Family Wiki
Advertisement
  • אלי אשכנזי , כתב בחיפה והעמקים יום רביעי, 30 בנובמבר 2016, 10:38

נחשפה כתובת מימי טרום מרד בר-כוכבא הנושאת את השם יהודה

נחשפה כתובת מימי טרום מרד בר-כוכבא הנושאת את השם "יהודה" הכתובת, הארוכה ביותר שנתגלתה מתחת למים בישראל, מתייחסת לנציב האימפריה הרומית גרגיליוס אנטיקווס. בעקבות מרד בר-כוכבא החליטו הרומאים לשנות את שם האזור ל"פרובינקיה סוריה-פלסטינה"

כתובת יהודה 1.png

לאחר מבצע הנדסי סבוך להוצאתה של האבן, נחשפה אבן מלבנית מסותתת בגובה של 85 סנטימטרים ובמשקל של יותר מ-600 קילוגרם. על גבי האבן הייתה חקוקה כתובת יוונית בת שבע שורות. למשימת פענוח הכתובת הצטרף ד"ר גמבש, ראש החוג לציביליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

כתובת יהודה 2.png

עבודת הפענוח של האבן השחוקה לא הסתיימה עדיין, אולם כבר עתה מצאו החוקרים שני גילויים מרתקים. הראשון והמרכזי שבהם הוא שמו של גרגיליוס אנטיקווס ותפקידו: מושל יהודה (יודיאה). שמו של אנטיקווס כבר נמצא בכתובת דומה בדור לפני כ-70 שנים, אולם אז לא השתמר החלק בכתובת המציין על איזה אזור, פרובינקיה, הוא משל. עד כה שררה מחלוקת בין החוקרים בנוגע לתפקידו של אנטיקווס.

כמה סברו שהוא היה נציג הפרובינקיה סוריה, בעוד אחרים טענו כי הוא היה נציב יהודה. כעת, הכתובת החדשה מאשרת כי אנטיקווס היה הניצב הרומי של יהודה בשנים שלפני פרוץ מרד בר-כוכבא בשנת 131 לספירה. כתובת עתיקה מזהה את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר כוכבא - הכתובת מתחת למים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אהוד ארקין שליו) סביר להניח שלא יימצאו עוד כתובות עם השם "יהודה" (צילום: אהוד ארקין-שלו) אולם לא רק תוארו של אנטיקווס כה נדיר. למעשה, השם יהודה נמצא עד היום בכתובת רומית אחת נוספת: בכתובת מפורסמת מקיסריה המזכירה את הנציב פונטיוס פילאטוס. "מיד לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, החליטה רומא לבטל את הפרובינקיה יהודה, ולמחות כל זכר לשמה, ולכן החליטה לצרפה אל סוריה ליצירת פרובינקיה אחת: 'סוריה-פלסטינה'. כך שאנחנו רואים כתובת שמתוארכת לזמן קצר מאוד לפני שיהודה למעשה חדלה להתקיים כפרובינקיה בשם זה", ציינו החוקרים, "מתוך שתי הכתובות המזכירות את השם יהודה, היא כמובן המאוחרת יותר, אבל לאור הנדירות שלהן – סביר להניח שלא ימצאו כתובות רבות עם השם יהודה שיהיו מאוחרות יותר".

לאחר שתסתיים מלאכת פענוח הכתובת, יתפנו החוקרים לבחון את ההקשר ההיסטורי של הכתובת. "יחד עם הכתובת שנמצאה סביב הקמת המדינה, יש לנו שני פסלים שמכבדים את הנציב אנטיקווס ומפארים את שמו. נשאלת השאלה למה? האם מדובר בציון של שני אירועים גדולים שונים או שמא היה מקובל להקים פסל חדש עבור פטרון העיר מבלי סיבה מיוחד", יבדקו החוקרים.

הכתובת תיחשף לראשונה בפני הציבור הרחב בספרית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה, בתערוכה מיוחדת שכותרתה 'ויה מאריס'. התערוכה, שנפתחת היום בכנס חיפה הרביעי לחקר הים התיכון, שנושאו היסטוריה ים תיכונית. התערוכה והכנס אורגנו על ידי ד"ר גיל גמבש וד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, לקראת פתיחתו של המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה

Advertisement