Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



Comunità ebraica di Riva del Garda

(הדף אינו קיים עדיין בויקיפדיה האיטלקית - השם מופיע ברשימת הקהילות)

את הטיול (של קבוצת דנטה אלייגירי מירושלים) סיימנו בריווה די גרדה. שם חכתה לנו חוקרת תולדות היהודים במקום, מריה לואיזה קרוסינה. לפי דבריה חיו יהודים במקום משנת- 1530 עד שנת 1770 . היהודים ישבו על אדמות דוכס שהיה גם כומר. לא היה במקום גטו. ב- 1770 גורשו היהודים מהמקום יחד עם לא יהודים, בטענה שאין להם אזרחות מקומית. בכיכר שבו נמצא בנין העיריה, גרו יהודים בקומות תחתונות של המבנים שמסביב. לא נמצא שקע מזוזה על איזה שהוא משקוף ולא סימנים של ארון קודש של בית כנסת, אע"פ שלפי טענתה של הדוברת, באחת הדירות היה בית כנסת.

במקום פעל בית דפוס יהודי והמדפיס הוא יעקב מלכריה, שהדפיס גם ספרים לא יהודיים. בקרנו בספריה המקומית ובה הראתה לנו הספרנית שני ספרים יהודיים שהודפסו בבית דפוס זה. ספר אחד שהודפס בשנת 1586 הוא שאלות ותשובות של ר' יצחק אלפסי (הרי"ף) שחי במאה ה 11- בפס שבצפון אפריקה. וספר שני, שהודפס בשנת 1610 הוא פירוש של ר' ישראל איסרלין על התורה (ראה תמונה) שחי באשכנז במחצית הראשונה של המאה ה- 15

מקור הערך: דר' רפאל ירחי - סיכום טיול דנטה אליגיירי באלטו אדיג'ה- סוד טירול יוני 2011 Südtirol טיול לחבל אלטו אדיג'ה של אגודת דנטה אליגיירי ירושלים -20-28 ביולי 2011 - בניהולו של דוד פטסי יושב ראש אגודת דנטה אליגיירי , ירושלים

מאתר העיריה[]

אירוע לכבוד יום התרבות היהודי האירופאי בשנת 2010

Riva del Garda ebraica Ultima modifica 04/10/2010 07:01 scaduto La biblioteca civica e l'assessorato alla cultura del Comune di Riva del Garda festeggiano la Giornata europea della cultura ebraica: domenica 3 ottobre alle ore 10 una conferenza sulle «Tipografie ebraiche nei centri dell'Italia del '500. Fano e Riva del Garda», alle 15.30 la visita alla Riva ebraica. La partecipazione è libera, la cittadinanza è cordialmente invitata.

Dopo il benvenuto dell'assessore alla Cultura, gli interventi di

  • Renata Segre (Venezia) su «Spunti e appunti sul primo mezzo secolo di tipografia ebraica, XV e XVI secolo»;
  • poi Marco Ferri (Fano) parla di «Imprimatur vescovili diocesani sulle edizioni ebraiche dei Soncini di Fano»;
  • Maria Luisa Crosina (Riva del Garda) interviene su «La Tipografia di Jacob Marcaria tra il Cardinale Cristoforo Madruzzo e la Comunità di Riva del Garda»;
  • infine, Siegfrid Hoellrigl (Merano) e Pierina Rizzardi (Bolzano) parlano delle «Tecniche di stampa del XVI secolo».

Alle ore 15,30 la visita alla Riva ebraica, con percorso a cura di Maria Luisa Crosina e ritrovo sotto i portici del municipio, in piazza Tre Novembre.

Informazioni Biblioteca Civica tel 0464 573806 fax 0464/573807 email biblioteca@comune.rivadelgarda.tn.it web www.comune.rivadelgarda.tn.it/biblioteca

המקור:http://www.comune.rivadelgarda.tn.it/bollettino/anno-2010/riva-del-garda-ebraica

הנצחת זכרה של הקהילה[]

(מפי אגודת הידידות)

ככר העיר -"Piazza Granda" in un'immagine anticaהיה פעם אזור יהודי

In memoria della presenza ebrea in città last modified 2008-03-27 12:39 — expired Una targa sarà posta sulla facciata di un edificio in Via Fiume a ricordo della presenza in città della Comunità ebraica: un'iniziativa nata dalla collaborazione dell'Associazione Amicizia Ebraico Cristiana con il Comune di Riva del Garda.

Un gesto di grande significato: il ricordo di vicende dolorose della storia del Novecento, ma anche di una convivenza felice; quella del popolo ebreo con la città di Riva del Garda. L'Associazione Amicizia Ebraico Cristiana e il Comune pongono una targa a memoria della presenza ebraica in città. La targa sarà consegnata dall'Associazione Amicizia Ebraico Cristiana al Comune il giorno 26 marzo, in una cerimonia nella sala riunioni del Municipio alle ore 17; e poi posta sulla facciata di uno degli edifici significativi della presenza ebrea in città, al numero 4 di Via Fiume, e inaugurata domenica 6 aprile alle ore 11, nel corso di una cerimonia che nel pomeriggio (a partire dalle ore 15.30) proseguirà in Biblioteca Civica con il percorso storico su “La comunità ebraica di Riva del Garda”, a cura della storica Maria Luisa Crosina; e con l'analisi storica e tecnica su “Il torchio ritrovato di Jacob Marcaria. Analisi e ipotesi sull'utilizzo dell'antico torchio da stampa conservato nel Museo Diocesano di Bressanone”, con Siegfried Hoellrigl. Negli spazi della biblioteca, inoltre, sarà allestita l'esposizione “Ricordi della comunità ebraica di Riva del Garda”.


CENNI STORICI La presenza di una comunità ebraica a Riva del Garda è accertata a partire dalla prima metà del 1400; si trattava di Ebrei italiani tutelati dall'imperatore e dai principi vescovi che qui poterono vivere in buona armonia senza dover soffrire del clima d'intolleranza di altri luoghi, anche vicini. Le condizioni di vita che Riva potè offrire agli Ebrei furono talmente favorevoli da farne un'oasi di tranquillità per un popolo altrimenti sottoposto a gravi limitazioni quando non a soprusi e violenze.

La zona in cui gli Ebrei abitavano ed esercitavano le loro attività restava sempre quella immediatamente limitrofa al porto; la scuola-sinagoga, ad esempio, si trovava di fronte all'attuale Municipio.

I rapporti con la popolazione furono sempre piuttosto buoni e dai documenti emergono in generale rispetto e simpatia nei confronti degli Ebrei che erano proprietari di edifici e botteghe nelle zone più importanti della città. Nel 1606 si permise addirittura l'ingresso a Riva di sei nuovi fuochi, segno inequivocabile di un clima assai disteso.

Un dato evidente rispetto alle famiglie ebree residenti a Riva in quei tempi, è senz'altro la dedizione alla cultura. Una vita intellettuale vivace da entrambe le parti, ebrea e cristiana, dice di un interessante scambio culturale e di un interesse reciproco.

Con la seconda metà del Settecento i tempi si fecero difficili sia per gli Ebrei, sia per i Cristiani, accomunati dallo spettro della guerra, della miseria e della fame: simbolo del declino di un'epoca feconda può essere considerata l'unica lapide rimasta nell'antico cimitero che tramanda il nome di Meshullam Cuzzeri, esponente di una delle più importanti famiglie ebraiche rivane, che il “25 Tammuz 390 secondo il computo minore” ricevette “il suo riposo in cielo”.


Riva del Garda, 22 marzo 2008 Michele Comper

המקור:http://www.comune.rivadelgarda.tn.it/bollettino/anno-2008-2/in-memoria-della-presenza-ebrea-in-citta?set_language=en&cl=en


תרגום אוטומטי[]

(טעון שיפור)

לזכרו של הנוכחות היהודית בעיר לאחרונה שונה 2008/03/27 12:39 - פג

שלט זכרון יוצב יושם על חזית של בניין על רחוב פיומה, לזכרו של נוכחות בתוך הקהילה היהודית של העיר, יוזמה נולד משיתוף פעולה של ידידות הנוצרי היהודי עם העיר Riva del Garda.

מחווה של חשיבות רבה: זיכרון של אירועים כואבים בהיסטוריה של המאה העשרים, אלא גם קיום מאושר; היהודי לזה של אנשים עם העיירה Riva del Garda. כריסטיאן עברית האגודה לידידות והעיר לשים שלט לזכרו של הנוכחות היהודית בעיר. השלט יועבר על ידי חברות היהודית הנוצרית לעיר ב -26 במרץ, בטקס שנערך בחדר הישיבות של העירייה בגיל 17 ולאחר מכן הניח על חזית של בניין של נוכחות יהודית משמעותית בעיר, בשעה 4 ויה ריבר, ופתח ב -11 בבוקר יום ראשון, 6 אפריל, במהלך טקס אחר הצהריים (מ 15.30) בספרייה הציבורית תמשיך עם השביל ההיסטורי של "הקהילה היהודית של Riva del Garda", על ידי מריה היסטורי לואיסה Crosina, ועם ניתוח היסטורי הטכני של העיתונות "נמצא יעקב Marcaria. ניתוח הנחות באמצעות הדפוס העתיק נשמר במוזיאון Brixen הבישוף ", עם זיגפריד Hoellrigl. בחלל הספרייה יהיה גם ביים את התערוכה "זיכרונות של הקהילה היהודית של Riva del Garda".

היסטוריה[]

הנוכחות של הקהילה היהודית ב Riva del Garda מוקמת מן המחצית הראשונה של 1400, הוא היה יהודי איטליה מוגן על ידי הקיסר ושל הבישופים הנסיך כי כאן הם יכולים לחיות בהרמוניה מבלי לסבול את האקלים של חוסר סובלנות כלפי אחרים מקומות, אפילו שכנים. תנאי החיים ריבה יכול להציע היהודים היו אוהדות כך הוא הופך להיות נווה מדבר של שלווה לעם נושא אחרת מגבלות חמורות כאשר לא התעללות ואלימות.

האזור שבו חיו היהודים ולא עשו את העבודה שלהם היה תמיד אחד הצמוד לנמל, בית הספר ובית הכנסת, למשל, היה מתמודד עם העירייה הנוכחי.

יחסים עם אנשים תמיד היו טובים למדי לצאת מן המסמכים לגבי אהדה כללית כלפי היהודים שהיו בעלי בניינים וחנויות בתחומים החשובים ביותר של העיר. בשנת 1606 הם גם איפשרו את כניסתם של שש משפחות חדשות לריבה, סימן בטוח של באווירה רגועה מאוד.

העובדה הברורה ביחס למשפחות יהודיות שחיו ריבה באותה עת, היא ללא ספק הקדשה לתרבות. החיים האינטלקטואליים תוססת של שני הצדדים, יהודים ונוצרים, מספרת על חילופי תרבות מעניינת עניין הדדי.

במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה, פעמים היו קשים עבור יהודים לנוצרים, מאוחדים על ידי רוח הרפאים של עוני מלחמה, רעב: סמל של ירידת גיל הפוריות יכולה להיחשב המצבה היחידה שנותרה "בית קברות עתיק, אשר מסר את שמו של משולם Cuzzeri, חבר של אחת המשפחות החשובות ביותר Rivane היהודית, כי" תמוז 25 390 שניות חישוב הילד "קיבל" מנוחתו בגן עדן. "


לקריאה נוספת[]

Maria Luisa Crosina La comunita ebraica di Riva del Garda: Sec. XV-XVIII (Italian Edition) [Paperback]

Product Details Paperback: 265 pages Publisher: Comune di Riva del Garda, Biblioteca Civica (1991) Language: Italian ISBN-10: 8877020350 ISBN-13: 978-8877020352


Advertisement