Family Wiki
Register
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

Ql a north dead sea

אזורי QL בצפון ים המלח
המקור: המכון הגאולוגי לישראל

תצורת הלשון בצפון ים המלח

תצורת הלשון - ברקע - הגבעות הלבנות

תצורת הלשון או lisan formation - סימנה במפה גאולוגית הוא ql (ראו לעיל) . התצורה הושקעה משני צידי נהר הירדן בעת קיומה של ימת הלשון. מסלע התצורה כוללים וָרווֹת – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע - של ארגוניט, אבן חול, חצץ, קונגלומרט, "מודסטונה" - אבן משקע המורכבת מחרסית ומבוץ]], גבס וכן גבישי גפרית.

התצורה גאולוגית נימנת על חבורת ים המלח.

תקופתה היא תור הרביעון בעידן הקנוזואיקון, מלפני 1.75 מיליוני שנים עד ההווה.

תצורת הלשון בבקעת הירדן[]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

בעונות החורף הגיעו לאגם הלשון מי הנחלים שנשאו עמם חלוקים, חול וטין. החלוקים והחול הכבדים יחסית הורבדו על קרקעית האגם סמוך לשפתו, והטין המרחף במים הורבד במרכזו. בדרך זו נוצרה מדי שנה על פני קרקעית האגם שכבה דקה, כהה, בעובי כמילימטר אחד. בנוסף, מי הנחלים השוטפים אל האגם הכילו אז – כהיום – גם כמויות קטנות של גיר מומס, ובעונות הקיץ, עת התאדתה שכבת המים העליונה של האגם, הגיעו המים לריכוז גבוה עד כדי השקעת הגיר, כגבישים של המינרל ארגוניט, בצורת מחטים זעירות בצבע לבן. לאחר שריחפו במי האגם במשך שבועות אחדים, שקעו גבישי הגיר אל קרקעית האגם ויצרו עליה שכבה לבנה דקה שעוביה כמילימטר. כך, במשך 55,000 שנה הורבדו עשרות אלפי זוגות-שכבות כאלה, כהות ובהירות לסירוגין, ויצרו יחידת סלע שעוביה כ- 40 מ’, שהגאולוגים מכנים תצורת הלשון. תצורת הלשון הבהירה חשופה היטב לאורך המצוקים המגבילים את גאון הירדן בין גשר דמיה לגשר בית הערבה, שם היא מונחת על תצורת סמרה הכהה יותר , וכן בקטעים לאורך כביש 90 במערב בקעת הירדן.

גבישי הגיר בתצורת הלשון צופנים בהרכבם הכימי והאזוטופי עדויות להרכב המקורי של מי האגם שמהם נוצרו. במקומות שונים נותרו גם עדויות למציאות של חיים במי אותו אגם, בעיקר אצות צורניות (דיאטומיאות) במגוון של מאות מינים, סרטנים זעירים (אוסטרקודה), ואף חיידקים כחולים (ציאנובקטריות) שהותירו מושבות עשויות גיר. משטח מושבות כאלה על פני דונמים אחדים היה מצפון למושב נעמה. מכלל עדויות אלה ניתן להסיק שמי אגם הלשון היו מתוקים באזור בית שאן-כינרת בצפון ומלוחים בים המלח בדרום, עד כדי מליחות של כ- 100 גרם מלחים בליטר, פי שלושה ממליחות מי ים. במי האגם התקיים אפוא לאורך בקעת הירדן מפל מליחות הדרגתי, שנשמר ככזה במשך עשרות אלפי שנים, עקב העובדה שהמקור העיקרי של מים מתוקים היה כל העת בצפון, בדומה למצב היום.

קטע מבקעת הירדן

קטע מהבקעה שפך ואדי מקור-דיב - צפונה מעוג'ה - ראו מפת PEF מטה

חבורת ים המלח

ההגדרות

Pef 15

מפת PEF של האזור
מפה מספר 15 בגודל המירבי

גלריית תמונות[]

Advertisement