(יצירת דף עם התוכן "'''תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים''' מאת: הרב יוסף מרקוס - שיעור במסגרת ימי עיון בתנ"ך - א...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים - הרב יוסף מרקוס|thumb|ימין|335 px]] |
[[קובץ:ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים - הרב יוסף מרקוס|thumb|ימין|335 px]] |
||
אבימלך הוא דמות חריגה בספר שופטים. הוא לא שופט את ישראל מיד אויביו ולא מושיע את ישראל. הוא אדם ששואף למלוך ממניעים אישיים, ניסיון שבסופו של דבר מביא למלחמת חורמה בינו ובין נתיניו. בשיעור זה נעמוד על תפקידו של הסיפור בתוך המכלול השלם של ספר שופטים ומגמותיו (שופטים ט') |
אבימלך הוא דמות חריגה בספר שופטים. הוא לא שופט את ישראל מיד אויביו ולא מושיע את ישראל. הוא אדם ששואף למלוך ממניעים אישיים, ניסיון שבסופו של דבר מביא למלחמת חורמה בינו ובין נתיניו. בשיעור זה נעמוד על תפקידו של הסיפור בתוך המכלול השלם של ספר שופטים ומגמותיו (שופטים ט') |
||
+ | |||
+ | ==משמעות הסיפור== |
||
+ | ספר שופטים דן בתקופת ביניים קשה, בין יהושע לבין המלכים. הוא מתחלק לשלושה חלקים: הפתיחה, סיפורי השופטים והחלק האחרון: פרקי הסיום - פסל מיכה ופלגש בגבעה. |
||
+ | |||
+ | בחלק המרכזי נסקרים השופטים, לכל אחד יש יחוד. אבימלך הוא חריג. הוא לא שופט המנהיגים נגד לוחם חיצוני הוא מנהיג אך אין לו אויב חיצוני. במקום להגן על ישראל. למה הכתוב מאריך בסיפור - 150 פסוקים. נצלול מעט לסיפורו. חלק א - המלכתו (א-ט) משל יותם י-כ"ח המחלוקת כ"ט-נ"ז. |
||
+ | |||
+ | ==המלכתו שלבי פעולתו== |
||
+ | תחילה בוחר מיקום נכון: שכם - מולדת אימו. מבקש תמיכה מ"בעלי שכם" - תכסיס לפעול לפי רצון העם המבקש מלך, מקבל את הסכמת אחי-אימו, שוכר שכירי חרב, הורג את אחיו (כמקובל בתקופת המקרא), נותר יותם.אבימלך התגלה כדמות קשה, אגוצנטרית, מטפח את מעמדו האישי. למקרא מעט בקורת גם על אנשי שכם שתמכו בו. נציין את הניגוד בין אבימלך לבין האחרים וכמובן אביו: גדעון מסרב למלוכה! (ראו ציטוט מטה). נקודה שנייה, גדעון אומר (ו,י"ג) בקורת כלפי מעלה על מה שקורה לעם - רוצה לעזור לעם |
||
+ | |||
+ | והנה הציטוטים הרלוונטיים: |
||
+ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּדְעוֹן מְשָׁל־בָּנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־בִּנְךָ גַּם בֶּן־בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן׃ (והתשובה) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם׃}} |
||
+ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל־זֹאת וְאַיֵּה כָל־נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף־מִדְיָן׃}} |
||
+ | |||
[[קטגוריה:ספר שופטים]] |
[[קטגוריה:ספר שופטים]] |
גרסה מ־07:51, 1 באוגוסט 2018
תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים מאת: הרב יוסף מרקוס - שיעור במסגרת ימי עיון בתנ"ך - אלון שבות - תשע"ל.
אבימלך הוא דמות חריגה בספר שופטים. הוא לא שופט את ישראל מיד אויביו ולא מושיע את ישראל. הוא אדם ששואף למלוך ממניעים אישיים, ניסיון שבסופו של דבר מביא למלחמת חורמה בינו ובין נתיניו. בשיעור זה נעמוד על תפקידו של הסיפור בתוך המכלול השלם של ספר שופטים ומגמותיו (שופטים ט')
משמעות הסיפור
ספר שופטים דן בתקופת ביניים קשה, בין יהושע לבין המלכים. הוא מתחלק לשלושה חלקים: הפתיחה, סיפורי השופטים והחלק האחרון: פרקי הסיום - פסל מיכה ופלגש בגבעה.
בחלק המרכזי נסקרים השופטים, לכל אחד יש יחוד. אבימלך הוא חריג. הוא לא שופט המנהיגים נגד לוחם חיצוני הוא מנהיג אך אין לו אויב חיצוני. במקום להגן על ישראל. למה הכתוב מאריך בסיפור - 150 פסוקים. נצלול מעט לסיפורו. חלק א - המלכתו (א-ט) משל יותם י-כ"ח המחלוקת כ"ט-נ"ז.
המלכתו שלבי פעולתו
תחילה בוחר מיקום נכון: שכם - מולדת אימו. מבקש תמיכה מ"בעלי שכם" - תכסיס לפעול לפי רצון העם המבקש מלך, מקבל את הסכמת אחי-אימו, שוכר שכירי חרב, הורג את אחיו (כמקובל בתקופת המקרא), נותר יותם.אבימלך התגלה כדמות קשה, אגוצנטרית, מטפח את מעמדו האישי. למקרא מעט בקורת גם על אנשי שכם שתמכו בו. נציין את הניגוד בין אבימלך לבין האחרים וכמובן אביו: גדעון מסרב למלוכה! (ראו ציטוט מטה). נקודה שנייה, גדעון אומר (ו,י"ג) בקורת כלפי מעלה על מה שקורה לעם - רוצה לעזור לעם
והנה הציטוטים הרלוונטיים:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּדְעוֹן מְשָׁל־בָּנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־בִּנְךָ גַּם בֶּן־בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן׃ (והתשובה) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם׃ | ||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל־זֹאת וְאַיֵּה כָל־נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף־מִדְיָן׃ | ||