קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור באותו היום מוסיף:) וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743

תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

תיקון התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילה זו נוסדה בתקופת התלמוד על ידי רב חסדא:

"אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך"
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כט, עמוד ב

תפילת הדרך נתקנה מפני שכאשר אדם יוצא מביתו או ממקום יישוב, מתרחק מחברת בני אדם ונחשף לסכנות העלולות לפגוע בו כמו חיות טרף או שודדים, ובמקום מרוחק אף לא יימצאו אנשים שיוכלו לעזור לו. מפני כך נאמרת תפילה זו בלשון רבים, מפני שהאדם משתף עצמו עם הרבים ועל ידי כך יינצל.

תפילה או ברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לדעת רבים מה"ראשונים" תפילת הדרך הינה ברכה שכן מסתיימת ב"ברוך אתה ה'", ולכך מאחר שהיא אינה נפתחת במילה "ברוך" ראוי לאומרה בסמוך לברכה אחרת, על פי הכלל שכל "ברכה הסמוכה לחברתה" (דהיינו ברכה שנאמרת מיד אחרי ברכה אחרת, דוגמת ברכות התורה) אינה נפתחת במילה "ברוך"[1].

להלכה יש שפסקו כן, ולכך כתבו שראוי להחמיר להסמיך תפילת הדרך לברכה אם מזדמנת ברכה אחרת בתחילת הדרך, דוגמת ברכה ראשונה או אחרונה על אוכל או שתייה.

אמנם על פי רוב הפוסקים אפשר לומר את תפילת הדרך גם ללא ברכה אחרת לפניה, מאחר שתפילת הדרך היא בגדר 'תפילה', ולא חלים עליה בהכרח כל כללי הברכות[2]. (תוספות, משנה ברורה).

דיני הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת הדרך נאמרת רק בתנאים מיוחדים[3]:

  • יוצא לדרך שאין בה מקומות מיושבים.
  • אורך הדרך אליה הולך הוא לפחות פרסה](כ- 4 קילומטרים). אמנם יש שכתבו ששיעור זה של 'פרסה' הכונה לזמן שלוקח ללכת דרך זו - כ-72, דקות ופחות מזה לא יאמר את התפילה[4].
  • האומר התרחק ממקום היישוב בו שהה מרחק כ- 70 אמה.
  • התפילה לא נאמרה על ידיו באותו יום.

אמירת התפילה ללא הזכרת שם ה' מותרת בכל דרך, אפילו קצרה ולא מסוכנת. בימינו, יש אף המוסיפים לנוסח התפילה את המילים "ותאונות דרכים" בין הסכנות מהן מבקשים להנצל, אולם יש הסוברים שאין לשנות מן המטבע (הנוסח) שטבעו חכמים.

לכתחילה אין אומרים תפילת הדרך תוך כדי תנועה, והנוסעים במכונית צריכים לעצור בצד הדרך. אולם כיום, רבים הורו למעשה שאין להדר בזה, משום שבעצירה בצידי הדרכים יש מידה מסוימת של סכנה, ואין להדר במקום סכנת נפשות.

בנוסף לתפילת הדרך, ישנם גם מעיין תפילות המבוססות על סגנון תפלת הדרך, תפילה למפליג בים או לטס בכלי תעופה. כאמור, יש איסור לומר תפילה זו בשבתות ובחגים משום שקיים איסור להפליג, לשוט או לנסוע בשבתות ובחגים. האומר ברכה זו בזמנים אסורים נחשב שברך ברכה לבטלה.

איזכורים מפרשת ויצא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מוטי אלון מוצא בפרשת ויצא אזכורים לתפילת הדרך.

  1. בתחילת הפרשה מדובר על ההכנות ללינה. עשה את האבנים כ"מרזב". זו פתיחה לכל עשרים השנה. הוא בקש שבתום התקופה "הראש" ישאר לי קדוש וטהור. "מרזב" - זה לא מלבן, להעביר את המים ולחלחל את המים מטה.
  2. בסיום הפרשה , הם עושים ברית ואז נאמר "ויזבח יעקב זבח, ויקרא לאחיו (רש"י:אוהביו אצל לבן ... וילינו בהר". שוב הכנה. הרבי מלובביץ כתב: עכשיו כולם חמודים, ישב עם כולם, עשרים שנה עברו, אבל את השחיטה יעשה לבד, אני אזבח את הזבח. ה"מרזב" פעל.

או דמיון אחד בין תחילת הפרשה וסיומה: "המלאכים הולכים ויורדים". והנה פסוק שאני אומרים בסוף "תפילת הדרך". בתחילת הפרשה המלאכים בחלום, בסוף הפרשה הם ממש. ובפרשה הבאה, רש"י מבאר "מלאכים ממש". הפסוק הזה אומרים כאשר יוצאים לדרך. לפני היציאה לדרך אדם יעשה מרזב ויראה מלאכים.

והנה המקור:

Cquote2.svg וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃

וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ (פ)

פרשת וישלח

וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ רש"י: וישלח יעקב מלאכים. מַלְאָכִים מַמָּשׁ (בראשית רבה): וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃.

Cquote1.svg

מסכת ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת הדרך ממסכת ברכות.jpg

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת הדרך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כך דעת המהר"ם מרוטנבורג, ועוד.
  2. תוספות מסכת פסחים קד א, וכך פסק במשנה ברורה סימן קי כה.
  3. קיצור שולחן ערוך סימן ס"ח.
  4. שו"ת זכרון יהודה אורח חיים סימן מב.

הבהרה: המידע בוויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.