המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה) הייתה המקום הראשון בשומרון בו ניסו יהודים להתנחל אחרי מלחמת ששת הימים. בשנת 1975 נעשו נסיונות להתנחל במקום כאשר בסופו של דבר התקבלה החלטה ממשלתית לאפשר לגרעין מתיישבים להתיישב בשומרון. תחנת הרכבת הוקמה לפני מלחמת העולם הראשונה כחלק מהסתעפות מסילת הרכבת החיג'אזית אשר תוכננה להגיע עד לירושלים. במלחמה הוחלט כי ממנה תצא הסתעפות נוספת לדרום הארץ, עד באר שבע.

"התחנה הראשונה" - מכאן החלה ההתיישבות בשומרון - מפגש ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התחנה הראשונה סבסטיה.png

חגי הוברמן: חוזרים לסבסטיה מתוך העלון לשבת "מצב רוח"[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוזרים לתחנה הישנה סבסטיה.png
חוזרים לתחנה הישנה סבסטיה עממוד 2.PNG
חוזרים לתחנה הישנה סבסטיה עמוד 2.PNG

על התחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבתו של חגי הוברמן בעיתון הצופה מיום 6 בפברואר 1998

מסעודיה שומרון.jpg
מסעודיה 2.jpg

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

מסילת הברזל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקורהארכיון הבווארי - אוסף פלסטין - 1917 - ראו גם הרכבת הטורית בשומרון - לקט צילומי אויר מהארכיון הבווארי

בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לדרום ארץ ישראל. היינריך מייסנר, מהנדס גרמני שעבד עם השלטון הטורקי, שינה את התכנון התוכנית המקורית של המסילה ובמקום להמשיך את המסילה החדשה מעפולה לשכם עד לירושלים הוא החליט להמשיך אותו מדרום תחנת הרכבת בסבסטיה לכיוון דרום, עד באר שבע כך המסילה החדשה הובילה דרך הבקעה של נחל שכם לטול כרם.

שרידים של הסוללה, עמודי קו הטלגרף שליוו אותה וכן מעברים על פני הנחל של מסלול הרכבת (המסלול עבר מצד אחד של הנחל לצד שני וחוזר חלילה לפי הרוחב של המישור משני צידי הנחל )נראו בבירור בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

מטול כרם נמשכה המסילה לואדי צארר, טינה, צפונית מכפא מנחם היום, אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת לתחנת הרכבת של באר-שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מאני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים - הודו. המסילה נמשכה לעוג'ה אל חפיר, היום נצנה ומשם דרומה לקוסימה ושלוחה נוספת פנתה לצפון סיני.

ניסיונות התיישבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

GUSH EMUNIM LEADER HANAN PORAT IS CARRIED ON THE SHOULDERS OF HIS FOLLOWERS AS THEY CELEBRATE THE AGREEMENT WHICH ALLOWS THE SETTLERS TO STAY IN SAMARIA המקור: אוצר הצילומים הלאומי
צילם: MOSHE MILNER - 08/12/1975

לאחר מלחמת יום הכיפורים יזמה תנועת גוש אמונים הקמת גרעין התיישבות בשם "אלון מורה" אשר יתיישב קרוב לעיר שכם. משפחות חברי הגרעין, בתוספת תומכים רבים, ניסו לעלות לקרקע שמונה פעמים. העליות בוצעו לרוב בצעדות רגליות מנתניה דרך ההרים אל המבנים של תחנת הרכבת בסבסטיה. התחנה נבחרה בין השאר מהסיבות הבאות:

ציטוט המהלך:"בלילה של ה-5 במרץ נעשה הניסיון הרביעי של גרעין אלון מורה להתנחל ליד שכם. במבצע 'מסירות נפש' נטלו חלק רק חברי הגרעין, כמאה וחמישים במספר. הוא הוכן במשך כשלושה שבועות, תחת מעטה כבד של חשאיות. יום קודם ליציאתם התכנסו המתנחלים במגדיאל, בביתו של אחד מחברי גוש אמונים. המכוניות רוכזו בפרדס. בתשע וחצי יצאה השיירה לדרך. המסע התנהל בכביש טייבה-טול כרם, ומשם המשיך לשכם בתוואי שהסיירים איתרו בעוד מועד. בשעה עשר וחצי הגיעה השיירה אל תחנת הרכבת בסבסטיה, ועמה משאיות עמוסות במצרכי מזון, מקרר חשמלי, גנרטור וחלקי מבנה. התחנה הישנה קידמה את פניהם כבנים השבים הביתה. מיד החלו בהקמת שני מבנים מודולריים ומבנה אבן. תוך שעה הופעלו במקום מטבח, חדר אוכל ובית כנסת. כל הלילה עבדו לאור פנסי גז, ועם בוקר ניצבו על עמדם שני צריפים וחצי מבנה אבן" (גרשון שפט: 'גוש אמונים - הסיפור מאחורי הקלעים', ספריית בית אל, 1996).

העלייה האחרונה לסבסטיה, בחנוכה תשל"ו (1975), הביאה לתוצאות: נחתם הסכם בין המתנחלים לשר הביטחון שמעון פרס, המאשר להם להתיישב במחנה הצבאי סמוך לכפר הערבי קדום. לימים הוקמה במקום ההתנחלות קדומים. בעקבות הצלחה זו, הפכה "העלייה לסבסטיה" לאירוע מכונן בתולדות ההתיישבות העברית ביש"ע.

תמונות מספטמבר 2013[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם:זאב רוטקף

תמונות נוספות ראו באתר הצלם

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.