Otto per mille

פניית ארגון הקהילות לציבור המקור

שמונה לאלף (otto per mille) הוא חוק איטלקי, המאפשר למשלם מס הכנסה לקבוע לאיזה גוף המספק שירותי "רווחה" או "תרבות" להעביר "שמונה לאלף" מ"מס הכנסה" שהוא משלם. היות ושיעור המצהירים על יעד ההתרמה מגיע ל-40%, גם יתר הסכום מחולק לפי אותו היחס.

"הכנסיה הקתולית" מקבלת את הסכום הגבוה 87% מהסה"כ, בעוד שיעור המצהירים היה 35%. לאחריו מופיע היעד הבא: שירותי של ממשלת איטליה, המקבלים כ-10%מהסכום הכולל.

במקום הרביעי, מתוך שבעה הגופים, להם רשאיים להורות על ביצוע ההעברה ארגון הקהילות היהודיות באיטליה. שיעור משלמי המס, אשר רשמו את יהדות איטליה כיעד לתרומה בשנת 2004 היה 0.24% אך משקלה של יהדות איטליה בתקבולים אלה הוא 0.42%.

סכומים אלה מאפשרים את שיקומם של נכסי תרבות יהודית באיטליה - שימור התרבות היהודית באיטליה. ארגון הקהילות היהודיות באיטליה עורך מסע פירסום נרחב, המבקש להצטרף לאלו הרושמים את הקהילה היהודית בתור יעד התרומה.

בשנת 2004 איגוד הקהילות קבל 3.8 מיליון יורו. הסכום המירבי יועד לפעילויות הקשורות בתרבות יהודית ופחות מ-20% לשרותים סוציאליים. הסכומים לא יועדו למימון שירותי-דת. באתר הקהילות היהודיות מוקד מופיע רשימת הפרויקטים הממונים בדרך זו.

מספרם של משלמי-המס, המבקשים ליעד את "שמונה לאלף" שלהם לאיגוד הקהילות היהודיות, עולה בהרבה על מספר משלמי המס בקרב יהודי איטליה. היות וריכוז גדול של משלמי-מס כאלה מצויים בדרום-איטליה וסיציליה, אזורים שבהם אין כמעט יהודים, פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהוא מומחה לדמוגרפיה, הביעה את ההשערה כי מדובר בצאצאי האנוסים, אשר מביעים בכך יחס חיובי ליהדות.

דיווח לשנת 2010

אוטו פרומיל - מספרים וערכים כדי לבנות העתיד

Otto per Mille – Numeri e valori per costruire il futuro Schermata 2013-10-20 alle 11.10.50Prosegue su Pagine Ebraiche l’approfondimento circa le risorse e i bilanci dell’ebraismo italiano con un’analisi della raccolta dell’Otto per Mille e del tasso di produttività delle diverse realtà ebraiche, nel rapporto con il contesto sociale in cui ciascuna di esse si trova ad agire, e nella capacità di raccolta. Adottando i criteri di valutazione fissati in luglio dalla Commissione Finanze e dal Consiglio UCEI, il coefficiente ottenuto fotografa una media nazionale a 3,8, Roma fanalino di coda a 1,3, Milano a 2,9, e le piccole Comunità in testa.

In testa le piccolissime Comunità, chiude il gruppo Roma. Sono i risultati che si ottengono dividendo il numero delle firme Otto per Mille raccolte nella circoscrizione di competenza con il numero degli iscritti alla singola Comunità. Un parametro utile, ovviamente non esaustivo, ma senz’altro da tenere in considerazione, per valutare il tasso di produttività delle diverse realtà ebraiche nel rapporto con il contesto sociale in cui ciascuna di esse si trova ad agire e nella capacità di raccogliere risorse attraverso quella che è oggi la principale fonte di sostentamento per l’ebraismo italiano: la raccolta dell’Otto per Mille. Valore di riferimento: i dati della dichiarazione dei redditi del 2010, l’ultima ad essere stata analizzata sulla base delle competenze territoriali delle diverse Comunità. Non si tratta di un mero esercizio teorico, ma di un calcolo che, con i nuovi criteri di ripartizione approvati dal Consiglio dell’Unione delle Comunità Ebraiche Italiane in data 14 luglio, andrà a concorrere in modo chiaro al momento della ripartizione interna delle risorse. In totale per il dieci per cento del dato complessivo, frutto della somma di tre diverse categorie di indici: gli indici correlati al patrimonio e al sostegno delle Comunità, gli indici demografia ed educazione e, in terza istanza, gli indici di perequazione. Il coefficiente in oggetto rientra in quest’ultima categoria insieme a quello correlato alle entrate patrimoniali (perequazione calcolata sul rapporto pro capite dei proventi patrimoniali) e a quello correlato alla contribuzione degli iscritti (perequazione calcolata sul rapporto pro capite dei contributi per iscrizione alla Comunità). La parola ai numeri. In totale, nel 2010, l’Unione ha ottenuto 79.833 firme (nel 2009 il numero era a 70.413 preferenze complessive) con un aumento pressoché omogeneo su tutto il territorio nazionale). Nell’articolato mosaico dell’Italia ebraica (21 Comunità, molto diverse tra loro per storia e radicazione territoriale con responsabilità – geografiche, sociali, istituzionali – segnate da una forte disomogeneità) a fare la parte dal leone è l’entità numericamente più piccola, Parma, con il coefficiente di 52,2. Un numero da esaminare con cura, ma che dà una prima importante indicazione sul valore “creato” da ogni singolo iscritto con età superiore ai 18 anni (in pratica, a ogni iscritto in età adulta, dando per scontata la destinazione del proprio Otto per Mille all’UCEI, corrispondono 51 cittadini non iscritti a una Comunità che effettuano la medesima scelta). Scorrendo la tabella si vede come, nelle posizioni di vertice, rientrino nuclei ebraici generalmente classificati come piccoli, se non piccolissimi (poche decine di iscritti). A completare il gruppo di testa, a breve distanza, sono infatti le Comunità di Merano (51,4) e Casale (47). Proseguendo il viaggio a ritroso si riduce il coefficiente, ma si conferma il dato che vede nelle piccole, e successivamente nelle medie Comunità, un valore imprescindibile per la solidità e la crescita delle istituzioni rappresentative degli ebrei italiani, anche di quelli maggiormente autosufficienti in termini di servizi e opportunità loro offerti a livello sia locale che centrale. Dalla quarta (Mantova, coefficiente 38,7) alla 18esima posizione (Firenze, coefficiente 4,3) il dato resta superiore alla media nazionale (3,8). Tre soltanto le Comunità che si trovano sotto questo indicatore: Livorno (1,8), sesta in Italia per numero di iscritti, e le due “grandi”: Milano (2,9) e Roma (1,3). La realtà ebraica della Capitale, dove la capacità di raccolta non riesce a superare quello che è circa il numero degli iscritti, produce un risultato molto distaccato non solo da quello delle piccole e medie Comunità, ma che rappresenta meno della metà di quanto conseguito da Milano e rimane molto distante dalla media nazionale.

Pagine Ebraiche, ottobre 2013

(20 ottobre 2013)

- See more at: http://moked.it/blog/2013/10/20/otto-per-mille-numeri-e-valori-per-costruire-il-futuro/#sthash.R2brCxXk.dpuf מסך 2013/10/20 ב10.11.50 ממשיך בעמודי העמקה יהודים על המשאבים ותקציבים של יהדות איטליה עם ניתוח של האוסף של שמונה לאלף ושיעור הפריון היהודי שונה, ביחס להקשר החברתי שבו כל אחד מהם הוא לפעול, וביכולת לקצור. על ידי אימוץ הקריטריונים להערכה שהוקמה ביולי על ידי ועדת הכספים והמועצה UCEI, מקדם מתקבל על ידי מצלם את ממוצע ארצי של 3.8, רומא במאסף ב1.3, 2.9 מילנו, וקהילות קטנות בראש.

בראש הקהילה הקטנה, סוגרת את הקבוצה רומא. אלו הן התוצאות שמתקבלות על ידי חלוקת המספר של חתימות שנאספו שמונה לאלף במחוז של מומחיות במספר המנויים לקהילה אחת. פרמטר שימושי הוא כמובן לא ממצה, אבל זה חייב להילקח בחשבון על מנת להעריך את שיעור הפרודוקטיביות של מציאויות השונות ביחסים יהודים עם ההקשר החברתי שבו כל אחד מהם הוא לפעול ויכולת גיוס משאבים באמצעות המהווה כיום מקור פרנסה העיקרי של היהדות האיטלקית: האוסף של שמונה לאלף. ערך ייחוס: את הנתונים של החזרי המס בשנת 2010, היה האחרון להיות מנותח על בסיס השיפוט הטריטוריאלי של הקהילות השונות. זה לא תרגיל תיאורטי, אך חישוב זה, עם הקריטריונים להקצאה החדשות שאושרו על ידי מועצת המנהלים של איחוד קהילות יהודיות באיטליה ב -14 ביולי, יתחרה בברור בעת ההקצאה הפנימית של משאבים. בסך הכל לעשרה אחוזים מהסכום הסופי, התוצאה של הסכום של שלוש קטגוריות של מדדים שונים: מדדים הקשורים למורשה ולתמיכה של הקהילה, את הדמוגרפיה המדדים וחינוך, ובמקרה השלישי, מדדי השוואה. מקדם נופל לקטגוריה השנייה, יחד עם שקשורים ליחסי הכנסות (מחושב על הקשר בין שוויון נפש של רווחי הון נטו) ושמתייחסים לתרומתו של חברים (השוואה מחושבת על היחס של תרומות לנפש במספר הלומדים בקהילה). המילה למספרים. בסך הכל, בשנת 2010, האיחוד קיבלה 79,833 חתימות (בשנת 2009 המספר היה 70,413 העדפות כלליות), גידול של כמעט הומוגנית בכל רחבי הארץ). בתקנון של פסיפס יהודי איטליה (21 קהילות, שונות מאוד בהיסטוריה ובהשתרשות אחריות טריטוריאלית - גיאוגרפיות, חברתיים, מוסדיים - מסומנות על ידי אי הומגניות חזקים) כדי לשחק את התפקיד של האריה היא הישות מספרית קטנה יותר, פארמה, עם המקדם של 52.2. מספר להיבחן בזהירות, אבל זה נותן אינדיקציה ערך חשוב "נוצר" על כל חבר מעל גיל 18 שנים (בפועל, כל אחד מחברים בבגרות, לוקח כמובן מאליו את הקצאתם שמונה אלף all'UCEI, 51 אזרחים תואמים נרשמו לקהילה שלא עושה את אותה בחירה). גלילה כלפי מטה על השולחן, אנו רואים כיצד, בתפקידים בכירים ליפול בתוך קבוצות של יהודים, בדרך כלל מסווגות כקטן, אם לא קטן (כמה עשרות חברים). לעגל את ראש הקבוצה, במרחק קצר, הם למעשה הקהילה של מראנו (51.4) וCasale (47). בהמשך למסע בחזרה מקטין את המקדם, אבל עובדה הידועה שראו בקטן, בינונית ולאחר מכן בקהילה, ערך חיוני לחוזק והצמיחה של מוסדות מייצגים של היהודים איטלקי, גם אלה עצמאיים יותר במונחים של שירותים והזדמנויות שמציעים להם בהן מקומית ומרכזי. מהרביעי (מנטובה, מקדם 38.7) בעמדה ה -18 (פירנצה, מקדם 4.3), הנתון נותר מעל הממוצע הארצי (3.8). רק שלושה יישובים שנמצאים מתחת למדד זה: ליבורנו (1.8), שישי באיטליה במשך מספר המנויים, ושניים "גדולים": מילאנו (2.9) ורומא (1.3). המציאות של ההון היהודי, שבו יכולת קצירת אינה יכולה לעלות על זה שהוא על מספר החברים, מייצרת מאוד מנותק לא רק מזו של קהילה קטנה ובינוניות, אבל שמייצג פחות ממחצית ממה שהושג ממילאנו ועדיין רחוק מהממוצע הארצי.

עברית עמודים, אוקטובר 2013

(20 אוקטובר 2013)

- See more at: http://translate.googleusercontent.com/translate_c?depth=1&hl=iw&ie=UTF8&prev=_t&rurl=translate.google.co.il&sl=it&tl=iw&u=http://moked.it/blog/2013/10/20/otto-per-mille-numeri-e-valori-per-costruire-il-futuro/&usg=ALkJrhi5tGMZVhKDNTtwwJ2xwFSOwZKTnA#sthash.s0u5a97b.dpuf

קישורים חיצוניים

• על מקור הנוהג - הויקיפדיה העברית