הרב_מרדכי_ברלין_מ​צוות_זכירת_ומחיית_עמלק-חלק_ראשון-0

הרב מרדכי ברלין מ​צוות זכירת ומחיית עמלק-חלק ראשון-0

מ​צוות זכירת ומחיית עמלק-חלק ראשון מאת הרב מרדכי ברלין שיעורו בפני באי כולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים ב' אדר תש"פ ראו להלן מראי מקומות

הרב_מרדכי_ברלין_מ​צוות_זכירת_ומחיית_עמלק-חלק_שני_(בטעות_כתוב_בכותרת_חלק_ראשון)

הרב מרדכי ברלין מ​צוות זכירת ומחיית עמלק-חלק שני (בטעות כתוב בכותרת חלק ראשון)

מ​צוות זכירת ומחיית עמלק-חלק שני מאת הרב מרדכי ברלין שיעורו בפני באי כולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים ב' אדר תש"פ ראו להלן מראי מקומות

מצוות זכירת ומחיית עמלק - שיעורו של הרב מרדכי ברלין בפני באי כולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים ביום ב' אדר תש"פ. אחד הנושאים החשובים בדיון בנושא זה הוא העם העמלקי: האם ניתן לזהות את צאצאיו. ואם כן, האם המצוות הקשורות בו חלות בימינו. מבחינים בין שלוש מצוות: לזכור, למחות ולא לשכוח. תרגום יונתן בן עוזיאל מציין במגילת אסתר בשמונה מקומות שעמלק היה קיים בימי המן שהוא מצאצאי העמלק, בין השאר הוא מציין כי 500 איש שנהרגו בשושן הבירה היו "עמלקים".

יש הבחנה בין הציווי בספר שמות, למחות את זכר עמלק, שהוצאתו לפועל הוא בידי הקב"ה והציווי בספר דברים שהחובה מוטלת על מלך ישראל - להשמיד את העם העמלקי וכך נוצר הקשר לציווי של שמואל הנביא לשאול המלך. הרמב"ם מונה את מצוות מחיית העמלק בין המצוות שיש לבצע עם הכניסה לארץ ישראל: אחרי מינוי מלך ולפני הקמת בית המקדש.

ספרי המצוות מבחינים בין אלו החייבים בקיום המצוות הקשורות לעמלק: בין השאר, החובה היא רק על הזכרים. יש דיון איך ניתן לזכור, ךמחות ולא לשכוח את העמלק אם אנו לאיכולים לזהות את העם העמלקי. חז"ל מצויינים כי מלך אשר סנחריב "בילבל בין האומות" ולכן לא ניתן לקבוע מי שייך לעם העמלקי. רבי עובדיה מברטנורה סבור שאלו הארמנים. הגר"א סבור שאלו הגרמנים.

ולסיום על מי מוטלות המצוות: על הפרט (לזכור ולא לשכוח) או על ההנהגה הציבורית (למחות).

מבוא: מיהו עמלק ולשם מה בא לעולם?[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הרב אביחי רונצקי , ח' באדר תשע"ה 27/02/15 12:25 תת אלוף במילואים, הרב הראשי לצה"ל החמישי וראש הישיבה הגבוהה באיתמר שבשומרון.

עיון בפסוקי התורה מלמדנו, כי עמלק, בנם של אליפז (בנו של עשו) ותמנע היה. מיהי תמנע? חז"ל מלמדים אותנו, שתמנע הייתה מבקשת להתגייר, אך אבותינו דחו אותה ולא קבלוה. משכך, נישאה תמנע לאליפז, וילדה את עמלק, אשר שליחותו בעולם היא לצער את עם ישראל, שדחה את בקשתה.

הופעתו של עמלק נובעת אם כן, כתוצאה מפגם בתכונת החסד שהתגלה אצל האבות, ויש להבין, כי מגמתו בעולם הינה לעורר אותנו לתיקונו של פגם זה. הבה ונראה כיצד בא הדבר לידי ביטוי במלחמתנו כנגד עמלק.

העימות הראשון בין עמלק לישראל התרחש מיד לאחר היציאה ממצרים, קודם מתן התורה. עם ישראל היה מפולג בתוכו לקבוצות שונות שהיו במריבה האחת עם רעותה. זהו מצב שאיננו מאפשר לקבל את התורה, כל עוד אין בני ישראל מאוחדים. כאן מופיע עמלק ומלחם בישראל- אולם במי בדיוק נלחם? אומרת התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק... ויזנב בך כל הנחשלים אחריך". מיהם "הנחשלים" הללו? רש"י מבאר, כי היו אלו עוברי עבירות, שענן השכינה שכיסה את העם והסתירם מעיני אויביהם פלט אותם אל מחוצה לו-"חסרי כח מחמת חטאתם, שהיה הענן פולטן". את אותם עוברי עבירה, הנחשלים בעם, תקף עמלק, ובכדי להצילם יצאו ישראל למלחמת חורמה, זאת למרות שמדובר באוכלוסייה דחויה ורדודה, החיה בחברה שסועה ומפולגת. הישגיה של המלחמה ההיא אפוא, אינם נמדדים רק בניצחון האסטרטגי של עמלק, אלא גם, ואולי בעיקר, בכך שעם ישראל מגיע למעמד הר סיני וקבלת התורה כשהוא מאוחד וכדברי רש"י- "כאיש אחד בלב אחד". רואים אנו, שתפקידו של עמלק היה לעורר בנו את מידת החסד שבנינו, ולגרום להיותנו מאוחדים, עד כדי כך שהוא למעשה מסייע בהכשרתנו לקבלת התורה.

מראי מקומות לשיעורו של הרב מרדכי ברלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. מצוות זכירת ומחיית העמלק

  • וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי: וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר:(ספר שמות,י"ז,י"ד-ט"ז)
  • זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: (יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשכח. ספר דברים,כ"ה,י"ט)

אם אתה לא יודע מי העמלק תשאיר לקב"ה את מצוות המחייה (כמו לאחר יציאת מצרים) ואילו בספר דברים מדובר שאתה מזהה את העמלק (כמו בימי שאול המלך) - המקור: בריסק

ב. תרגום יונתן בן עוזיאל מזהה את העמלק במגילת אסתר

  • "בְשׁוּשַׁן בִּירַנְתָּא קְטָלוּ יְהוּדָאִין וְהוֹבִידוּ חֲמֵשׁ מְאָה גוּבְרִין כּוּלְהוֹן רוּפִילִין מִדְבֵית עֲמָלֵק".(מגילת אסתר, תרגום יונתן, ט',ז')
  • וַאֲמַר מַלְכָּא לְאֶסְתֵּר מַלְכְּתָא בְּשׁוּשַׁן בִּירַנְתָּא קְטִילוּ יְהוּדָאִין וְהוּבַדוּ חֲמֵשׁ מְאָה גוּבְרַיָא רוֹפִילִין דְמִזַרְעִית עֲמָלֵק (שם,י"ב)
  • בְּיוֹם תְּלַת עַסְרֵי לְיֶרַח אֲדָר הֲוָה קְטוֹל בְּזַרְעִית דַעֲמָלֵק וּנְיָיחָא הֲוָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע עֲשַׂר בֵּיהּ וּמֶעְבַּד יָתֵיהּ יוֹם מִשְׁתַּיָא וְחֶדְוָא:

יח(שם,י"ז) - שמונה איזכורים

ג. "בעל העקידה: הם ראו את המלחמה בישראל כעיקרון חייהם
בספר אפיקי יהודה (דרוש יב – מתג האמה)הביא מדברי על העקידה (שער מב), שמלחמת עמלק בישראל לא היתה מסיבה 'מקרית', כלומר צדדית, כרצון לכבוד, לרכוש, או מתוך פחד, כי אם מסיבה 'עצמית' – מהותית. הם ראו את המלחמה בישראל כעיקרון חייהם. המלחמה הזו היא מלחמה של אידאולוגיות. עמלק נלחם כנגד השראת שכינה בעולם, כנגד השגחת ה' בעולם. מתוך כך מבאר אפיקי יהודה, שמלחמה כזו, שהיא מלחמה מהותית, שנובעת מגרעין נפשו של עמלק, שייכת לכלל העם ונמצאת במהותו כעם[4]. אשר על כן התורה מגדירה את המלחמה בעמלק כמלחמה מדור לדור.
הערה (4 לעילועיי'ן בפירוש רלב"ג על דברים כה, יט: "לזה צוה השם יתעלה שאחר שישלימו מלחמות שבעה הגוים, ויניח השם לישראל מכל אויביהם מסביב, ימחו את זכר עמלק, לשערו מה שישתדל זה העם להרע לישראל בכל דור כשיהיה לאל ידם. וכבר תעמוד על זה ממה שתמצא בדברי השופטים, שהרעו עמלק לישראל בימי השופטים (ראה שו' ג,יג; ו-ז), ומה שעשו לצקלג עיר דוד (ראה ש"א ל,א-ב), כי זה יורה היותם פונים תמיד להרע לישראל כשיהיה לאל ידם. ומה שדמה לעשות המן בן המדתא האגגי לישראל בימי מרדכי ואסתר (ראה אס' ג,ח-ט), לולי ה' שהיה להם (ע"פ תה' קכד,א) היה מכלה אותם. לא תשכח – הזהיר אותם מל המקור

הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנה תורה, הלכות מלכים:

  • שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ. לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז טו) "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ". וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ה) "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה":(א,א)
  • במִנּוּי מֶלֶךְ קוֹדֵם לְמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו א) "אֹתִי שָׁלַח ה' לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ" (שמואל א טו ג) "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק". וְהַכְרָתַת זֶרַע עֲמָלֵק קוֹדֶמֶת לְבִנְיַן הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז א) "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו" (שמואל ב ז ב) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים" וְגוֹ'. מֵאַחַר שֶׁהֲקָמַת מֶלֶךְ מִצְוָה לָמָּה לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ מֶלֶךְ מִשְּׁמוּאֵל. לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ בְּתַרְעֹמֶת. וְלֹא שָׁאֲלוּ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקָּצוּ בִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ח ז) "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ" וְגוֹ':(א',ב')
  • האם העמלק הוא כמו שאר העמים ?

רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך בפירושו "כסף משנה" ל"הלכות מלכים", מבאר את דברי הרמב"ם :"אבל ז' עממין ועמלק וכ"ו" וכתב הראב"ד [1]: זה שיבוש (בדברי הרמב"ם) אלא שיכול לומר ז' עממין ועמלק אף ע"פ שהשלימו ורצו לקבל עליהם מס ומלכות הורגין אותם. אלא שאפשר לטעון בעד רבינו ולומר שבכלל השלימו קבלת שבע מצוות שאם קבלו עליהם שבע מצוות הרי יצאו מכלל שבעת עממין ומכלל עמלק והרי הם כבני נח הכשרים.

הראב"ד סובר שאין שולחים שלום לעמלק ויש מצווה להרגם בכל מקרה. הרמב"ם לעומתו סובר שגם את עמלק יש מצווה לקבל אם מסכימים לשלום, כמובן בתנאים של התורה שיהיו למס ויקבלו שבע מצוות. ההסבר של הכס"מ הוא לרמב"ם, שאם קבלו שבע מצוות בני נח אין העמלקים נחשבים עוד לעמלקים.

ספר המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם בספר המצוות מגדיר שתי מצוות עשה ומצווה אחת לא תעשה.

  • מצות עשה קפט - לזכור מה שעשה לנו עמלק

היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו ולשנוא אותו בכל עת ועת. ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק. יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח, הרי שכחת הלב אמור. הא מה אני מקיים זכור, שתהא שנאתו בפיך. הלא תראה שמואל בהתחילו לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואחר כך צוה להרגו. והוא אמרו יתברך פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל.

  • מצות עשה קפח - למחות זרעו של עמלק מן העולם

היא שצונו להכרית זרע עמלק בלבד משאר זרע עשו, זכרים ונקבות, קטנים וגדולים. והוא אמרו יתעלה "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה, יט). וכבר קדם לנו "שלש מצות נצטוו בני ישראל בכניסתן לארץ: למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולמחות זרע עמלק" (סנהדרין כ ב). ומלחמה זו היא מלחמת מצוה.וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"א מסוטה.

  • מצות לאו נט - לא לשכוח מה שעשה לנו עמלק

זהירנו משכוח מה שעשה לנו זרע עמלק והקדימו להזיק לנו. וכבר בארנו במצוה קפ"ט ממצות עשה לזכור מה שעשה לנו עמלק ולחדש שנאתו, וכן אנחנו מוזהרין מהשליך זה מלבנו ומשכוח אותו.והוא אמרו יתברך לא תשכח. ובספרי זכור בפה לא תשכח בלב כלומר לא תשליך שנאתו ולא תסירנה מנפשך.

בספר החינוך - יש הסתייגות, המצווה חלה רק על הזכרים:"כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, ולא לנשים. והעובר על זה ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל, ביטל עשה זה, וגם עבר על לאו שבא על זה, שהוא "לא תשכח, כמו שנכתב בלאוין (מצוה תרד) בעזרת השם.(תרג. לזכור מה שעשה לנו עמלק - ספר החינוך)

בספר החרדים: "מצות עשה שיהיה תקוע בלבו השנאה על עמלק עד שאם יהיה באפשרי להרוג אותו ולאבד זכרו בזמן שיד ישראל תקיפה לא יתרשל מזה, שנאמר: "זכור את אשר עשה לך עמלק וכו', אל תשכח".

מנחת חינוך: (נניח שלא יהיה עמלק האם יש לזכור אותו) מאיזה טעם ואנחנו אין יודעים ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל ולא יהי' זכר להם מכל מקום הזכירה יהי' תמיד מ"ע לזכור ולא לשכוח ע"כ צ"ע דפוטר נשים ממ"ע זו. ונראה דכל אישי ישראל חייבים כמו כל מ"ע שאין הזמן גמרא כ"נ. והנה אם שכח עובר בעשה ובל"ת רק זכר בלב ולא בפה אינו עובר על הלאו רק לא קיים העשה ואם זכר לא עבר ומקיים מ"ע גם כן ופשוט ספריא

סנחריב:בלבל בין האומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר (ישעיה י) "ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים".(משנה ידים ד ד)
  • נוסח הרמב"ם: בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהם בבית המדרש ואמר להם מה אני לבוא בקהל אמר לו רבן גמליאל אסור אתה אמר לו רבי יהושע מותר אתה אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי (דברים כג ד) אמר לו רבי יהושע וכי עמונים ומואבים במקומן הן עומדין והלוא כבר עלה סנחריב מלך אשור ובילבל את כל האומות שנאמר ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים (ישעיהו י יג) אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון (ירמיהו מט ו) כבר חזרו אמר לו רבי יהושע הכתוב אומר ושבתי את שבות עמי ישראל (ירמיהו ל ג עמוס ט יד) ועדיין לא שבו והתירוהו לבוא בקהל.
  • פרוש הרמב"ם:לפי שנתבלבלו האומות בזמן סנחריב כמו שנתפרסם בספרי הנבואה לפי שהיה מעביר האומות מקצה זו לקצה זו על כן חזרו משפחות האומות אצלינו נעלמים ואין אנו יכולין ללמוד ראיה ממקומותיהם וידוע כי ע' לשון כולם מותרין לבא בקהל מיד חוץ מעמון ומואב ומצרי ואדומי והעיקר בידינו דכל דפריש מרובא פריש וע"כ התירוהו לבא בקהל מיד והתבונן איך לא הניח ר"ג מלהכנס [בבית] המדרש ביום ההוא והוא המורד מן הישיבה והשיבו את ראב"ע כמו שנתפרסם לפי שהוא לא רצה בבטול התורה:
  • הרדב"ז מעיר (חסר לי המקור):""כיון דעלה סנחריב ובלבל את כל האומות" וכן מצוות עשה לאבד את זכר העמלק, כל מי שיש לו רעיון - הוא קיים כל הזמן. לכן לא כתב (כנראה הרמב"ם) "אבד זכרם". "מלחמה בעמלק מדור דור"- אם אתה לא יודע מי שונא אותך .אם אתה יודע החובה עליך אם לא הקב"ה ימצא אותו.
  • ראו גם: שראל דגני האם אבד זכרו של העמלק
    • "מעתה מובן כיצד יכול הרמב"ם לקבוע החלטית ש"כבר אבד זכרם", מבלי לוודא שלא נותרו רשימות יוחסין של שבעה העממין; משום שאין זו קביעה מציאותית, שאיננו יודעים למעשה מי שייך לשבעה עממין, אלא זוהי קביעה דינית הלכתית שלא קיים יותר אף עם משבעה עממים, והמצוה התקיימה במלואה אע"פ שייתכן שיש פרטים מצאצאי עממי הכנעני שעדיין מיוחסים לעמם. בהתאם לכך, גם אם יודיע אליהו על פלוני שהוא צאצא לשבעה עממים, או שתתגלה לנו רשימת יוחסין של משפחה המיוחסת לשבעה עממין, לא נלחם בהם, בניגוד לעמלק שהחיוב הוטל מראש רק על המיוחסים וכפרטים, ואם נדעם - נמחם."

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה - המאה ה-12 - צרפת מפרשני הרמב"ם
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.