Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...

המוזיאון הוא בבנין מנזר לשעבר Basilica di San Domenico


חצר המוזיאון לשעבר המנזר

Sarcofago Sprandio המפורסם המאה ה-6 - המקור:ויקישיתוף

המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של אומבריה (Museo archeologico nazionale dell'Umbria) הוא מוזיאון לתצוגת מימצאים ארכאולוגיים ממחוז אומבריה. מאז שנת 1948 הוא שוכן במבנה של מנזר לשעבר בפרוג'ה. הוא שוכן באחד המבנים הגדולים והנאים בעיר, הכולל מגדל פעמונים מסיבי של הכנסייה.

המוזיאון נחשב לריכוז חשוב של עתיקות אטרוסקיות [1]. הוא כולל אוספי עתיקות משתי תקופות: הפרהיסטורית [2] והאטרוסקית - רומא העתיקה. רוב המימצאים התגלו באזור במאה ה-19. החשובים שבהם הם אלו: ארונות קבורה (סרקופגים) של ספרנדיו (Sperandio), אבן מיל של פרוג'ה (cippo of Perugia) ושערי הברונזה של מצודת סנט קסטלו לשעבר. במוזיאון שוחזר בית קברות עתיק של משפחה אטרוסקית, היא משפחת צ'אי-קוטי (Cai-Cutu) מהמאה ה-3 עד המאה ה-1 לפנה"ס, יחד עם אביזרי קבורה. חלק מהאוספים הפריהיסטוריים נרכשו מפרטיים ומראשית המאה ה-20 , הפריטים הם מחפירות יזומות באזור.

המדור הפריהיסטורי[]

מימצאי התקופה הפרהיסטורית מוצגים לאורך פרוזדור ארוך של 26 מטר. חלקם, היו במקור אוסף פרטי והשאר נחשפו בראשית המאה ה-20. המימצאים כוללים: כלים לשימוש יום-יומי, כלי-נשק וכן קישוטים. התיארוך של התצוגה הוא מתקופת הברונזה ומאוחר יותר, מתקופת הברזל.


מימצאיים פריהיסטוריים[]

אטרוסקית-רומאית[]

Cippo di Perugia - הכתובת האטרוסקית הארוכה ביותר שהתגלתה - המקור:ויקישיתוף

אלו מימצאים שנחשפו במאה ה-19. החשוב שבהם הוא "צ'יפו של פירוג'ה" - הכתובת הארוכה ביותר בשפה האטרוסקית.

אבן הצ'יפו, נמצא בשנת 1822, בגבעת סן-מרקו, בקרבת העיר פרוג'ה. לאבן היה בסיס רחב וגס, אשר רק חלק ממנו נחשף, הוא חלק הכתובת המצויה במוזיאון.

הכתובת מבוססת על אלף-בית שהיה מקובל בצפון אטרוריה ובאופן מיוחד בפרוג'ה, במאות ה-2 וה-3 לפנה"ס. הכתובת ניתנת לקריאה מימין לשמאל, כוללת 24 שורות בחלק הקדמי ועוד 22 שורות בחלק השמאלי. מהכתובת זוהו ארבע קטעים.

השורה הראשונה כתובה באותיות גדולות, השורה ה-12 מייצגת הפסקה ברצף. השורה הבאה מתחילה מעט בהזזה ובהמשך כתוב בקטע במלואו. בשורה 9 אפשר להבחין בתיקון הכתיבה. במקום אחר יש הדגשה על מילה כתובה.

הכתובת כוללת הסכם חוזי בין שתי משפחות וולטינה (Velthina), משפחה המוכרת בפרוג'ה ו"אפונה" (Afuna) , משפחה מאזור קיוסי (Chiusi). ההסכם הוא על רכוש השייך לאציל ממשפחת וולטינה. השורה הראשונה והשניה כוללת את שם השופט ושמות העדים הקשורים לעיסקה . השורה החמישית עוסקת בהרשאה לבצע את ההסכם, מוזכרות בשורה המושגים "ציבור" ו"אטרוסקים". בשורה 12 מופיע המונח "נאפר" שהוא יחידת מדידה. הסיום, הוא כמקובל בסוף מסמך‏‏. [3]

שיחזור קבר משפחתי[]

בקומת המרתף של המוזיאון שוחזר בית הקברות של בני משפחת צ'אי קוטו האטרוסקית בארבעה חדרים, כפי שנמצאו במקור. הסדר שבו הם נמצאו חשוב להבנת השינויים שחלו מהשימוש בשפה האטרוסקית לשימוש בשפה הלטינית. ככל שהכתובות חדשות יותר, מספר הביטויים בלטינית גדול יותר.

בית הקברות התגלה בשנת 1938 בגינתו של איכר. חדרי הקבורה היו מכוסים גג וכאשר הוסר הגג נמצאו בו כחמישים ארונות קבורה מכל הגדלים. הארונות עשויות ברובם מאבן מקומית, כאשר שניים כוסו בסטוקו. כאשר הנורמה של שריפת מתים נפוצה, הארון קטן ורק כתובת עם השם מופיע עליו.

השמות על הארונות הם של גברים בלבד וכוללים שם פרטי, שם משפחה, שם האב ולעתים גם שם משפחת האם. בארונות של אנשים מבוגרים נרשם גם עיר המוצא של האדם. עם התרחבות השימוש בלטינית, הופיעו שני שמות המשפחה. כך למשל : שם המשפחה האטרוסקי "קוטו" שונה ללטינית "קוטיוס".

בית הקברות של בני משפחת צ'אי קוטו[]

ימי רומא העתיקה[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

הערות שוליים[]

Advertisement