Family Wiki
Register
Advertisement

ראו גם :מטבע זהב מתל קדש

Airview

צילום אויר של התל - אתר המשלחת

מקור הערך : הויקיפדיה העברית

Kedesh

המקדש הרומאי בתל קדש - צילם:חגי בר

TelKadesh

גומחה להזרמת דם הקורבן ובה דמות עטויה טוגה - צילם:tomer p

TelKadesh2

סרקופגים בתל קדש - צילם:tomer p

תל קֶדֶשׁ הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל בתוכו שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש.

קדש (עיר מקראית)[]

קדש היא עיר בצפון שבט נפתלי, ומזוהה בתל-קדיס שבשטח הגן הלאומי תל-קדש. קדש מתוארת כמבצר של שבט נפתלי, וכעיר מקלט ועיר המוקדשת ללויים. העיר מכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" כדי להבחין בינה לבין קדש נפתלי, המזוהה עם ח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל. כמו כן, יש להבחין בינה לבין קדש שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר.

בספר יהושע מתוארת הקדשת העיר כעיר מקלט לרוצחים: "ויקדישו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים, ואת קריית ארבע היא חברון בהר יהודה" (יהושע כ, ז'). בהמשך היא ניתנת ללויים: "וממטה נפתלי את עיר מקלט הרוצח את קדש בגליל ואת מגרשיה" (יהושע כ"א, ל"ב).

את העיר כבש תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס: "בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי, ויגלם אשורה" (מלכים ב, ט"ו, כ"ט)

התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.

חפירת בדיקה נערכה בשנת 1953 על ידי יוחנן אהרוני, ובה בלטו שכבות רבות מן התקופה הכנענית הקדומה. בשנים 1999 - 2006 התנהלו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן.

המקדש הרומאי[]

המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אחד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית.

נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. אחד הפתחים מעוטר בדמות עטויה טוגה.

בשנים 1976-7 נערכו סקרים מקיפים באזור על ידי אשר עובדיה, משה פישר וישראל רול. בשנים 1981, 1983, 1984 נערכו על ידם חפירות מלאות באתר. על פי החופרים נבנה המקדש בסביבות שנת 117 לספירה, ונראה שחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. ברחבי האתר ובעיקר ליד המעיין פזורים סרקופגים גדולים. תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.

בקרבת האתר תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899, נמצא מאוזוליאום עתיק בחורבנו. במאה ה-19 בזמן סקר ארץ־ישראל המערבית, שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך - כדיש.

עדכון מחפירות : עדות מהתקופה החשמונאית[]

Andrea Berlin and Sharon Herbert archaeology

המאמר בפורסם באפריל 2012 הגיע למסקנות הבאות:

  • להפתעתנו, פחות משלושה מטרים מתחת לפני השטח, מצאנו את עצמנו בחדר עם יותר מ -20 כלי שיט תמימים וחפצים ביתיים מפוזרים על הרצפה. הסירים מתוארך למאה BC 2, לב ליבו של התקופה ההלניסטית. יש כנראה סיבה מיוחדת מדוע כל כך הרבה פריטים שלמים ננטשו, אבל בהתבסס על הראיות הזמינות באותה עת, השרידים בחדר לא יכול היה להיות קשור לאירוע היסטורי ספציפי
  • התגלמה מבנה רחב ידים. ובו, צנצנות יין מן האי היווני רודוס, ו -14 קנקני ענק, כמעט מטר וחצי כל אחת, נשען על הקירות. באישור רשות העתיקות, לקחנו את תחתית השבורים של שתי צנצנות חזרה לארצות הברית לניתוח שאריות וגילה פיטוליתים, מינרלים ההפרשות שהותירו צמחים לאחר התפרקות של Triticum aestivum (חיטה לחם). היה ברור כי המבנה היה מחסן תבואה, הרבה יין של תבואה. צנצנת כל אחת במשך כמעט 25 ליטר, אשר, לאחר טחינתם לקמח, יפיקו כ -150 כיכרות לחם.
  • כלי יין יש ידיות חותמת עם שמות של בכירים, שכל אחד אשר קדנציות ניתן לתארך בדיוק רב. צנצנות האחרונה תאריך 144 או 143 לפני הספירה פי 1 המכבים 11:63-73, באותה תקופה התנהל קרב בעמק מתחת לרמה קדש בין המנהיג החשמונאי יונתן (החשמונאים היו משפחה של כוהנים ומלכים הגבוהים ששלטו במדינה היהודית ביהודה בין 167 ו 37 לפני הספירה) ואת המלך הסלווקי דמטריוס. כוחות של יהונתן החשמוחנאי רדפו את הסלווקים כדי קדש, נהרג רבים, והתמקם שם לפני צאתו ירושלים במשך כמה ימים. נראה כי השרידים שנמצאו נטושים במהירות ברחבי הבניין הן תוצאה של מאבק זה.

קישורים חיצוניים[]

Advertisement