Guns on the senio.jpg

תותחים על נהר הסֶניוֹ הוא שם ספרו של א.עמיהוד, תותחן עברי, חייל בהבריגדה היהודית - החי"ל - החטיבה היהודית הלוחמת במסגרת הצבא הבריטי - "גדוד תותחי שדה מס' 200". היתה זו היחידה הותיקה מכל יחידות הבריגדה ופעלה במשך שש וחצי.

המחבר, שהיה חייל בתצפית ארטילרית של הגדוד, הציג תיאור מקצועי של הפעלת הארטילריה. רבים מיוצאי היחידה השתתפו בהקמת חיל התותחנים של צבא הגנה לישראל ונטלו חלק במלחמת עצמאות. הם תרמו מנסיונם הקרבי להקמת היחידות, לאימונם ולפיתוח תורת הלחימה של צה"ל

הספר יצא לאור בשנת 1948 על-ידי הוצאת מערכות של משרד הבטחון וכולל הקדמה מאת תא"ל דורון קדמיאל, קצין תותחנים ראשי. קצין התותחנים ציין את "ההקפדה על המשמעת המבצעית בהמערכה על נהר סניו, אשר "תרמה במישרין להפחתת משפר הנפגעים, שהיו לכוחותינו בקרבות אלו" - אולי זה המסר שקצין תותחנים בקש להעביר בהקדמתו לספר

המבוא לקורא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרקע שהוצג לכתיבת הספר היה יום ה-20 במאי 1948 - יום הקרב הראשון לחיל התותחנים של צה"ל. הכותב מיצר על כך שהציוד הארטילרי שהיה ברשות היחידה בשלהי מלחמת השנייה, אינו עומד לרשותה בהגנה על מדינת ישראל, אבל, "נשארו לנו, המסורת, הידיעה המקצועית ועליכוד הלוחם של תותחי החי"ל והם המסד עליו נבנה וקם חיל התותחנים של "צבא הגנה לישראל".

הספר כולל פירוט מקצועי על המנגנון הארטילרי. המחבר רצה לתרום בספרו מהידע המקצועי שלו לחיל התותחנים הצעיר. מה עוד שהסברה היתה שהכרת מושגי התותחנים הוא דבר חיונילאיש הצבא ולאזרח הער "גם יחד".

יומן המערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...

fanno - Pesaro - אזור ההתארגנות של התותחנים- שדה המערכה היה צפונית- מערבית - לאורך הציר המסומן היום ככביש E45 לבולוניה

המחבר הביא את פרטי יומנו החל מיום ב' ניסן תש"ה [1] (16 במרץ 1945, כאשר הם בדרך לשדה המערכה בצפון איטליה - ארבע שעות מרומא.

היחידה טיפסה על הרי האפנינים, חנתה בפולינו וירדה מן ההרים לכיוון הים האדריאטי, כאשר השאירה את העיר אנקונה "פצועה". הם הגיעו לפאנו - שהיה אזור "המחנה השמיני" של הצבא הבריטי, שהבריגדה היהודית היתה חלק ממנו. הם התאגנו על שפת הים, עברו את פאזרה, רימיני ופורלי ובכביש לבולוניה, כבר נשמעו רעמי התותחים.

מיקום החיילים היה בחוות חקלאיות נטושות. שם התבצרו ומשם ירו לעבר האוייב. המערכה היתה בין הצבאות, שכליחידה הייתה מבוצרת בחווה חקלאית נטושה. ממנה ירו התותחנים לעבר האויב.

שדה המערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המחבר, שחש שהמלחמה עומדת בפני סיומה, התפנה למבט על הנוף :"מזג אויר נהדר, עצי שקד מלבלבים,ותפרחת שאין אביבית ממנה". ובכל זאת, יש גם מציאות: אימונים לקראת התנגשויות עם המשמרות הגרמניים המסיירות בשטח ואיתור המוקשים הרבים הטמונים באזור. היחידה מכינה את הגזרה עבור סוללת התותחים, שעמיהוד שותף בה.

ביום י"ב ניסן תש"ה התפרסמה פקודת יום מיוחדת: גנרל קלארק הודיע כי הבריגדה היהודית נכנסה למערכה נגד הגרמנים. למחרת גם הבי.בי.סי. - הרדיו הממלכתי הבריטי הודיע על כך. היה זה יומיים לפני "ליל הסדר" והודעה זו הפיחה גאוה בקרב היחידה.

כעבור יומיים נערך "ליל הסדר", לאחר מקלחת חמה והחלפת לבנים וגרביים. הסעודה נערכה במתבן עם יין, פירות וממתקים. על הפגזים נרשם "שי לפסח" - שישפכו חמתם על האויב.

היחידה, שתפקידה היא תצפית, הוצבה מול הכפר קופיאנו (לימים יהיה הכיבוש הראשון של הבריגדה). אל עמדת התצפית הגיעו פרידות הנהוגות ביד קפריסאים. הקצינים הבריטים נותנים את ההוראות. נמתחים קווי הקשר בין התצפיות לבין הסוללות והמערכה החלה.

כאמור,המטרות של חוות חקלאיות. לעתים הסוללה של האויב מוסתרת בשולי החווה. הם בהמתנה לגילוי מקור האש ופוגעים ישירות בחיילנו. הנוף כולו עורר דכאון: הנה חוות חקלאיות הרוסות, עם פגרי פרות לידם, שדות נטושים ועצי-פרי הממתינים לטיפול - אוירת מלחמה. וכך מתאר עמיהוד:
"חלקי קירות שהתמוטטו; גגות שרוסקו ונפלו פנימה; חורים גדולים משחירים בכתלים; דלתות פרוצות וחלונות קרועים..."

המקורות: הספר ואתר לזכר הבריגדה

חווית הנסיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמלי הבריגדה היהודית - [http://www.brigataebraica.org/ אתר אגודת ידידי הבריגדה באיטליה

שבויים גרמנים - המקור:האתר הנ"ל

באזור בו הוצבה הבריגדה יש דרכים, הם מכונים "כביש חרב": מלא מהמורוות של מוקשים שהתפוצצו, מהמורות קטנות וגבשושיות נמוכות. שולי הכביש הובלו על-ידי הצבא הגרמני הנסוג ובל רגע ניתן להתהפך לתהום - שבמקרים רבים ביצתי ועמוק. הרכב המקובל הוא הגיפ. הכותב תיאר אותו כך :"מטבע ברייתו אינו נוטה להשגיח במכשולים של מה בכך".

מימין ושמאל שלטי יחידות, רובם נושאים את סמל החטיבה היהודית הלוחמת. חיילי הבריגדה נראים בכל מקום. השפה העברית נשמעת מכל פינה. אוירה מוכרת המזכירה לכל מניין הגיע הצבא.

בתום הנסיעה הם הגיעו לכפר איטלקי, המכונה "הכפר האומלל ואלמונטונה - סמל אימים לחורבן גמור". תושבי הכפר התמקמו במערות בצד הגבעה ובמחילות עפר, נאחזים בציפורניהם ממש באדמה...

הם הגיעו לעיירה פאנצה. הכביש בתיקונים מתמידים: אבק או בוץ. בית קפה אין בנמצא. "עיירה פצועה ורעבה היא פאנצה אווירתה מעונה ונוגה". היא נכבשה בסערה ועלה היא בעורף ומשמשת בסיס לכוחות באזור.

בכיכר רק גברים איטלקים, עם בגדים שחורים ומרופדים, עומדים באפס מעשה, מביטים באדישות, כאלו הסתלקה מהם הערנות השיחה האיטלקית הקולנית מלאת חיים" - אלו פליטים, נשיהם ובניהם רעבים ללחם.

במפגש הסתבר כי רק ל"ג'ואיש בריגייד" אין סבלנות ורוצים לסיים את המלחמה ולשוב הבית. יש גם שבויים גרמניים, קשה לשכנע את החבריא להשאיר אותם בחיים . מעניין לצפות במבט "האדם העליון", כאשר התגלה לו כי נפל בשבי חייל עברי !

מפגשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסדר חיילי הבריגדה עם משה שרתוק, ראש הסוכנות היהודית בבריזיגלה

Hana robina.jpg


יש מפגשים: עם משה שרתוק, יושב ראש הסוכנות היהודית. יש טקס הנפת דגל החי"ל במטה החטיבה. רק עתה הוכרז רישמית על קיומו. הכותב הוסיף:"מר שרתוק נשא נאום חזק, בהיר וגאה".

מפגש נוסף עם השחקנית חנה רובינה, בשמלה כחולה כהה ובצניף אפור סביב ראשה. כאלף איש התכנסו מכל היחידות: רגליים, תותחנים, מהנדסים, נהגים ועוד. לרגלי הגבעה הגובלת בבוסתנים הם מצפים להופעה. ובראש הגבעה הדגל העברי.

הוא פותחת בהקראת שירים, עוברת לשירי ילדים. בהפסקה היא לוחצת ידים ואפילו נושקת לאחד מאושר. היא רושמת בפנקס דרישות שלום למשפחות בארץ. ומסיימת בקטעים מהצגה "האם" ו"מיכל בת שאול".

אחרי שעתיים שהחיילים "מריחים" את ארץ ישראל באה הפרדה בשירת "עץ הרימון" והתקוה. הכותב מסכם:" חנה, אחות נלבבה, היית לנו השי הגדול והנאה מכל ששיגר אלינו הישוב עד היום הזה."

המפגש הזכיר את הבעיות של הישובים החדשים בארץ. החיילים, שהיו במערכה, נטו לשכוח את הווי הארץ-ישראלי - פתאום שבו למציאות, עימה יפגשו ביום השחרור מהצבא הבריטי.

סיום המערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ה ניסן, מבוצעות ההכנות למערכה האחרונה. לאזור הגיע תגבורת של חטיבה איטלקית - גם הם השתתפו בשחרור המולדת. יש להם נהגי פרדות, שיש חשיבות רבה באזור הררי זה.

את תיאור המערכה תוכלו לראות במפה מטה.

ג' אייר - הפריצה לכיוון בולוניה, ו' אייר - פרצה נוסף בחזית, ט' אייר - בשורה מהצפון: ברלין נפלה בידי הרוסים והמחנות ה-8 וה-5 מתחרים מי יגיע לגבול הצפוני של איטליה. מקץ תשעה ימים יכנעו הגרמנים

והתותחנים: יוצאים לשבוע חופשה בפירנצה.

Mappabrisighella32x25.jpg

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. הספר מקפיד לציין את התאריך העברי ולו מן הסיבה שהמערכה כולה עומדת בסימן חג הפסח - חג החירות
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.