תל יזרעאל הינו תל קדום בדרום עמק יזרעאל מדרום לעפולה, התל מזוהה עם יִזְרְעֶאל המקראית. בחפירות התגלה מתחם רחב, עם חומה, חפיר, כנראה "ארמון עמרי". כנראה היה זה מרכז צבאי ובו מרכבות ופרשים.

עקבות_אחאב_ואיזבל_ביזרעאל_-_פרופסור_דוד_אוסישקין

עקבות אחאב ואיזבל ביזרעאל - פרופסור דוד אוסישקין

עקבות אחאב ואיזבל ביזרעאל - פרופסור דוד אוסישקין ממלכת ישראל ויהודה , יזרעאל וסיפורי התנ"ך ,ממלכת ישראל , מה רורה מעבר לגבול הצפוני אחד מין המייסדים של האסכולה התל אביבית ושמות הגדולים בארכיאולוגיה התחיל את עבודתו עם יגאל ידין David Ussishkin

התל מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. [1]

תל יזרעאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מות איזבל - תחריט:גוסטב דורא - המקור:ויקישיתוף:Brandmeister

תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת "ממלכת ישראל" בתקופת שושלת המלך אחאב במאה ה-9 לפנה"ס. האזכור הראשון של העיר מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, שם היא נכללה בתחומו של שבט יששכר: "לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה". (ספר יהושע י"ט, י"ז-י"ט). לפי הממצאים הארכאולוגיים היא הוקמה בימי ההתנחלות. לא נמצאו בה חרסים מתקופות קודמות. היא אף לא מוזכרת התעודות חיצוניות. ‏‏[2]

עדות למעמד החשוב של העיר הוא העובדה כי שאול בחרו בה את בסיסו ללחימה בפלישתים: וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א', כ"ט, ל')

אבנר בן נר המליך את איש בושת בן שאול למלך על :" וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (שמואל ב', ב'.ט').

בתקופת ממלכת ישראל גדלה חשיבותה של העיר עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה: מדרום עברה הדרך המובילה אל אזור הרי השומרון וממערב עברה דרך הים . ממדי העיר גדלו והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. כתוצאה ממרכזיותה נקרא ה"עמק" כולו על שמה.

בספר מלכים מספר על ארמונו של אחאב שהיה בעיר. בה התרחש המעשה בנבות, כפי שמובא במקרא:"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן" (א',כ"א,א'). העונש לאיזבל מתואר בהמשך: "וְגַם-לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל(כ"ג)

העיר שימשה מקום נח להבראה, כך נראה משהיית המלכים בה אחרי המלחמות, וכל מובא בספר מלכים: "וַיָּשָׁביוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא" (ב',ח',י"ט).

ביזרעאל באה לסיומה גם שלשלת אחאב המלך:"וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר אִם-לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת-רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי-אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת-גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם: ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת-רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה: (ב',י',י"ז)

בעקבות מעשיה של מלך ישראל הושע הנביא מנבא: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל: כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.(א',ד'-ה'). פרשן התנ"ך אבן עזרא מפרש:דמי יזרעאל - " הם בית אחאב על בית יהוא שלא מלא אחרי השם, גם יהואחז בנו ויהואש בן בנו, גם זה ירבעם גם זכריה בנו, כולם עשו הרע בעיני ה' כי כן כתוב".

העיר נחרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בהתקופה ההלניסטית.

לאחר התקופה הישראלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

צבי אילן מביא בספרו לקט של תאורים על תולדות המקום. אוסביוס מקיסריה,, שערך רשימות של יישובים בארץ ישראל, שחי המאה ה-4 כתב: "עד היום כפר מפורסם ביותר יזרעאלה בעמק הגדול נמצא בין בית שאן וללגיו (היום מגידו) והיא גם גבול יששכר. "הנוסע מבורדו", עבר במקום בשנת 333 וקרא לה "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל Esderlon והוא מציין שהוא מקום חנייה 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצא בדרך "אבני מיל" אחדות.

בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו וב]] קטן ובו יהודי אחד, צבע. אשתורי הפרחי, בראשית המאה ה-14 כתב:"בית שאן, למערבו ביושר כשעה וחצי היא יזרעאל של יששכר וקורין לה זרעין... העיר בה חנו ישראל במלחמת שאול בפלישתים".

במאה ה-17 מספר הנוסע רוג'ה, כי יש בה 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 מספר על שודדים המכבידים על הנוצרים. נוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה מספר שכאשר עבר במקון בשנת 1876 הוא נשדד והקב"ה הצילו מיידם.

נוסעים אחרים מציינים את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית ה"שייח" אך גם אכסנית דרכים.

בעת החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר בית יגאל אלון כתב: "אברהים פחה המצרי הושיב ב-1830 ליד התל משפחות של פלחים מצרים בכפר זרעין, ששלט בפרוץ מלחמת העצמאות על דרכי האיזור".

נסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר, נכשל. הכפר היה מוקד של קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין "צבא ההצלה". רק בנסיון שני 29 במאי 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני .

ממערב לתל עלתה להתישבות בסוף 1948 הכשרת פלמ"ח שלחמה בזרעין, והקימה את קיבוץ יזרעאל. הכשרה הקימה במקום אנדרטה לחבריה שנפלו במלחמת העצמאות. וכן הוקמו על חורבות הכפר קיבוץ יזרעאל ומעברת זרעין.

חפירות ארכאולוגיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר בשנים האחרונות נחשף מתחם מבוצר גדול ממדים מהמאה ה-9 לפנה"ס שלפי דעת החוקרים היה בשימוש מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו מערות קבורה מהתקופה הרומית. כן מנצא בו ארון קבורה, עם עיטורים יהודיים, מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שייתכן והיה יישוב יהודי כבר קודם למרות שהעיר אינה מוזכרת במשנה ובתלמוד.

תמונות מחודש ניסן תשע"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]


ביקור בתל יזרעאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם דר' נורמה פרנקלין, ראש פרויקט החפירות של תל יזרעאל. הסיור נערך במסגרת "כנס שומרון הרביעי" שהתקיים בבית זמיר בישוב מבוא דותן ביום כ"ב ניסן תשע"ד בחסות מדרשת שומרון ומרכז קטיף.

תל יזרעאל הוא אתר ארכיאולוגי בגבול עמק יזרעאל והרי הגלבוע, כקילומטר מדרום-מזרח לקיבוץ יזרעאל. מקומה של יזרעאל הקדומה.

תל יזרעאל נמצא בנקודה אסטרטגית השולטת על נתיב מרכזי ההולך מצפון השומרון אל עמק הירדן והגלעד. חפירות שנערכו במקום הראו כי התל היה מיושב לסירוגין מאז תקופת הברונזה התיכונה ואילך. לשיא חשיבותה הגיעה העיר בימי עומרי ואחאב, והיתה זירתם של כמה מהדרמטיים שבסיפורי המקרא (מל"א כא; מל"ב ט-י): רצח נבות היזרעאלי בפקודת המלכה איזבל, נבואת אליהו לחורבן בית אחאב והגשמת הנבואה בידי יהוא.

לדעת החוקרת מדובר במצודה קידמית שנבנתה על-ידי ממלכת ישראל, בימי עמרי-אחאב, ונועדה להגן על המבוא לדרכים המובילות לבירה: שומרון. בין השרידים התגלו שרידים המעידים על קיום כרמי גפנים.

אירועים מקראיים בתל יזרעאל

נבואת אליהו לאחאב ואיזבל בכרם

מות איזבל - תחריט:גוסטב דורא - המקור:ויקישיתוף:Brandmeister

כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן. וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה. וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵ-ה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ. (מלכים א' כ"א, )
וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה.

נציין שקיימת השערה של דר' אריה בורנשטיין כי כרם נבות היה בשומרון העתיקה בשולי ארמון אחאב. ההשערה נסמכת על העובדה שכונה "נבות היזרעאלי" - כינוי המתאים למי שאיני גר באותה עת ביזרעאל. כמו כן כן, בשולי ארמון אחאב בשומרון העתיקה נמצא מישור, שניתן היה לשער שבו היה ממקום כרם גפנים ועוד.

מקומו של כרם נבות היזרעאלי, מקום הפגישה בין אחאב לנבות, היה בשומרון.
משפטו המבוים של נבות היזרעאלי היה ביזרעאל.
יש התאמה בין מקום ביצוע החטא של אחאב ובין המקום שקיבל בו את עונשו -
שניהם היו בשומרון. עונשו של אחאב מתבצע בפגיעת החץ ברמות הגלעד, ושטיפת דמו,
וכנראה גם קבורתו - בשומרון.
מקום עונשם של כל בני אחאב הוא בשומרון, וכל זה לפי שגם חטאו של אחאב ועונשו

מתבצעים בעיר זו.

Cquote2.svg וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב, מָלַךְ אֲחַזְיָה, עַל-יְהוּדָה. ל וַיָּבוֹא יֵהוּא, יִזְרְעֶאלָה; וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת-רֹאשָׁהּ, וַתַּשְׁקֵף, בְּעַד הַחַלּוֹן. לא וְיֵהוּא, בָּא בַשָּׁעַר; וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם, זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו. לב וַיִּשָּׂא פָנָיו, אֶל-הַחַלּוֹן, וַיֹּאמֶר, מִי אִתִּי מִי; וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים. לג וַיֹּאמֶר שמטהו (שִׁמְטוּהָ), וַיִּשְׁמְטוּהָ; וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל-הַקִּיר וְאֶל-הַסּוּסִים, וַיִּרְמְסֶנָּה. לד וַיָּבֹא, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ; וַיֹּאמֶר, פִּקְדוּ-נָא אֶת-הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ--כִּי בַת-מֶלֶךְ, הִיא. לה וַיֵּלְכוּ, לְקָבְרָהּ; וְלֹא-מָצְאוּ בָהּ, כִּי אִם-הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם--וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם. לו וַיָּשֻׁבוּ, וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר דְּבַר-יְהוָה הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת-בְּשַׂר אִיזָבֶל. לז והית (וְהָיְתָה) נִבְלַת אִיזֶבֶל, כְּדֹמֶן עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה--בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל: אֲשֶׁר לֹא-יֹאמְרוּ, זֹאת אִיזָבֶל.

מלכים ב' ט', כ"ב {ס

Cquote1.svg

}

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.