Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מיתוס_תל_חי_פרופ'_אמיר_גולדשטיין

מיתוס תל חי פרופ' אמיר גולדשטיין

בהרצאה נדון על העלייה לתל-חי בי"א באדר בתקופת המנדט ונשוחח על התהליך המואץ בו הפך האירוע השנתי לזירת מערכה פוליטית שהחריפה את הניגודים והמחלוקות עד לסף אלימות פיזית ואף מעבר לו.

Tel chai

החצר בתל חי


תל_חי_11_6_09_הסרטון

תל חי 11 6 09 הסרטון

סיור בתל חי והסביבה

על סיורי הלילה בתל חי סיפר קובי פינקלר באתר ערוץ שבע ביקור בחצר ההסטורית וטיול עששיות לאריה השואג, החצר של טרומפלדור וחבריו

"בבוקרו של י"א באדר תר"פ פסק הגשם, שמש חורפית האירה פניה לצעירי תל-חי והפיגה מעט את המתח. אחדים יצאו לעבוד בשדות , אחרים נשארו לפקוח עין ולשמור... עם לילה, בבוץ הכבד, פינו המגינים את חבריהם ההרוגים והפצועים. לשונות האש, שבקעו מהחצר, האירו את השביל. תל-חי, סמל לעמידה יהודית אמיצה ועקשנית, עלתה בלהבות. הקרב הראשון על קביעת הגבולות בין יהודים לערבים הסתיים בכשלון יהודי כואב ... מאז, לא חדלים היהודים לשוב לתל-חי, עולים הנה לשאוב כח. מיד לאחר הקמת המדינה שוחזרה החצר ההיסטורית והיתה למרכז תרבות ומוזיאון. בי"א באדר תר"פ, 1.3.1920 נפלה תל-חי. לאחר הקמת המדינה שוחזרה החצר ההיסטורית כמרכז תרבות ומוזיאון. בחגיגות ה-60 נחנך העיצוב המחודש. לחדרי הבזלת הוחזר המראה המקורי ומערכת מיצגי מולטימדיה חדישים מספרת את סיפור הגבורה".

מעובד מהויקיפדיה העברית[]

Tel chai Hacum Eliau Collection

חצר תל חי - אוסף האחים אליהו

המקור: תל_חי קישור לויקיפדיה


תל חי היה יישוב קטן בגליל העליון בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. כיום יש במקום אתר זיכרון, וכן מכללה אקדמית, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

תחילת ההתיישבות וההתקפות[]

הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור ביי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה שהוקמה ב-1896 אותה הנהיגה אישה בשם נטע-לי פינקלשטיין אשר עשתה יד אחת עם יהושע חנקין בגאולת האדמות בארץ ישראל.פינקלשטיין היית גם בין ראשוני המתיישבי בתל חדיד אשר נפלה ב1949 ואז שבה לתל חי ושם חייה עד היום.

חלק משטח אדמות תלח'ה נשאר לא מעובד, ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו אליהו אליוביץ, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן, ג'סי חיותמן ומאיר פרידמן. זה האחרון עזב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו שבא לנסות לגדל כותנה בעמק.

ב-1907 החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים בראשות דוד באום וקלמן כהן. בסתיו אותה שנה, עם נסיגת הצבא הטורקי המובס, הם הקימו קיבוץ וקראו לו תל חי.

בהתאם להסכם סייקס-פיקו, אשר הגדיר את חלוקת שטחיה של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון בין צרפת ואנגליה, אזור הגליל העליון המזרחי עבר לשלטון המנדט הצרפתי. בתחילת 1920 החלו התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי נמנו כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בפברואר החלו התקפות על היישובים, ובאחת מהן נהרג, בשדה סמוך לתל חי, אהרון שר. בהתקפה נוספת נהרג שניאור שפושניק.

אחת הבעיות המרכזיות בהגנה על היישוב הייתה העדר נשק כבד, כפי שאפשר לראות בעיתונות התקופה

"אין לחשוב שנגד הבדואים הלוחמים נוכל לעמוד אפילו אם נכפיל את מספר האנשים לכמה מונים, אלא אם יהיה להם גם נשק כבד. בלי זה יכולים הם לעשות מכל "תליי-חיים" שלנו תל מות אחד" הפועל הצעיר (עיתון) 26.12.1919

נפילת תל חי[]

ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים בדואים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה לעבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נפלו גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, החליטו מגיני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה בקרב. הם עברו לכפר גלעדי, ובדרך לשם מת יוסף טרומפלדור מפצעיו. הרופא שטיפל בו, ד"ר גרי, ואחרים העידו כי אמר: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". באותו לילה נטשו אנשי תל חי וכפר גלעדי את המקום והדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי. בעקבותיהם נטשו גם תושבי מטולה את היישוב.

החזרה לתל חי[]

הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון, עד להשגת שקט בחודש יולי 1920. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטה בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל. בפועל הייתה פרשת תל חי עניין שולי במשא ומתן בין הבריטים לצרפתים עד לקביעת גבולות המנדט ב-1924. היישוב תל חי אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם.

שיקום וזיכרון[]

נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפַּ‏‏סָּ‏ל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. כיום משמשת החצר אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים אורח החיים של אנשי ראשית ההתיישבות, תיאור קרב תל חי ומסמכים שונים.

יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מידי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. בתנועת הנוער בית"ר (הנושאת בשמה את זכרו של טרומפלדור) נהוג לציין יום זה בנסיעה לתל-חי, קיום צעדה באזור וטקס אזכרה לנופלי תל-חי ברחבת האריה השואג. בתנועת הנוער בני עקיבא מציינים יום זה בנסיעה של תלמידי כיתות ח' מסניפי התנועה (שבט הרא"ה) לביריה, לזכר אירוע העלייה לביריה, בו התנגדו אלפים לנסיונם של הבריטים להוריד את ההתיישבות העברית בביריה, שאירע אף הוא בי"א באדר, בשנת 1946. בתנועת הנוער העובד והלומד מציינים יום זה על ידי עלייה של חניכי שכבה ט' לתל חי במסגרת כנס ט' השני.

בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר "בגליל בתל חי". ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור, אשר נקראת עד היום, בשינויים קלים, בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.

תל חי, 1920 - 2020 בין היסטוריה לזיכרון[]

תל חי יד בן צבי

יעל זרובבל, אמיר גולדשטיין (עורכים)

מה חשף המחקר על הקריירה הצבאית של טרומפלדור ברוסיה? מה הייתה השפעתם של כתבי טולסטוי על תודעתו?

מה אירע בקרב תל חי ומה היה מקומו במכלול האירועים באזור מנקודת מבטם של הערבים, הצרפתים והבריטים?

מדוע לא זכו שתי הנשים שנפלו בתל חי למקום משלהן בהנצחת תל חי?

כיצד התייחסו למיתוס תל חי תנועות שונות ביישוב? ומה עמד ברקע הקטטות שאירעו במהלך העליות לתל חי בי"א באדר?

איך התכתב ההומור שהתפתח סביב דמותו של טרומפלדור עם המיתוס?

כיצד התגלגלה דמותו של טרומפלדור מהזמר העברי של ימי היישוב להיפ-הופ של שנות האלפיים?


פרשת תל חי (מארס 1920) מייצגת צומת של הקשרים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. היא התרחשה בשלב מעבר מכריע בעיצוב פני המזרח התיכון והארץ וזכתה להנצחה מיידית כאירוע מכונן. המיתוס שהתפתח סביבה הסעיר את בני הדור, אך היה גם למוקדו של פולמוס פוליטי חריף ביישוב הציוני. ככל שהחברה השתנתה והמציאות הישראלית הייתה למורכבת יותר, חלו תמורות בתפיסת האירוע ההיסטורי ובמשמעויותיו של מיתוס תל חי.

קובץ זה יוצא לאור לרגל יובל המאה לפרשת תל חי, והוא שופך אור חדש על פרשת תל חי לקהל המתעניין בתולדות החברה היישובית והישראלית במאה השנים שחלפו.


שנת הוצאה: תש"ף / 2020 מס' עמודים: 542


בשיתוף המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן - אוניברסיטת תל אביב

קישורים חיצוניים[]

Advertisement