תצלומים יהודיים שאינם ניתנים למעקב, שפורסמו ולא פורסמו של בארי, ונוזה וטרנטו מקרן הצילום "ניקולאוס מולר" - Humboldt Universität zu Berlin

המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבות מטרנטו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקט צילומים.png

מוונוסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ונוסה מצבוץ.png

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוא למאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

Premessa Le apparenti “de-materializzazioni”

delle stele giudaiche nel sud Italia, in particolare di Puglia eBasilicata, 1 restituite sistematicamente nell’ambito dei contributi di Cesare Colafemmina e di precedentiedizioni di testi o inedite documentazioni fotografiche (per citare solo alcuni: Tata, Lenormant, Ascoli,Cassuto, Munkácsi, oltre che i repertori di Frey e Noy e i fondi archivistici di Müller e Briscese),

rappre-sentano un fenomeno che attraversa trasversalmente nel Novecento i siti in cui appaiono le testimonian-ze della cultura scritta ebraica, nell’ambito di un “rischio dispersione”/piaga atavica per il patrimonioarcheologico italiano.

Si tratta a volte di irreperibilità di stele lasciate a cielo aperto, come documentanoimmagini di primo Novecento dell’abbaziale Incompiuta (fig. 1) – con molte iscrizioni erratiche collocatelungo il perimetro interno del cd. “Giardino” –, ma anche di vicende più recenti, registrate a distanza diqualche anno dall’edizione o dall’allestimento di fonti archeologiche. Il presente contributo indaga tra i“buchi neri” disseminati nella storia della ricerca, tra i rinvenimenti delle stele giudaiche apulo-lucane:un patrimonio archeologico statale, databile dal tardoantico al medioevo e di competenza attualmentedelle SABAP-Soprintendenze Archeologia, Belle Arti e Paesaggio e di Istituti museali facenti capo alMIBAC-Ministero per i Beni e le Attività Culturali.Nell’indagine è stato utilizzato un metodo comparativo (storico, interpretativo, paleografico) traedizioni a stampa da fine Ottocento, documentazione d’archivio edita e inedita di apografi, disegni emateriali fotografici, a cominciare da quelli raccolti nell’Archivio CeRDEM Colafemmina (dichiarato nel2012 di interesse culturale dal MiBACT) e in altri Archivi/Fondi, al fine di restituire alle opere “sommer e” un ruolo nella storia della ricerca, mettendo in luce con una ricognizione dettagliata un patrimonioculturale a rischio di ulteriore dispersione.I numeri fanno riflettere, ancor più pensando al fenomeno non quantificabile delle stele non at-testate al rinvenimento, disperse prima ancora della loro pubblicazione o riproduzione. Tra i siti mag-giormente interessati, in tempi non troppo remoti, spiccano Bari (1 iscrizione mancante) e Taranto (7);mentre un caso a parte è rappresentato da Venosa (11, compresa la stele reimpiegata a Lavello).Un importante rinvenimento “virtuale” è stato possibile grazie al fortunoso ritrovamento del Fon-do Fotografico “Nikolaus Müller” (1857-1912), in via di catalogazione e parzialmente inedito, conser-vato nella Collezione dell’Humboldt Universität di Berlino

Glasplattendias jüdischer Katakombenin-schriften

Sammlung Nikolaus Müller

” [rinvio: Venosa, Taranto], in base al quale mi è stato possibileverificare la sussistenza di stele e frammenti inediti, non pubblicati all’epoca e dispersi prima ancora diessere pubblicati o essere resi noti [rinvio: Stele Irreperibili Inedite], riconducibili ai contesti di Venosa(4 stele) e Taranto (3).Nelle trascrizioni delle iscrizioni edite sono riportati anche eventuali refusi presenti negli originalia stampa, con annotazione dei richiami alle emendazioni/riletture presenti in edizioni successive

הַנָחַת יְסוֹד "דה-התממשות" לכאורה

מהסטלות היהודיות בדרום איטליה, בפרט בפוליה ובבזיליקטה, 1 הוחזר באופן שיטתי בהקשר לתרומותיהם של צ'זארה קולפמינה ולמהדורות קודמות של טקסטים או תיעוד צילומי שלא פורסם (אם רק להזכיר כמה: טאטה, לנורמנט, אסקולי, קסוטו, מונקאצ'י, כמו גם הרפרטוארים של פריי ונוי והארכיון. אוספי מולר ובריסקזה),

מייצגים תופעה החוצה את האתרים שבהם עדויות של תרבות כתובה יהודית מופיעות במאה העשרים, בהקשר של "סיכון לפיזור" / מגיפה אטאוויסטית למורשת הארכיאולוגית האיטלקית.

לפעמים זו שאלה של אי זמינותן של סטלות שנותרו בשטח פתוח, כפי שתועדו על ידי תמונות המוקדמות של תחילת המאה העשרים של מנזר אינקומפיוטה (איור 1) - עם כתובות יציבות רבות שהונחו לאורך ההיקף הפנימי של התקליטור. "גן" - אך גם של אירועים עדכניים יותר, שתועד כמה שנים לאחר המהדורה או הכנת המקורות הארכיאולוגיים. תרומה זו חוקרת את "החורים השחורים" המפוזרים לאורך ההיסטוריה של המחקר, בין ממצאי הסטלות היהודיות של אפוליאן-לוקן: מורשת ארכיאולוגית ממלכתית, המתוארכת מימי העת העתיקה ועד ימי הביניים וכיום נמצאת באחריות ה- SABAP-Superintendence של ארכיאולוגיה, אומנות יפהפייה ונוף של מכוני מוזיאונים השייכים למשרד מורשת תרבות ופעילויות MIBAC. נעשה שימוש בשיטה השוואתית (היסטורית, פרשנית, פליאוגרפית) בסקר (היסטורי, פרשני, פליאוגרפי), גרסאות מודפסות של המנוח המאה התשע עשרה, תיעוד ארכיוני שפורסם ולא פורסם של אפוגרפיות, חומרי צילום, החל מאלה שנאספו בארכיון CeRDEM Colafemmina (שהוכרז בשנת 2012 על עניין תרבותי על ידי MiBACT) ובארכיונים / קרנות אחרות, כדי להחזיר ליצירות "sommer תפקיד בהיסטוריה של המחקר, תוך הדגשת סקר מפורט של מורשת תרבותית הנמצאת בסיכון להתפזרות נוספת. המספרים גורמים לנו להרהר, עוד יותר כשחושבים על f וגם לא ניתן לכמת את המעמדות שלא נבדקו לגילוי, והם מפוזרים עוד לפני פרסומם או רבייתם. בין האתרים המושפעים ביותר, בזמנים לא רחוקים מדי, בארי (ערך חסר אחד) וטאראנטו (7) בולטים, בעוד מקרה נפרד מיוצג על ידי ונוסא (11, כולל הסטלה שנעשתה שימוש חוזר בלוולו). אפשרי הודות לגילוי המזל של קרן הצילום "ניקולאוס מולר" (1857-1912), בתהליך קטלוג ופרסום חלקי, שנשמר באוסף האוניברסיטה הומבולדט בברלין

Glasplattendias jüdischer Katakombenin-schriften

Sammlung ניקולאוס מולר

"[התייחסות: ונוזה, טאראנטו], שעל בסיסו ניתן היה לי לאמת את קיומם של סטלות ופרגמנטים שלא פורסמו, שלא פורסמו באותה תקופה וחסרו עוד לפני שפורסמו או הוכרזו [התייחסות: סטלס שלא ניתן לעקוב אחריהם ], המיוחס להקשרים של Venosa (4 stele) ו- Taranto (3). בתמלילי הכתובות שפורסמו יש גם כל שגיאות הקלדה במקורות העיתונות, עם הערה על הפניות לתיקונים / קריאות חוזרות שנמצאות במהדורות הבאות

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.