וְאַיְתִי יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם:תרגום אונקולוס (ביאור וין שם) והביא ה' על פרעה נגעים גדולים ואת אנשי ביתו - דהיינו: נפגעו גם האנשים המתגוררים עימו
וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּפַרְעה מַכְתְּשִׁין רַבְרְבִין וְיַת אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָרַי אִתַּת אַבְרָם - תרגום יונתן (ביאור וין שם):ויסת מאמר ה' בפרעה נגעים גדולים ואת אנשי ביתו.
(יז) וגרי ייי בפרעה מכתשין רברבןכה ובאנשי בייתיהכו על עסק שרי אתתיה דאברם; כו בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ובאנשי בייתיה״) גם נוסח חילופי: ״ועל אנשי דבייתי׳ דפרעה״.(תרגום ניאופיטי) - מודגש אנשי בית פרעה
לסיכום: נפגעו בנגעים גדולים האנשים שגרים בבית פרעה
עבד גרמני מלווה את רבי הילה, נזדמן כלב שוטה, מסייע את הכלב ואתן אדם תחתיך (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת ה' 1)
ליווי הוא הדקלים הם מהאדם הראשון (מסכת סוטה מ"ו)
מלווה אותו - את ברזילי הגלעדי - יונתן בן עוזיאל מפרש זאת בחיוב
המקורות מהתלמוד לא אומתו, תוכנם נרשם בכתב יד בעת השיעור
על מה נסב הריב בין הרועים[]
וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט - וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃(בראשית, י"ג,ז')- מה הקשר בין הרישא לבין הסיפא
"והָיְתָה מִצְוָה בין רוֹעֶה בעיריה דאברם ובין רוֹעֶה בעיריה דלוט וכנענאה ופרזאה בכן יָשַׁב באֶרֶץ:(פורטל הדף היומי"
וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְאַבְרָם וּבֵין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְלוֹט דִרְעָאֵי דְאַבְרָם הֲווֹ מִיפַקְדִין מִנֵיהּ לָא תֶהְכוּן בִּכְנַעֲנָאֵי וּבִפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן אֵית לְהוֹם רְשׁוּתָא בְּאַרְעָא וַהֲווֹ זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן דְלָא יֵיכְלוּן גְזֵלָה עַד דַהֲווּ אַתְיָן לַאֲתַר מַרְעֵיהוֹן וְרָעֵי דְלוֹט הֲווֹ מְבַקְרִין וְאַזְלִין וְאָכְלִין בְּחַקְלֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן יַתְבִין בְּאַרְעָא (תרגום יונתן); באור וין:"ויהי דין ודברים בין רועי מקנה של אברם ובין רועי מקנה של לוט, כי הרועים ל אברם נצטוו ממנו לא תלכון בכנעני ובפריזי, כי עדין יש להם רשות בארץ. והיו מרסנים בהמותיהם שלא יאכלו גזלה עד שהיו באים למקום מרעה שלהם. ורועים של לוט היו פוקדים והולכים בשדות הכנעני והפריזי אשר עדין יושבים בארץ"
והוו דייניןיא בין רעוי דבעיראיב דאברם ובין רעוי דבעירהיג דלוט רעוי דאברם הוון זממיןיד בעירהון עד זמן דהוון מטין לביתטו מרעי ורעוי דלוט לא הוון זממיןטז בעירהון אלא מבקרין ואזלין ברם (ברם) מפקדים הוון רעווי דאברם מן אברם רבוניהו׳ למימר לא תנטוןיז לכנעניא ופריזיא עדיח כען אנון שריין בארעא.(תרגופ ניטופיטי)
FTP Gn -והוה מצו{י} בין רעיי נכסוי דאברם ובין רעיי דנכסוי דלוט דרעיי דאברם הוו זממין בעירהון עד זמן דהוו מטיין לאתר דרעו ורעיוי דלוט לא הוו זממין בעירהון אלא מבקרין ורעיין בחקל אוחרי ורעוי דאברם צדיקא ר{סי}<בו>נהון הוו זממין ולא איתרבו לא לכנענאי ולא לפריזאי דעל כן הוו שריין בארעא ; תרגום לפי פורטל הדף היומי: והָיָה מְיַבֵּשׁ בין רעיי נכסוי דאברם ובין רעיי דנכסוי דלוט דרעיי דאברם הָיוּ זממין בעירהון עד זמן שהָיוּ מגיעים למָקוֹם שרוֹעִים ורעיוי דלוט לֹא הָיוּ זממין בעירהון אלא מבקרין ורעיין בחקל רְשָׁתוֹת ורעוי דאברם צַדִּיק רסיבונהון הָיוּ זממין ולא נִתְרַבּוּ לֹא לכנענאי ולא לפריזאי שעל כן הָיוּ מֻתָּרוֹת באֶרֶץ
FTP Gn - והוה דיינין בין רעוי ניכסוי דאבר׳ לבי׳ רעוי ניכסוי דלוט רעוי דאברם הוון זממין בעיריהון עד זמן דהוון אתיין לאתר מרעי ועני דלוט לא הוון זממין בעיריהון אלא מפקרין ואזלין ברם מפקדין הוין רעיי דאברם מן אברם צדיקא ריבונהון למימ׳ לא ת<הל>כון לכנענאי ולפריזאי עד כען אית להון רשו בארעא; תרגום לפי פורטל הדף היומי "והָיָה דָּנִים בין רעוי ניכסוי דאבר לבֵּית רעוי ניכסוי דלוט רעוי דאברם הוון זממין בעיריהון עד זמן דהוון בָּאוֹת למָקוֹם מְרוֹעֲעִים ועוֹנֶה דלוט לֹא הוון זממין בעיריהון אלא מפקרין ואזלין אֲבָל מפקדין הוין רעיי דאברם מן על אֲבָל צַדִּיק ריבונהון למימ לֹא תהלכון לכנענאי ולפריזאי עד כען יֵשׁ לָהֶם רשו באֶרֶץ"
סיכום: עבדי אברם הכירו שזכותם על הארץ טרם הגיע ונמנעו מגזל ועבדי לוט לא שמו זוממים על פיהם (שלא יטו ימין או שמאל) ולכן לעתיד עבדי אברהם יירשו את הארץ
כאמור, משה רבינו ציין כי עוג השריד האחרון ממשפחת הרפאים. במקום אחר בתורה נאמר כי הם היו "עם גדול ורב ורם כענקים3 ", מה שמזהה אותם עם ענקים אחרים המופיעים בתורה, הלא הם ה'נפילים'4 שחיו עוד לפני המבול.
אם עוג היה אחד מאותם הנפילים, הרי שהוא האריך ימים וחי למעלה מחמש מאות שנה – הוא נולד לפני המבול, וחי קרוב לארבעים שנה אחרי יציאת מצרים.
אנו מוצאים תיאור מעניין כיצד שרד עוג את המבול:
"עוג מלך הבשן, שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה, ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם5 , מה עשה נח, נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ."
בתלמוד נאמר כי למרות שהמבול כלל זרמי מים רותחים, בנס הצטננו המים שהיו ליד התיבה, ובשל גובהו העצום הוא גם לא טבע במים
ומרגלית אח' היתה תלויה בתבה ומאירה לכל הבריות כנר שהוא מאיר בגבורתו שנאמר צהר תעשה לתבה. רבי צדוק אומ' בעשרה במרחשון נכנסו כל הבריות אל התיבה בי"ז בו ירדו מי המבול על הארץ שהן מים זכרים ועלו מן התהומות שהן מים נקבות ונתחברו אלו עם אלו וגברו להחריב את העולם שנאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ ונמחו כל היקום שבארץ שנאמר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה חוץ מנח וכל אשר אתו בתבה שנאמר וישאר אך נח ואשר אתו בתבה וחוץ מעוג מלך הבשן שישב לו עץ אחד מן הסולמות של התיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם מה עשה נח נקב חור אח' בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ונשאר גם הוא שנ' כי רק עוג מלך הבשן וגו' (פרקי דרבי אליעזר)
ולהלן מראה נמקומות של המדרש לעיל
רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו ולטעמיך תיבה היכי סגיא ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה (מסכת זבחים קי"ג) - כך הוא ניצל מהמים הרותחים
פירוש רש"י שם. ובפירוש בעלי התוספות מובא כי המילים ויוותר אך נח הם בגימטריא של עוג.
לסיכום: הם נחלקו, חלק רדף אחריהם והגיע עד דן ולהשלמה:
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו' אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר (איוב ג, ג) והלילה אמר הורה גבר ור' יצחק נפחא אמר שעשה עמו מעשה לילה שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא וירדף עד דן אמר רבי יוחנן כיון שבא אותו צדיק עד דן תשש כחו ראה בני בניו שעתידין לעבוד ע"ז בדן שנאמר (מלכים א יב, כט) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן ואף אותו רשע לא נתגבר עד שהגיע לדן שנאמר (ירמיהו ח, טז) מדן נשמע נחרת סוסיו (סנהדרין צ"ו,א')
ויחלק עליהם לילה. הוא הלילה שהיה עתיד לחלוק למצרים. דכתיב כה אמר ה' כחצות הלילה (שמות יא ד).(מדרש "לקח טוב)