צולם בקדומים - פברואר 2012

פירות התורמוס - תורמוס ארץ-ישראלי ? - צולם ברמת הכובש - השרון - ניסן תשע"ב

תורמוס, והמין הנפוץ בהרים ובצפון הארץ : תֻּרְמוּס הֶהָרִים גדל בר בארץ ישראל. שייך למשפחת פרפרניים. תפרחת הצמח בולטת למרחוק בצבע כחול-עמוק. מרבדים גדולים מתורמוס ההרים מצויים בהרים. תורמוס ההרים גדל באדמות "כבדות" , המכילות "אבן גיר" כמו טרה רוסה ו רנדזינה שאר מיני הטורמוס גלים באדמות חסרות גיר ‏‏[1]

על הפרח - מהויקיפדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורמוס ההרים (שם מדעי: Lupinus pilosus, מנוקד: תֻּרְמוּס הֶהָרִים) הוא מין צמח בסוג תורמוס הגדל בר בארץ ישראל. תורמוס ההרים הוא ערך טבע מוגן בישראל[2].

מאפיינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפרחת הצמח בולטת למרחוק בצבע כחול-עמוק. מרבדים גדולים מתורמוס ההרים מצויים בהרים. תורמוס ההרים גדל באדמות "כבדות" , המכילות אבן גיר כמו טרה רוסה ורנדזינה שאר מיני התורמוס גדלים באדמות חסרות גיר ‏‏[3] .

תורמוס ההרים שונה משאר מיני התורמוס בצבע הפרחים שלו שהוא כחול-כהה לעומת לילך-בהיר בתורמוס ארצישראלי ו-לבן עד לילך-כחלחל בתורמוס תרבותי. הבדל נוסף הוא בגודל הפרי: רוחב התרמיל מגיע עד ל-2 ס"מ (4-עד 6 ס"מ ‏‏[4] ) ‏‏ , לעומת ס"מ בקרוב אצל המינים האחרים . פריחתן מתחילה מעט מאוחר יותר, בחודש מרץ.

סביבת גידולו היא בבתה, יחד בני שיח, שגובהם 25 עד 40 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים חברת הסירה הקוצנית ואחרים (ראו תמונה מטה). תורמוס ההרים גדל בהרים אך גם בצפון ארץ ישראל : הבקעה הצפונית , השפלה הצפונית ובעמק יזרעאל ‏‏[5]

משטחי הפריחה שלו ניתן לפגוש בתל שוכה שבעמק האלה, בנחל תבור ולאורך כביש 70 (ואדי מילֶ‏ק) (בעיקר בין בת שלמה לאליקים).אם מסתכלים מקרוב על הפרחים, אזי ניתן לראות כי בפרחים שטרם בוקרו והם זמינים להאבקה, במרכז המפרש כתם לבן, היוצר שבירת צבע על הרקע הכחול‏‏ [6].

מאתר קברות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עליו מסופר בתלמוד ירושלמי . ר"ש בן יוחי (רבי שמעון בר-יוחאי ובנו) עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין דתרומה (נחבאו במערה י"ג שנים), במערת חרובין (במערת החרובים - על-שם העץ שגדל בה עבורו) , עד שהעלה גופם חלודה (ישבו במערה עד שנסדק עורם בגלל שישבו ללא מעש). לסוף תלת עשר שנין( אחרי י"ג שנה) אמר לינה נפיק חמי מה קלא עלמא (האם אני לא יוצא לראות מה קורה בעולם ?) נפיק ויתיב ליה על פומא דמערתא (יצא וישב על פתח המערה).

חמא חד צייר צייד ציפרין פרס מצודתי (ראה צייד אחד עומד וצד ציפורים), וכשהיה (רשב"י) שומע בת קול אומרת מן השמים: "דימיס" (משוחררת) – הייתה (הציפור) בורחת, (וכשבת הקול אומרת:) "ספקולה" (עונש מוות) – הייתה נצודה. אמר (רשב"י) :מבלעדי שמיא לא יבדא (ציפור מבלעדי שמים אינה נצודה), על אחת כמה וכמה נפש של בן אדם (מסקנה זו מביאה את רשב"י לצאת מן המערה).

כ"ש בר נשא כד חמא דשדכן מילייא אמר ניחות (כאשר ראה שהוא יכול לנוע ממקומו - ללא פחת הרומאים), ניחמי בהדין דימוסין דטבריא (החליט לרדת לטבריה). אמר : צריכין אנו לעשות תקנה (לגמול חסד לזולתנו) כמו שעשו אבותינו הראשונים [7] בראשית א ל"ג: "ויבא יעקב עיר שלם", ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו ולאחר מכן ויחן את פני העיר - פירשו שהיו עושין איטלוסן ומוכרין בשוק אמר ( אמר רב: מטבע תיקן להם ; ושמואל אמר: שווקים תיקן להם ; ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.

שאל את תושבי טבריה במה הוא יכול לעזור להם. אמרו לו יש מקומות שאנו חוששים כי יש בסם קברות ווהכוהנים לא חכולים ללכת שם. החליט לגמול להם טובה והחליט, נידכי טבריא (אלך ואטהר מקומות שיש בהם ספק טומאה). והוה נסב תורמסין (לקח תורמוסים) ומקצץ ומקליק (הוציא אתה זרעים מהפירות ופיזר אותם). וכל הן דהוה מיהא הוה טייף (כל מקום שהיה גדל תורמוס - סימון ששם קבור מת - שכן האדמה פוריה).

סוף דבר: רבי שמעון בר יוחאי איתר את מקומות הקבורה בטבריה וכך ניתן היה לקבוע את התחום בו ניתן ללכת. (ירושלמי:שביעית ט א)

גלריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏‏אבי שמידע - דוד דרום מדריך פרחי הבר בישראל הצמחייה הים-תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, 1986 עמ' 18‏ ‏
  2. אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005. ק"ת 6369, התשס"ה (15.2.2005), עמ' 426. תוקן ביום 31.3.2009קובץ PDF
  3. מדריך פרחי הבר בישראל - הצמחייה הים-תיכונית, עמ' 18‏ ‏
  4. ‏שם‏
  5. ‏‏ מגדיר חדש לצמחי ישראל עמ' 188‏‏
  6. אתר טיולי‏‏
  7. יעקב אבינו בבואו שכם
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.