ערי שבט בנימין בהקשר לשמואל הנביא על מפת PEF משנת 1865 - כאשר האזור ריק מבנייה

שער העיר בתל א נצבא המקור:האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל

ראו גם: דר' בועז זיסו מבט מחודש על תל א-נצבה (מצפה ?) בתקופה הרומית והביזאנטית

מצפה הייתה אחת מערי שבט בנימין [1] היא הוזכרה במקרא בהקשרים אחדים, אשר עשויים להעיד את תפקידה המרכזי. מזוהה כיום עם תל אל-נצבא או עם נבי סמואל, שניהם מצפון לירושלים.

מצפה במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר מוזכרת בספר שופטים כמקום כינוס של בני ישראל לקראת המערכה בימי יפתח הגלעדי:"וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה. (י"א,י"א9 וכן נגד שבט בנימין על נושא "פלגש בגבעה" :וַיֵּצְאוּ, כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד--אֶל-יְהוָה, הַמִּצְפָּה" (כ',א').

בספר שמואל כמקום בו נהגו בני ישראל להתכנס למלחמה וכן למקום המשפט של שמואל הנביא:"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, קִבְצוּ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה; וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֶל-ה'. ו וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה', וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ שָׁם, חָטָאנוּ לַה'; וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּמִּצְפָּה" (ז',ה'-ו')

גם בספר מלכים המקום נחשב לאתר איסטרטגי :"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת-כָּל-יְהוּדָה, אֵין נָקִי, וַיִּשְׂאוּ אֶת-אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת-עֵצֶיהָ, אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא; וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא, אֶת-גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת-הַמִּצְפָּה" (א,ט"ו, כ"ב), ומספר מלכים ב' וירמיהו אנו למדים כי היה זה מקום מושבו של גדליהו בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל לאחר חורבן הבית, שם גם שהה הנביא ירמיהו (מלכים ב' כ"ה, כ"ג וספר ירמיהו מ' ח').

בספר נחמיה נמצא כי אחד השרים אשר השתתף בבנית החומה בא ממצפה:"וַיְחַזֵּק עַל-יָדוֹ עֵזֶר בֶּן-יֵשׁוּעַ, שַׂר הַמִּצְפָּה--מִדָּה שֵׁנִית"(ג',י"ט" - יוצא מכאם שהמקום היה מיושב, לפחות בתחילת ימי בית שני.

בספר החשמונאים הוזכר מצפה כאתר תפילה וצויינה גם חשיבותו בעבר:"ויתקבץ העם במצפה מול ירושלים, כי מצפה לפנים מקום תפילה לישראל"(ג', מ"ו)

מקורות אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכות תענייות הוזכר המקום כאתר תפילה :"בשלישית הוא חותם--מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה; ברוך אתה ה', שומע צעקה.(משנה תורה - סדר זמנים)

על רבי שמעון איש מצפה אנו לומדים בתלמוד ירושלמי, פאה פרק ב' משנה ו':"מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו. ואמר נחום הלבלר, מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיניי, הזורע את שדהו שני מיני חיטים--אם עשאן גורן אחת, נותן פיאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פיאות.". מחבר [[אוצר ישראל] שהביא מקור זה סבור כי ייתכן שאין הכוונה למצפה בבנימין.


נבי סמואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהוסף שווארץ מחבר תבואות הארץ מספרי היסוד של לימודי ארץ ישראל סבור כי מצפה היא בנבי סמואל.

מצפּה. היא לפי דעתי מה שקוראים בלשון ערב "ראמא נעבי שׂמואיל" (עיין מה שכתבתי לקמן בשם רמה רמתים צופים. פאה פרק ב' משנה ו' רבי שמעון איש מצפה). ובכל מקום שנזכר אצל שמואל הנביא שקבץ ישראל למצפה היא עיר זאת שהיא על ראש הר גבוה ולכן שמה מצפה שנראה למרחקים (לא כמו שכתב הרב דוד קמחי (רד"ק) שהוא מצפה גלעד). ומצאתי במכב"י א' ג' מ"ו וזה לשונו מצפה מול ירושלים כי במצפה היה בימי קדם מקום תפילה לישראל עד כאן לשונו, כונתו על מצפה שנזכר תמיד בשמואל שקבץ ישראל למצפה (וכל מקום קיבוץ ובית הכנסת הוא מקום תפלה בלשון יונית "זינאגאגע" רוצה לומר מקום קהל ועדה וקיבוץ) והוא מצפה הנזכר שהיא מול ירושלם צפונית (נוטה מעט מערבה). ולפי דעתי הוא צופים הנזכר בדברי חכמינו זכרם לברכה אם עבר צופים פסחים פרק ג' משנה ח' 144 [*)]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. לדעת החופרים בתל א-נצבה, מספרם הרב של החותמות "למלך" העיד על שייכותה ליהודה
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.