קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

תל אנפה - מבט מדרום על רקע החרמון צילם:רם איזנברג

תל אנפה (בערבית: תל אל-אח'דר - "התל הירוק") הוא תל בצפון-מזרח עמק החולה, על גדת נחל קליל מצפון-מערב לקיבוץ שמיר. גובהו 90 מטרים מעל גובה פני הים, כ-10 מטרים מעל פני המישור סביבו. בראש התל ובשוליו צומחים עצי אלה אטלנטית, ובחורף הוא מתכסה בפריחת נרקיס מצוי, ומכונה בשל כך "גבעת הנרקיסים" בפי תושבי האזור. התל הוא שמורת טבע ששטחה כ-20 דונם.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתל נמצאו שרידי יישובים מהתקופה הכלכוליתית, תקופת הברונזה, התקופה ההתקופה הפרסית וההתקופה הלניסטית. חשיבותו של היישוב ששכן על התל נבעה ממיקומו על הדרך המובילה מדמשק לבית שאן.

על פי ממצאים [ארכאולוגיים, נראה שהיישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה ההלניסטית, אז שימש התל אקרופוליס של עיר שהשתרעה במישור סביבו. קטע של חומת העיר נחשף בעת חפירת בריכת דגים. בחפירה שנעשתה על ידי משלחת ארכאולוגית מארצות הברית בשנת 1968 התגלו על התל שרידים של בניין גדול ומפואר מתקופה זו. בניין זה היה שייך למשפחה עשירה ונתגלו בו עיטורי זהב, כסף, פסיפס, עיטורי קיר מכויירים (סטוקו), כלי חרס וזכוכית רבים ו[מטבעות. כלי החרס והמטבעות הובאו מאסיה הקטנה ומערי יוון.

במורדות הגולן בסמוך לתל התגלה מספר רב של דולמנים מהאלף השלישי לפני הספירה.

על כלי הזכוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]

דר' ציונה גרוסמרק ממכללת תל-חי הירצתה על "ייצור זכוכית בספרות חז"ל: ראליה תלמודית והערות מתודולוגיות" במסגרת הקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהדות

היא בחנה את המקורות התלמודיים העוסקים בייצור הזכוכית בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד. לדעתה, הטקסטים המוקדמים יותר משקפים תקופה בה היו כלי הזכוכית כלי יבוא. כתוצאה מתהליכים טכנולוגיים בייצור הזכוכית התפשטה תעשיית הזכוכית ברחבי הארץ והטקסטים המאוחרים יותר המצויים בספרות חז"ל משקפים את התהליך הזה.

בתלמוד בבלי, מסכת שבת נאמר:"דתניא יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית"(י"ד,ב'). היה רקע לשתי הגזרות. בתלמוד הירושלמי הגזירה מיוחסת לשמעון שטח
מציאות כלי הזכוכית בשווקים הושפעו מ:

  1. המאבק הכלכלי בין היהודים לבין היוונים - נגד חדירת התרבות המתיוונית.
  2. המאבק החברתי בין שכבות אוכלוסיה.
  3. מאבק תרבותי -דתי

מעקב אחרי מימצאי הזכוכית באתר יכולים ללמד על תוצאות גזירה זאת.

  • כאשר הוטלה הגזירה (גזרות השמד) - במחצית המאה ה-2 לפני-הספירה - בתל אנפה נצאו עדויות לראשית יצור הזכוכית ביציקה לדפוס. מתקני יצור הזכוכית התגלו ממזרח לתל. לפי השרידים שנמצאו באתר.
  • לאחר אישרור הגזירה ועיסוק בפרטים כמו גמר המלאכה נקבעו דיני טומאה וטהרה בכלי הזגג ויותר הזכוכוית - המאה ה-1 לפני-הספירה עד ראשית המאה השנייה לספירה. המימצאים: התפשטות טכניקת יציקת הכלים לדפוס והמצאת טכניקת ניפוח זכוכית בכל רחבי הארץ.
  • אגדות המשתמשות בניפוח הזכוכית כמשל - המאה ה-2 והילך - מלאכת התקנת הכלים - בעיקר הניפוח - שכיחה ברחבי הארץ.

ראו גם: ציונה גרוסמרק / 'והוא התקין טומאה לכלי זכוכית': עיון מחודש ברקע ההיסטורי להחלת דיני טומאה וטהרה בכלי זכוכית - קתדרה 127 ניסן תשס"ח

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלימלך הורביץ, צפון עמק החולה, נופים ואתרים , משרד הביטחון, ההוצאה לאור.


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.