Giudaicoromanesco, שפת המשפחה סימונה פואה הוא חוקר ופרופסור לספרות וביקורת ספרות אוניברסיטת השוואתי של רומא טור Vergata. לרגל היום התרבות היהודית האירופית, יהיו בין הדוברים בכנס "את יהודית רומי: העבר, ההווה והעתיד של שפה עתיקה ", 18 בספטמבר עד ארמון התרבות ברומא. הוא גם ערך את לוחות התערוכה "אתה קומדיה כל 'נה ", נוצר על ידי זיכרון בע"מ, בשיתוף עם עדי ויצ"ו, הסתדרות סופרים האיטלקי אוניטרית (Fuis) ורומנו מרכז מחקרים על יהדות (CERSE). פרופסור, מאיפה דאגתך הרומית היהודי? התעניינותי הרומית יהודי היא ממוסגרת בתוך לימודיי על הספרות הנוצרת על ידי היהודים באיטליה מימי הביניים ועד ימינו. בדיוק מה הוא רומי היהדות, ומה ההיסטוריה שלו? Giudaicoromanesco שייך למשפחת של giudeoitaliane שנקרא המדוברת, כלומר השפות בשימוש מן המאה השש עשרה ועד המאה התשע עשרה באיטליה על ידי יהודים שחיו בגטאות, וככזה, הוא מאופיין בעיקר על ידי הנוכחות של מילות או צורות לשוניות המשפה העברית. עם פתיחת בגטו במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, התכוונו שזה giudaicoromanesco להיעלם כשפה לשימוש היומיומי, משום שהיהודים יכולים עכשיו לדבר לא רק אחד עם השני, אבל גם עם שאר חלקי העיר. שרד לתוך המדוברת בעיקר כשפה מדוברת, במאה עשרים המאה giudaicoromanesco הצליחה להפוך לשפה ספרותית בזכות המשורר דל קרסנזו מונטה. מה זה "נשמה" אינטימי של השפה הזאת? שפה של הגטו, ההפרדה, אלא גם את מסורת יהודית רומית ... קשה להגדיר את 'הנשמה' 'של שימוש בשפת prescindendone. בשימושו של romanesco היהודיה הוא ללא ספק הייתה השפה של עוני ההפרדה כי היא שימשה בעיקר על ידי יותר עניים, תרבותי, של תושבי הגטו. יתר על כן, זה יכול להיחשב כסוג של "בשפת סתרים", אם אפשר לומר כך, כי הם השתמשו כדי לא להפוך את עצמם הבינו בעיתונים יומיים או מצבים קשים. זיכרון אמי וסבתי נהגו לדבר אחד עם השני בתקופות הרומית היהודי כשהם לא עושים את עצמם הבינו יש לנו ילדים. תכונה חשובה של הרומית היהודיה מאשר הרומי, היא להיות לשונית בפיגור, משום שלאחר כבר בשימוש על ידי קהילת דוברי שחי בין קירות סגורים של בגטו, סבלו פחות השפעה כי במאה השש-עשרה על רומן שספגה טוסקנה. בדרך זו היא שמר את צורות הלשוניות כי הגישו את הניבים הדרומיים, כמו נפוליטנית. שפה עממית, אבל כאשר הוא "אל מחוץ לגטו" גם הפכה שפה ספרותית, ב במיוחד דרך העבודה של קרסנזו דל מונטה, אבל לא רק. זה נותן לנו קצת התייחסות ספרותית, שימושי עבור אלה המעוניינים ללמוד? הכותב הראשי giudaicoromanesco בהחלט קרסנזו דל מונטה (רומא 1868 - רומא 1935). הוא היה המחקרים הראשונים חייבים גם, שליוו את הנוהג של שירה בניב. יורש ישיר המסורת של הגטו, הוא הבין כי פתיחת הקיר, שהתרחש בשנת 1849, והכיבוש זכויות אזרח מצד היהודים הרומים אחרי 1870, תובלנה להיעלמות של מסורות אלה הוא ביצע על מנת להבטיח שזה לא יקרה. הוא כתב: כל תחושה יהודית העדיפה באופן ייחודי איטלקית, אזרחי הממלכה החוקתית החדשה, בהכרה מלאה זכויות אזרחיות ופוליטיות [...] זה היה צורך להגביר כל שאיחדה את היהודים עם אזרחים אחרים, מנוכרת כל אלה עדיין יכולים לשמור אותם פורסמו. [...] ועכשיו כמו אז, וריקבון אתר זה משתמש בעוגיות אפשר שימוש עוגיות? צפה מידע בסדר 2016/09/05 מוקד - בלוג »פורטל היהדות האיטלקי ארכיון» giudaicoromanesco, שפת המשפחה http://moked.it/blog/2016/09/05/ilgiudaicoromanescolinguadifamiglia/ 2/4 1'antico פגום ניב serbatosi עד כה ללא שינוי במשך מאות שנים, ואת ילידי bandirsi חדש שמות שמיות, או לפחות מיושן ויהפוך ייחודי על ידי המסורת הארוכה של שידור מניבה דור, עם שלטון נוקשה לזנוח את המנהגים הללו, תלבושות אלה, מסורות אלה, אשר singolarizzar נראה גם יצטרך מן היהודים, והוא ידע לספר אותם בנפרד מדי. קרסנזו דל מונטה פירסם שלושה כרכים של שירים giudaicoromanesco, סונטות giudaicoromaneschi (פירנצה 1927), giudaicoromaneschi סונטות חדשה (רומא 1932), סונטות ו giudaicoromaneschi שלאחר המוות רומי (רומא 1955). שיריו מלוות הסברים כי לתאר ולהסביר, כמו גם המילים, אפילו בנסיבות, על הסביבה ועל המחוות של הדמויות המיוצגות: נשים והגברים של תרבות ביטוי שהופך יומיומי מיקרוקוסמוס סגורה עצמו אשר היה הגטו הראשון פתיחתו לעיר, ובאותו זמן הם מייצגים את הנתונים החדשים של היהודים בחיי אזרחית איטלקית לאחר הפתיחה בגטו. כרכי שירים קרסנזו דל מונטה הוסיף כמה מחקרים לשוניים פולקלור הם הגיעו לשיאם מילון הניב giudaicoromanesco הגמור ופורסם לאחר מותו. נתון נוסף למשמעותי הוא של סלווטורה Fornari: השירים הלחין במהלך ההיקף המלא של חייו נאספו צ'נטו הסונטות giudaicoromaneschi (רומא 1993) ושירים giudaicoromanesche (S.d רומא) לא פורסם. ראוי גם לציין כי בתוך הספרותי בניב רומי, כמו שירה הגדול ג'וזפה ג'ואקינו Belli וכתביו של Giggi Zanazzo, יש כמה מוסיף חשוב giudaicoromanesco, כעדות של השפה המדוברת בפי יהודי רומא. לבסוף, עבור אלה שרוצים קצת התייחסות עדכנית יותר, במיוחד על ניבים של ביטויים רומי יהודים, צריך להיעשות דיווח צייתן לימודיו של מאהב גדול של הרומן היהודי כמו גם התרבות היהודית בכלל, את יותר Lapworth, שכתב ניבים וביטויים בניב של יהודי רומא (רומא 1988). איזה עתיד עושה את giudaicoromanesca המדוברת? שפה, בכל שפה, מתגורר שלה בשימוש. בין תחילת שנות השמונים לאמצע בעשור הבא קבוצה של צעירים הגה את הרעיון של להביא את giudaicoromanesco בתיאטרון: החברה "Chaimme, 'פצע', או sediaro ו 'כדי Moje," הביא בתוכניות הבמה עמדו כמה שיש זה היה הצלחה ניכרת. גם היום בתיאטרון הרומי היהודית היא מציאות תרבותית חשובה של הקהילה היהודית של רומא. כמובן, romanesco יודה היום שפה כזה משמש מעט. זה יהיה נחמד אם תלמידי בתי הספר היהודים הרומים "לאמץ", לומדים והכרה אותו בין להתבטאויות על ידי החברים, ההורים, הסבא והסבתא שלהם. זה יהיה דרך לשמר את ההיסטוריה והזיכרון של אחד רוב הבחינות המהותיות של הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. MDP תכנית רומא ברומא יש תכנית מגוונת וארז מאוד, כולל סיורים מודרכים, קונצרטים, תערוכות אמנות והולכים ארכאולוגיות, הרצאות ומופעי giudaicoromanesco. האירוע מתחיל יום שבת, 17 בספטמבר, בשעות הערב, עם incontroconversazione (21.00, Palazzo התרבות, Ottavia d'Portico ויה דל, 71) בין הסופר ומומחה למדעי היהדות והמיסטיקה היהודית ג'וליו בוזי עם הרב הראשי ריקרדו די סניי, על הנושא "שפה מדעית ושפה פיוטית תלמוד וקבלה. " המתונים Clelia פיפרנו. בצע את concertospettacolo המוסיקאי הישראלי אייל לרנר "שפת אם. מוסיקה יהודית בין שפות ותרבויות שונות ". במהלך הערב, יהיה להקרין micrographs של קוד ברצלונה (1325), שוחזר לאחרונה ארכיון היסטורי של קהילת רומא היהודית, פרויקט שבמסגרתו הגיעו שיתוף הפעולה עם מכון סרוונטס לבין משרד התרבות של שגרירות ישראל. היא ממשיכה יום ראשון, 18 בספטמבר, עם תוכנית לכולם לכל הגילאים נוצר ומאורגן על ידי התרבות, מן המרכז לתרבות יהודית dell'ASCER - ארכיון היסטורי של 2016/09/05 מוקד - בלוג »פורטל היהדות האיטלקי ארכיון» giudaicoromanesco, שפת המשפחה http://moked.it/blog/2016/09/05/ilgiudaicoromanescolinguadifamiglia/ 3/4 הקהילה היהודית ברומא. החל מ סיורים מודרכים, מהבוקר עד הערב, המוזיאון היהודי, בית הכנסת הגדול, בית הכנסת הספרדי, המקדש של האי Tiberina הצעיר ורוכב על רחובות הגטו לשעבר טרסטוורה ידי עמותת "Scole Cinque". סיורים מודרכים אל החלק היהודי של האתר הארכיאולוגי של אוסטיה אנטיקה, שבו שרידי בית כנסת עתיק. המוזיאון היהודי, פתיחת התערוכה הזמנית "ספר פתוח. ארבע עבודות של פאולה לוי מונטלצ'יני ", בהשאלה מהגלריה הלאומית לאמנות מודרנית (עד 31 באוקטובר). שני רגעי אמנות אחרים מתוכננים לאורך כל היום: בגלרית אנה מארה העכשווית (Via Sant'Angelo ב Pescheria, 32), בשעה 12.00 פתיחת "ההקלה של מילים", תערוכה של אירמה אלונזו ו אריאלה bhom, אשר יישאר פתוח עד ה -25 בספטמבר. הגלריה סימון Aleandri (Piazza Costaguti, 12), בשעה 13.00, מצגת של הספר של חיתוכי עץ פרנצ'סקו פאריסי "שחור אש, אש לבנה", דיאלוג בין המחבר לבין ז'ורז 'דה קאנינו. המרכז היהודי "Pitigliani" (Tolomei 'Via Arco de, 1) מציע אירועים שונים. בשעה 17.30, קריאה מתוך " הסימטריה של רצונות "של Eskhol נבו, עם אסף קדם, ומפגש על romanesco ניב עם יהודית צ'זארה Moscati. בנוסף, בשעה 16.00 שעות עם מיכאלה ויטאלה, מודרך ביקור ברחובות הגטו לשעבר, בעקבות כתובות עתיקות (לפרטים ואנשי קשר, טל. 065 897 756, baitbet@pitigliani.it). רגעים רבים של העמקת ארמון התרבות. בבוקר, פגישה עם Aboaf Hora (להלן: " חיים במחתרת של המילה העברית "), והשיעור של הרב בנדטו Carucci ויטרבי (" איך ללמוד דף תלמוד "), בשעות אחר הצהריים המאוחרות נדבר על giudaicoromanesco, בניב של יהודי רומא, עם סבינו Caronia, סימונה פואה, מיכאלה אנדוור והמפגש ניקולטה ולנטה "את יהודית רומי: העבר, הווה ועתיד של שפה עתיקה ", עם החשיפה של התערוכה" זה כל הלוחות "קומדיה Na", בעריכת זיכרון srl והן תוך שיתוף פעולה עם עדי ויצ"ו, הפדרציה לפירוק איטלקית הסופרים (Fuis) על יהדות ורומן המרכז לחקר (CERSE). בשעות אחר הצהריים, גם, לאחר תיאום מראש עם האירוע "צורת המילים": ספרות ישראלית וביקרה אמנים איטלקיים, הגה פרויקט ידי דוד Palterer, עם מרקו טונלי ואלפרדו Pirri, ב שיתוף פעולה ItaliaIsraele עם הקרן לתרבות ולאמנות, הקהילה היהודית של מנטובה, עם מילאן הפוליטכני בשנת 1863, הפולו טריטוריאלי מנטובה. במהלך היום, בבוקר ואחר הצהריים, את "היום et Haviu" האגודה מציעה "בבל בחרוזים" הפצה והפצה של טקסטים ושירה בשפות יהודיות שונות, מיידיש אל אספניול היהודי romanesco יהודית. היום מסתיים כיף בשעה 20.30, בארמון התרבות, עם "Ce veniti כדי לשחק? ", מופע romanesco היהודי עם להקת התיאטרון" "יציב כמעט אלברטו Pavoncello, חברת "אלה של יהודית - Romanesco" ודניאל וולטרה, בשיתוף עם עדי ויצ"ו. הזדמנות למחשבה גם תציב אפילו בשבת, 10 בספטמבר, בשעה 20.45, בבית של זיכרון והיסטוריה (Via מכירות סן פרנצ'סקו די, 5), שאורגנה על ידי קבוצת מתקדמת בית הלל ברומא, בשיתוף עם איגוד התושבים והספרייה של בית זיכרון היסטוריה. נושא: "השפה של היהודים בהיסטוריה", עם מצגות על ידי רוברטה Ascarelli, אביבה Garribba, Hora Aboaf sull'ebraico. ואחריו, של קריאות שירים מתוך המשוררים giudaicoromanesco (מרצ'לו Teodonio) פרימו לוי על giudaicopiemontese (פופה Garribba), פרנץ קפקא ותיאטרון ביידיש (פאולו Ruffini) לפרנץ רוזנצוויג ושפינוזה שלו מלטיני כדי עברי (Giorgio הגומל) della ראה גם cassetta della posta, buco della serratura, qualità della vita, macchina della verità, stazione della metropolitana, costo della vita, cane della prateria, gioco della dama, giorno della nascita, camion della spazzatura GoogleIl giudaicoromanesco, lingua di famiglia Smona Foà è ricercatrice e docente di critica letteraria e letterature comparate all’Università di Roma Tor Vergata. In occasione della Giornata euroipea della cultura ebraica, sarà tra i relatori del convegno “Il giudaico romanesco: passato, presente e futuro di un’antica lingua”, il 18 settembre al Palazzo della Cultura a Roma. Ha inoltre curato i pannelli della mostra “È tutta ‘na commedia”, realizzata da Memoria srl, in collaborazione con ADEI WIZO, Federazione Unitaria Italiana Scrittori (FUIS) e Centro Romano di Studi sull’Ebraismo (CERSE). Professoressa, da dove nasce il suo interessamento per il giudaico romanesco? Il mio interesse per il giudaico romanesco si inquadra all’interno dei miei studi sulla letteratura prodotta dagli ebrei in Italia dal Medioevo alla contemporaneità. Esattamente, cos’è il giudaico romanesco, e qual è la sua storia? Il giudaicoromanesco appartiene alla famiglia delle cosiddette parlate giudeoitaliane, ossia alle lingue usate tra il XVI la fine del XIX secolo in Italia dagli ebrei che vivevano all’interno dei ghetti, e, come queste, è caratterizzato soprattutto dalla presenza di vocaboli o forme linguistiche provenienti dalla lingua ebraica. Con l’apertura del ghetto nella seconda metà del XIX secolo, il giudaicoromanesco era destinato a scomparire come lingua di uso quotidiano, perché gli ebrei ormai potevano parlare non solo fra loro, ma anche con il resto della città. Sopravvissuto nel parlato soprattutto come lingua familiare, nel corso del XX secolo il giudaicoromanesco è riuscito a trasformarsi in una lingua letteraria grazie al poeta Crescenzo Del Monte. Qual è l’”anima” intima di questo linguaggio? Lingua del ghetto, della separazione, ma anche della tradizione ebraica romana… È difficile definire l’“anima” di una lingua prescindendone dall’uso. Nel suo uso il giudaico romanesco è stata senz’altro la lingua della povertà e della separazione in quanto era usata soprattutto dalla parte più povera, anche culturalmente, degli abitanti del ghetto. Inoltre essa si può considerare come una sorta di “linguaggio cifrato”, per così dire, perché usata per non farsi capire in contesti quotidiani o difficili. Ricordo che mia madre e mia nonna usavano parlare fra loro in giudaico romanesco quando non volevano farsi capire da noi bambini. Una importante caratteristica del giudaico romanesco rispetto al romanesco, è di essere linguisticamente più arretrato, perché, essendo stato utilizzato da una comunità di parlanti che viveva nel chiuso delle mura del ghetto, ha risentito meno dell’influenza che dal XVI secolo in poi il romanesco ha subìto da parte del toscano. In questo modo ha mantenuto delle forme linguistiche che lo avvicinano ai dialetti meridionali, come il napoletano. Una lingua popolare, che però quando è “uscita dal ghetto” è diventata anche una lingua letteraria, in particolare grazie all’opera di Crescenzo Del Monte, ma non solo. Ci dà qualche riferimento letterario, utili per chi volesse approfondire? Lo scrittore principale in giudaicoromanesco è senz’altro Crescenzo Del Monte (Roma 1868 – Roma 1935). A lui si devono anche i primi studi, che accompagnavano la pratica della poesia in dialetto. Erede diretto delle tradizioni del ghetto, egli si rese conto che l’apertura delle mura, avvenuta nel 1849, e la conquista dei diritti civili da parte degli ebrei romani dopo il 1870, avrebbero portato alla scomparsa di tali tradizioni e si impegnò affinché ciò non avvenisse. Egli scrisse: Ogni ebreo preferiva sentirsi unicamente italiano, cittadino del nuovo regno costituzionale, in pieno possesso dei diritti civili e politici […] Bisognava intensificare tutto ciò che univa gli ebrei agli altri cittadini, alienare tutto ciò che da questi potesse ancora tenerli distaccati. […] Ed ecco quindi man mano, decadere e Questo sito utilizza cookies Permetti utilizzo dei cookies ? Guarda informativa Ok 5.9.2016 Moked – il portale dell´ebraismo italiano » Blog Archive » Il giudaicoromanesco, lingua di famiglia http://moked.it/blog/2016/09/05/ilgiudaicoromanescolinguadifamiglia/ 2/4 corrompersi 1’antico dialetto serbatosi fino allora inalterato attraverso i secoli; e bandirsi nei nuovi nati quei nomi semitici, o comunque antiquati e resi esclusivi dalla lunga consuetudine di trasmetterli di generazione in generazione, con rigida norma, e abbandonarsi quelle pratiche, quei costumi, quelle tradizioni, che sembravano singolarizzar troppo gli ebrei e avrebber potuto troppo distinguerli. Crescenzo Del Monte pubblicò tre volumi di poesie in giudaicoromanesco, Sonetti giudaicoromaneschi (Firenze 1927), Nuovi sonetti giudaicoromaneschi (Roma 1932), Sonetti postumi giudaicoromaneschi e romaneschi (Roma 1955). Le sue poesie sono accompagnate da annotazioni che descrivono e spiegano, oltre le parole, anche le circostanze, l’ambiente e i gesti dei personaggi rappresentati: donne e uomini colti nell’espressione quotidiana che fanno vivere un microcosmo chiuso in se stesso quale era il ghetto prima della sua apertura alla città, e nello stesso tempo rappresentano le nuove figure di ebrei inseriti nella vita civile italiana dopo l’apertura del ghetto. Ai volumi di poesie Crescenzo Del Monte aggiunse alcuni studi di carattere linguistico e folklorico che culminarono in un glossario del dialetto giudaicoromanesco, rimasto incompiuto e pubblicato postumo. Un’altra figura significativa è stata quella di Salvatore Fornari: le poesie composte durante l’intero arco della sua vita sono state raccolte in Cento sonetti giudaicoromaneschi (Roma 1993) e in Poesie giudaicoromanesche inedite (Roma s.d). È da notare inoltre che all’interno della produzione letteraria in romanesco, come nella poesia del grande Giuseppe Gioachino Belli e negli scritti di Giggi Zanazzo, si trovano alcuni importanti inserti in giudaicoromanesco, come testimonianza della lingua parlata dagli ebrei di Roma. Infine, per chi voglia qualche riferimento più recente, in particolare sui modi di dire e sulle espressioni degli ebrei romani, va fatta una doverosa segnalazione degli studi di un grande cultore del giudaico romanesco oltre che di cultura ebraica in generale, il Morè Nello Pavoncello, che ha scritto Modi di dire ed espressioni dialettali degli ebrei di Roma (Roma 1988). Che futuro ha la parlata giudaicoromanesca? Una lingua, qualunque lingua, vive nel suo essere usata. Tra gli inizi degli anni Ottanta e la metà del decennio successivo un gruppo di giovani ha avuto l’idea di portare in teatro il giudaicoromanesco: la compagnia “ Chaimme, ’a sore, ’o sediaro e ’a moje”, ha portato sulla scena diversi spettacoli che hanno avuto un notevole successo. Ancora oggi il teatro in giudaico romanesco è una realtà culturale importante della comunità ebraica romana. Certo, come lingua oggi il giudaico romanesco è poco usata. Sarebbe bello se gli alunni delle scuole ebraiche romane la “adottassero”, studiandola e riconoscendola tra le espressioni usate dai loro amici, genitori, nonni. Sarebbe un modo per mantenere viva la storia e la memoria di uno degli aspetti più significativi della comunità ebraica più antica del mondo. mdp Il programma di Roma A Roma è previsto un programma fitto e molto vario, tra visite guidate e concerti, mostre d’arte e passeggiate archeologiche, lezioni e spettacoli in giudaicoromanesco. La manifestazione si apre sabato 17 settembre, alla sera, con l’incontroconversazione (ore 21.00, Palazzo della Cultura, via del Portico d’Ottavia, 71) tra lo scrittore ed esperto di ebraistica e di mistica ebraica Giulio Busi con il Rabbino Capo Riccardo Di Segni, sul tema “Il linguaggio scientifico e il linguaggio poetico nel Talmud e nella Cabbalà”. Modera Clelia Piperno. Seguirà il concertospettacolo del musicista israeliano Eyal Lerner “Lingua madre. La musica ebraica fra lingue e culture diverse”. Durante la serata, saranno proiettate delle micrografie del Codice di Barcellona (1325), di recente restaurato dall’Archivio Storico della Comunità Ebraica di Roma, in un progetto che ha visto la collaborazione con l’Instituto Cervantes e l’Ufficio Culturale dell’Ambasciata di Israele. Si continua domenica 18 settembre, con un programma per tutti i gusti e per tutte le età ideato e organizzato dall’Assessorato alla Cultura, dal Centro di Cultura Ebraica e dell’ASCER – Archivio Storico della 5.9.2016 Moked – il portale dell´ebraismo italiano » Blog Archive » Il giudaicoromanesco, lingua di famiglia http://moked.it/blog/2016/09/05/ilgiudaicoromanescolinguadifamiglia/ 3/4 Comunità Ebraica di Roma. A partire dalle visite guidate, da mattina a sera, al Museo ebraico, al Tempio Maggiore, al Tempio Spagnolo, al Tempio dei Giovani dell’Isola Tiberina e con percorsi nelle strade dell’ex ghetto e a Trastevere a cura dell’Associazione “Le Cinque Scole”. Visite guidate anche alla parte ebraica del sito archeologico di Ostia Antica, dove sorgono i resti di un’antichissima sinagoga. Al Museo ebraico, inaugurazione della mostra temporanea “Libro aperto. Quattro opere di Paola Levi Montalcini”, in prestito dalla Galleria Nazionale d’Arte Moderna (fino al 31 ottobre). Altri due momenti d’arte sono previsti durante la giornata: presso la galleria Anna Marra Contemporanea (Via Sant’Angelo in Pescheria, 32), alle 12.00 si inaugura “Il rilievo delle parole”, mostra di Irma Alonzo ed Ariela Bhom, che rimarrà aperta fino al 25 settembre. Alla Galleria Simone Aleandri (Piazza Costaguti, 12), alle 13.00, presentazione del libro di xilografie di Francesco Parisi “Fuoco nero, fuoco bianco”, con un dialogo tra l’autore e Georges de Canino. Il Centro Ebraico “Il Pitigliani” (Via Arco de’ Tolomei, 1) propone diversi eventi. Alle 17.30, reading da “La simmetria dei desideri” di Eskhol Nevo, con Assaf Kedem, e un incontro sul dialetto giudaico romanesco con Cesare Moscati. Inoltre, alle ore 16.00 con Micaela Vitale, visita guidate per le strade dell’ex ghetto, seguendo iscrizioni antiche (per informazioni e contatti, tel. 065897756, baitbet@pitigliani.it). Molti i momenti di approfondimento al Palazzo della Cultura. Al mattino, l’incontro con Hora Aboaf (“La vita sotterranea della parola ebraica”) e la lezione di Rav Benedetto Carucci Viterbi (“Come si studia una pagina di Talmud”), nel tardo pomeriggio si parlerà del giudaicoromanesco, il dialetto degli ebrei romani, con Sabino Caronia, Simona Foà, Micaela Procaccia e Nicoletta Valente nell’incontro “Il giudaico romanesco: passato, presente e futuro di un’antica lingua”, con esposizione dei pannelli della mostra “È tutta ‘na commedia”, a cura di Memoria srl e in collaborazione con ADEI WIZO, Federazione Unitaria Italiana Scrittori (FUIS) e Centro Romano di Studi sull’Ebraismo (CERSE). Al pomeriggio, inoltre, appuntamento con l’evento “La forma delle parole”: libri di letteratura israeliana rivisitati da artisti italiani, un progetto ideato da David Palterer, con Marco Tonelli e Alfredo Pirri, in collaborazione con la Fondazione ItaliaIsraele per la cultura e le arti, con la Comunità Ebraica di Mantova e con il Politecnico Milano 1863, Polo Territoriale di Mantova. Durante la giornata, al mattino e al pomeriggio, l’associazione “Haviu et Hayom” propone “Babele in rime”, diffusione e distribuzione di testi di poesia nelle diverse lingue ebraiche, dallo yiddish al judeo espanol al giudaico romanesco. La giornata si conclude all’insegna del divertimento alle ore 20.30, al Palazzo della Cultura, con “Ce veniti a recità?”, spettacolo in giudaico romanesco con la compagnia teatrale “Quasi stabile” di Alberto Pavoncello, la compagnia “Quelli del Giudaico – Romanesco” e Daniele Volterra, in collaborazione con ADEI WIZO. Un momento di approfondimento avrà inoltre luogo anche sabato 10 settembre, alle 20.45, presso la Casa della Memoria e della Storia (Via San Francesco di Sales, 5), organizzato dal gruppo Progressive Beth Hillel di Roma, in collaborazione con le Associazione residenti e la Biblioteca della Casa della Memoria e della Storia. Tema: “Le lingue degli ebrei nella storia”, con interventi di Roberta Ascarelli, Aviva Garribba, Hora Aboaf sull’ebraico. A seguire, letture di brani, dai poeti in giudaicoromanesco (Marcello Teodonio) a Primo Levi sul giudaicopiemontese (Pupa Garribba), da Franz Kafka e il teatro yiddish (Paolo Ruffini) a Franz Rosenzweig e il suo Spinoza dal latino all’ebraico (Giorgio Gomel)