תפילה ב"כותל המערבי" - המקור: ויקישיתוף

תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות - פרק ב' - הלכה ד' - דפים ט"ז -י"ז
תוכן השיעור: לאחר סיום הליכות "קריאת שמע" עברנו להלכות "תפילת שמונה עשרה"; חז"ל דנים האם המתפלל צריך להשמיע את התפילה לאזנו; בהקשר לכך עולה השאלה האם אדם חרש המדבר ולא שומע - מוציא את הציבור באומרו את התפילה בפומבי; אשר למתן תרומות יש סברה שהוא יצא;בתפילה יש להקפיד בדקדוק ובהגהה נכונה; יש לקרוא, הלל ומסכת מגילה, לפי סדר התרחשותם; חז"ל תיקנו את סדר תפילת "שמונה עשרה" בסדר זה: תשבחות בתחילה ובסוף, ובקשות באמצע, הקשר בין הבקשות נידון על-ידי חז"ל; ; מכאן עוברים לדיון בביאת המשיח: מה יהיה שמו, יש דעה שהוא נולד ביום שחרב בית המקדש; מביאים מעשה שניסו לאתר אותו בזמנו;

תפילת שמונה עשרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלן תפילת שמונה עשרה בה נעסוק להלן:

פתיחה- ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. (תהלים נא, יז)
אבות - בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה כל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם.
גבורות - אַתָּה, גִּבּוֹר לְעוֹלָם, ה'. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעֵ.(בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. שאר הימים: בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם).מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
קדושת ה'-אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, כִּי אֵל מֶלֶךּ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה :בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הָאֵל הַקָּדוֹשׁ
חונן הדעת- אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת.
תשובה - הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה.
סלח לנו - סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ, כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.
גאולה - רְאֵה (נָא) בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
רפואה - רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה .בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
ברכת השנים - בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן בחורף: טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בקיץ: בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.
קיבוץ גלויות - תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ נוסח אשכנז: יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ כל השאר: מְהֵרָה יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ .
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
משפט - הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, נוְצַדְּקֵנוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט . בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט למינים ולמלשינים - וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד נוסח עדות המזרח: הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל-אוֹיְבֶיךָ וְכָל-שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים
על הצדיקים - עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל-הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי-בְךָ בָטַחְנוּ וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ . בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.
ירושלים- תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ, מְהֵרָה בְתוֹכָהּ תָּכִין, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתִשְׁכּוֹן בְּתוׁכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיָן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין . בָּרוּךְ אַתָּה נוסח ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.
משיח בן דוד- אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוּ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ (וְצִפִּינוּ) כָל-הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה.
שומע תפילה- שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ,חוס ורחם עלינו , וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
עבודה - רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.
הודאה - מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל-יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם! כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.
שים שלום - שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. וטוב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ כל השאר: לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בכל עת ובכל שעה בשלומך בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.בָּרוּךְ אַתָּה ה, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)
אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וכָל-הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה , מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (נ"א: שְׁמָךְ), עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ , עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.
עושֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו,הוא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתַן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. (מלאכי ג, ד)
 


לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של עמירם סלע מישיבת קדומים בפני באי כולל "משכן בנימין"
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך. לעיתים יש בסוגריים ציטוטים מביאור שוטנשטיין
  6. המקורות הם: מכון ממרא, ספריא, מהדורת הרב דן בארי פרוש "פני משה", וכן מבחר ממהדורת שוטנשטיין, מכון אורות ירושלמי פירוש "אור ישרים" .
  7. מהדורת התלמוד היא מנוקדת ומעוצבת מבוססים על קבצים שהכין הרב דן בארי.

לקריאת השיעור הקודם הקש כאן:תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות: פרק ב', הלכות א'-ג'; דפים: י"ב-ט"ו'

מסכת בְּרָכוֹת, פרק ב', הלכה ד'(לפי גירסא אחרת הלכה ג')

קרא ולא השמיע לאזנו או לא דקדק באותיותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשני המקרים יש להקל: השמיע לאוזנו לפי "סתם", לא דקדק באותיותיו - לפי רבי יוסי; ולסיכום: תְּנֵי: נִתְפַּלַּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא
סוף דף ט"ו,ב'

מַתְנֵיתָה.

הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ (שקרא בלחש והוא עצמו לא שמע), יָצָא.
רַבִּי יוֹסֵה (בר חלפתא) אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
דף ט"ז, א'
קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתוֹתֶיהָ לא הקפיד בכל פרט, שלא הפריד בין שתי אותיות שוות והגה אותן כאות אחת.- פירוש "אור ישרים"
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: יָצָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ (הקדים לומר פסוק אחד לפני השני) לֹא יָצָא.
קָרָא וְטָעָה (דילג על מילה או פסוק) , יַחְזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה (יחזור לראש הפסוק וגומר משם ואילך).

פני משה


תַּלְמוּד
הכרעה לגבי שתי ההלכות- פירוש שוטנשטין
רַב אָמַר:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל (בשני המקרים יצא: הראשון לפי תנא קמא והשני לפי רבי יוסי).
דִּלָא כֵן, מָה נַן אָמְרִין:
סְתָמָה וְרַבִּי יוֹסֵה, הֲלָכָה כִּסְתָמָא;
בכל מקום במשנה שבו רבי יוסי חולק על סתם, ההלכה היא כדברי סתם ולכן כאשר רבי יוסי חולק אל סתם ההלכה היא לפי סתם- פירוש "אור ישרים"
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי יוּדָה, הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵה.
בכל מקום במשנה שבו רבי יוסי ורבי יהודה חולקים ההלכה היא כדברי רבי יוסי וכך גם כאן- פירוש "אור ישרים"
וּמָה צָרְכָּה לְמֵימַר רַב,
"הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל"? (אז למה היה צריך להביא את דברי רב שיש להקל, הקביעה היא מיותרת)
אֶלָּא בְּגִין דִּשְׁמַע דְּתָנֵי לַהּ רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר רבי חיא שמע אותה מרבי מאיר ולכן אין המקור "סתם" אלה היו חילוקי דעות בין רבי מאיר לבין רבי יוסי ואז ההלכה היא כרבי יוסי שלא יצא- פירוש "אור ישרים"
לְפֵם (היה צריך את פסיקה רב) כֵּן צָרִיךְ מֵימַר:
"הֲלָכָה כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן לְהָקֵל".
ומציעים ברייתא - תְּנֵי: נִתְפַּלַּל וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
ובבלי ברכות (ט"ו,ב') אמרו: תניא: אמר רבי יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את "שמע" צריך שישמיע לאזנו. אמר לו רבי מאיר: הרי הוא שאומר: אשר אנוכי מצווך היום על לבבך" - אחרי כוונת הלב הן הן הדברים (ואינו צריך להשמיע לאזנו- פירוש "אור ישרים"

נתפלל ולא השמיע לאזנו: בתפילה - יצא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הדיון ב"קריאת שמע" אני עוברים לעסוק ב"תפילה"; הדיון הוא האם רבי יוסי הבחין בין אדם חרש לבין בעלי המומים האחרים המוזכרים יחד עימו ומצטטים לשם כך את מסכת תרומה;

כאן התחלת מקבילה בירושלמי תרומות א',ב' : חמישה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתם תרומה, בינהם "חרש שאינו מדבר ואינו שומע". בהמשך נאמר:"חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום אבל אם תרם תרומתו תרומה. והדגש הוא שחכמים אסרו תרומה של חרש שאינו שומע ואינו מדבר. וכאן שואל התלמוד:- פירוש "אור ישרים"
לְמִי נִצְרְכָה? (הקביעה לעיל לגבי חרש)
לְרַבִּי יוֹסֵה (גם הוא מסכים שלא כמו בקריית שמע).
הַיְדֵּן רַבִּי יוֹסֵה? (באיזה שיטה של רבי יוסי מדובר)
הָדָא דִתְנֵינַן:
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא יָצָא (שהרי התורם צריך לשמוע את דבריו).
כאן מתחילה המקבילה ממסכת מגילה
אָמַר רַב מַתָּנָה:
המשנה במגילה, הפוסלת חרש מקריאת מגילה, גם אם הוא מדבר שכן דבריו אינן מגיעים לאזנו- פירוש שוטנשטין
רבי מתנה מעמיד את המשנה במגילה בדיעבד, ולכן המשנה היא כרבי יוסי, שחרש המדבר.. אינו כשר אפילו בדיעבד ואילו לתנא קמא הוא כשר בדיעבד- פירוש "אור ישרים"
דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הֲוֵינַן סָבְרִין מֵימַר (כך הוא סבר גם לגבי שמע)
מָה פְּלִיגִין רַבָּנִין וְרַבִּי יוֹסֵה?
בִּשְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ "שְׁמַע",(שהקורא את שמע חייב להשמיע את הדברים בקול לאזניו)
הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת (כגון ברכת המזון) לָא.
מִן דָּמַר רַב מַתָּנָה, דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא.
הָוֵי הִיא שְׁמַע, הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת (אין חובה להשמיע לאזנו).
מָה טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה?
(שנאמר) (שְׁמוֹת טו,כו) "וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו",
יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר.
אם תקיימו את כל המצוות, תשמיע לאזנך מה שפיך מדבר, ומי שלא שומע לא יצא- פירוש "אור ישרים"

דעה אחרת לגבי המשנה במגילה- פירוש שוטנשטין
אָמַר רַב חִסְדָּא:
לֵית כָּן חֵרֵשׁ (אין לפסול חרש), הַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא מַתְנֵיתָא (הוא נכלל בשל שגרת הלשון שהוא נכלל יחד עם שוטה וקטן).
מה דעתו של רבי יוסי - האמורא לא הקודם - בעניין זה במסכת תרומות- פירוש שוטנשטין
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רַב חִסְדָּא בַּתְּרוּמוֹת דְּהִיא דְּרַבִּי יוֹסֵה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
דְרַבִּי יוֹסֵה הִיא (חרש לא יתרום אבל אם תרם תרומתו תרומה).
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
עַל כָּרְחָךְ אַתָּמַר דְּהִיא דְּרַבִּי יוֹסֵה.
דִּתְנֵינַן חַמְשָׁתֵי קַדְמַיָּתָא וְלָא תְנֵיתֵהּ עִמָּהֶן,
אִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
וְהָא תְּנֵינַן חַמְשָׁתֵי אַחֲרָיָתָא וְלָא תְּנֵיתֵהּ עִמָּהֶן (כולל גם חרש),
הָוֵי סוֹפָךְ מֵימַר, דְּרַבִּי יוֹסֵה הִיא (רבי יוסי הבחין בין החרש לבין האחרים).

פני משה

אלו צריך דקדוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש להקפיד בדקדוק, ולהלן דוגמאות, ובהגהה הנכונה אחרת הנוסח לא יהיה מובן

"פני משה"


אֵלּוּ צָרִיךְ דִּקְדּוּק?
 בכל הפסוקים האלו המילה השנייה פותחת באות שבה נגמרת המילה הקודמת. לפי כך, אם לא יקפיד להפסיק מעט בינהם יבליע בהכרח את אחת מן הותיות הדומות -פירוש שוטנשטין
"עַל לְבָבֶךָ",
"עַל לְבַבְכֶם",
"עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ",
"וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה",
"הַכָּנָף פְּתִיל",
אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ".
רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַב אַחָא:
"אֲשֶׁר נִשְׁבַּע (גם כאן יש להפסיק אחרת תבלי ה"ע") יי".
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא:
"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ",
דְּלָא יֵימַר "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נֹגַהּ".("נוגה" הוא כינוי לחושך בלשון נקייה)
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא:
"שָׁם שָׁרוּ לָךְ", דְּלָא יֵימַר "שָׁם הַלָּלוּ לָךְ".
רַבִּי לֵוִי רַבִּי אֶבְדִּימָא דְחֵיפָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסַי:
צָרִיךְ לְהַתִּיז "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ" (להדגיש אות "ז" אחרת ישמע "למען תשכרו" - למען תקבלו שכר).
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא:
צָרִיךְ לְהַתִּיס "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (להדגיש אות "ס" אחרת ישמע "חשדו" מלשון חשד).
להלןברייתא בעניין דקדוק תפילה-פירוש שוטנשטין
תְּנֵי:
אֵין מַעֲבִירִין לִפְנֵי הַתֵּבָה
לֹא חֵיפָנִין וְלֹא בֵישָׁנִין וְלֹא טִבְעוֹנִין, (אנשי בית שאן)
מִפְּנֵי שֶׁהֵן עוֹשִׂין הֵיהִין חֵיתִין וְעַיְנִין אָאִין ("ע" כמו "א".
אִם הָיָה לְשׁוֹנוֹ עָרוּךְ (אם מבטא כהוגן), מֻתָּר.

הקורא למפרע לא יצא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאן מתחילים במקבילה בירושלמי מסכת מגילה ב',א'- פירוש "אור ישרים"
יש לקרוא, כמו בהלל, לפי הסדר שהאירועים התרחשו

פִּסְקָא.

"הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא". יש לקרוא את הדברים "כדרך הויתן" כפי שנכתב בספר דברים- פירוש "אור ישרים"
רַבִּי יוֹנָה אָמַר:
תְּנָא רַב נַחְמָן בַּר אַדָּא:
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
תְּנָא נַחְמָן סָבָא:
"וְהָיוּ", כְּדֶרֶךְ הֲוָיָתָן יְהוּ.
תְּנֵי:
אַף בַּהַלֵּל וּבִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה כֵּן.
נִיחָא בְּקִרְיַת הַמְּגִלָּה, דִּכְתִיב בָּהּ:
עד כאן דף ט"ז
(אֶסְתֵּר ט,כז) "כִּכְתָבָם", (קִיְּמ֣וּ וקבל [וְקִבְּל֣וּ] הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה (מגילת אסתר ט',כ"ז)
בְּרַם בְּהַלֵּלָא! (זה לא מובן מאליו, כמו השמש - ראו להלן - שהולכת ממזרח...)
בְּגִין דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קיג,ג) "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יי."
מָה אַתְּ שָׁמַע מִנַּהּ?
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר:
פרקי הלל כתובים לפי הסדר מיציאת מצרים עד אחרית הימים - ראו להלן:- פירוש "אור ישרים"

"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", לְשֶׁעָבַר.(תְּהִלִּים קיד,א)
"לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ", לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ.(תְּהִלִּים קטו,א)
"אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי אֶת קוֹלִי", לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.(תְּהִלִּים קטז,א)
"אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים", לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג.(תְּהִלִּים קיח,כז)
"אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ", לֶעָתִיד לָבוֹא.(תְּהִלִּים קיח,כח)

סדר התפילות ב"שמונה עשרה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתפילת שמונה עשרה מתחילים ומסיימים בשבחו של הקב"ה, בברכות האמצעיות אנו מעלים את הבקות שלנו

רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת,
עַל הַסֵּדֶר הִתְקִינָהּ:
שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת (ברכת האבות, ברכת הגבורות וברכת קדושת השם), וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת (ברכת העבודה, ברכת ההודאה וברכת השלום),
שְׁבָחוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם.
וְהָאֶמְצָעִיּוֹת (שתים עשרה הברכות האמצעיות), צָרְכָּן שֶׁלַּבִּרְיוֹת:
חָנֵּנוּ דֵּעָה! תחילה אנו מבקשים שיחונן אותנו דעת להבין את מצבם של ישראל אחרי חורבן הבית ולבקש שיקום רוחני ומדיני- פירוש "אור ישרים"
חָנַּנְתָּנוּ דֵּעָה, רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ!
רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵנוּ, סְלַח לָנוּ!
סָלַחְתָּ לָנוּ, גְּאֹלֵנוּ! לאחר שירצה את תשובתנו שיכפר על עונתנו ויסלח לנו- פירוש "אור ישרים"
גְּאַלְתָּנוּ, רַפֵּא חֳלָיֵינוּ!
לאחר מכן אנו מבקשים שירפא את מחלותינו
- פירוש "אור ישרים"

רִפֵּיתָ חֳלָיֵינוּ, בֵּרַךְ שְׁנוֹתֵינוּ!
יברך השנים ויתן לנו מחיה- פירוש "אור ישרים"
בֵּרַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ, קַבְּצֵנוּ! קיבוץ גלויות- פירוש "אור ישרים"
קִבַּצְתָּנוּ, שָׁפְטֵנוּ בְּצֶדֶק! שהקב"ה ישפוט אותנו משפט צדק- פירוש "אור ישרים"
שְׁפַטְתָּנוּ בְּצֶדֶק, הַכְנַע קָמֵינוּ! יכניע הקמים עלינו - ברכת הזדים והמינים- פירוש "אור ישרים"
הִכְנַעְתָּ קָמֵינוּ, צַדְּקֵנוּ בַמִּשְׁפָּט! (אין צורך לומר אלא)
צִדַּקְתָּנוּ, בְּנֵה בֵיתָךְ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵנוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ! אנו מבקשים שהקב"ה יצדיקנו עם הצדיקים- פירוש "אור ישרים"
לֵית צָרְכָּה דְּלָא
"בְנֵה בֵיתָךְ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵנוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ"!(יבנה ירושלים, את בית המקדש וישמע לכל תפילותנו)
אֶלָּא כְּמָה דְּאִשְׁתָּעֵי קִרְיָא, (כמו שדיבר המקרא)
כֵּן אִשְׁתָּעֲיַת מַתְנֵיתָא:
(יְשַׁעְיָה נו,ז) "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי,
וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי".

וּמָה רָאוּ לִסְמֹךְ "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" לְ"חוֹנֵן הַדַּעַת"?[עריכה | עריכת קוד מקור]

(המשך דף י"ז,א')
ועוד דנים, בתפילת שמונה עשרה איך נקבעה הסמיכות בין הבקשות

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים,
וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים,
הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת. (לפי הסדר:"חונן הדעת" - "רצה תשובתנו"- "על הגאולה" - "רפואה" - "על הפרנסה"
וּמָה רָאוּ לִסְמֹךְ "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" לְ"חוֹנֵן הַדַּעַת"?
עַל שֵׁם:
"וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב" (יְשַׁעְיָה כט,כג) ,
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
 "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה"(יְשַׁעְיָה כט,כד).
(ומה ראו לסמוך) דֵּעָה לִתְשׁוּבָה?
"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה (יְשַׁעְיָה ו,י),
וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע,
פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע,
וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב".
תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה?
("וְיָשֹׁב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ,
וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.יְשַׁעְיָה נה,ז) "
סְלִיחָה לִגְאֻלָּה? (סליחה קודמת הגאולה - צרות קטנות)
 "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי,
הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי.
הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי"(תְּהִלִּים קג,ג-ד).
וְיֹאמַר "רוֹפֵא חוֹלִים" קַדְמַי! (תחילה)
אָמַר רַב אַחָא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" בְּרָכָה שְׁבִיעִית?
לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִית.
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב אַחָא:
 "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן" (תְּהִלִּים קכו,א).
שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא,
לְהוֹדִיעָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִית.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "רוֹפֵא חוֹלִים" בְּרָכָה שְׁמִינִית?
כְּנֶגֶד הַמִּילָה, שֶׁהִיא לִשְׁמֹנָה,
עַל שֵׁם:
 "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים".(מַלְאָכִי ב,ה)
אָמַר רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים" בְּרָכָה תְּשִׁיעִית?
כְּנֶגֶד:
"קוֹל יי שֹׁבֵר אֲרָזִים",(תְּהִלִּים כט,ה)
שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁבֵּר כָּל בַּעֲלִי שְׁעָרִים. (שהקב"ה ישבור את מפקיעי המחירים)
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא:
מַה רָאוּ לִסְמֹךְ "מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים" לִ"מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל"?
עַל שֵׁם:
 "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל,(יְחֶזְקֵאל לו,ח)
עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל",
לָמָּה? "כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא." (אין לכם קץ מגולה אלא אם יש פרות יפים)
נִתְקַבְּצוּ הַגָּלֻיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשָׂה,
הַזֵּדִים נִכְנָעִין, וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים.
וּתְנֵי עֲלַהּ:
כּוֹלֵל שֶׁלַּמִּינִים וְשֶׁלָּרְשָׁעִים בְּ"מַכְנִיעַ זֵדִים".
וְשֶׁלַּגֵּרִים וְשֶׁלַּזְּקֵנִים בְּ"מִבְטָח לַצַּדִּיקִין".
וְשֶׁלְּדָוִד בְּ"בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם".
(הוֹשֵׁעַ ג,ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וּבִקְשׁוּ אֶת יי אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם".

אַהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָא[עריכה | עריכת קוד מקור]

היות והזכירו בסדר הברכות את דוד המלך, דנים עכשיו בשמו של המשיחי\- פירוש "אור ישרים"

רַבָּנִין אָמְרִי:
אַהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָא (זה מלך המשיח),
אִן מִן חַיַּיָּא הוּא, דָּוִד שְׁמֵיהּ. (אם מן החיים - שמו דוד)>
אִן מִן דָּמְכַיָּא הוּא, דָּוִד שְׁמֵיהּ. (אם מן הישנים - גם דוד שיקום לתחיה)
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
אֲנָה אַמְרֵית טַעְמָא:
שנאמר"וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד" (תְּהִלִּים יח,נא) .
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
צֶמַח שְׁמוֹ.
שנאמר: וְאָמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהוָֽהּ (זכריה ו' י"ב)- פירוש "אור ישרים"
רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַיְבוּ אָמַר:
מְנַחֵם שְׁמוֹ.
שנאמר: פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃ )איכה א' י"ז)- פירוש "אור ישרים"
אָמַר חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ:
וְלָא פְלִיגִין:
חֻשְׁבָּנֵיהּ דְּהַדֵן כְּחֻשְׁבָּנֵיהּ דְּהַדֵן,
הוּא צֶמַח, הוּא מְנַחֵם.(אותו שם)
וְדָא מְסַיְּעָא לָהִי דָּמַר רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַיְבוּ:
עד כאן דף י"ז א

שמו של המשיח מנחם כפי שיובא להלן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעשה המתאר את הכיסופים לביאת המשיח

געתו פרתו 1111.png

עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד יְהוּדָי, דַּהֲוָה קָאֵים רָדֵי. (מעשה היה ביהודי שהיה עומד וחורש)
בְּהָדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל.
גְּעָת תּוֹרְתֵיהּ קֻמּוֹי.(געתו פרתו לפניו)
עֲבַר חַד עַרְבָי וּשְׁמַע קָלַהּ. אֲמַר לֵיהּ: (עבר ערבי ושמע את קולה)
בַּר יוּדָי, בַּר יוּדָי!(בן היהודים,בן היהודים)
שְׁרֵי תּוֹרָךְ וּשְׁרִי קֵיקָנָךְ, (התר פרתך והתר מחרשתך - קֵיקָנָךְ - קנקן הוא יתד המחרשה הפולח ומפורר את האדמה )
דְּהָא חֲרֵיב בֵּית מֻקְדְּשָׁא. (שהרי חרב בית המקדש ואין אתה יכול להמשיך במלאכתך)
גְּעָת זְמַן תִּנְיָנוּת. אֲמַר לֵיהּ:(געתה הפאה פעם שנייה)
בַּר יוּדָי, בַּר יוּדָי!
קְטֹר תּוֹרָךְ וּקְטֹר קֵיקָנָךְ, (עכשיו: קשור שורך וקשור מחרשתך)
דְּהָא אִתְיְלֵיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.(שהרי נולד מלך המשיח שיבנה את בית המקדש מחדש ואתה יכול להמשיך במלאכתך)
אֲמַר לֵיהּ:
מָה שְׁמֵיהּ? (ומה שמו?)
אֲמַר לֵיהּ:
מְנַחֵם (כמו שאמר לעיל רבי יודן).
אֲמַר לֵיהּ:
וּמָה שְׁמֵיהּ דַּאֲבוּי?(ומה שם אביו)
אֲמַר לֵיהּ:
חִזְקִיָּה.
אֲמַר לֵיהּ:
מִן הָן הוּא?(ומנין הוא בא)
אֲמַר לֵיהּ:
מִן בִּירַת מַלְכָּא דְבֵית לֶחֶם יְהוּדָה.
שנאמר: ואַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם (מיכה ה',א')- פירוש "אור ישרים"
אֲזַל, זַבֵּין תּוֹרוֹי וְזַבֵּין קֵיקָנוֹי, (הלך היהודי ומכר פרותיו ואת מחשרותיוו)
וְאִתְעֲבֵיד מְזַבֵּין לִבְדִּין לְמַיְנוֹקַיָּה. (ונעשה מוכר בגדי לבד לתינוקות)
וַהֲוָה עָיֵיל קַרְתָּה וְנָפֵיק קַרְתָּה,(והיה סובב מעיר לעיר)
עַד דְּעַל לְהָהִיא קַרְתָּא.(עד שנכנס לעיר בית לחם)
וְהַוְיָן כָּל נְשַׁיָּא זָבְנָן מִנֵּיהּ וְאִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם לָא זָבְנָה.(והיו נשים קונות ממנו גדים לילדיהן ואימו של מנחם לא קונה)
שְׁמַע קָלֵן דִּנְשַׁיָּא אָמְרִין:(שמע את קולן של הנשים אומרות)
אִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם, אִמֵּיהּ דִּמְנַחֵם!(אימו של מנחם ! אימו של מנחם !)
אֵתַיִי זֻבְנִין לִבְרָךְ! (בואי קני לבניך)
אָמְרָה:
בָּעֲיָא אֲנָה מַחְנוּק לְסָנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, (הייתי רוצה לחנוק את "שוניהם של ישראל")
דִּבְיוֹמָא דְאִתְיְלֵיד אִחֲרֵיב בֵּית מֻקְדְּשָׁא. (היות שביום שנולד חרב בית המקדש) באיכה רבתי: שבגללו חרב בית המקדש- פירוש "אור ישרים"
אָמַר לַהּ:
רְחִיצִין אֲנַן דִּבְרִגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרִגְלֵיהּ מִתְבְּנֵי.( בגללו חרב ובגללו יבנה)
אָמְרָה לֵיהּ:
לֵית לִי פְּרִיטִין.(אין לי מעות כדי לקנות)
אָמַר לַהּ:
וְהוּא מָה אִכְפַּת לֵיהּ? אֵתַיִי זֻבְנִין לֵיהּ! (מה איכפת לך, בואי לקנות לילד)
אִן לֵית קֻמָּךְ יוֹמָא דֵן,
בָּתַר יוֹמִין אֲנָה אָתֵי וְנָסֵיב.(אם אין לך מעות היום, אבוא אליך ביום אחר ואקנה)
בָּתַר יוֹמִין עָאל לְהָהִיא קַרְתָּא.(לאחר ימים אחדים בא לביתה לראות מה שלום הילד)
אָמַר לַהּ:
מַהוּ מַיְנוֹקָא עָבֵיד? <מה שלום הילד>
אָמְרָה לֵיהּ:
מִן שַׁעֲתָא דַחֲמֵיתְנֵיהּ,
אֲתוֹן רוּחִין וְעַלְעוּלִין וְחַטְפוּנֵיהּ מִן יְדַי. משעה שראיתי אותו באו רוחות ושערות וחטפו אותו מידי שנאמר: עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב (איכה, א',ט"ז)- פירוש "אור ישרים"
אָמַר רַבִּי בּוּן:
מַה לָּנוּ לִלְמֹד מִן הָעֲרָבִי הַזֶּה?
וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא?
 "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל (יְשַׁעְיָה י,לד)."
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
 "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (יְשַׁעְיָה יא,א).
אמנם כתוב שבית המקדש יחרב כמו "הלבנון" אבל כתוב גם על חוטר שיצא מגזע ישי- פירוש "אור ישרים"

להלן עמוד אחד

אליהו הנביא היה הערבי.PNG

"

מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה?[עריכה | עריכת קוד מקור]


אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
מִפְּנֵי מָה הִתְקִינוּ "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה?
כְּנֶגֶד (תְּהִלִּים כט,י) "יי לַמַּבּוּל יָשָׁב",
שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם.
עֲבוֹדָה לְהוֹדָיָה?
(תְּהִלִּים נ,כג) "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ,
אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים."
וְחוֹתֵם בְּ"שָׁלוֹם",
שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת, חוֹתְמוֹתֵיהֶן בְּשָׁלוֹם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חִלְפּוּתָא:
אֵין לָךְ כְּלִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים כט,יא) "יי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן,
יי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם."

"קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה."
טָעָה בֵּין כְּתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
חוֹזֵר לִכְתִיבַת הָרִאשׁוֹנָה.
טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה,
חוֹזֵר לַמָּקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.

מעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]



דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא, רַבִּי יַסָּא, רַבִּי אָמִי
סַלְקוּן מֶעְבַּד גָּנוּנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. <עלו לעשות חדר הכלולות>
שַׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מְחַדֵּית מִלָּה. <מחדש דבר>
אָמְרִין:
מַן נָחֵית שָׁמַע לַהּ מִנֵּיהּ?
אָמְרִין:
יֵחוּת רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּהוּא זָרִיז סַגִּין!
נָחֵית שָׁמַע וְסָלֵיק.
אָמַר לוֹן:
כֵּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בְּ"לְמַעַן", חֲזָקָה כִּוֵּן.

רַבִּי לִיָא, רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא רֻבָּא:
נִתְפַּלַּל וּמָצָא עַצְמוֹ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", חֲזָקָה כִּוֵּן.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
נִתְפַּלַּל וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ,
אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ, יִתְפַּלַּל,
וְאִם לָאו, אַל יִתְפַּלַּל.
אָמַר רַבִּי חִיָּא רֻבָּא:
אֲנָה מִן יוֹמַי לָא כַוְּנֵית,
אֶלָּא חַד זְמַן בְּעֵית מְכַוָּנָה וְהַרְהֲרֵית בְּלִבִּי וְאַמְרֵית:
מַן עָלֵיל קֻמֵּי מַלְכָּא קַדְמַי? <מי נכנס לפני המלך תחילה>
אַרְקַבֵּטָה אוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא. <השר (תואר פרסי)>
שְׁמוּאֵל אָמַר:
אֲנָה מְנֵית פְּרוֹחַיָּה. <ספרתי את העננים>
רַבִּי בּוּן בַּר חִיָּא אָמַר:
אֲנָה מְנֵית דּוֹמוֹסַיָּא. <ספרתי את הנדבכים>
אָמַר רַבִּי מַתַּנְיָה:
אֲנָה מַחְזֵק טִיבוּ לְרָאשִׁי,
דְּכַד הוּא מָטֵי לְ"מוֹדִים", הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.
עד כאן דף י"ז

השיעור הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.