Family Wiki
Register
מאין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
  +
{{מקורי}} - 28 באוגוסט 2009
[[תמונה:Sefer zicaron nacon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר הזיכרון ]]
 
'''שלמה אומברטו נכון''' ([[ו' בתשרי]] [[ה'תרס"ו]], [[4 באוקטובר]] [[1905]], [[ליבורנו]] - [[ג' בשבט]] [[ה'תשל"ד]], [[15 בינואר]] [[1974]], [[ירושלים]]) היה ממנהיגי [[התנועה הציונית]] באיטליה, בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה ב[[ישראל]] וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בוועד הפועל הציוני בין השנים 1951- 1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של [[הסוכנות היהודית]]. בתקופת שלטון ה[[פשיזם]] באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי [[הסוכנות היהודית]] וה[[הסתדרות הציונית העולמית]] לבין ראשי הממשל האיטלקי של [[מוסוליני]]. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום המלחמה הוא נשלח ל[[רומא]] להיות נציג הסוכנות שם והסדיר את ה[[עלייה]] ארצה של ה[[פליט]]ים אשר הגיעו לאיטליה. בשנת 1967 פעל להעברתה של מרכבת הסוסים של [[משה מונטיפיורי]] המוזנחת מחצר בית הספר לאמנות [[בצלאל]] בירושלים, לאתר הקבע שלה ב[[משכנות שאננים]], ליד [[טחנת רוח|טחנת הרוח]]. בעקבות כך זכה שהרחוב הגובל במשכנות שאננים ממזרח ייקרא על שמו. פועלו החשוב של נכון בארץ היה ארגון העברה של ארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] ו[[תשמישי קדושה]] אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה ל[[בית כנסת|בתי כנסת]] בארץ.
 
   
 
[[תמונה:Sefer zicaron nacon.jpg|ימין|ממוזער|250px|ספר הזיכרון ]]
 
'''שלמה אומברטו נכון''' (ו' בתשרי - ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו - ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה, בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה בישראל וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בוועד הפועל הציוני בין השנים 1951- 1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של [[הסוכנות היהודית]]. בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי [[הסוכנות היהודית]] וה[[הסתדרות הציונית העולמית]] לבין ראשי הממשל האיטלקי של מוסוליני. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום המלחמה הוא נשלח ל[[רומא]] להיות נציג הסוכנות שם והסדיר את העלייה ארצה של הפליטים אשר הגיעו לאיטליה. בשנת 1967 פעל להעברתה של מרכבת הסוסים של [[משה מונטיפיורי]] (אף הוא יליד ליבורנו) המוזנחת מחצר בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים, לאתר הקבע שלה במשכנות שאננים, ליד טחנת הרוח. בעקבות כך זכה שהרחוב הגובל במשכנות שאננים ממזרח ייקרא על שמו. פועלו החשוב של נכון בארץ היה ארגון העברה של ארבעים ארונות קודש ותשמישי קדושה אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה ל[[בית כנסת|בתי כנסת]] בארץ.
  +
[[קובץ:David Ben Gurion speaking.jpg|ממוזער|ימין|בתצלום נראים, מימין לשמאל: [[דוד בן-גוריון]], [[יצחק בן צבי]], [[שלמה אומברטו נכון]], [[אליהו ברלין]] ו[[יצחק אלעזרי וולקני]], בחדר [[הרצל]] שבבניין המוסדות הלאומיים בירושלים, באירוע לכבוד חמשת צירי הקונגרס הציוני הראשון, במלאת חמישים שנה לקונגרס, אוגוסט 1947]]
  +
  +
* ראו גם הרצאה ל[[זכרון שלמה אומברטו נכו|זכרו של שלמה רומברטו נכון]]
 
==העברת ארונות הקודש==
 
==העברת ארונות הקודש==
  +
  +
'''ערך מורחב''': [[העברת ארונות הקודש מאיטליה]]
   
 
בשנת 1952 בוצעה ההעברה הראשונה של [[ארון קודש]], ריהוט ותשמישי [[קדושה (יהדות)|קדושה]] מ[[בית כנסת]] עזוב של ה[[קהילה]] ה[[יהודי]]ת בקוניליאנו וֶנֶטו ל[[ישראל]]. תוכנו של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת ב[[ירושלים]] כ[[מנהג]] בני [[רומא]]. בסך הכול הובאו לישראל כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה במקומות הבאים: [[היכל שלמה]], [[ישיבת פוניבז']], [[מוזיאון ישראל]], בבית הכנסת ב[[קניון מלחה]], בעיר [[כרמיאל]], ב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] ה[[דתי]]ת ב[[קריות]] ב[[אזור]] [[חיפה]], ברמת גן [[בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו]] ועוד. העברת ארונות ה[[קודש]] פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי [[איטליה]] הוא בארצם.
 
בשנת 1952 בוצעה ההעברה הראשונה של [[ארון קודש]], ריהוט ותשמישי [[קדושה (יהדות)|קדושה]] מ[[בית כנסת]] עזוב של ה[[קהילה]] ה[[יהודי]]ת בקוניליאנו וֶנֶטו ל[[ישראל]]. תוכנו של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת ב[[ירושלים]] כ[[מנהג]] בני [[רומא]]. בסך הכול הובאו לישראל כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה במקומות הבאים: [[היכל שלמה]], [[ישיבת פוניבז']], [[מוזיאון ישראל]], בבית הכנסת ב[[קניון מלחה]], בעיר [[כרמיאל]], ב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] ה[[דתי]]ת ב[[קריות]] ב[[אזור]] [[חיפה]], ברמת גן [[בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו]] ועוד. העברת ארונות ה[[קודש]] פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי [[איטליה]] הוא בארצם.
 
[[תהליך]] העברת ארונות הקודש היה מורכב, דרש אמצעים כספיים, [[מומחה|מומחיות]], התמדה ו[[ניהול]] מרכזי. כל זה היה תחת [[השגחה|השגחתו]] ו[[פיקוח|פיקוחו]] של שלמה אומברטו נכון.
 
* אישורי הרשות המקומית, [[ממשל]] ה[[פרובינציה]] ו[[רשות העתיקות]] ה[[ממשלה|ממשלתית]] ברומא.
 
* [[שרטוט]] [[טכני]] מפורט של ה[[ארון]], על מנת שניתן יהיה להרכיבו בחזרה בארץ. השרטוט היה ב[[שיטה]] האיטלקית וב[[שפה]] ה[[איטלקית]].
 
* פרוקו של ארון הקודש ל[[מרכיב]]ים ה[[יסודי]]ים על ידי בעלי [[מקצוע]]. הארונות היו מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] ישן מצופה לעתים ב[[זהב]] ומ[[סלע|אבן]] [[שיש]].
 
* אריזת ארון הקודש בארגזים בצורה שתמנע [[נזק]] לחלקי הארון בשל תנודות ה[[אוניה]] על [[גל]]י ה[[ים]]. (למרות הכול היה זה אחד הגורמים לנזקים).
 
* פיקוח על ההובלה ביבשה, העמסה על האוניה, הפריקה וההובלה ליעד הישראלי.
 
* בחירת בית הכנסת בו יורכב הארון.
 
* הרכבת הארון לפי שירטוט (איטלקי ברוב המקרים), תיקון שברים ו[[צבע|צביעה]] היכן שהיה צורך בכך.
 
 
==ארונות קודש מאיטליה בישראל==
 
{{ערך מורחב|ארון הקודש מרג'ו אמיליה}}
 
 
{| class="wikitable" border="1"
 
!
 
! מקום בית הכנסת באיטליה
 
! שם בית הכנסת או מחוז מיקומו
 
! שנת ההקמה
 
! מיקום בית הכנסת בישראל
 
|-
 
| 1.
 
| Conegliano
 
| [[ונטו]]
 
| 1675
 
| בית הכנסת של יהודי רומא, [[ירושלים]]
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 2.
 
| Busseto
 
| [[אמיליה-רומאניה]]
 
| 1878
 
| בית כנסת "קוממיות" [[טלביה]], ירושלים
 
|-
 
| 3.
 
| [[רג'ו אמיליה|'ריג'יו אמיליה']]
 
| אמיליה-רומאניה
 
| [[1756]] שנת שיר"ו=ה'תקט"ז
 
| [[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל, חיפה]]
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 4.
 
| (Vittore Veneto (Veneto
 
| La synagoga di Cenada
 
| [[1701]]
 
| [[מוזיאון ישראל]], ירושלים
 
|-
 
| 5.
 
| [[מנטובה]] ([[לומברדיה]])
 
| Scuola Grande Italiana
 
| [[1635]] שנת שצ"ה
 
| [[ישיבת פוניבז']], [[בני ברק]]
 
|-
 
| 6.
 
| Carpi
 
| אמיליה-רומאניה
 
| [[1859]]
 
| [[עיינות|בית הספר החקלאי, עיינות]] ‏‏<ref>‏הועבר למוזיאון יהודי איטליה לצורך שיפוץ‏</ref>
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 7.
 
| Pitigliano
 
| Toscana
 
|
 
| [[כרמיאל]]
 
|-
 
| 8.
 
| [[פאדובה]]
 
| ונטו
 
| [[1617]] (משוער)
 
| [[היכל שלמה]], ירושלים
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 9.
 
| פאדובה
 
| ונטו
 
| [[1683]] (משוער)
 
| [[יד אליהו]], [[תל אביב]]
 
|-
 
| 10.
 
| Cartemaggiore
 
| אמיליה-רומאניה
 
|
 
|
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 11.
 
| Moncalvo
 
| [[פיימונטה]]
 
|
 
|[[בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו]], רמת גן
 
|-
 
| 12.
 
| [[יהדות פירנצה #בתי הכנסת ברחוב דלה אוקי|בתי הכנסת ברחוב דלה אוקי]]
 
| [[פירנצה]]
 
| [[טוסקנה]]
 
| בתי כנסת בתל-גיבורים ב[[רמת גן]] וב[[ישיבת כרם ביבנה]]
 
|- bgcolor="#EFEFEF"
 
| 13.
 
|פאדובה, פיזרו אנקונה
 
| לא ידוע
 
|מחוזות שונים
 
|[[בתי הכנסת הספרדיים]] ב[[רובע היהודי]] בעיר העתיקה: שני ארונות קודש ובמה
 
|}
 
המקור: Luca Fiorentini (ראו מטה)
 
   
 
==ארון הקודש - ישיבת פוניבז' - בני ברק ==
 
==ארון הקודש - ישיבת פוניבז' - בני ברק ==

גרסה אחרונה מ־03:35, 24 בפברואר 2021

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 28 באוגוסט 2009

Sefer zicaron nacon

ספר הזיכרון

שלמה אומברטו נכון (ו' בתשרי - ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו - ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה, בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה בישראל וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בוועד הפועל הציוני בין השנים 1951- 1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של הסוכנות היהודית. בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לבין ראשי הממשל האיטלקי של מוסוליני. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום המלחמה הוא נשלח לרומא להיות נציג הסוכנות שם והסדיר את העלייה ארצה של הפליטים אשר הגיעו לאיטליה. בשנת 1967 פעל להעברתה של מרכבת הסוסים של משה מונטיפיורי (אף הוא יליד ליבורנו) המוזנחת מחצר בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים, לאתר הקבע שלה במשכנות שאננים, ליד טחנת הרוח. בעקבות כך זכה שהרחוב הגובל במשכנות שאננים ממזרח ייקרא על שמו. פועלו החשוב של נכון בארץ היה ארגון העברה של ארבעים ארונות קודש ותשמישי קדושה אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה לבתי כנסת בארץ.

David Ben Gurion speaking

בתצלום נראים, מימין לשמאל: דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי, שלמה אומברטו נכון, אליהו ברלין ויצחק אלעזרי וולקני, בחדר הרצל שבבניין המוסדות הלאומיים בירושלים, באירוע לכבוד חמשת צירי הקונגרס הציוני הראשון, במלאת חמישים שנה לקונגרס, אוגוסט 1947

העברת ארונות הקודש[]

ערך מורחב: העברת ארונות הקודש מאיטליה

בשנת 1952 בוצעה ההעברה הראשונה של ארון קודש, ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו וֶנֶטו לישראל. תוכנו של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת בירושלים כמנהג בני רומא. בסך הכול הובאו לישראל כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה במקומות הבאים: היכל שלמה, ישיבת פוניבז', מוזיאון ישראל, בבית הכנסת בקניון מלחה, בעיר כרמיאל, בקריית שמואל הדתית בקריות באזור חיפה, ברמת גן בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו ועוד. העברת ארונות הקודש פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם.

ארון הקודש - ישיבת פוניבז' - בני ברק[]

ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי בקריית שמואל[]

שכיות חמדה מבתי כנסת באיטליה בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי העיר העתיקה[]

ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון[]

"ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון", בעריכתם של ראובן בונפיל, מריה מאיר מודנה, יוסף ב. סרמוניטה, דניאל קארפי , וג'ורג'ו רומאנו יצא לאור בהוצאת שני מוסדות העוסקים בהנצחת יהדות איטליה: מוסד שלמה מאיר ומוסד רפאל קאנטוני בירושלים. בספר קובץ מחקרים לתולדות היהודים באיטליה.

הספר כולל שני חלקים: חלק העברית, ובו שלושה-עשר מאמרים וחלק באיטלקית, ובו שנים-עשר מאמרים. עם הכותבים בספר נמנים חיים בינארט, שמואל ספראי, דוד קאסוטו, דניאל קארפי ואחרים.

קישורים חיצוניים[]

דף שבועי, פרשת בשלח, תשנ"ט

לקריאה נוספת[]

  • Luca Fiorentino, Guida All'Italia Ebraica, Marietti, Casale Monferrato, 1986
  • אומברטו נכון, ארונות הקודש ותשמישי קדושה מאיטליה בישראל, תל אביב, תש"ל
  • הערות שוליים[]