Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


תל יקנעם תצפית מקרן הכרמל מימין לתל בתי יקנעם עלית משמאל בתי המושבה יקנעם

קובץ:Tel Yokneam ovedc C3.jpg

שרידי כנסייה צלבנית על התל

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול הנמצא בסמוך ליקנעם של ימינו, על גבול עמק יזרעאל ורכס הכרמל.

תל יקנעם ממוקם בסמוך לאחת מהדרכים החשובות ביותר בעת העתיקה אשר עברה בתבנית:ו וקישרה בין דרך הים (ויאה מריס) והדרך המובילה צפונה לעיר צור. נקודה זאת הקנתה ליקנעם העתיקה ערך אסטרטגי וכלכלי רב. התל ממוקם בגובה 70 מטר מעל פני הוואדי.

האזכור הראשון של יקנעם הוא "ענקנעם", ברשימת הערים אותן כבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה באזור ארץ ישראל של ימינו (סביבות 1458 לפנה"ס).

היישוב הקדום ביותר במקום מתועד לתקופת הברונזה הקדומה, אולם מספר הממצאים הארכאולוגיים מהתקופה הזאת מועט. עם זאת עיקר הממצאים מגיע דווקא מתקופת הברונזה התיכונה, שלפי דעת מרבית החוקרים היוותה את נקודת המפנה של היישוב מבחינה כלכלית ואסטרטגית כאחד: לראשונה נחשפה מערכת ביצורים בעיר.

במקרא[]

יקנעם מוזכרת בתנ"ך פעמיים בלבד. פעם ראשונה בהקשר של כיבושי יהושע בן נון (יקנעם הייתה אחת מ-31 ערי ממלכה שכבש יהושע ממלכי הכנעני במאה ה-13 לפנה"ס) כפי שכתוב: "...מֶלֶךְ יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (ספר יהושע, י"ב,כ"ב) ובהקשר של התנחלות השבטים, שם נכללה העיר בתחומו של שבט זבולון והייתה במעמד של עיר לויים, כאמור: "...וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הֵלְוִיִּם הֵנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן, אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ..." (יהושע, כ"א,ל"ד).

יקנעם חרבה ככל הנראה בתקופת מסע הכיבושים השני של תגלת פלאסר השלישי מלך אשור בשנת 732 לפנה"ס, אך שוקמה ונושבה ברצף מהתקופה הפרסית ועד לתקופה הממלוכית.

בכתבי אוסביוס מוזכרת יקנעם כ"קמונה" ובתקופה הצלבנית נקרא המקום "קיימונט" ו"מונס-קיין". בתקופה הערבית המאוחרת היא נקראה "קיימון". במאה ה-18 בנה דאהר אל-עומר מבצר על ראש תל יקנעם, ששרידיו נראים עד היום.

החפירות באתר נערכו מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1977 - 1989, בניהולו של אמנון בן תור. ב-1993 חפרה במקום מרים אבישר מטעם רשות העתיקות.

עיקר הממצאים הארכאולוגיים מתל יקנעם שייכים לתקופת ממלכת ישראל ממנה נתגלו חומות העיר (חומה כפולה ייחודית), עם זאת נחשפו מספר ממצאים השייכים לתקופות מאוחרות יותר בתולדות היישוב כמו למשל: מערכת קברים חצובים מהתקופה הפרסית (בה היה יישוב עם מאפיינים פיניקיים), כלי חרס רבים מהתקופה הרומית והביזנטית, שרידי מגדל מהתקופה ההלניסטית וכנסייה צלבנית מהמאה ה-12.

לקריאה נוספת[]

  • איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
  • דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך,אבנים גדולות מן השמיים, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 44.
  • כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
  • אלי בר-נביא, תולדות עם ישראל מימי האבות ועד ימינו, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
  • אמנון בן-תור, מחקר אזורי בתל יקנעם וסביבתו, קדמוניות כ, 1-2 (תשמ"ז) 2-17

קישורים חיצוניים[]

תבנית:פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל יקנעם וויקישיתוף



Advertisement