Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


הערך הועתק מהויקיפדיה העברית


אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל - ויקיפדיה

אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל - ויקיפדיה

שחזור של מזבח הקרניים באתר - ויקיפדיה

תל באר שבע הוא גן לאומי שמיקומו במפגש נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר. צפונית לו נמצאת גם אנדרטת חטיבת הנגב. התל שוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף, ודרומה לרמת הנגב וים סוף.

היסטוריה[]

למרות שהשרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית), באר שבע הייתה נטושה במהלך תקופת הברונזה. התל היה נטוש במשך כאלפיים שנים, אך יושב מחדש במהלך המאה ה-11 לפנה"ס (תקופת הברזל המוקדמת). תקופת ההתיישבות הזאת הסתיימה כאשר המצרים כבשו את התל בשנת 925 לפנה"ס.

התקופה העיקרית המיוצגת בשרידים שנמצאו בתל היא המבנים מהמאה ה-9 לפנה"ס שנבנו על ידי תושבי ממלכת יהודה, והתל נבנה מחדש שלוש פעמים עד שנהרס סופית בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס במהלך קרב עז מול האימפריה האשורית.

התל מוזכר כמה פעמים בתנ"ך, כאשר ההתייחסויות הראשונות קשורות לכריתת הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר לאחר שזה לקח בטעות את שרה אשת אברהם, ולאחר פרשת בארות המים [1]. האזכור הבא של באר שבע מופיע בפרשת תולדות [2] לאחר שיצחק כורת ברית עם אבימלך. מאוחר יותר נכתב שהעיר הייתה בנחלתו של שבט שמעון, שהייתה בתוך הנחלה של שבט יהודה.

חפירות באתר חשפו עיר מבוצרת מתקופת השופטים עד חורבן בית ראשון. באתר התגלו גם שרידים מן התקופה ההלניסטית, מימי הורדוס ומן התקופה הרומית. היה במקום יישוב גם בתקופה הביזנטית והצלבנית, אך הוא חרב ונשאר בחורבנו עד 1880, כאשר הטורקים והחלו בבניית העיר באר שבע באתר מערבי יותר מתל באר שבע. מתוך השכבות שנחפרו בתל שוחזרו שרידי העיר הישראלית מן המאה ה-8 לפנה"ס, תקופת הברזל.

ב-2005 התל הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.

תיאור[]

באר שבע הייתה עיר שתוכננה ולא נבנתה בהדרגה. המבנה שלה בתקופת הברזל נחשף כמעט במלואו. הצורה ההיקפית של העיר היא סגלגלה, והיא הייתה מוקפת על ידי חומה שבחלקה הדרומי היה שער. העיר הייתה מחולקת לשלושה גושים באמצעות רחובות היקפיים והגודל של אזורי המגורים היה אחיד. כל הרחובות הובילו לכיכר עירונית ראשית. מתחת לרחובות העיר הייתה מערכת ניקוז מפותחת שאספה את המים מהבתים והובילה אותם מתחת לחומה אל מקווה מים שהיה מחוץ לעיר.

הירידה אל מפעל המים

המבנים העיקריים בעיר הקדומה היו שישה בתי אחסון שהשתרעו על פני שטח של 600 מ"ר וסיפקו את המקום שהיה דרוש על מנת לאחסן ולהכין מגוון גדול של מזון עבור מטרות אזרחיות וצבאיות. מבנה חשוב נוסף היה ארמון המלך שבו היו שלושה היכלים ארוכים ומערכת של חדרים משניים.

בעיר היו שתי מערכות מים: באר מים ששכנה מחוץ לחומת העיר ומאגר מים פנימי שהיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה במצור. שתי המערכות נבנו בתקופת הברזל והיו בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס. עומקה של באר המים היה 69 מטרים מתחת לפני האדמה חלקה התחתון של הבאר נחפר בתוך אבן גיר.

מערכת המים שבתוך העיר הורכבה מרשת תעלות שאספו את המים למאגר תת-קרקעי, שהגישה אליו הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי שטפונות מנחל חברון שהוסטו אל תוך התעלות.

באתר התגלו גם שרידי מזבח עם ארבע קרנות וזה שוחזר מאבנים שנמצאו במקום. המזבח מעיד על קיומו של מקדש או מרכז דתי בעיר.

שטחו של התל (3.09 הקטאר) קטן בהשוואה לשני התלים האחרים באתר המורשת. עד כה נחפרו כ-60% משטחו של התל ורוב הבניינים והמבנים נחפשו. לפי אונסק"ו, עבודות השימור במקום מתנהלות בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, שהיא הוועדה המחליטה על הוספה לרשימת האתרים.

בחלק מהמקומות, ובייחוד בשער הכניסה הראשי בחומה, התבצעו עבודות שיחזור מקיפות של הקירות, ובייחוד בחלקים הגבוהים שהיו עשויים מלבני בוץ. עבודות השחזור הללו זכו לביקורת שלילית מאונסק"ו בטענה שהן פוגעות בערכו ההיסטורי של האתר.

לקריאה נוספת[]

  • עזריה אלון, אטלס כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים
  • כל מקום ואתר, משרד הביטחון והוצאת כרטא

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. בראשית, כ"א, ל"א
  2. שם, ל"ח, ל"ג
Advertisement