אחד משני כפרים בParvati Valley, הקרובים לכביש מקולו מזרחה (במפה מצד שמאל) (השני הוא פולגה בקרבת מקום - במפה מצד ימין)), ממנו יוצאים לטרק הרגלי לKhirganga Hot Springs in the Parvati valley - מעיינות החמים של קירגנגה. הכפר, שהיה אותנטי, הוא מרכז גידול קנביס ויצור חשיש, ובשל כך ובשל הנוף המרהיב ממנו, קמו בכפר בתי הארחה רבים ומסעדות. מטיילים רבים נשארים בכפר לתקופות ארוכות, או עוברים דרכו בטרק במעלה עמק פרוואטי לקיריגנגה. שימו לב לכך שלמרות הזמינות הרבה של צמח הקנביס על נגזרותיו, ולמרות הלחץ החברתי הרב, עישון החשיש אסור גם כאן, ולעיתים נערכות פשיטות משטרתיות, ובמיוחד במחסומי משטרה על הכביש מהכפר מערבה לכיוון מניקרן וקאסול.
"ושלא תשתו לי שם חשיש..."
כתובת כחצי שעה נסיעה ממניקרן, ועוד הליכה של כשני קילומטרים. מספרי טלפון ליצירת קשר בפולגה: 911902277436+ 911902277494+
הבית היהודי[]
הבית היהודי בקלגה, ברשותם של יניב ואביגיל הרשקוביץ, ממוקם בכפר הררי קסום בתוך שדה תפוח, 15 דקות הליכה מהכפר וראשני שאליו...
פולגה, קלגה וקריגנגה[]
כפרים קטנים, מיוחדים ולא מאוד מתויירים המצויים בעמק פרוואטי שבצפון הודו.
הטרק לפולגה קלגה וקריגנגה:טרק נפלא בין נופים מדהימים, מפלי מים אדירים, ונהרות שוצפים. להגיע מכפר לכפר לוקח יום הליכה, שהוא לרוב לא קשה. בקטע האחרון של הטרק, בין פולגה לקריגנגה ההליכה נעשית מעט קשה.
בטיחות בטיול בעמק פרוואטי:לאורך השנים צצות ידיעות על מטיילים שיצאו לטייל בעמק ולא חזרו ממנו. ולכן, בטיול בעמק פרוואטי, כמו בכל הטיול בהודו, מומלץ שלא לטייל לבד וליידע אחרים על יציאתכם לטיול באזור.
פולגה: כפר קטן ושקט מוקף שדות תירס גבוהים, עצי פרי ושיחי גראס. במקום בקתות עץ חביבות המשמשות כגסט האוסים, רובם פשוטים וללא מקלחת. ניתן לטייל באזור טיולים יומיים בנוף מדהים ביופיו ולעצור בפינות חמד נפלאות.
קלגה: כפר שמאוד מזכיר את פולגה. גם כאן ניתן להתמקם באחד הגסט האוסים ולהעביר את זמנכם בצורת הבילוי האהובה עליכם. קריגנגה: הנקודה האחרונה בטרק, וכפר הקטן והמבודד מהשלושה. העליה לקריגנגה היא מאוד תלולה וקשה - זכרו להצטייד בבקבוקי מים. לאורך הדרך תוכלו למצוא נקודות מאולתרות של Tea Shop, בהן תוכלו להתרענן עם בקבוק קולה קר או חבילת עוגיות מקומיות. במקום הקסום הזה אין הרבה מה לעשות מלבד, לנוח ולהתמכר לשלווה. תושבי המקום הם בעצם היפים שהתנחלו במקום ועושה רושם שהם לא מתכוונים לזוז משם בזמן הקרוב. האטרקציה המרכזית בקריגנגה הם מעיינות חמים עם בריכות שסגרו סביבם. בגלל הקדושה של המקום יש הפרדה בין נשים וגברים. הבריכה של הנשים היא סגורה והתחושה ברחצה היא קצת כמו חמאם טורקי.
התנאים בקריגנגה הם באמת בסיסיים. בגסט האוסים אין הרבה חוץ מ-4 קירות ולכן יש להצטייד בשק שינה. השירותים הם בטבע והרחצה היא כאמור, במרחצאות שבמקום.
קירגנגה: למרות הכל שווה להגיע[]
אזור המעיינות החמים של קירגנגה, בו נרצח השבוע המטייל הישראלי דרור שק ז"ל, כנראה אינו מסוכן יותר ממקומות אחרים בעולם, ובהחלט מדובר באתר ששווה להגיע אליו. באופן פרדוקסלי, דווקא המקום הזה מזכיר לנו למה שווה לחיות
אסף מאייר יצחקי פורסם: 17.07.07, 14:49
שתף
קירגנגה, אתר המעיינות החמים בעמק הפרווטי אשר בצפון הודו, הוא מקום יפהפיה, והטיול אליו טומן בחובו גם סכנות. מצד שני, סביר להניח שהוא אינו מסוכן יותר ממקומות רבים אחרים בכל רחבי העולם.
יש הסבורים כי דווקא הישראלים הם אלו המושכים אליהם את הסכנות בכל מקום שאליו הם הולכים, אבל אין ספק שזהו סטריאוטיפ, וברוב המקרים אין בבסיסו דבר. פשע מזדמן עודנו אחת הבעיות שעימן מתחבטים קרימינולוגים, ולפעמים זה רק עניין של מזל. או במקרה של דרור שק ז"ל, שנרצח השבוע בידי שודדים וגופתו נמצאה ליד קירגנגה, חוסר מזל גדול.
למעשה, התקרית הזו שארעה השבוע, באזור הררי ומקסים בגובה 3,000 מטר, הייתה יכולה לקרות לכל אחד או אחת, ובכל מקום, אפילו אצלנו בארץ.
המקומיים דווקא תרמו לתחושת הביטחון
רק לפני מספק שבועות מספר, הלכנו, חברתי רוית ואני, את הטרק לקירגנגה, ככל הנראה במסלול זהה לזה שעשו דרור שק וחבריו. בבוקר אביבי ושטוף שמש יצאנו מקלגה, כפר ציורי קטן ושליו, בחברתו של מלווה הודי ששכרנו, שהיה גם מדריך טיולים מקצועי. אמנם ידענו מראש שההליכה קשה ומעייפת, אבל התנחמנו בעובדה שהיא תמשך לכל היותר שש שעות.
יוצאים לדרך. הנוף מהכפר קלגה (צילומים: אסף מאייר יצחקי)
האוכלוסייה המקומית שנקרתה בדרכנו דווקא תרמה לתחושת הביטחון שלנו, אך לא ניתן לומר זאת על תוואי הדרך. השביל היה מונח לו, כאילו במקרה, בין
יערות של עצי אורן עתיקים שבהם שלגים מפשירים וביניהם פזורות עקבותיהם של מגוון בעלי חיים. במדרונות התלולים במסלול הזה חלפנו על פניו של גל-עד לזכרו של ישראלי נוסף שנהרג במקום בשנת 1999.
הנוף בדרך מהמם, עוצר נשימה ממש. ההליכה איטית, ונעשית קשה יותר ככל שמתקדמים - הטיפוס הופך את האוויר הצלול לדליל יותר, והנשימה נהיית קשה וכבדה. בהמשך גם הרגליים מתחילות להראות סימני עייפות, אבל אנחנו מנסים לזכור שמדובר במקסימום שש שעות עד לצ'אי שופ הראשון בקירגנגה.
באמצע הדרך אנחנו עוצרים להפסקת שתייה בתחנת ביניים שמנהלים זוג הודי-טיבטי, ובהמשך גם לשכשוך במימיו של מפל שנמצא בשני שליש הדרך. עצירות הצילום של מראות היער המופלא ושתיית מי השלגים המופשרים, סייעו לנו להשיב את כוחנו.
למלא את החיים ביופי
לבסוף, אחרי שש שעות, הגענו אל העלייה התלולה האחרונה, שהיא גם הקשה מכולן. כמו תמיד, יש כאלה שמטפסים אותו בחצי שעה, ויש שמדלגים אותה בחמש דקות זריזות, העיקר שתיכף מגיעים.
ההרים המושלגים מקיריגנגה
בקיריגנגה, שהיא מקום קדוש להודים, קיבלו אותנו אנשים טובים – מקומיים, אבל גם ישראלים שמנהלים במקום גסט האוס. הנוף, כמו הטיפוס, עוצר נשימה. המעיינות החמים הטבעיים, שהם הסיבה העיקרית לצאת לטיול הזה, קיבלו את פנינו בחום של למעלה מ-30 מעלות. נשארנו במקום שלושה ימים. והאמת היא שגם אז היה קשה לעזוב, ולחזור בחזרה לקלגה.
אין ספק, שלמרות הרצח המזעזע שהתרחש במקום לפני מספר ימים, קירגנגה הוא עדיין מקום מדהים ששווה לחזור אליו. באופן פרדוקסלי, זהו אחד מהמקומות שעוזרים למלא באנרגיה את ההווייה שלנו, ושמזכירים לנו למה שווה לחיות.