המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


תל אפק - צילם:שומבלע

ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון

תל אפק, הידוע גם אנטיפטרוס (Antipatris}, נמצא מערבית לעיר הסמוכה ראש העין.השם ראש העין ניתן לה עקב היותה מקום נביעת המעיינות. אלו הן מעיינות הירקון היוצרות במקום מקווה מים רחב ידיים. מיקומו של התל בעת העתיקה, לאורך נתיב המסחר בו עברו שיירות ממצרים לארם נהרים ולסוריה - בדרך הים היקנו לו חשיבות איסטרטגית.

השלטון הבריטי הקים מכון לשאיבת מים מצפון לתל ומהקידוחים שנערכו בשטח סופקו מים לירושלים עד למלחמת השחרור. ממערב לתל הוקמה גם תחנת רכבת.

בראשית שנת 1994 עבר האתר לידי רשות שמורות הטבע.


תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגם המים המלאכותי בתל אפק - באתר בו נבעו מעינות הירקון

מקור המים האיתן ליד התל והאפשרות להתגונן בהתיישבות על התל והקרקע הפורייה שמסביבו היו נתונים מכריעים בבחירתו למקום ישוב. נמצאו עדויות ליישוב רצוף במשך כ-5,000 שנה. העיר אפק במקרא בנחלת שבט דן. אך האירוע המרכזי הקשור בה הופיע בספר שמואל: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (א', ד', א'), "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה" שם, כ"ט, א'), "וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל ... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי, בְּיוֹם אֶחָד. ל וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל-הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה, עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים" (ספר מלכים א', כ', כ"ו-ל').

בתקופה ההלניסטית נקרא המקום "פגאיי" - מעיינות, על שם מעיינות הירקון. השם השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פג'ה. בשנת 9 לפנה"ס נבנתה במקום עיר חדשה בידי המלך הורדוס. העיר נקראה אַנְטִיפַּטְרִיס, על-שם אביו של הורדוס. העיר נהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לסה"נ; הערבים כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", ובשם זה הם מכנים אף את נחל הירקון הסמוך.

מבנה המבצר הנוכחי נבנה בהתקופה העות'מאנית , בשנים 1571-1574, כאשר הוא כונה "מבצר בינאר באשי" שמשמעותו "ראש העין").

סיפורו של תל אפק[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפורו_של_תל_אפק

סיפורו של תל אפק

במסגרת הקורס "איך לדובב אתר: סדנה בהדרכת אתרים מקראיים" של פרופ' שון זליג אסטר הכינו התלמידות מורית כהן, טליה אליאס, ויעל דמתי סרטון הדרכה על בית המושל בתל אפק. הסרטון הוא חלק ממערך הדרכה שלם המתאר את תל אפק בסוף הברונזה המאוחרת ובברזל א'. המערך מעמת בין תל אפק כנקודת יישוב עם קשר למערכת הבינלאומית לבין אתר עזבת צרטה הסמוכה, המייצגת את התרבות הישראלית, המנותקת בברזל א' מן המערכת הבינלאומית. מטרת הסרטון לצמצם את מרחב הזרות וליצור עניין וסקרנות של המודרכים טרם הגעה לאתר.

שלושה סוגי דרכים בגן הלאומי אפק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגן הלאומי תל אפק ניתן להבחין באופיין של 3 דרכים:

  • הקארדו הרומאי - הרחוב הראשי של העיר. הרחוב מרצף באבנים גדולות מסותתות היטב, מתאימות למרכבות, לבעלי חיים ולבני-אדם (בפומפי התגלו גם מדרכות וכן מתקני ניקוז מי גשמים).

מדרום למצודה נחפרה חלק מהעיר הרומית-ביזנטית אנטיפטריס, ונמצאו בה קרדו, חנויות שלצדו, חווילה מרוצפת פסיפס וכיכר העיר. ממערב לתל נמצאים שרידי האודיאון – מבנה רומי דמוי תאטרון קטן שנועד למופעי מוזיקה (מעלון ההסברה).

  • הדרך העות'מאנית - כ-2 מטר מעל הקארדו (שכבות שהצטברו במשך כאלפיים שנה). רק אבני השוליים נראים היטב. שימשו יותר לתחבורה, מאשר לבני העיר.

על פסגת התל נבנתה בשנים 1574-1572 המצודה העות'מאנית פינאר באשי, ששרידים בולטים מאוד מחומתה וממגדליה ניצבים על התל עד היום; חומותיה הקיפו את האקרופוליס הקדום של אפק. המצודה רבועה ולה ארבעה מגדלי פינה, שלושה מהם רבעים ואחד מתומן. הכניסה למצודה היתה בשער עקיף, שהיה במרכז הצד המערבי. בניית המצודה העות'מאנית, ששטחה כ-8 דונם, גרמה להרס ולפגיעה בשכבות הקדומות של התל בעת עבודות ההכנה לבנייתה. המצודה היתה הבסיס העות'מאני העיקרי לפיקוח על הקטע של דרך הים בין רכס הכרמל לעזה. בעת מסע נפוליאון נרשמה המצודה במפת ז'קוטן כמצודה חרבה ועזובה. במשך זמן מה במאה ה-19 שכן בה הכפר הקטן עוג'ה.המקור

  • הכביש המנדטורי - עשוי מאספלט, על יסודות מוצקים, שכללו שכבות אחדות של אבן. מצבו מצויין למרות שעברו מעל ל-70 שנה מאז שנסלל.

ממזרח לראש התל מבנים וברכות מבטון השייכים למפעל המים המנדטורי ששאב מים מהירקון כדי להובילם לירושלים. (מעלון ההסברה)

צולם במסגרת מפגש של עמיתים לטיולים שנערך ביום 13 במרס 2015

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.