תרגומים נבחרים מפרשת לך לך

וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (י"ב,ה') חריטה מעץ של גוסטב דורה 1861

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב נחום בן יהודה בכולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים ה' מרחשוון תש"פ

• המקורות הן מאתר "ספריא" אלא אם צויין אחרת.
• ההדגשים בקטעים הם של העורך ולא מצויים במקור.

תרגומים נבחרים מפרשת לך לך

מפעלו המיוחד של אברהם:הגיור

	וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃(בראשית,י"ב,ה')

• הגדרת הרכוש:וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ (פסוק ט"ז)
• רש"י: אשר עשו בחרן. שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה (שם ל"א), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יח), לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס:השפעה רוחנית של אברם על אנשים שלו שיעשו כמוהו}}

	וּדְבַר אַבְרָם יָת שָׂרַי אִתְּתֵיהּ וְיָת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְיָת כָּל קִנְיָנְהוֹן דִּי קְנוֹ וְיָת נַפְשָׁתָא דְּשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְתָא בְחָרָן וּנְפָקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִכְנַעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִכְנָעַן:באור אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב:"ואת הנפש אשר שעבדו לתורה בחרן והשפיעו עליהם להיות בעלי אמונה"

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּדְבַר אַבְרָם יַת שָרַי אִנְתְּתֵיהּ וְיַת לוֹט בַּר אָחוֹי וְיַת כָּל קִנְיָנֵיהוֹן דִי קְנוֹ וְיַת נַפְשָׁתָא דִי גַיְירוּ בְּחָרָן וּנְפָקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִכְנָעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִכְנָעַן, לפי באור אלתר טובי וין:ואת הנפש אשר גיירו בחרן}

	ונסב אברם ית שרי אתתיה וית לוט בר אחויז וית כל ממונהון דיקנין וית נפשתה די גיירו ונפק למזל לארעא דכנען ואתון לארעאח דכנען.(תרגום נאופיט)

	וית נפשא דגיורין (FTPgn) וית נפשתא דגיירין (FTVGn)

פשיטא - תרגום סורי לתנ"ך {פשיתא - התרגום הסורי לתנ"ך חיים העליר

מהו "ביתו" : הפיזי או המהותי ?

	וַיְנַגַּ֨ע ה' אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃(בראשית, י"ב,י"ז)

	וְאַיְתִי יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם:תרגום אונקולוס (ביאור וין שם) והביא ה' על פרעה נגעים גדולים ואת אנשי ביתו - דהיינו: נפגעו גם האנשים המתגוררים עימו

	וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּפַרְעה מַכְתְּשִׁין רַבְרְבִין וְיַת אֵינַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָרַי אִתַּת אַבְרָם - תרגום יונתן (ביאור וין שם):ויסת מאמר ה' בפרעה נגעים גדולים ואת אנשי ביתו.

	(יז) וגרי ייי בפרעה מכתשין רברבןכה ובאנשי בייתיהכו על עסק שרי אתתיה דאברם; כו בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ובאנשי בייתיה״) גם נוסח חילופי: ״ועל אנשי דבייתי׳ דפרעה״.(תרגום ניאופיטי) - מודגש אנשי בית פרעה

פשיטא י"ב, י"ז המקור (שם)

לסיכום: נפגעו בנגעים גדולים האנשים שגרים בבית פרעה

משמעות הליווי

	פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ (שם, "ב, כ')

	וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיָת אִתְּתֵיהּ וְיָת כָּל דִּילֵיהּ:- תרגום אונקולוס (וין שם) "וליוו אותו ואת אשתו"

	וּפַקֵיד עִילוֹי פַרְעה גוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיַת אִנְתְּתֵיהּ וְיַת כָּל דִילֵיהּ - תרגום יונתן לפי פורטל הדף היומי:"וכָּנוּס עַל פָּרַע אוֹתָהּ אֲנָשִׁים ואלויאו אוֹתוֹ ואֶת אִשְׁתּוֹ ואֶת כל שֶׁלּוֹ"

	(כ) ופקד עלוי פרעה גוברין (תוספת) רברבין ושלחו יתיה וית אתתיה וית כל מה דאית לה.(תרגום ניאופיטי) תרגום פורטל הדף היומי:"(כ) ופקד עלוי פָּרַע אוֹתָהּ גוברין גְּדוֹלִים ושָׁלְחוּ אוֹתוֹ ואֶת אִשְׁתּוֹ ואֶת כל מה שיֵשׁ לָהּ.

פשיטא (שם)

"ליווי" במקרא

	וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת־עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת־לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים אֲשֶׁר־יָשַׁב בָּהֵן לוֹט׃(שם, י"ט,כ"ט) - המשמעות "גרש"

	וישלח את אחיו פטרן ונתן להם רשות. כמו שלחני כי עלה השחר. שלחוני ואלכה לאדוני:(ספורנו, בראשית, מ"ה, כ"ד)

	בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃(שמות,ו',י"ב) - בתרגום יונתן:"עוּל מַלֵיל עִם פַרְעה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם וְיִפְטוֹר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ" - אולי "לזרוק אותם"

	וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ (שמות, י"ח,כ"ז) - סיימת, המשך את דרכך

	וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃(בראשית, י"ח,כ"ז) רש"י:לשלחם. לְלַוּוֹתָם; כַּסָּבוּר אוֹרְחִים הֵם

	וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ (שם, כ"ד, נ"ו) תרגום אונקולוס:"וַאֲמַר לְהוֹן לָא תְאַחֲרוּן יָתִי וַייָ אַצְלַח אָרְחִי שַׁלְּחוּנִי וְאֵיהַךְ לְוַת רִבּוֹנִי:" - תרגום יונתן:"וַאֲמַר לְהוֹם לָא תְעַכְּבוּן יָתִי וַיְיָ אַצְלַח אוֹרְחִי אִלְוְויוּנִי וְאֵיזִיל לְרִבּוֹנִי" - אמהר ואגיע לאדוני (מוותר על הליווי)

מקורות מהתלמוד

	עבד גרמני מלווה את רבי הילה, נזדמן כלב שוטה, מסייע את הכלב ואתן אדם תחתיך (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת ה' 1)

	ליווי הוא הדקלים הם מהאדם הראשון (מסכת סוטה מ"ו)

	מלווה אותו - את ברזילי הגלעדי - יונתן בן עוזיאל מפרש זאת בחיוב

המקורות מהתלמוד לא אומתו, תוכנם נרשם בכתב יד בעת השיעור

על מה נסב הריב בין הרועים

	וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט - וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃(בראשית, י"ג,ז')- מה הקשר בין הרישא לבין הסיפא

	וַהֲוַת מַצּוּתָא בֵּין רָעֵי בְּעִירֵיהּ דְּאַבְרָם וּבֵין רָעֵי בְּעִירֵיהּ דְּלוֹט וּכְנַעֲנָאָה וּפְרִזָּאָה בְּכֵן יָתִיב בְּאַרְעָא:(תרגום אונקולוס) "והָיְתָה מִצְוָה בין רוֹעֶה בעיריה דאברם ובין רוֹעֶה בעיריה דלוט וכנענאה ופרזאה בכן יָשַׁב באֶרֶץ:(פורטל הדף היומי"

	וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְאַבְרָם וּבֵין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְלוֹט דִרְעָאֵי דְאַבְרָם הֲווֹ מִיפַקְדִין מִנֵיהּ לָא תֶהְכוּן בִּכְנַעֲנָאֵי וּבִפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן אֵית לְהוֹם רְשׁוּתָא בְּאַרְעָא וַהֲווֹ זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן דְלָא יֵיכְלוּן גְזֵלָה עַד דַהֲווּ אַתְיָן לַאֲתַר מַרְעֵיהוֹן וְרָעֵי דְלוֹט הֲווֹ מְבַקְרִין וְאַזְלִין וְאָכְלִין בְּחַקְלֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן יַתְבִין בְּאַרְעָא (תרגום יונתן); באור וין:"ויהי דין ודברים בין רועי מקנה של אברם ובין רועי מקנה של לוט, כי הרועים ל אברם נצטוו ממנו לא תלכון בכנעני ובפריזי, כי עדין יש להם רשות בארץ. והיו מרסנים בהמותיהם שלא יאכלו גזלה עד שהיו באים למקום מרעה שלהם. ורועים של לוט היו פוקדים והולכים בשדות הכנעני והפריזי אשר עדין יושבים בארץ"

	והוו דייניןיא בין רעוי דבעיראיב דאברם ובין רעוי דבעירהיג דלוט רעוי דאברם הוון זממיןיד בעירהון עד זמן דהוון מטין לביתטו מרעי ורעוי דלוט לא הוון זממיןטז בעירהון אלא מבקרין ואזלין ברם (ברם) מפקדים הוון רעווי דאברם מן אברם רבוניהו׳ למימר לא תנטוןיז לכנעניא ופריזיא עדיח כען אנון שריין בארעא.(תרגופ ניטופיטי)

	FTP Gn -והוה מצו{י} בין רעיי נכסוי דאברם ובין רעיי דנכסוי דלוט דרעיי דאברם הוו זממין בעירהון עד זמן דהוו מטיין לאתר דרעו ורעיוי דלוט לא הוו זממין בעירהון אלא מבקרין ורעיין בחקל אוחרי ורעוי דאברם צדיקא ר{סי}<בו>נהון הוו זממין ולא איתרבו לא לכנענאי ולא לפריזאי דעל כן הוו שריין בארעא ; תרגום לפי פורטל הדף היומי: והָיָה מְיַבֵּשׁ בין רעיי נכסוי דאברם ובין רעיי דנכסוי דלוט דרעיי דאברם הָיוּ זממין בעירהון עד זמן שהָיוּ מגיעים למָקוֹם שרוֹעִים ורעיוי דלוט לֹא הָיוּ זממין בעירהון אלא מבקרין ורעיין בחקל רְשָׁתוֹת ורעוי דאברם צַדִּיק רסיבונהון הָיוּ זממין ולא נִתְרַבּוּ לֹא לכנענאי ולא לפריזאי שעל כן הָיוּ מֻתָּרוֹת באֶרֶץ

	FTP Gn - והוה דיינין בין רעוי ניכסוי דאבר׳ לבי׳ רעוי ניכסוי דלוט רעוי דאברם הוון זממין בעיריהון עד זמן דהוון אתיין לאתר מרעי ועני דלוט לא הוון זממין בעיריהון אלא מפקרין ואזלין ברם מפקדין הוין רעיי דאברם מן אברם צדיקא ריבונהון למימ׳ לא ת<הל>כון לכנענאי ולפריזאי עד כען אית להון רשו בארעא; תרגום לפי פורטל הדף היומי "והָיָה דָּנִים בין רעוי ניכסוי דאבר לבֵּית רעוי ניכסוי דלוט רעוי דאברם הוון זממין בעיריהון עד זמן דהוון בָּאוֹת למָקוֹם מְרוֹעֲעִים ועוֹנֶה דלוט לֹא הוון זממין בעיריהון אלא מפקרין ואזלין אֲבָל מפקדין הוין רעיי דאברם מן על אֲבָל צַדִּיק ריבונהון למימ לֹא תהלכון לכנענאי ולפריזאי עד כען יֵשׁ לָהֶם רשו באֶרֶץ"

פשיטא (ש)

סיכום: עבדי אברם הכירו שזכותם על הארץ טרם הגיע ונמנעו מגזל ועבדי לוט לא שמו זוממים על פיהם (שלא יטו ימין או שמאל) ולכן לעתיד עבדי אברהם יירשו את הארץ

ויבוא הפליט ויגיד לאברם: מי הוא "הפליט" ?

	וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃(בראשית, י"ד,י"ג)

	וַאֲתָא מְשֵׁיזָבָא וְחַוִּי לְאַבְרָם עִבְרָאָה וְהוּא שָׁרֵי בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אֲחוּהִי דְאֶשְׁכּוֹל וַאֲחוּהִי דְעָנֵר וְאִנּוּן אֱנָשֵׁי קְיָמֵיהּ דְּאַבְרָם:(תרגום אונקולוס):ובָּא משיזבא וחוי לאברם עבראה והוּא הַתֵּר בעֲרוּגוֹת מאֲדוֹנֶיהָ אמוראה אֶחָיו דאשכול ואֶחָיו דענר ואנון על נָשִׁים קימיה דאברם:תרגום שיגרתי

וכאן הסיפור המופלא

	וְאָתָא עוֹג דְאִישְׁתֵּזֵיב מִן גוּבְרַיָא דְמִיתוּ בְּטוּבְעָנָא וּרְכַב עִילוֹי תֵיבוּתָא וַהֲוָה גְנָנָא עַל רֵישֵׁיהּ וַהֲוָה מִתְפַּרְנֵס מִן מְזוֹנוֹי דְנחַ וְלָא בִּזְכוּתֵיהּ אִשְׁתֵּזִיב אֱלָהֵין דְיֶחֱמוּן דַיְירֵי עַלְמָא גְבוּרְתָּא דַיְיָ וְיֵימְרוּן הֲלָא גִיבָּרַיָא דַהֲווֹ מִלְקַדְמִין מָרְדוּ בְּמָארֵי עַלְמָא וְשֵׁיצֵיאוּנוּן מִן אַרְעָא וְכַד אַגְחוּ מַלְכַיָא הָאִילֵן הֲוֵהּ עוֹג עִמְהוֹן אָמַר בְּלִבֵּיהּ אֵיזֵיל וְאַחֲוֵי לְאַבְרָם עַל עֵיסַק לוֹט דְאִשְׁתְּבֵי וְיֵתֵי לְשֵׁיזְבוּתֵיהּ מִן יַדְהוֹן דְמַלְכַיָא וְיִתְמְסַר בִּידֵיהוֹן עָאֵל אָתָא בְּמֵיעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא אַשְכְּחֵיהּ דַהֲוָה עָבִיד גְרִיצִין פַּטִירָן בְּכֵן חַוִי לְאַבְרָם עִיבְרָא וְהוּא הֲוָה שָׁרֵי בְּחֶזְוֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אָחוֹי דְאֶשְׁכּוֹל וְאָחוֹי דְעָנֵר וְהִינוּן הֲווֹ מָארֵי קַיְימֵיהּ דְאַבְרָם (תרגום יונתן); פירוש ויין (שם)"ויבוא עוג שניצל מן האנשים שמתו במבול ורכב על התיבה והיה כיסוי על ראשו והיה מתפרנס ממזונות של נח, ולא בזכותו ניצל, אלא כדי שיראו תושבי העולם גבורת ה', ויאמרו הלא גיבורים שהיו מקדם מרדו באדון עולם וישחיתם מן הארץ. וכאשר נלחמו המלכים האלה, היה עוג עמהם, אמר בליבו אלך ואגיד לאברם על ענין לוט כי נשבה, ויבוא להצילו מידיהם של המלכים ויפול בידיהם. עלה ובא בערב יום הפסח ומצא אוכל ושותה ועושה מצות עוגות, ויגד לאברם העבריוהוא שוכן באלוני ממרא האמורי"

השלמה לסיפור בבראשית רבה

	וְוַיָּבֹא הַפָּלִיט (בראשית יד, יג), רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא הוּא עוֹג הוּא פָּלִיט, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָם יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּמִצְוַת עוּגוֹת, הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא אָמַר אַבְרָהָם זֶה קוּנְיוֹן הוּא, וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לוֹ נִשְׁבָּה בֶּן אָחִיךָ וְהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְנֶהֱרַג וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שְׂכַר פְּסִיעוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹטֵל שֶׁאַתְּ מַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, וְעַל שֶׁחָשַׁבְתָּ לַהֲרֹג אֶת הַצַּדִּיק חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִבְּנֵי בָנָיו. וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל אֶלָּא בְּיָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ וגו'. (בראשית יד, יג): וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵעֵבֶר אֶחָד וְהוּא מֵעֵבֶר אֶחָד. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁהוּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל עֵבֶר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וְשֶׁהוּא מֵשִׂיחַ בִּלְשׁוֹן עִבְרִי. (בראשית יד, יג): וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּמֵשְׁרַיָא דְמַמְרֵא. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּפָלָטִין דְּמַמְרֵא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַתְרָא הוּא דִּשְׁמֵיהּ מַמְרֵא, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה גַּבְרָא הוּא דִּשְׁמֵיהּ מַמְרֵא. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַמְרֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן שֶׁהִמְרָה פָּנִים בְּאַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו, אָמַר לוֹ עָנֵר כְּבָר בֶּן מֵאָה שָׁנָה אַתָּה וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְצַעֵר אֶת עַצְמְךָ. אָמַר לוֹ אֶשְׁכּוֹל מַה אַתְּ הוֹלֵךְ וּמְסַיֵּם אֶת עַצְמְךָ בֵּין שׂוֹנְאֶיךָ. אָמַר לוֹ מַמְרֵא אֱלֹהֶיךָ שֶׁעָמַד לְךָ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּבַמְּלָכִים וּבָרֵעָבוֹן, וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר לְךָ לָמוּל אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּה לוֹ עֵצָה לָמוּל, חַיֶּיךָ שֶׁאֵינִי נִגְלָה עָלָיו לֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל עָנֵר וְלֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא בַּפָּלָטִין שֶׁלְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.

(בהמשך לעיל) עוג שורד את המבול

	כאמור, משה רבינו ציין כי עוג השריד האחרון ממשפחת הרפאים. במקום אחר בתורה נאמר כי הם היו "עם גדול ורב ורם כענקים3 ", מה שמזהה אותם עם ענקים אחרים המופיעים בתורה, הלא הם ה'נפילים'4 שחיו עוד לפני המבול. אם עוג היה אחד מאותם הנפילים, הרי שהוא האריך ימים וחי למעלה מחמש מאות שנה – הוא נולד לפני המבול, וחי קרוב לארבעים שנה אחרי יציאת מצרים. אנו מוצאים תיאור מעניין כיצד שרד עוג את המבול: "עוג מלך הבשן, שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה, ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם5 , מה עשה נח, נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ." בתלמוד נאמר כי למרות שהמבול כלל זרמי מים רותחים, בנס הצטננו המים שהיו ליד התיבה, ובשל גובהו העצום הוא גם לא טבע במים

	ומרגלית אח' היתה תלויה בתבה ומאירה לכל הבריות כנר שהוא מאיר בגבורתו שנאמר צהר תעשה לתבה. רבי צדוק אומ' בעשרה במרחשון נכנסו כל הבריות אל התיבה בי"ז בו ירדו מי המבול על הארץ שהן מים זכרים ועלו מן התהומות שהן מים נקבות ונתחברו אלו עם אלו וגברו להחריב את העולם שנאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ ונמחו כל היקום שבארץ שנאמר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה חוץ מנח וכל אשר אתו בתבה שנאמר וישאר אך נח ואשר אתו בתבה וחוץ מעוג מלך הבשן שישב לו עץ אחד מן הסולמות של התיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם מה עשה נח נקב חור אח' בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ונשאר גם הוא שנ' כי רק עוג מלך הבשן וגו' (פרקי דרבי אליעזר)

ולהלן מראה נמקומות של המדרש לעיל

	רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו ולטעמיך תיבה היכי סגיא ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה (מסכת זבחים קי"ג) - כך הוא ניצל מהמים הרותחים

	פירוש רש"י שם. ובפירוש בעלי התוספות מובא כי המילים ויוותר אך נח הם בגימטריא של עוג.

	(יג) ואתא משיזבא ותני לאברם עברייא והואיט שרי במשרי חזוה דממר׳ אמורי[ה] אחוי דאשכל ואחוי דענר ואנוןכ הוון מרי קיימא דאברם.(תרגום ניאופיט)

פשיטא; בעלי ברית אברם מכונים "הגונים"

יד

"ויחלק עליהם..." מה נחלק ? - הקשר עם "מכת הבכורות" ומקדש ירבעם בדן

	וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃(בראשית, י"ד,ט"ו)

	וְאִתְפְּלֵג עֲלֵיהוֹן לֵילְיָא הוּא וְעַבְדוֹהִי וּמְחוֹנוּן וּרְדָפִנּוּן עַד חוֹבָה דִּי מִצִּפּוּנָא לְדַמָּשֶׂק:(תרגום אונקולוס)

	וְאִתְפְּלֵיג לְהוֹם לֵילְיָא בְּאָרְחָא פַלְגוּתָא אַגְחָן עִם מַלְכַיָא וּפַלְגוּתָא אַצְטִינְיָיא לְמִימְחֵי בּוּכְרַיָא בְּמִצְרַיִם וְקָם אִיהוּ וְעַבְדוֹי וּמְחִינוּן וּרְדָפִינוּן מַה דְאִשְׁתְּאַר מִנְהוֹן עַד דְאִידְכַּר חוֹבָא דְעָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּדָן דְמִצִיפּוּנָא לְדַרְמָשֶק (תרגום יונתן) ולהלן באור אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב :"ויחלק עליהם לילה בדרך, מצחיתם נלחמו על המלכים ומחציתם הצניעה להכות הבכורים במצרים. ויקם הוא ובניו ויכם וירדפם, מה שנשאר מהם עד שנזכר חטא שעתיד להיות בדן, אשר מצפון לדמשק

תוספות: התיחסות למכת הבכורות, החטא של הצבת העגל בדן (ראו מקורות להלן)

	(טו) ופלג עליהון ליליא הוא ושלטנויכד וקטל יתהון ורדף יתהון עד חובה די מן צפון לדרמשקכה.(תרגום neofiti

	ואתפלג דדרמסוק סמלה דמן לחובא עדמא אנון ורדפו אנון ומחו ועבדוהי הו בלליא עליהון {פשיתא - התרגום הסורי לתנ"ך חיים העליר

לסיכום: הם נחלקו, חלק רדף אחריהם והגיע עד דן ולהשלמה:

	ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו' אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר (איוב ג, ג) והלילה אמר הורה גבר ור' יצחק נפחא אמר שעשה עמו מעשה לילה שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא וירדף עד דן אמר רבי יוחנן כיון שבא אותו צדיק עד דן תשש כחו ראה בני בניו שעתידין לעבוד ע"ז בדן שנאמר (מלכים א יב, כט) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן ואף אותו רשע לא נתגבר עד שהגיע לדן שנאמר (ירמיהו ח, טז) מדן נשמע נחרת סוסיו (סנהדרין צ"ו,א')

	ויחלק עליהם לילה. הוא הלילה שהיה עתיד לחלוק למצרים. דכתיב כה אמר ה' כחצות הלילה (שמות יא ד).(מדרש "לקח טוב)