַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃(שמות, כ"ח,ב').

מ"תועבה" בארץ מצרים להקרבת הקרבנות במדבר סיני[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף, שהוא המשנה למלך מצרים, "מתאפק" ומתאים את התפריט המלכותי לאורחיו (בני יעקב). ה"התפריט הארץ-ישראל" כלל דגן, תירוש ויצהר אך גם בהמה גסה - מנהג שאותו המצרים מתעבים. יוסף מכיר תרבויות ומנהגים ומתאים את עצמו אליהם. ולכן הוא מפריד את "השולחנות" - לכל אחד יהיה את התפריט שלו לפי המקובל ויאכל בנפרד.

  • וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃ לבוַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃(בראשית, מ"ג, ל"ג-ל"ד)

תרגום אונקלוס : וְשַׁוִּיאוּ לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹהִי וּלְהוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן וּלְמִצְרָאֵי דְּאָכְלִין עִמֵּיהּ בִּלְחוֹדֵיהוֹן אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵיהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין:ל"ג. באור אלתר טובי' וין: הבהמה אשר מצרים יראים מפניו, העברים אוכלים אותו
בדוגמא הבאה, התרגום מתרגם "תועבה" למשמעות "רחק": לא רק שהם פוגעים באמונה שלנו, ואוכלים את הבהמות, הם גם מגדלים אותם. ולכן מוטב שבני-יעקב יגורו במרחק מן העם המצרי. (המצרים נהגו ללבוש בדים מפישתן, הגדלים מהאדמה ולא צמר הנגזז מבהמות.)

  • וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃ וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃(שם,מ"ו,ל"ג-ל"ד).

תרגום אונקלוס :וְתֵימְרוּן גֻּבְרֵי מָרֵי גֵיתֵי הֲווֹ עַבְדָּיךְ מֵעוּלֵמָנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחְנָא אַף אֲבְהָתָנָא בְּדִיל דִּי תֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא: באור אלתר טובי' וין: ...ויצא ויזדרז ויאמר שימו לחם(ל"א). כי הצאן אשר מצרים עובדים להם העברים אוכלים(ל"ב) כי מרחקים המצרים כל רועי צאן (ל"ג)
יצויין כי המצרים גידלו צאן ובקר וכך נאמר :"וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃(שם, מ"ז,י"ז) להלן דוגמא שמדרש "שמות רבא" מתיחס אף הוא למשמעות "תועבה)

  • וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃(שמות, ח',כ"א-כ"ב).תרגום אונקלוס: וַאֲמַר משֶׁה לָא תַקֵּן לְמֶעְבַּד כֵּן אֲרֵי בְעִירָא דְמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ מִנֵּיהּ אֲנַחְנָא נָסְבִין לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא הָא נְדַבַּח יָת בְּעִירָא דְמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ וְאִנּוּן יְהוֹן חָזָן הֲלָא יֵימְרוּן לְמִרְגְּמָנָא:

באור אלתר טובי' וין: ויאמר משה: לא נכון לעשות כן, כי הבהמה שהמצריים עובדים לא ממנו נקח זבח לפני ה', א',הן נזבח את הבהמה שהמצריים עובדים לווהם יהיו רואים הלא יאמרו לסקלנו

ובמקורות שמות רבה מודגש כי הקרבת הקרבנות על-ידי עם ישראל, אפילו בטרם היציאה, ב"ליל הסדר" היא בגדר סכנת נפשות, שכן נאמר:" אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים הוי יבושו כל עובדי פסל"

ובשמות רבה פרשת וארא - נאמר:"ויעש ה' כן ויבא ערוב כבד ביתה פרעה" הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה שנאמר (שמות א כב) ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. "וַיִּקְרָא פַרְעֹה {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן {כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח וְגוֹ'}." לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" כדי להטעותן. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֶשְׁלַח אֶתְכֶם {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ [וְהַעְתַּרְתִּי אֶל ה'}." מהו הנה התפלה תהיה מיד כדי שיסור הערוב ממך מחר הדא הוא דכתיב וסר הערוב. "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וגו'} וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב" למה הביא עליהם ערוב לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות דברי רבי יהודה רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין ונראין דבריו של רבי יהודה לפי שבצפרדעים כתיב (שמות ח ט) וימותו הצפרדעים לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לפיכך לא נשאר בהן עד אחד שאלו היו צרעין ויתושין היה להן שיסריחו":(י"א,ג') המקור: ויקיטקסט


ובשמות רבה פרשת בא - נאמר:"דבר אחר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" הדא הוא דכתיב (תהלים צז, ז) יבושו כל עובדי פסל בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה לשחוט הפסח אמר לו משה רבון העולם הדבר הזה היאך אני יכול לעשות אי אתה יודע שהצאן אלהיהן של מצרים הן שנאמר (שמות ח, כב) הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אין ישראל יוצאין מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם שאודיע להם שאין אלהיהם כלום וכן מצינו שעשה שבאותו הלילה הכה בכוריהם של מצרים ובו בלילה שחטו ישראל פסחיהן ואכלו והיו המצרים רואים בכוריהם הרוגים ואלהיהן שחוטין ולא היו יכולין לעשות כלום שנאמר (במדבר לג, ד) ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים הוי יבושו כל עובדי פסל:" (ט"ז,ג')המקור:ויקיטקסט.

תחומי התועבה האסורים לפי ההנחייה האלוהית (ספר ויקרא)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל המקרים להלן בספר ויקרא, ל"תועבה" אין צורך למצוא מילה חילופית בתרגום, נקבל בתור תרגום: תּוֹעֶבְתָּא או תּוֹעֶבְתָּא. במקרה של טומאת נידה, נסתפק השמירת מרחק.

מקור ראשון:

וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י ה'׃
וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃
וּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃
וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃
כִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ויקרא, י"ח,כ"א-ל')

תרגום אונקולס: וְעִם דְּכוּרָא לָא תִשְׁכּוּב מִשְׁכְּבֵי אִתְּתָא תּוֹעֶבְתָּא הִיא:(כ"ב);וְתִטְּרוּן אַתּוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי וְלָא תַעְבְּדוּן מִכֹּל תּוֹעֶבְתָּא הָאִלֵּין יַצִּיבָא וְגִיּוֹרָא דְּיִתְגַּיְּרוּן בֵּינֵיכוֹן:(כ"ו);אֲרֵי יָת כָּל תּוֹעֶבְתָּא הָאִלֵּין עֲבָדוּ אֱנָשֵׁי אַרְעָא דִּי קֳדָמֵיכוֹן וְאִסְתָּאָבַת אַרְעָא:(כ"ז)

במקום הראשון הופיע "משכב זכר" - עליו חלה חומרה מיוחדת. המקרא מעיד כי מדובר בתקדים היסטורי, כך עשה "הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם" והם קבלו את העונש המגיע להם.

מקור שני:

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכְכֶֽם׃ )שם, כ',י"ב)

תרגום אונקולס: וּגְבַר דִּי יִשְׁכּוּב יָת דְּכוּרָא מִשְׁכְּבֵי אִתְּתָא תּוֹעֶבְתָּא עֲבָדוּ תַּרְוֵיהוֹן אִתְקְטָלָא יִתְקַטְּלוּן קְטָלָא חַיָּבִין:

לשם השוואה, כאן התרגום השתמש בשורש "רחק". המרחק בא רק למנוע קרבה, המקרה אינו חמור במיוחד ולכן יתורגם "ריחוק"

מקור שלישי: וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃ כא(שם,ט"ו,כ');תרגום אונקולס: וְכֹל דִּי תִשְׁכּוּב עֲלוֹהִי בְּרִחוּקַהּ יְהֵי מְסָאָב וְכֹל דִּי תֵיתֵב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאָב:

"תועבות העמים" בספר דברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתרבות העמים יש לשמור מרחק. אין להביא את אלילים ואביזרי עזר אל ביתכם - אחרת תהיו מוחרמים. אם בכל זאת עבודת האלילים ותשמישים חודרת את ביתכם הרי היא תועבה.

מקרא ראשון

וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃
פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת ה' אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃
וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא.(דברים, ז',כ"ד-כ"ו)

תרגום אונקולס: צַלְמֵי טַעֲוָתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא לָא תַחְמֵד כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִי עֲלֵיהוֹן וְתִסַּב לָךְ דִּילְמָא תִּתָּקַל בֵּיהּ אֲרֵי מְרָחָקָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ הוּא: כווְלָא תָעֵל דִּמְרָחָק לְבֵיתָךְ וּתְהֵי חֶרְמָא כְּוָתֵיהּ שַׁקָּצָא תְשַׁקְּצִנֵּיהּ וְרָחָקָא תְּרַחֲקִנֵּיהּ אֲרֵי חֶרְמָא הוּא:(כ"ה-כ"ו)
באור אלתר טובי' וין:כי מתועב לפני ה' אלוקיך הוא: ולא תביא תועבת אלילים ותשמישים אל בתכם שלא תהיו מוחרמים כמותם, שקץ תשקצנו וטומאת שקץ.

מקרא שני

לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃
וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (שם, י"ז,א'-ד')

תרגום אונקולס: וִיחַוּוּן לָךְ וְתִשְׁמָע וְתִתְבַּע יָאוּת וְהָא קֻשְׁטָא כֵּוַן פִּתְגָּמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֶבְתָּא הָדָא בְּיִשְׂרָאֵל:(שם, ד') באור אלתר טובי' וין: לא תזבח לפני הא אלוהיך כי תועבה לפני ה' אלוקיך הוא: ודרשתם את העדים היטב, נעשתה התועבה הזאת בקרבכם.

"להתרחק" במילון[עריכה | עריכת קוד מקור]

להתנקות או להתרחק
mrḥq (mraḥḥaq) adj. unclean; distant

1 unclean, abominable JLAtg, PTA, LJLA. TgO Lev19:7 : וְאִם אִתאְכָלָא יִתאְכֵיל בְיוֹמָא תְלִיתָאָה מְרַחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעְוָא ‏ should it in fact be eaten on the third day then it is unclean and will not be acceptable. TN Deut12:31 : ארום כל דמרחק קדם ייי די סני ורחיק עבדו לטעוותהון ‏ because everything which is abominable before the Lord, which he hates, they have done to their idols.

2 distant Syr, JBA. BT Men 14b(16) : הנך דמרחקן ‏ those (two acts) which are far apart (in time. (a) mn mrahqia : from afar Man.

המקור: CAL LEXICON BROWSER

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.