10140 מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל: משלהי תקופת האבן עד כיבושי אלכסנדר‏הוא קורס של האוניברסיטה הפתוחה שמצאתי בו עניין. גילוי נאות אני בוגר האוניברסיטה ולמדתי בה 28 קורסים בשנים הראשונות לקיומה. קורס זה לא למדתי ואם היית לי האפשרות הייתי לומד אותו.

  • 6 נקודות זכות ברמה רגילה
  • שיוך: מדעי הרוח / היסטוריה / היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה
  • שיוך נוסף: מדעי הרוח / היסטוריה / לימודי ארץ-ישראל
  • שיוך נוסף: מדעי הרוח / ארכיאולוגיה
  • לא נדרש ידע קודם.
  • פיתוח הקורס: פרופ' אברהם פאוסט, ד"ר חיה כץ (‏עורכים‎)‏; ישראל רונן, אדי זילצר (‏‏עריכה לשונית‎‎)‏‏, רחל אהרון-שריקי (‏‏גרפיקה‎)‏

ספר הקורס

על הקורס[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדוע בייתו בני האדם את החיות? מתי ולמה החלו לגור בערים? מי היו הכנענים ומה עלה בגורלם? מהיכן באמת באו בני ישראל? ומה אנחנו יודעים על מלכי יהודה וישראל? עם שאלות אלו ונוספות מתמודד הקורס.

הקורס עוסק בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל מן התקופה הנאוליתית ועד חורבן הבית הראשון, תקופה בת למעלה משבעת אלפים שנה. במסגרת הקורס יכירו הסטודנטים את שיטות המחקר הארכיאולוגי, ירכשו מידע וילמדו להבין את אופי תרבותם החומרית של תושבי ארץ-ישראל ואת טיב קשריהם ויחסיהם עם העולם שסבב אותם.

חומר הלימוד

רק כרך א' פורסם

  1. מהי ארכיאולוגיה? – פרקי מבוא / אברהם פאוסט וחיה כץ
  2. שלהי תקופת האבן: התקופות הניאוליתית והכלקוליתית / יוסף גרפינקל
  3. תקופת הברונזה הקדומה / רפי גרינברג
  4. תקופת הברונזה הביניימית / צביקה גרינהוט
  5. תקופת הברונזה התיכונה / אסף יסעור-לנדאו
  6. תקופת הברונזה המאוחרת / שלמה בונימוביץ
  7. תקופת הברזל א / עמיחי מזר
  8. תקופת הברזל ב-ג / אברהם פאוסט
  9. התקופה הפרסית / אורן טל
  10. כתב וכתובות / חגי משגב

מבחר סיכומי הכרך הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק 1: מהי ארכיאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מהי, המסגרת הגאוגרפית והתקופה הנידונה
  2. זמן המקרא: תקופות-הברונזה,הברזל והאבן ; המרחב: בצפון-עד סוריה, בדרום-עד הנגב ובמזרח-עבר הירדן.
  3. הדיסציפלינה הארכאולוגית: חקירת השרידים החומריים של העבר. בתיאום למדעי החברה והיסטוריה בפרט.
  4. ההיסטוריה של הארכאולוגיה בעולם: שלב האספנות בתקופת הרנסנס, הקמת המוזיאונים והחלוקה לתקופות.
  5. המחקר בארץ ישראל: מעבר מהיסטוריה לארכאולוגיה. זיהוי ישובי המקרא, האונומסטיקון של אוסביוס, הקרן לחקירת ארץ ישראל הכיבוש הבריטי ומדינת ישראל ישראל (הקמת רשות העתיקות)
  6. ארכאולוגיה מקראית: מציאת פתרון לשאלות היסטוריות, הניתוק מהמקרא - בקורת המקרא.
  7. תלים - התופעה הבולטת בשטח, מאפשרת איתור שכבות מתחת לפני השטח, חורבות - עתיקות על פני השטח ושרידים אחרים:בתי קברות, מתקנים חקלאיים ותעשייתיים.
  8. כיצד חופרים. יחידת החפירה "הלוקוס". סיווג הממצאים. שיטת החפירה האופקית והפירסום.
  9. הסקר הארכאולוגי הסקר הארכיאולוגי של ישראל
  10. טיפולוגיה. מיון לפי סוגי החפצים או הצורות שלהם.
  11. כיצד מתארכים: יחסית או מוחלטת. לפי תיארוך פחמן-14
  12. הקשר למדעים אחרים
  13. הקשר לפוליטיקה - הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל

פרק 2: א"י בתקופות הנאוליטית והכלכוליתית[עריכה | עריכת קוד מקור]

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן התקופה הפלאוליתית הפלאוליתית התחתונה
הפלאוליתית התיכונה
הפלאוליתית העליונה
התקופה האפיפלאוליתית
התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות התקופה הכלקוליתית
  1. מבחינים בשלש תקופות: חברות ציידים ולקטים, כפרים קדומים,כולל חבורות רועים והתיישבות עירונית . נדון בשנייה. נבחין: הנאוליטית - יריחו, עתלית-ים ומערת נחל חימר ; הכלכוךיתי - יריחן, בית שאן המקדש הכלקוליתי בעין גדי
  2. אפיונים:בתי מגורים - מתאר עגול;כלי עבודה - מצור,בזלת ואבן גיר וחרס פשוט; עצמות - חיות בר;קבורה ביתית;
  3. הקמת מבנים עגולים, מלבניים ובתי חצר;ישובים עד 120 דונם עם רחובות; ריכוזים: עמק הירדן, אזור ים המלח והנגב הצפוני;
  4. חידושי החקלאות: צמחים ובעלי חיים, כולל ביות צמחים ובעלי חיים;תעשיות: הצור, חרס, מתכת ואריגים; מסחר ובארות;
  5. פולחן ביתי: צלמיום אדם ובעלי חיים; פולחן ציבורי - פסלים, מסכות וגולגלות מכויירות;
  6. קבורה משפחתית- מתחת לרצפה, תינוקות בקנקנים; בסוף התקופה - עברו לקבורה באתרים חיצוניים;

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק 3: תקופת הברונזה הקדומה:2400-3700 לפה"ס[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. הונחו היסודות לסדרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים הקיימים עד היום.
  2. תקופה 1- החפירות המרכזיות היו בבסיסיה התיים: מגידו, בית שאן ובית ירח. וכן בתי קברות בתל אסור, תל אל-פארעה ובנגב.הקשר האזורי בין הולדת העיר והמדינה במצרים ובמסופוטמיה. פיתוח תעשיית החרס, הצור והבזלת. הקמת מושבה מצרית בדרום כנען. סיום חלקה הראשון של התקופה: נסיגה מצרית ומתחים בחברה הכנענית.
  3. תקופה 2 (3050) - התפתחות העיור-התכנסות באתרים מבוצרים: התלים בדן, תענך וערד; בתי יוצר לקראמיקה; ניהול עדרים.
  4. תקופה 3 - הבלטת מרכיבים עירוניים: מונומנטים ומבני עילית; התכנסות עירונית; אתרים: תל רומידה,העי ותל קשיש;סוף התקופה: כנען פריפריה סורית.
  5. סיכום: מחזור העיור הראשון של ארץ ישראל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק 4: תקופת הברונזה הביניימית (2400-2000 לפה"ס)[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. תקופת ביניים כפרית, בין "הקדומה" - תרבות עירונית קדומה לבין תרבות עירונית חדשה. נטישת העיור בשל גורמים סביבתיים וחברתיים.
  2. הפריסה הישובים הייתה באזורים חדשים:בקעת הירדן והעמקים : התלים בחצור, בדן ובית ירח; וכן חבל ההר ואזור הכרמל;הנגב וסיני;
  3. אופיני לתקופה קברי פיר ודולומנים - אולי מעיד על אי-שיויון כלכלי וחברתי.
  4. יסודות חדשים בקרמיקה; עיטורים עדינים ודיקור;טיפוסים: קומקום, גביע, ספל ונר; בצפון התגלו בקבוקים;
  5. כלי נשק - פגיונות; כלי עבודה: גרזזנים ואיזמלים; סיכום פשוטות ותכשיטי נחוקת;
  6. היה ריבוד חברתי בקהילות הכפריות;התגלו עצמות בעלי חיים מבוייתים;חברה חקלאית, יושבת קבע ברובה;
  7. פולחן הקשור למתים; פולחן סביב מצבות;
  8. גודל האוכלוסיה המשוער 15,000; מקורה היה מפולשים מצפון סוריה; הריכוז הגדול נמצא בבית הקברות בבית דגן.

פרק 5: תקופת הברונזה התיכונה (1950-1470 לפה"ס)[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. עיצוב החבר הכנענית; אתרים:חצור, מגידו,אשקלון, בת שאן, שכם וירושלים; קשרים עם מצרים;
  2. קשר למערכות בסוריה ובמצרים; הופת ארמונות; מסחר בין הארצות.
  3. כרונולוגיה: 1750-1950:קרמיקה חדשה; 1710-1590 - קשר עם הארצות השכנות;1590-1470 - קשורה לתקופה הבאה;
  4. מקורות היסטוריים מצריים כתבי המאורות; הופעת שלשלת ההיקסוס; כנען עברה ללטון מצרי.
  5. דומננטיות היההשימוש בכלי חרס: אובניים, כלי הגשה, כלי אגירה, כלי דלייה וכלי בישול; סגנונות עיטור כמו "שוקולד על לבן".
  6. הופעת השימוש בברונזה, נמצאו עדויות לתעשיית המתכת; כלי הנשק - סוגים מגוונים של גרזנים, התפחתחות פגיונות וראשי חנית.
  7. תעשיית הטקסטיל והלבוש: שימוש בנול וטווית החוטים; הופעת סיכת הרכיסה; אריגי טקסטיל.
  8. האוסלוסייה התיישבה בבתלים גדולים ; הפיזור בכל רחבי הארץ: ליד נחלים ודרכים.
  9. בית המגורים היה מלבני;שרידי הריהט שנמצאו היו מעץ; שוחנות שרפרפים ושולחנות;
  10. הוחל בתכנון עירוני; מבנה ציבור במקום גבוה נשלט; במפגשי הרחובות היו כיכרות;
  11. הבנייה הציבורית כללה:חומות, חלקלקות וסוללות; וכן שערים ומגדלים; מכלול הארמונות.
  12. מסחר ימי עם אנטוליה ומצרים ואפילו קפריסין ואולי גם לאיים בים האגאי; לא נמצאו מתני נמל בתקופה זו.
  13. המקדשים כללו עבודת פולחן מסביב למצבות.
  14. הקבורה הייתה כבר בקברים חצובים לסוגיהם.
  15. אומנות.
  16. ראשית האלף-בית; הופעת האלף בית הכנעני.
  17. אפיוני סוף התקופה: שינוי שלטון במצרים, קיום ישובים מבוצרים בהר כך שמערכת הכנכנית הגגיע לשיא

הערת העורך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואז הגיעו לארץ ישראל האבות...וההמשך ידוע ממקרא

תוכן העניינים של הכרך הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.