תכנון עירוני בחורבת קיאפה ובתל נצבה: שלבים בהתפתחות ערים ביהודה בתקופת בית ראשון
מאת: יוסי גרפינקל, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים -
הרצאה שניתנה במסגרת כנס מערב בנימין השני - "במעבה ההר"

תקציר ההרצאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ'_יוסף_גרפינקל_חורבת_קיאפה_ותל_נצבה

פרופ' יוסף גרפינקל חורבת קיאפה ותל נצבה

פרופ' יוסף גרפינקל חורבת קיאפה ותל נצבה

תל נצבה בבנימין נחפר בהיקף גדול בשנות העשרים של המאה הקודמת. בחפירה הנרחבת נחשף כל האתר וכך יש בידנו מפת עיר שלמה על בניניה וביצוריה מימי הבית הראשון. כיוון שהחפירות נערכו כשהמחקר הארכיאולוגי בארץ היה עדיין בשלבים ראשוניים, ללא תורת חפירה ותיעוד מסודרים, הוצמדו יחד שלושה שלבים שונים לתוכנית אחת. כלי החרס מהשכבות השונות לא הופרדו, וכן אין בידנו תאריכי פחמן 14, כך שתיארוך השלבים השונים של תל נצבה אינו ברור. חורבת קיאפה לעומת זאת נחפרת בחמש השנים האחרונות, בשיטות חפירה ותיעוד מתקדמות. כאן מדובר בעיר שהתקיימה פרק זמן מצומצם יחסית ולכן מוצאים בה רק שלב אחד מתקופת בית ראשון. העיר מתוארכת היטב בשיטת פחמן 14 ומכלולים עשירים של כלי חרס, לשלהי המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס. בהרצאה זו יוצג ניתוח של תוכניות שני האתרים, וכן תוכניות הערים של בית שמש, תל בית מרסים ובאר שבע, ויוצע כי הערים של ממלכת יהודה התפתחו באופן רציף בשלושה שלבים: א. שלב ההקמה שכלל ביצור וחגורת מבנים בהיקף האתר. ב. המשך הבניה בתוך החומות ומילוי כל השטח הפתוח בתוך החומה. ג. הגדלת העיר על ידי גלישת מבנים אל מחוץ לחומה הישנה, ובנית חומה חדשה, מלאה, המקיפה שטח גדול יותר לעומת חומת הסוגרים הראשונה. בהרצאה יוצגו ערים שהתקיימו לאורך זמן רב ועברו את כל שלושת השלבים, כמו תל נצבה ובית שמש, ולעומתם ערים שהתקיימו כנראה פחות זמן ונמצאו בהן שני שלבי התפתחות אורבנית, כמו תל בית מרסים ובאר שבע. ויש את חורבת קיאפה שהתקיימה כ 20 עד 30 שנה בלבד ומשתקף בה השלב הראשוני בלבד. גם בממלכת ישראל ניתן לראות תופעות דומות, למשל בחצור או גזר, בהן הערים הראשונות של תקופת הברזל השתרעו על שטח מצומצם יחסית, ובהמשך התקופה גדלו והקיפו שטחים נרחבים מעבר לגרעין הראשוני.

מידע להשלמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצפה בנחלת שבט בנימין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:מצפה

ערי שבט בנימין בהקשר לשמואל הנביא על מפת PEF משנת 1865 - כאשר האזור ריק מבנייה

שער העיר בתל א נצבא המקור:האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל

מצפה הייתה אחת מערי שבט בנימין [1] היא הוזכרה במקרא בהקשרים אחדים, אשר עשויים להעיד את תפקידה המרכזי. מזוהה כיום עם תל אל-נצבא או עם נבי סמואל, שניהם מצפון לירושלים.

העיר מוזכרת בספר שופטים כמקום כינוס של בני ישראל לקראת המערכה בימי יפתח הגלעדי:"וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה. (י"א,י"א9 וכן נגד שבט בנימין על נושא "פלגש בגבעה" :וַיֵּצְאוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד--אֶל-יְהוָה, הַמִּצְפָּה" (כ',א').

בספר שמואל כמקום בו נהגו בני ישראל להתכנס למלחמה וכן למקום המשפט של שמואל הנביא:"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, קִבְצוּ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה; וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֶל-ה'. ו וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה', וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ שָׁם, חָטָאנוּ לַה'; וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּמִּצְפָּה" (ז',ה'-ו')

גם בספר מלכים המקום נחשב לאתר איסטרטגי :"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת-כָּל-יְהוּדָה, אֵין נָקִי, וַיִּשְׂאוּ אֶת-אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת-עֵצֶיהָ, אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא; וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא, אֶת-גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת-הַמִּצְפָּה" (א,ט"ו, כ"ב), ומספר מלכים ב' וירמיהו אנו למדים כי היה זה מקום מושבו של גדליהו בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל לאחר חורבן הבית, שם גם שהה הנביא ירמיהו (מלכים ב' כ"ה, כ"ג וספר ירמיהו מ' ח').

בספר נחמיה נמצא כי אחד השרים אשר השתתף בבנית החומה בא ממצפה:"וַיְחַזֵּק עַל-יָדוֹ עֵזֶר בֶּן-יֵשׁוּעַ, שַׂר הַמִּצְפָּה--מִדָּה שֵׁנִית"(ג',י"ט" - יוצא מכאם שהמקום היה מיושב, לפחות בתחילת ימי בית שני.

בספר החשמונאים הוזכר מצפה כאתר תפילה וצויינה גם חשיבותו בעבר:"ויתקבץ העם במצפה מול ירושלים, כי מצפה לפנים מקום תפילה לישראל"(ג', מ"ו)

חורבת קיאפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:מבצר האלה

חורבת קיאפה - צילום התל מהאוויר צילם:en:User:Yaels

מבצר האלה (ערבית חירבת קייאפה) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית, השוכן על גבעה כק"מ מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שכה ועזקה. האתר נחפר בשנים 2007 - 2010 על ידי הארכאולוגים יוסף גרפינקל וסער גנור. עונת חפירות נוספת צפויה בקיץ 2011‏[2]. ממצאיו מהווים רקע למחלוקת בין הארכאולוגיים - להלן

גילוי המטבעות (אקטואליה) - דליה מזורי מדווח על תגלית בעמק האלה: המטבע העתיק בארץ - דוקטורנט מהמכון הארכיאולוגי באוני' העברית חשף על חורבות קיאפה מטבעות שהיו בשימוש בתקופה ההלניסטית במאה הרביעית לפנה"ס. וכך היא סיכמה:

המטבעות שהתגלו מיוחסים לתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה - המאות ה-4-5 לפני הספירה. מדובר בתקופה של כמאה שנה ויותר לאחר שיבת ציון והקמת בית שני. בתקופה זו נמצאת הארץ תחת שלטון הפרסים וזאת עד לשנת 332-333 - בה האיזור נכבש על ידי אלכסנדר מוקדון, ומתחילה התקופה ההלניסטית.

באתר החפירות התגלו עשרות מטבעות נדירים מתקופות שונות. ואולם מרתקים ביותר הם המטבעות מהתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה. בתקופה זו מטבעות נטבעו לראשונה בארץ: בירושלים, שומרון, ובפלשת (עזה אשדוד ואשקלון). במקביל נעשה בארץ שימוש במטבעות מיובאים מהעולם היווני.

"המטבעות שהוטבעו בארץ - הם מאד נדירים. כולם עשויים כסף ובדרך כלל הם מאד מאד זעירים - בקוטר של כ-7 מ"מ ובמשקל של פחות מחצי גרם. אך ישנם גם מטבעות קצת יותר גדולים. בגלל שהם כל כך קטנים - כמעט שלא מוצאים אותם בחפירות מסודרות", הסביר יואב פרחי.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. לדעת החופרים בתל א-נצבה, מספרם הרב של החותמות "למלך" העיד על שייכותה ליהודה
  2. דף החפירות באתר האוניברסיטה העברית
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.