המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

שלט הזכרון הוא כאן: במרחק 2-3 מטרים מהפסל על הרצפה נקבע לוח

Campo_di_fiori_roma

Campo di fiori roma

campo di fiori roma

צילם:Sputnikcccp

קמפו די פיורי בשנת 1740 שירטוט של ג'וספה ואסיו (Giuseppe Vasi).

השלט

האנדרטה

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית


משמעות שם הכיכר היא "שדה הפרחים" - תזכורת להיות שטח זה שדה פתוח בימי הביניים (ולא, כפי שיש הטוענים - על שמה של "פלורה" אהובתו של פומפיוס שלא ברור אם חיה במציאות או מדובר בדמות ספרותית).

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברומא העתיקה היה אזור זה שטח פתוח בין תיאטרון פומפיוס ונהר הטיבר - שטח שהוצף על ידי השטפונות של הנהר באופן תדיר (במרחק דומה מנהר הטיבר כמו הרובע היהודי שגם הוא הוצף).

שטח זה נשאר שדה פתוח המכוסה עשב עד אמצע המאה ה-15. האפיפיור בונפיציוס התשיעי בנה את כנסיית סנטה בריגידה (היום לא קיימת וזו הכיכר היחידה ברומא ללא כנסיה) במקום בו עומד כיום פאלאצו פארנזה. בשנת 1456 הורה האפיפיור קאלירסטוס השלישי על ריצוף הכיכר, כחלק מתוכניתו לשיפור האזור. בעקבות בניית הכיכר נבנו הארמון של משפחת אורסיני ובהמשך הפאלאצו דלה קנסלריה.

תפקוד הכיכר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבנה הכיכר השתנה במהלך השנים, עם הריסת ובניית בתים, אולם הכיכר עצמה נותרה מוקד מסחרי, וסביבה רחובות מסחריים כגון רחוב עושי הקשתות (Via dei Balestrari ), רחוב הצורפים (Via dei Baullari), רחוב עושי הכובעים (Via dei Cappellari ), רחוב עושי המפתחות (Via dei Baullari ) ורחוב החייטים (Via dei Giubbonari ).

האפיפיור סקסטוס הרביעי בנה שתי רחובות ראשיים המובילים לכיכר - ויה פלורה (Via Florea ) ויבה פלגרינו (Via Pellegrino) והכיכר הפכה לכיכר מרכזית בעיר בהיותה בין הבזיליקה די סן ג'ובאני אין לטרנו לבין ה[ותיקן. בכיכר התנהל שוק סוסי פעמיים בשבוע (בימי שני ורביעי) ונבנו סביבה בתי מלון וחנויות.

בשנת 1858 נהרסו מבנים הגובלים בכיכר, והכיכר הוגדלה. מאז 1869 נערך בכיכר שוק פירות וירקות מידי יום.

בערבים הכיכר מרובת המסעדות הינה אתר תיירותי פופולרי, ואתר בילוי לתושבי רומא.

היום (2012) קיים שוק רגיל בכיכר (ראו הסרטון משמאל)

מוקד שריפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאה ה-16 שימשה הכיכר להוצאות להורג (כפי שניתן לראות מהשירטוט), ובה, ב-17 בפברואר 1600 הפילוסוף ג'ורדנו ברונו הועלה על מוקד בידי האינקוויזיציה. לזכרו הוצב בכיכר בשנת 1887 פסל שלו, מעשה ידי אטורה פרארי. בשנת 1553 הועלה על המוקד בכיכר זו גר בשם קורנילייו ממולטאלצינו, וחמשה ימים אחר כך בוצעה שם "שריפת התלמוד" (להלן).


שריפת התלמוד באיטליה 1553[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:שריפת התלמוד באיטליה 1553

ב -9 בספטמבר 1953, ארבע מאות שנים מהיום בו תלמוד נשרף בפומבי ב"פיאצה קמפו די פיורי ברומא" , שנים אחדות נשרף בכיכר גם האנוס Josef Saralvo לאחר 50 שנה יסבול גורל זהה הוגה דעות הפילוסוף ג 'ורדנו ברונו ראו: (v. «dai Canti d'Israele in Italia» a cura di Sh. Bernstein, Gerusalemme 1939 (in ebraico), pp. 47-55

באיטליה תאריך זה עבר כמעט בלי משים, ולא בעיתונים ומגזינים אז קיימים והפכו אותה מילה. זה לא קרה גם בארץ ישראל, את התאריך שבו מאיים לא להעביר מעיניהם. בשנה זו, המלומד א ו ביבליוגרפיים Ja'ari נתן מודפס ספר קטן, עברית, תחת הכותרת: "שריפת התלמוד באיטליה בקבלת 400 שנים לא יקרה," אשר לאסוף את הנושא ההיסטורי, ליטורגית ספרותית. הספר הקטן הזה הייתי נוהג עזרה גדולה בתוך אוסף של המאמר הזה שלא רוצה תביעה אחרים להודיע לקהל מודעים לשפה עברית וגם אין את המזל הטוב כדי לקרוא את הטקסט בצורתו המקורית, את העובדות ומה קרה.


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.