המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקום גשר הרכבת לפי אתר עמוד ענן

הערך המקורי בוויקיפדיה העברית שודרג כאן על ידי האנציקלופדיסט

מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1917-1914

גשר 18 הקשתות מעל נחל רביבים ליד ביר עסלוג' אשר שימש את הרכבת הצבאית העות'מאנית בשנים 1917-1916 בטרם פוצץ על ידי פרשים ניו זילנדים במאי 1917

הכנות הכוח הניו זילנדי לפיצוץ הגשר

הגשר לאחר שחובל. כיום ניתן להבחין רק בשרידי אומנותיו

באר משאבים הוא שמה העברי של צומת דרכים חשובה בנגב דרומית לקיבוץ רביבים על אם הדרך המובילה מבאר שבע דרומה מזרחה לכיוון אילת ומערבה לכיוון חצי האי סיני. בעבר שכן במקום הכפר הבדואי ביר עסלוג'. "עסלוג'" בערבית משמעו "היונק".

ראו גם:משאבי שדה - יישוב נוכחי באתר

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקופת המקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

האגדה מספרת שאברהם שגר בבאר שבע, שלח את אמתו הגר. היא נטלה גמל ואת ישמעאל בנה וכשהגיעו למקום כלו המים. היא הניחה את ישמעאל הצמא ובכל מקום שחפר יצאו מים.

התקופה הרומית[עריכה | עריכת קוד מקור]

צפונית לבאר משאבים עברה דרך מקבילה, מהתקופה הרומית במסלול: באר שבע - חלוצה - רחובות בנגב - ניצנה ושמה בפי חז"ל "אורחא דחלוצה". 

התקופה העות'מאנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

העות'מאנים הקימו במקום מרכז מנהלי לבני שבט העזאזמה, סביב קבוצה של שלוש בארות בנויות אבן שעמקן 8-10 מטר. במקום התקיים יום שוק שבועי וכן נבנו מסגד וטחנת קמח. קיומם של מקורות מים, החיוני להנעת קטרי קיטור, הכתיב את תוואי הרכבת הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל וביתר שאת בקטע מבאר שבע לקדמת סיני, כך שתעבור בנאות המדבר, ביר עסלוג', עוג'ה אל חפיר, בארותיים וקוסיימה. ב-1.3.1916 הגיעה מסילת הרכבת הצבאית העו'מאנית - המסילה המזרחית, 'השלוחה המצרית', על גבי גשר מעל נחל רביבים לביר עסלוג'. במקום הוקמה תחנת רכבת ומתקן לשאיבת מים מ'ביר אלמחצה' - 'באר התחנה',[1] והזרמתם לדוודי הקטרים. לצד המסילה ובסמוך לתחנה הקימו העות'מאנים והגרמנים מרכז לוגיסטי לכוח הצבאי שנערך ב-1915 לתקוף ולהשתלט עלמרחב תעלת סואץ.

שרידי עצי האקליפטוס (למעלה משמאל) שנטעו תלמידי מקווה ישראל

במקום נטעה חורשת עצי אקליפטוס, כבקוסיימה ומקומות נוספים בנגב, על ידי תלמידי מקוה ישראל בראשות מנהלם, אליהו קראוזה, בתפקידם כפלוגת נוטעים בצבא  העות'מאני. מהתחנה יצא מסעף באורך של 14 ק"מ. ההנחה היא שהיה כאן מרכז לוגיסטי של הצבא העות'מאני.גשר הרכבת במקום פוצץ על ידי פרשים ניו זילנדים מחיל המשלוח המצרי (1916) בפשיטה במאי 1917 מעבר לקו המגע העות'מאני-בריטי כפי שהתקבע לאחר הניסיון הבריטי הכושל השני לכיבוש עזה ועד הקרב על באר שבע באוקטובר 1917. 

תקופת המנדט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי. ב-1943 עלה בקרבת מקום קיבוץ רביבים. היחסים עם הבדווים היו תקינים. עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכו ערביי העזאזמה, ובראשם השיח' חאג' סעיד שהתגורר במקום בבית מפואר, עוינים ליהודים.

מלחמת העצמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנדרטת באר משאבים. צילם אבישי טייכר

טבלת הנופלים באנדרטת באר משאבים. צילם אבישי טייכר

ב-16 בדצמבר 1947 הותקף רכב שנסע מחלוצה, (מקומו הראשון של קיבוץ משאבי שדה) ליד הכפר הבדואי חאלסה. אחד הנוסעים, אהרון שטולץ נהרג במקום, ונוסע אחר נפצע קשה. כשהגיעו לרביבים התברר שיש לפנות את הפצוע באמבולנס לבית אשל שהיה המקום הקרוב ביותר בו היה רופא יהודי. רכב ובו חברי רביבים עם "מוכתר" הקיבוץ אריה יחיאלי נסע למחנה הבריטי בביר עסלוג'. הבריטים סירבו להקצות אמבולנס לפינוי הפצוע. בינתיים התארגנו ערביי העזאזמה, ופתחו באש על הרכב בדרכו חזרה לרביבים. באש נהרגו 3 מחברי הקיבוץ. עם פלישת המצרים במלחמת העצמאות התבססו במקום יחידות מתנדבים מצריים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה הוחלט לכבוש את המקום. ההתקפה בוצעה ב-11 ביוני 1948 על ידי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי קיבוץ חלוצה ורביבים. בהתקפה נהרגו 4 לוחמים. בעקבות מידע מודיעיני שבניין המשטרה ממולכד התבססו הלוחמים מחוץ לבנין, אך שני שבויים סיפרו שבבניין מצוי נשק רב, והלוחמים התפתו ונכנסו פנימה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נהרגו במקום[2]. תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה ותפסו משלטים בסביבה, ובחסותם בנו "דרך בורמה" מצרית שעקפה את ביר עסלוג' מדרום. לקראת סוף קרבות עשרת הימים וכניסת ההפוגה השנייה לתוקף, ניסו המצרים לכבוש את המקום. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו מספר פעמים בכוחות חי"ר, שיריון ואוויר, אך נהדפו באבידות כבדות. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב ב-27 בדצמבר 1948. על חורבות בניין המשטרה הוקם גלעד ל-34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות במקום זה. 

בראשית המאה ה-21[עריכה | עריכת קוד מקור]

באזור פארק גולדה - פארק נופש, חורשת קק"ל ומרחצאות ספא תרמו-מינרלים.

פארק גולדה

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צבי אילן: אתרי טיול בארץ ישראל-מדריך לאזור המרכז והדרום, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1982
  • "אנדרטאות תש"ח", הוצאת משרד הביטחון, עמוד 145 

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רהט במרכז הלוגיסטי העות'מאני בביר עסלוג'. באחורי התמונה מגדל המים למילוי דוודי הקטרים ומבנה

תמונה היסטורית של תחנת הרכבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך אוסף:gonter hartnagel עוד צילומים היסטוריים באתר, יחד עם הסברים

תחנת הרכבת בביר עסלוג'

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל, תל אביב - השרון - השפלה - הנגב, ירושלים: הוצאת תור 1941, (מהדורה שלישית מורחבת) 1950, עמ' 413.
  2. אברהם אדן כתב בספרו "עד דגל הדיו" (עמ' 199) כי היו ידיעות שייתכן שהמשטרה ממוקשת והמסתערים לא פרצו אליה בפזיזות. הם המתינו לבוא החבלנים. ברגע שנכנסו החבלים לבניין לבדוק, הופעל חומר הנפץ מרחוק. שלושת החבלנים נהרגו אך גם תשעה מסתערים שהמתינו בחוץ ונצמדו לאחד הקירות, נהרגו מן ההדף.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.